חלק שני ואחרון
השיר בנוי משני בתים, בכל אחד ארבע שורות ובכל שורה שלוש או ארבע מילים לפי תבנית סימטרית: בבית הראשון שורה אחת עם ארבע מילים ושלוש עם שלוש, ובבית השני שלוש שורות עם ארבע מילים ואחת עם שלוש. הכפלת מספר המילים בארבעת ה"יחידות" הללו נותנת 4 * 9 * 12 * 3, כלומר 1296 שהם בגימטריה "תולעת ספרים" וגם "מתמטיקה עיוורת" ו"תעתוע מחשב". יתרה מזאת, סכום הספרות במספר מיוחד זה הוא 1+2+9+6, שהם 18 ובגימטריה ח"י. הקורא חד העין יבחין בוודאי שסכומי כל השורות בבית הראשון קטנים מאלף, בעוד שסכומי כל השורות בבית השני גדולים מאלף. חסרי הדמיון יתעלמו מעובדה זו בוודאי, אך יפסידו בכך מידע רב ערך. סכום ההפרשים בין שורות הבית השני לאלף הוא 1305 ("תעתוע שטן"), וסכום ההפרשים בין שורות הבית הראשון לאלף הוא 1670 (בגימטריה "תרבות רבנית", וכן 1670 היא השנה בה ראה אור ספרו של ברוך שפינוזה, "מאמר תיאולוגי מדיני"). נפחית זה מזה ונקבל 365 – כמניין הימים בשנה. ההפרש בין סכום המילים בבית השני לסכום המילים בבית הראשון הוא 2975, שהם בגימטריה 7 פעמים "יהדות". התבוננות בשיר שורה-שורה מספקת רמזים עמוקים מאד. בבית הראשון, סוד הגימטריה מראה לנו את חומרת מצבו של היהודי בגולה: סכום השורה הראשונה בגימטריה (351) נותן "שנא", "קר מאד", "פרנויה" ואפילו "הוצאה להורג". בשורה השניה מתגלים הביטויים "בית מטבחיים" ו"כדור אש", ובשלישית "התעללות". והנה בשורה הרביעית חל מפנה: "אושר". וראה זה פלא, המילים הבאות מייד לאחר מכן הן "עוד לא אבדה תקוותנו"! סוד הגימטריה של שורות הבית השני מגלה לנו נקודות ציון בהתפתחות המדינה שבדרך: שורה ראשונה (1091) נותנת "תכנית הציונים", השורה השניה "פורענות מלחמת העולם השניה", השורה השלישית "מעשה האו"ם בט"ז כסלו התש"ח" (כלומר, החלטת האו"ם המפורסמת בתאריך כ"ט בנובמבר, 1947!) ואילו השורה הרביעית, כמה עצוב, נותנת "שמעון פרס לוזר". נביט כעת על הטורים שבטבלה. סכום הטור הראשון של הבית השני (1344) פחות סכום הטור הראשון של הבית הראשון (1137) נותן 207, שהם בגימטריה "רז", כלומר סוד – סימן לבאות. חישוב זהה בטור השני (עם התוצאה 699) נותן לנו רמז ששתל נפתלי הרץ אימבר על עצמו – "מלך המתמטיקה" (כינוי מוצדק בהתחשב בהישגיו הגימטריים), ו699- בגימטריה הם גם תרצ"ט, שבי"ז באלול בשנה זו פרצה מלחמת העולם השניה (הראשון לספטמבר 1939). אין זה מקרה, כמובן, שישנם שני רמזים לגבי מלחמת העולם השניה, והם מופיעים בטור השני ובשורה השניה של הבית השני! בטור השלישי מתקבל המספר 1774, שסכום הספרות שלו הוא 19, בגימטריה "דודה" וגם "אהובה", כנראה מחווה שטמן אימבר לדודתו האהובה. בטור האחרון התוצאה היא 1303, שוות ערך גימטרי לציווי החד-משמעי "אתם – לארץ ישראל!". כוחה של הגימטריה גם חושף בפנינו את המשורר הפוסט-מודרני הנסתר שהיה חבוי בתוך מר אימבר והמתין עד היום לגילויו. החלפה זהירה של המילים בבית הראשון במילים בעלות ערך גימטרי זהה נותן את המכתם המופלא הבא: מי לומד לבד, מטונף? אופטומטריסט כוזב מחטט פתאום נהר קטן עליך מפנטז בחוצפה ואשאיר לכם לדמיין מה מתקבל מתרגום דומה של הבית השני. לסיום, עוד הישג גימטרי מדהים הוא שבעזרת 28 המילים שיש בשיר, בעצם 27 בלבד כי המילה "עוד" מופיעה פעמיים, אפשר למצוא התאמות גימטריות לאינספור אישים חשובים בתולדות העולם. כמה דוגמאות: נפוליאון בונפרטה (585) = מזרח + קדימה + אלפיים ג'ורג' בוש הבן (577) = עין + ארץ + ציון וינסטון צ'רצ'יל (611) = חופשי + אלפיים + בלבב שמעון פרס (806) = נפש + צופיה + פנימה קליאופטרה (441) = בארצנו + עוד + אבדה רמב"ם (282) = עוד + לא + אלפיים כריסטופר קולומבוס (835) = להיות + יהודי + בארצנו וולפגנג אמדאוס מוצארט (636) = נפש + כל + ציון עובדיה יוסף (253) = לא + לציון + בלבב ארנולד שוורצנגר (1146) = להיות + חופשי + ארץ אייזיק ניוטון (269) = עם + קדימה מהטמה גנדי (166) = כל + עוד + בלבב רנה דקארט (569) = יהודי + בארצנו + פנימה ג'ינגיס חאן (195) = עם + כל + יהודי כריסטינה אגילרה (613, כמניין תרי"ג!) = כל + חופשי + קדימה פידל קאסטרו (500, כמניין "אריה דרעי") = כל + ארץ + קדימה דוד בן גוריון (341) = ציון + פנימה בנימין זאב הרצל (497) = כל + ארץ + ציון ציפורה פינקלשטיין (1040) = להיות + חופשי + פנימה מי זאת ציפורה פינקלשטיין, אתם שואלים? אישה אחת מדברת עם שכנה שלה: "איזה חמוד בעלי, רשם אותי לחוג להיסטוריה, כל יום שלישי בערב אני הולכת ולומדת המון דברים מעניינים על כל מיני אנשים... אני יודעת מי זה ג'ינגיס חאן, מי זה אייזיק ניוטון, מי זו קליאופטרה..." "ומי זו ציפורה פינקלשטיין את יודעת?" שואלת השכנה. "לא" עונה האישה. "זו הבלונדינית שבאה לבקר את בעלך כל יום שלישי בערב" (ועם הקוראות ששמן ציפורה פינקלשטיין הסליחה). זהו. עבדתי כבר חמש שעות על העסק הזה, כמניין "גב" שהוא בדיוק מה שכואב לי מרוב הישיבה ליד המחשב. אני בטוח שהייתי יכול למצוא עוד המון מציאות בשיר הנפלא הזה, אבל אני מקווה שמה שכבר מצאתי יספיק בינתיים. חגים ומועדים לשמחה וזמנים לששון, במהרה בימינו, אמן.
