אבל לפעמים פשוט יש חיבור דווקא עם המין השני
לא קרה לך? אתה אוטומטית מסוגל להיות חבר של כל גבר ולא מסוגל של אישה? רוב האנשים שאני מכירה זקוקים לניצוץ מאוד מיוחד בינם לבין החברים שלהם, החבר'ה שלי למשל הם אנשים שעובדים כמעט על אותו ראש איתי ומאוד קשה לנו להכניס פנימה אנשים מבחוץ, עד שאתה מוצא חבר תוותר עליו רק כי הוא בן המין השני? וידוי- אין לי אפילו לא חברה אישה אחת. יש לי 3 חברים טובים שאיתם אני בקשר קבוע (יש בחורות בחבר'ה, אבל הקשר איתן פחות צפוף כמו גם עם הגברים האחרים). לרוב אנחנו מתראים ארבעתינו יחד ולפעמים עם נספחים- הם הליבה של החיים החברתיים שלי, אבל כמובן שאני והם נפגשים הרבה מאוד גם אחד על אחד (ואפילו ישנים אחד אצל השני וכו'). השנים עוברות, והידידות נשארת, הם יוצאים עם בחורות ואני עם בחורים, הם לפעמים מחבבים את בני הזוג שלי ולפעמים לא ולהיפך, לכולנו נשבר הלב פעם או פעמים או שלוש, כולנו היינו שם כשלאחד מאיתנו היה קשה, אם יש לי או אין לי בן זוג תמיד יש לי למי להתקשר ב3 בלילה אחרי שנזרקתי או אם הלכתי לאיבוד או אם אני סתם בדאון ואני יודעת שיש מי שיקשיב. אני יודעת שאני מצחיקה אותם, לפחות כמו שהם מצחיקים אותי, ושמבחינתם אני כמעט משפחה. הם עשו בשבילי דברים כאלה גדולים, כאלה מדהימים- ששמורים רק למשפחה. אבל קשר אינטימי או רומנטי ביננו אף פעם לא עלה על הפרק (פרט לאחד שהוא אקס ענתיקה שלי, והוא בכלל זה שעזב אותי
מאז עברו שנים רבות מאוד והעניין נשכח). (אם כי יכול להיות שאני נופלת על סטטוס ה"מכוערת?"). כך או כך אני נקבה, והם אכן מקדישים לי תשומת לב מיוחדת בתוך חברה טובה, שתהיה שם כשהם זקוקים לה, והם יהיו שם כשאני זקוקה להם. וכן היו אפילו בני זוג במשך השנים שקינאו להם והיו להם בנות זוג שקינאו לי ואת כולם עברנו. לומדים לעבוד עם זה בחוכמה, עוד בהתחלה ממש לסחוב את הבן זוג אל תוך המפגשים והשיחות הכי אינטימיות עם החברים, שיראה איך זה מהביפנוכו- בדרך כלל זה עובד. בקיצור, אין אדם בעולם שיצליח לשכנע אותי שהם מעוניינים בי, או ש/הם חותרים לאיזשהו מצב אינטימי איתי, גם לא בן זוג פרנואיד. מבחינתי- ידידות בין המינים מוכחת. עד שמצאת חבר אמיתי תהיה משוגע אם תרשה לעצמך לאבד את זה רק כי הוא לא מהמין שלך.
אני רואה את זה בתור משהו מצחיק שאנשים כאלה מתחילים איתה, כדאי לך גם, אל תקח את זה קשה מדי.
