לידה עצמית (לל"מ)

[ה ל י ל י ת]

תודה

אני אשמח לקרא עוד. אם יש לך עוד לינקים להפנות אותי.

 

[Michal7]

עוד קישור מאוד מיידע

כאן.

 

[ה ל י ל י ת]

עוד שאלה ../images/Emo9.gif

איזה הכנה אתן ממליצות בהריון ללידה עצמית. או שפשוט "לזרום" עם האינטואיציה (וכמובן נסיון כי ילדתי כבר)

 

[Manty]

ההכנה ללידה

אני לא בחרתי לעשות שום prenatal סטנדרטי (בדיקות,סריקות וכדומה). כפי שרשמתי למעלה, ההכנה הטובה ביותר לדעתי היא עבודה על עצמך. מה הפחדים שלך? ממה הם נובעים ואיך אפשר להתמודד איתם. בלידה של בני, היה לי מאד חשוב למצוא אנשים שתמכו בהחלטתי, במיוחד כאלו שהכירו וחוו לל"מ בעצמם. הייתי פעילה בפורום של יאהו, cbirth שמונה מספר מאות משתתפות, כולן ילדו או בדרך לל"מ (דורש רישום ליאהו), חשפתי את אימי לאתרים השונים וקיבלתי את תמיכתה המלאה, ו... ניסיתי לקרב את בעלי לנושא (רק עם תחילת הלידה "הצלחתי"

). נמנעתי מלדבר עם שאר העולם על תוכניותי כי זה הביא להתגוננות והצדקה שלא חשקתי בהם. כמו כן קראתי את ספרה של לורה שיינלי unassisted childbirth, את ספרה של לורי מורגן The power of pleasurable childbirth, המון סיפורי לידה (באתר של לורה שיינלי ובקבוצת היאהו) ורכשתי שתי קלטות וידאו עם מספר גדול של לידות עצמיות. ללידה האחרונה לא עשיתי שום הכנות מיוחדות ואפילו הרגשתי בנוח במקומות פחות תומכי לל"מ

בהצלחה ותרגישי חופשי לשאול

 

[מיכל בונשטיין]

לידה ללא מיילדת רעיון לא מוצלח לדעת

שלום לכולם, בלידות בית ,לפי כל המחקרים ישנם 10-12 אחוז של העברות לבית חולים , מתוכם העברות דחופות, של כ 3-4 אחוזים. המהירות והמיומנות פה חשובים מאד. הקשבה לדופק עוברי וכל הידע והניסיון שמביאה איתה מיילדת מביאים לזיהוי של בעיות שיכולות להתעורר. לטעמי להביא מיילדת ללידה זה מהלך של שמירה ותמיכה בחיים . לידות טובות לכולם. מיכל בונשטיין

 

[צימעס]

מקשה

כשמילדת בית אומרת "חישבים מילדת" זה קצת נשמע כמו רופא שאומר "חיבים בי"ח". אולי זו לידה שמבוססת על ראית עולם שונה, מתאימה ליולדת שבאה ממקום שונה, ולכן לא פחות בטוחה?

 

[Manty]

זו שאלה???

 

[שָׂרָה]

יולדת אחת במקסיקו במקום נידח

יילדה את עצמה בקיסרי כי הרגישה שיש בעיה בלידה ורצתה להציל את התינוק. אני חושבת שכן צריך להיות קרובים לבית חולים במידה ויש צורך בעזרה, אפשר לפנות לשם.

 

[זהר כרמי]

בלידה של רואי המיילדת הצילה אותו

ואם היא לא היתה - הוא היה מת. אני לא אוהבת את הודעות ההפחדה האלו בדיוק כמו כולנו, אבל במקרה הזה - זה נכון. היתה כליאת כתפיים של תינוק לא מקרוזומי - כלומר, לא ניתן היה לצפות את זה. הראש שלו יצא והכתפיים נתקעו. "גסקין מנובר" בלבד לא הספיק, כלומר גם לו הייתי מבינה מה קורה (והבנתי) ויודעת מה לעשות (ואני יודעת) - עדיין זה לא הספיק ונדרש שם חילוץ פיזי של הכתפיים. אני מכבדת בחירה של כל אישה - אני לא אלד בלי מיילדת כי לי יש הוכחה של 100% מבחינתי שהמיילדת היתה נחוצה.

