לבנות הפורום הבתולות בגיל מאוחר

[C l u e]

 

[shanit159]

 

[אורחת זמנית45]

קול ההגיון!!!!!

 

[Berethor]

יש אנשים שחושבים שילד זה צעצוע

בתור ילד שגדל בלי אב אחרי הגרושים של ההורים אני יודע כמה זה קשה, ואת רוצה שילדים יסבלו מאז שנולדו. ילד ראוי לגדול להורים נורמטיביים, לא להורה אגואיסט ולא נורמטיבי שלא ראוי לגדל ילד שהחליט שבא לו ילד.

 

[Elle992]

 

[אורחת זמנית45]

יש הבדל מהותי

בין לגדול בצל אב שנטש את הבית, לבין משהו שבכלל לא קיים.
אין לי מושג מה היה בבית שלך, ומדוע אביך עזב וגדלת לבד, אבל אני מאמינה שהיתה מרירות בבית, שבטח יצאה גם מאמא שלך כלפי אביך, ומן הסתם כילד קטן שאביו נטש אותו זה בכלל לא פשוט.
אבל סיטואציה של אמא יחידנית היא סיטואציה לגימרי אחרת. מדובר על ילדים שהגיעו לעולם מתוך אהבה עצומה, רצון עז וידיעה שהילד יגדל במקום האהוב והאוהב ביותר שיש, ואגב, ילד שנולד רק לאמא, לעולם לא יחווה את אותה נטישה, ואותה בוגדנות, ואותם מריבות כפי שחווים ילדים לזוגות שמתגרשים...

 

[Berethor]

משהו לא קיים?

לכל ילד יש שני הורים. אין לי יותר מדי טענות גם לאימי, זה לא משהו שהיא הייתה יכולה לחזות אז, אבל פה אתם דנים ילד מראש לזה.

 

[l Lynx l]

אין ההבדל

בעצם יש, לטובת הילד שההורים שלו גרושים.
בזמן שהילד שההורים שלו גרושים יוצא לשחק כדורגל עם אבא, זה שלא גר איתם, הילד השני שלא יודע מה זה אבא בכלל לא זוכה לדעת מה זה.

סתם הבאתי את הכדורגל בתור דוגמא P:

 

[Berethor]

לא לדעת מי האבא שלך זה אפילו יותר נוראי "מרק" שלא יהיה לצידך.

 

[C l u e]

נו באמת.. (זהירות, טריגר)

זה בדיוק כמו להגיד שילדה שגדלה ללא אבא לא תדע לעולם מה זה לחיות בבית בו אבא אונס אותה באופן קבוע.

המציאות היא שיש הורים טובים ויש הורים גרועים. עצם העובדה שילד גדל לשני הורים לא הופכת אותם אוטומטית להורים טובים, זאת לא שאלה של כמות אלא של איכות. באופן אישי, אני מכירה לא מעט אנשים שגדלו במשפחות יחידניות והייתה להם ילדות נפלאה. אני גם מכירה הרבה שגדלו במשפחות פטריאכליות והייתה להם ילדות איומה. כמובן שקיימות גם דוגמאות הפוכות. כמות ההורים המגדלים, המגדר שלהם, המוצא שלהם, נטייתם המינית וכו' לא משפיעים על טובת הילד. הגורם היחיד שמשפיע הוא כמות האהבה שמרעיפים על אותו ילד, ואת זה אפשר למצוא במשפחות יחידניות, סטרייטיות, גאות, מעורבות, הורות משותפת ולמעשה בכל משפחה שהיא. לכל משפחה שהיא יש את הפוטנציאל להעניק לילד ילדות נהדרת, בדיוק כמו הפוטנציאל להרוס לו לחלוטין את החיים.

 

[l Lynx l]

ילד הוא ילד

לא משנה כמה אהבה ירעיפו עליו, ילד תמיד יסתכל מה יש לילדים האחרים. ובמקרה הזה זה לא פלייסטיישן שאפשר לקנות לו בכל רגע... ואל תשכחי גם שילדים יכולים להיות אכזרים, קצת יכול להקשות על ילדות מאושרת כשהילדים יורדים עליו.
אבל עזבי, אני לא אנסה לשכנע אותך... כל אחד והדעה שלו. מי שרוצה לגדל ילד לבד שיבושם לו.

 

[dori78]

כמה דברים

1. כולנו מסתכלים מה יש לאחרים, לא רק ילדים.
זאת הסיבה שיש הרבה אנשים במינוס, רק כי "גם לי מגיע ג'יפ כמו של השכן, אז מה אני מרוויח רבע ממנו".
חלק ממה שהתכוונתי ב"לגדל אותו להיות אזרח מועיל" זה גם להתמודד עם אכזבות, עם זה שלא תמיד יש לך בדיוק בדיוק מה שיש לאחרים. דווקא ילד שגדל עם הורה אחד, לומד מגיל צעיר איך להתמודד עם תחושת ה"יוצא דופן".

2. במציאות של היום, כבר יש די הרבה פורמטים של משפחות. ככה שבכלל לא בטוח שהילד הזה יהיה כ"כ יוצא דופן...

