לידה עצמית (לל"מ)

עלתה לי שאלה נוספת

הלילה שהתעוררתי לאחד הילדים והתחלתי לחשוב. בלילה בשבילי זה הזמן שהמחשבות עולות עם כל מני רגשות. חשבתי על לידה ללא מיילדת. זה נראה לי הכי טבעי בשבילי, לאור הלידת בית הקודמת שלי, שהמילדת היתה מדהימה אבל עדיין אדם זר ש"הפריע" בכל מקרה עם כל הידע עלה בי פחד גדול. האם עולה בכן הפחד? מה אתן עושות אתו?
 

שָׂרָה

New member
איפה שיש פחד, שם נמצא החוסר ידע

תרשי לעצמך לבקש עזרה אם תרצי, ובלי להתחייב.. ובסוף יולדים לבד! אם יש בעיה אמיתית יש חרדה אמיתית שלא מרפה. יש סיפורים של אמהות שחשו שמשהו לא היה בסדר ופנו לרופא, שביטל את דאגותיהן אמר שהכל בסדר ובסוף התברר שהן צדקו והכל הסתיים ברע.
 
כן את צודקת

שאיפה שיש פחד שלא מרפה יש בעייה. חוויתי את זה על בשרי שכולם אמרו שאין בעיה ואני ידעתי שכן ולצערי צדקתי.
 
לגבי חבל טבור

כתבת כאן למעלה שיש מצב שחבל הטבור כרוך סביב התינוק. ואז כנראה אין מספיק אורך כדי שהוא יוכל לצאת החוצה. מה עושים?
 

אם פי 3

New member
זה כמעט לא קורה

לרוב, חבל הטבור מספיק ארוך בשביל שהתינוק יוכל לצאת גם אם חבל הטבור כרוך סביב צווארו, ולפעמים גם יותר מפעם אחת.
 
שרשור מדהים

כל יום לומדים דברים חדשים. איכשהו ברור לי שהלידה הבאה תהיה עצמית, פשוט כי לא אספיק לקרוא לאף אחד
מבטיחה לעדכן אם הנבואה תתגשם
 

Manty

New member
רשימת לינקים ללידה עצמית

* אתרה של לורה שיינלי. מכיל הרבה מאמרים, סיפורי לידה, חנות ספרים ועוד... http://unassistedchildbirth.com/ * האתר unhindered childbirth. המון אינפורמציה מועילה על ה"איך" ללדת לבד. האתר הוא חלק מאתר האם unhindered living שהוא מעין מקבילה ל "באופן טבעי" (אם כי זה לא פורום). http://www.unhinderedliving.com/childbirth.html * האתר empowered childbirth. כולל סיפורי לידה, מאמרים ועונה על שאלות ה - what if... http://www.empoweredchildbirth.com/faq.html * הפורום של יאהו cbirth. דורש רישום. פורום מאד פעיל (גם בשעות לידה
) עם מצבור של ידע "חי"! * הפורום של bornfree. קל לניווט, אינו מצריך רישום לקריאה,כולל הרבה סיפורי לידה.
 

אשכר ש

New member
נהדר! עשית לי את העבודה :p

בדיוק רציתי לרכז את כל הלינקים שצירפתן בשירשור, בכדי להוסיף אותם לקישורי הפורום.
 

doveraph

New member
מה להכין? ממה להזהר?

אני שוקלת בריצינות לל"מ (לידה שלישית, לאחר שתי לידות "רגילות" בבי"ח). אשמח לקבל רשימה המפרטת מה צריך וכדאי להכין ללידה בבית. אילו דברים הם סימני אזהרה המכריחים סיוע רפואי לאם ולתינוק? האם יש ספר או אתר באינטרנט המספק תשובות לשאלות מעשיות הללו? תודה!!
 

