כי גם אסטרטגיה וRPG זה חרטא
ויסלחו לי הגיימרים.
בהתחלה מתלהבים מהגרפיקה ומעושר הפרטים (דמויות מגוונות, עלילה מסועבת, נופים שונים ושלל ארכיטקטורות). סבבה, זה מגרה את הדמיון. אח"כ מתרגלים, וברגע שה thrill is gone את עומדת בחוסר אונים מול AI די מוגבל ומבינה שעדיין אף תוכנה לא יכולה להתקרב אפילו למורכבות של המוח האנושי והמציאות בכלל.
לא שאני גיימרית כבדה, יש הרבה משחקים שלא התנסיתי בהם. אבל מתוך מה שהכרתי, תמיד נטשתי בגלל אותה תחושת מוגבלות.
לא יודעת, אולי משחקי מחשב מסויימים תורמי משהו לילדים, אבל לא נראה לי שמשחק מחשב כלשהו יכול לתרום יותר מספר טוב.