3. למה נדמה לך שפלייסטיישן אפשר לקנות בכל רגע?
לא תמיד אפשר, גם אם זה קיים בחנות. זה דבר שכולנו צריכים ללמוד בשלב מסוים, הרבה הורים היום נקלעים להוצאות שמעבר ליכולותיהם בגלל הרצון להעניק לילד הכל. רק חבל שבדרך הם שוכחים להעניק לו את היכולת להתמודד עם דברים שהולכים פחות חלק... דווקא דבר שאין בחנות, כמו הורה נוסף, מכין לטעמי את הילד להתמודדות עם ה"אין".

אפרופו כסף - הורה גרוש בד"כ נאלץ לחשב את המציאות מחדש, אחרי שהתרגל לחשב הוצאות לפי שתי משכורות.
דווקא ההורים היחידניים, בד"כ (לא תמיד, אבל לרוב) עושים הרבה יותר חישובים כי הם מודעים מראש לקושי שבגידול ילד ממשכורת אחת.

4. אני די בטוחה שאף אחד לא רוצה לגדל ילד לבד.
המציאות של היום מראה לנו, שלפעמים הבחירה היא בין לגדל ילד לבד לבין לא להביא ילדים בכלל.
לשיטתך, מי שהתגרש או התאלמן, רצוי שימהר לבנות זוגיות חדשה כדי שיהיו שני הורים בבית.


5. מגיבה פה לחלק מהטענות של Berethor:
אני אדם בריא בנפשו, עובד למחייתו ומתפרנס לגמרי בכבוד מאז סיום התואר.
בגילי המתקדם, יש לי 2-3 תובנות על החיים שיכולות להיות לי לעזר בהתמודדות עם גידול ילד.
אני באמת מאמינה, שהיכולת שלי לגדל ילד שמח ובריא, גדולה בהרבה מיכולתם של כמה וכמה זוגות, שמביאים 4 ילדים בטווח של 6-7 שנים ואח"כ בוכים שאין להם כסף להאכיל אותם, שלא לדבר על יכולת לעזור להם ברמה הרגשית מול ההערות המרושעות של הילדים האחרים. ותמיד יהיו הערות מרושעות מילדים אחרים, כי זה מה שילדים עושים. התפקיד שלנו כהורים, זה לתמוך בילד שלנו וללמד אותו איך מתמודדים עם הערות שכאלה.

אתה מתאר חווית נטישה, שאני מניחה שהשפיעה רבות על עיצוב האישיות שלך.
יכול בהחלט להיות, שמי שאשם בתחושות הקשות שלך, הם שני ההורים שלך, שלא השכילו לתת לך תחושה ששום דבר לא חסר לך. אני מכירה כמה ילדים להורים גרושים, בחלק מהמקרים שני ההורים בתמונה ובחלק לא. אני מכירה גם כמה ילדים להורים יחידניים, אין שום הבדל ביניהם. שמחה ותחושת שלמות של ילד לא נגזרת מאופי המשפחה שלו, אלא מיכולתם של בני המשפחה להעניק לו את התמיכה הרגשית לה הוא זקוק.
ילד שמח שמרגיש טוב עם עצמו ועם הבית שלו, הוא כזה שמלמדים אותו להתמודד עם העולם באופן כללי ולא מתייחסים למצב שלו כמשהו חריג. אני יכולה להגיד לך את אותו הדבר גם על נכויות פיזיות, יש לי חבר טוב שהוא עיוור מלידה. הוא לא מתבכיין על מר גורלו, הוא לומד (כבר תואר שני!) ועובד, הוא רואה את עצמו בריא לחלוטין והוא הרבה יותר עצמאי מאנשים אחרים שאני מכירה ורואים מצוין.

 

[Berethor]

מה שלא הורג מחשל?

אולי בכלל לא צריך הורים, והילד צריך חינוך ספרטני

. כן החוויות שלי בטח השפיעו עליי לטוב ולרע.

 

[אורחת זמנית45]

כל מילה בסלע!

 

[Berethor]

את מכניסה לפה דברים לא קשורים כהרגלך

ברור שלא דובר פה על הורים מתעללים או אנסים אלא על העיקרון של לגדול אצל שני ההורים או להורה אחד. אגב גם הורה יחיד יכול להתעלל ולפגוע בילד, ואפילו הרבה יותר בקלות, כי הוא לא צריך להסתיר את זה מההורה השני או שיתוף פעולה שלו. לילד עדיף להיות בבית יתומים מאשר לגדול עם הורים מתעללים, אבל הורים לא טובים זה הורים שלא ראויים בכלל להביא ילדים ולגדל ילדים. יש הרבה דברים שמשפיעים על טובת הילד, לא רק אם לא מתעללים בו. הקטע פה אפילו אם הורה יחיד ישקיע בילד ויהיה אוהב וכו, הוא עדיין לרוב לא יצליח לפצות על המחסור בהורה השני(שאמור להיות שם כי באופן טבעי לילד יש שני הורים), חוץ מזה כמו שאומרים טובים השניים מין האחד, האהבה והשקעה של שני הורים נורמטיביים כמעט תמיד תהיה יותר גדולה משל הורה אחד. לגבי מגדרים ורקע של הורים וכו זה גם יכול להשפיע על טובת הילד, ואפילו בבית המשפט זה משהו שלוקחים בחשבון. אבל אני לא יכנס לזה כי זה נושאים בפני עצמם וגם את במלא לא תביני. הטענה שלך שכלום כמעט לא משנה חוץ "מאהבה", זה פשוט עלבון לאינטליגנציה.