שָׂרָה

New member
סימני אזהרה המכריחים סיוע רפואי

מה שלא התייחסו בשרשור הזה: קוצר נשימה, סחרחורת קשה, כאב בלתי פוסק או ציר בלתי פוסק בלי הפסקות בין צירים.. ומלווה בבחילות קשות, דפיקות לב במהירות מטורפת (כמו אחרי ריצה) בטן קשה שלא מתרככת כנדרש בין הצירים, בעיטות מטורפות של התינוק, חום גבוה, הפרשה בריח רע מלווה בחום(במשך ההיריון) דימום בלתי פוסק שמרטיב 3 תחבושות תוך חצי שעה (דם אדום טרי), אם זה דם כהה ישן, זה כבר תלוי באינטואיציה של האם אם זה בסדר או לא. (היו כבר סיפורים על נשים שהלידות התחילו בדמם היסטרי עם דם ישן אבל זה נפסק תוך כמה דקות) תחושת חרדה בלתי פוסקת שמהווה אינטואיציה שמשהו לא תקין הסמפטומים הנ"ל יכולים להזהיר על בעיות כמו: דמם תוך רחמי, קרע ברחם, שיליה שמתחילה להתנתק, זיהום,
 

אשכר ש

New member
תודה רבה למנטי, מיכל ושרה!!!

על התשובות המושקעות והזמן שפיניתן לנו. היה תענוג לארח אתכן ואני חושבת שהיה מרתק.
 

debby12

New member
מנהל
עד כמה "לבד"?

מסקרן אותי הקטע הזה של להיות "לבד". אם כבר "לבד" אז עד הסוף - לא? אתן מעדיפות בעיקרון שגם בן הזוג לא יהיה נוכח? או האם התחושה היא שבן הזוג הוא שותף טבעי כבן זוגך ואבי הילד ואילו מיילדת היא זרה שפוגעת באינטימיות? אם נניח, אמא שלכן היתה מיילדת ורוצה לעזור-להשתתף - הייתן מסכימות או שחלק מהרעיון הוא שללדת בלי מיילדת מגביר את העוצמתיות של החוויה? (מעין "לעשות את זה לבד בלי עזרה") אני מקוה שלא שאלתי ישיר מדי. אני לא באה מכיוון של שיפוטיות חלילה - פשוט זה מסקרן אותי המניעים-כיוון של בחירה בלל"ס
 

Manty

New member
טוב, אני אתחיל דווקא עם השאלה

האחרונה. אני לא בחרתי ללדת לבד בשביל שתהיה לי לידה עוצמתית (זה רק הבונוס). אני בחרתי ללדת לבד כי אני מאמינה שזו הלידה הנכונה ביותר. אני מאמינה שלידה עצמית היא הלידה ההכי פשוטה, הכי בטוחה (!!!), והכי טבעית. אני לא מאמינה שלידה זקוקה לעזרה חיצונית. הגוף יודע הכי טוב איך ללדת. לא משנה כמה שנות נסיון, אף מיילדת לא יודעת טוב יותר מהגוף עצמו כיצד ללדת. ה"עבודה" שלי כיולדת, במשך ההריון, הוא להתחבר לגוף ולפתח trust הדדי על מנת שבמהלך הלידה אוכל להקשיב לגוף ולצרכיו ואוכל לאפשר ללידה להתרחש מעצמה, מבלי להעמיס על הגוף פחדים מיותרים. אם אימי היתה מיילדת, לא הייתי רוצה מזמינה אותה! עצם המקצוענות היתה היתה גורמת לי to second guess my self כלומר, הייתי מחפשת דרכה תשובות ומפסיקה להקשיב לגוף. או... נוכחותה היתה מהווה איום עבורי שמא היא תפר את ההרמוניה שלי עם גופי והייתי נכנסת למצב של דאגה ומגננה. זה היה יוצר צירים קשים יותר ושוב, מרחיק אותי מהקשבה מוחלטת לגוף. לגבי דרגת הלבד.. לא תכננתי מראש אם ללדת כזוג או לבד (או מה שנקרא בקרב הלל"מיות - לידת סולו). בלידה האחרונה חשבתי שאולי ארצה ללדת לבד או שכך יצא (הזמנו את אימי שתבוא לאחר הלידה, וחשבתי שבעלי יטפל בילדים בעודי אלד לי לבד). אך יצא ויילדתי הרבה אחרי "התאריך המשוער" ואימי כבר הגיעה, ובעלי, כמו בלידה הקודמת, היה איתי משלב המעבר עד הסוף. אני בהחלט רואה בבעלי שותף טבעי. אני גם חווה את הלידה כאקט מאד אינטימי. אצלנו, מיילדת, לא רק שהיתה פוגעת באינטימיות, היא גם היתה, מעצם נוכחותה, מחלישה את תפקידו ומקומו של בעלי. במקום זאת, בעלי חווה אף הוא לידה מעצימה שהעלתה את בטחונו, וקירבה בינינו
 

tonti

New member
מנטי, לגבי הכי בטוחה,

למרות שאני לא בנאדם של סטטיסטיקות, יש סטטיסטיקות?
 

