תהייה בסיסית לגבי העולם הבא ../images/Emo22.gif
מדוע לדבוק בניכוס עתיק היומין של העולם הבא לרעיון הדת? כלומר: אם תציית לתורת האלוהים יהיה לך עולם-הבא טוב, ואם תפר אותה במכוון, או אפילו אם לא תקפיד מספיק על קיומהּ, יהיה לך עולם-הבא רע - או שלא יהיה לך בכלל (האיום האולטימטיבי בכיליון, המנצל את החשש האנושי הבסיסי והנצחי מפני הלא ידוע)? תגידו על העולם הבא מה שתגידו, אבל לא חבל להרתיע כ"כ הרבה אנשים מרעיון המשך קיום של *משהו* מאיתנו "איפשהו", רק בגלל הקישור האוטומטי למלאכים מכונפים, עטורי הילה ופורטי-נבל היושבים על עננים אי שם "בשמיים", או שמא לקילשונאים מקורננים וליורה הרותחת? מבלי להיכנס למיני השערות ספיריטואליות בלתי מבוססות, האם לא יהיה יותר נכון להניח שקונספט העולם הבא קרוב יותר לרעיון המודעוּת והמשמעות הסובייקטיבית? כלומר שמקור עיצובו, בדומה לחלום, הוא במודעות (או התת-מודעות) האנושית? בתכנים שקלטתי (ובחרתי לקבל = להאמין באמיתותם/קיומם) במהלך חיי?