 

[DM fan]

אתה מגיב בצורה

מאוד סובייקטיבית, על סמך החוויה האישית שלך, אני לא חושבת, בכנות, שאתה יכול באמת לבחון את המצב שצורה אובייקטיבית.
מציאות, שהיום יש נשים שלא מוצאות זוגיות, מאלף ואחת סיבות, שלא נכנס אליהן עכשיו... והן בוחרות להביא ילד לעולם לבד.
הכמיהה הנשית להיות אימא היא יותר חזקה מהכל, ואני באמת שלא מצפה ממך להבין אותה, אם הבחירה היא בין להביא ילד לבד, ללא לחוות אימהות לעולם, הרי ברור לך במה נבחר!
ולא התחלתי בכלל לדבר, על כמות האהבה, וההשקעה שיש לאימא כזאת שכל כך חיכתה לזה, לתת לילד שלה...
היום, אין יותר שבלונות, יש עשרים אלף סוגי משפחות, ולא אתה תשפוט מי יותר טובה מהשנייה, ברור שבעולם האידיאלי, הכי טוב, אימא אבא וילדים... אבל מה לעשות.. לפעמים תכנונים לחוד ומציאות לחוד....

 

[C l u e]

סליחה ברת'ור,

שכחתי שצריך להסביר לך לאט עד שאתה קולט:

לטעון בעד הורות זוגית שילד להורים גרושים לפחות זוכה לשחק כדורגל עם אבא, זה שקול ללטעון נגד הורות זוגית שילדה לאמא יחידנית לא "תזכה" להיאנס על ידי אביה.

אף אחד לא אמר שכל האבות מתעללים בבנות שלהם, או שהורות יחידנית עדיפה כי אז אין סיכוי להתעללות.

בנוגע לכל יתר הטיעונים שלך, אני לא אנהג כמוך ואגיד את דעתי על רמת האינטיליגנציה שלך (גם ככה כולם כבר הבינו עם מי יש להם עסק פה), אני פשוט אגיד בפשטות שאני לא מסכימה עם מה שאתה אומר.

 

[אורחת זמנית45]

כמה נכון!!!

 

[Sound 0f Silence]

כמובן שמבחינה אידאלית, אני שואפת לזוגיות חזקה ויציבה שתוביל לחתונה ולילדים, אך אם לא יתמזל מזלי אז בעוד כמה שנים אני בהחלט אשקול אופציות אחרות. האמת שאני חושבת שחיים ללא ילדים יהיו חיים די עצובים, ילדים זה שמחה ואושר. מי שזה בוער בעצמותיו, ישים את הילד במקום הראשון ויעניק לו את כל האהבה בעולם וידאג שלא יחסר לו דבר.

 

[רעם טרופי]

הוא רשם "המצב האידיאלי",לא המצב האידיאלי לילד

זה א.

מהבחינה הזאת, אפשר לעטוף את זה בהרבה מילים רגשניות (כמו "מוקף בהרבה אהבה") אבל בחברה שלנו יש יתרונות לא מבוטלים לגידול ילד בזוגיות ולא כהורה יחיד מגיל 0. להגיד שזה לא רלוונטי זאת התעלמות מהמציאות.

ב. לגבי טובת הילד - בתיאוריה שוב, זה יפה מאוד, אבל לגדל ילד זה לא משהו שקורה מעצמו. מרביתנו לא הנינים של רוטשילד וצריך לעבוד (אני לא מדבר פה על עשירים שמגדלים ילד בפנאן ככה בלי לעבוד...) - זה אומר שהילד לא ממש רואה את ההורה, חוזר לבית ריק, אין לו שני הורים שבאים לאסיפת הורים, זה מאוד מקשה על הורה אחד להיות איתו כשהוא חולה (בניגוד לשניים שיכולים לעשות משמרות, או שאחד יוותר והשני עדיין יעבוד). גם הסטיגמה של להיות ילד מבחנה זה לא דבר כל כך מופלא... אפשר להגיד "טוב מה אכפת לי מה עושים לו בבית ספר, העיקר שאני אוהב אותו!!", אבל בפועל להיות ילד שכל היום יורדים עליו בבית ספר והחברה מסתכלת עליו כחריג ושונה זה די מבאס...

אני לא אומר שזה בהכרח יהיה ככה לכל ילד, אבל להגיד
"Ain't Nothing gonna beat the power of love!!!"... זאת תפיסת עולם קצת נאיבית.