Manty

New member
לא כל כך

וזה לא מפתיע. לידות עצמיות אינן מערבות גורמים מקצועיים וקשה לקבל נתונים מדוייקים. ג'ודי רול אוספת נתונים מנשים שילדו עצמית, אך המספרים מועטים, והיא לא עידכנה אותו כבר מזמן.. לא שאלת אך אני מוסיפה (
) ההצהרה שלי, שלידה עצמית היא הבטוחה ביותר מבוססת על האמונה שלי שכל התערבות בתהליך הלידה מעלה את רמת הסיבוכים בה, ואפילו תצפית בה משנה אותה ומשפיע עליה... מכאן שאני מאמינה שלידות בהן מיילדת נוכחת איננה לידה טהורה ויש לה סיכוי רב יותר להסתבך. כמו כן, כאשר בעיות מתעוררות בלידה, אני מאמינה שהגוף יודע טוב ביותר לפתור אותה, אך מיילדת עלולה לאבד אמון בגוף ולנסות להשתלט על הלידה (במידה והיא לא עשתה זאת מההתחלה) ובכך לפגוע בתפקוד הגוף. * כמובן שאני מכלילה פה, ולמעשה אני מכירה מיילדות שבהחלט מאמינות בגוף - גם כשמתעוררת בעיה, ומאפשרות ללידה להמשיך ולגוף לפתור את הבעיה בעצמו.
 

debby12

New member
מנהל
תודה - מעניין!

ממה שקראתי מבחינתך ללדת עם מיילדת זה כמו מבחינתי ללדת עם בית חולים: הרגשה שסתם יפריעו לי להקשיב לעצמי, יהרסו לי את ההרמוניה שלי עם גופי, יפגעו לי באינטימיות, ויכריחו אותי להיכנס למצב מלחמה (אני לא כל כך בקטע של מגננות
במקום להנות מחוויה משמעותית בחיי. מה שכן - כמות העזרה החיצונית בלידת בית עם מיילדת תלויה לדעתי הרבה ברצון היולדת. בלידה שלי, המיילדת כמעט ולא נגעה בי אלא אם כן ביקשתי. לא היה עולה על דעתה לבדוק פתיחה - עד שאני ביקשתי באיזשהו שלב כי כאב לי ורציתי עידוד לעצמי לדעת שיש התקדמות ורואים את האור בקצה המנהרה... גם אחר כך היא כמעט ולא נגעה בי (כולל בדקות האחרונות שבהן בעיקר נהמתי "תוציאי אותה כבר" ושמעתי קול מרגיע בחזרה שאומר - "את זה רק את יכולה לעשות
"). כך שרמת ההתערבות שלה היתה מינימלית - ומבחינתי מותאמת "בול" למה שהתאים לי. ודאי וודאי שהיא לא העמיסה פחדים. להיפך. הדולה בדקה דופק בשלב הלחיצות לעיתים תכופות - והמיילדת הקפידה לומר לי שהתינוקת בסדר (לא שממש חשבתי על התינוקת באותו שלב - אבל זה כי אני אגואיסטית גם בלידה
) אגב - בגלל מה שכתבת לגבי ההתחברות לתינוק ואיך רק את מרגישה אותי היה לי קטע די מוזר בשלב הלחיצות שהיה ארוך כי היא לא הצליחה לעבור את עצם האגן וכו'. באיזשהו שלב אמרתי לה ולבעלי: "אני שומעת אותה בוכה". אני לא זוכרת את זה - אבל הם סיפרו לי אחר כך. בעלי סיפר לי שחשב שיצאתי מדעתי. קצת מוזר לא? בייחוד כי הרגשתי די בפוקוס -לא מרחפת מדי. בסוף התינוקת יצאה עם המטומה גדולה בצד הראש - כנראה בגלל הלחץ והשפשוף מעצם האגן (היא היתה עם הפנים קדימה). אז נראה לי שאולי הרגשתי אותה איכשהו והרגשתי שכואב לה והיא בוכה בלב/רוצה כבר לצאת החוצה. מצד שני אולי אני סתם פסיכית. מה דעתך?
 

tonti

New member
את פסיכית בלי קשר../images/Emo8.gif

הכל מאהבה, את יודעת.
 
למעלה