 

[צימעס]

קשב לגוף

מנטי כתבה שללדת לבד, מבחינתה, מבוסס על כך שקשב ל אשה לגופה הוא הכלי המדויק ביותר שקיים (יותר מיכולתה של מילדת להבחין במצבה) האם אתן חיות כך גם ביומיום - קשובות לגוף, מכירות כל ניואנס שלו, כל הרגשה? האם אתן מטפלות כך גם בילדיכן? האם גם בנושאים אחרים, שאינם קשורים לגוף?

 

[נופר נופר]

שאלה נהדרת... מצטרפת!

מעניין אותי לשמוע מהיולדות ללא מיילדת אם ואיך באים לידי ביטוי הרעיונות וההרגשות האלה בחיי היומיום שלהן, בלי קשר להריון ולידה.

 

[Manty]

תרחיבי בבקשה...../images/Emo163.gif

 

[צימעס]

דוגמה: את מתכננת משהו

(פגישה, טיול, בילוי, קניה) האם תבטלי בגלל תחושת בטן שנראית ללא כל אחיזה במציאות? (מעצמי: לאחרונה ויתרנו על קנית בית מהסיבה הרציונלית הבאה: "לא היתה בי טיפת התלהבות").

 

[צימעס]

וגם השאלה השניה של כרמית

פה: http://157.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?forum=1345&msgid=74577252 נוגעת באותו נושא.

 

[Manty]

אהמממ

אני לא בטוחה שאני מבינה נכון את השאלה... אני חושבת שהתשובה היא לא, וזה בעיקר כי מאד קשה לי לענות על השאלה (

) מצד אחד אני מרגישה שאני לגמרי לא קשובה לגופי. ליתר דיוק, אני לא מתעסקת בלהיות קשובה... אין לי קומפלקסים לגבי הגוף, למרות שהוא רחוק מלהיות "מושלם". אך האמת היא שאין לי הרבה קשר עימו: אני בקושי מתבוננת במראה. בגדים אצלי זה רק לנוחות. ואני לא חווה אותו כשייך רק לי. יש עלי שני יונקים ועוד שניים שרוצים חיבוקים ונגיעות (שלא לדבר על בעלי...

). אך בזמן ההריון הכל שונה! אני מאד מחוברת לגוף. אני מתבוננת בו המון, נוגעת בו, חווה אותו. אני הרבה פחות חולקת אותו והרגישות מאד גבוהה. (זה ענה??) לגבי הילדים - התשובה הרבה יותר פשוטה והיא חיובית!!! אני מאמינה שהגוף שלהם "יודע" הכי טוב, ותמיד מעודדת אותם לתת לגוף להחליט עבורם מתי הוא רעב, מתי הוא עייף, מתי קר לו, מתי חם לו וכיצד להתמודד הכי טוב עם מחלות. אני מאד משתדלת לא להחליט עבורם מה טוב לגופם. (גם כשזה בא לענייני עירום

) לגבי נושאים שונים שאינם קשורים לגוף, מבקשת קצת יותר פירוט

 

[Manty]

לגבי הילדים: מוסיפה

פשוט כי כרגע התינוקת התעוררה (היא ישנה כרגיל על הציצי) ואני הייתי עסוקה בלחשוב על מה שכתבתי.. ופתאם היא התחילה לזוז לה ובלי לחשוב יותר מדי, הורדתי לה חיתול והלכנו לכיור... בעודנו מפשפשות פתאם קלטתי עד כמה אני קשובה לגופה (שלא לדבר עליה

) וכמה זה קורה בטבעיות, כי אני בכלל לא מנסה לגדל אותה ללא חיתולים, פשוט ברור לי (לפעמים) שהיא צריכה לעשות פיפי\קאקי.

 

[סטיוויה]

אני אחדד לגבי קשב לגוף

לא כל כך מהמקום של ה-look אלא נראה לי שהכוונה היתה האם יש קשב לתהליכים בגוף. לחולשה,לעוררות,לביוץ לכשהוא מתרחש,לתהליכים הורמונליים("אה,אני לא סתם עצבנית").....

 

[צימעס]

בדיוק.

 

[tonti]

שרשור מענג ../images/Emo13.gif

 

[ס ו ל ה]

../images/Emo45.gif