דארלינג.. בואי נתחיל בזה שהוא
לא בדיוק התכוון להשפיל אותך בזה שקרא לך מזכירה. אין שום בושה שאף טייטל, ובטח שלא בטייטל מזכירה שאם קיימת מזכירה טובה - העסק מתקתק כמו שעון ועל זה מתבסס, מתקיים ועובד עסק מצליח. (סתם לידיעתך...) כל עסק יכול להכי ל בתוכו מספר רק של "מומחים"..מספר רב של "מנהיגים".. אבל אם המזכירה היא חרא \, עם יחס חרא, ייצוג חרא , שכל בחרא ותפקוד בחרא - יכול להיות המומחה הגדול בעולם, ועדיין העסק שלו לא ינסוק.. למה? כי ההגוף המייצג והמקשר הוא המזכירה.. אחרי 60 שניות מאלפות אלה בואי ניגש לבשר העניין - את עוברת הטרדה מינית? הוא מציק לך?. - תגידי לו ליד כולם - "תפסיק, אתה מציק לי ואני לא מעוניינת שתתקרב אלי יותר". באסרטיביות ולא בקול נפוח, אימפולסיבי וחדור כעס... זה מה שלמדתי אחרי הרבה מאד שנים של עבודה משותפת עם גברים. גברים לא מבינים רמים, גברים מבינים "חד וחלק". כן עברתי הרבה הטרדות מיניות כשעל רובן אפילו לא דיווחתי כי פחדתי. חשבתי על זה הרבה.. ואחר כך הגעתי תמיד מתוך רציונל למחשבה של "הרי זה יהיה או אני או הוא.. מי יותר תורם כסף למקום?". משם הבנתי שעדיף לי לשתוק. כל עוד העסק מבוסס ומתקיים על כסף - הלך עלי. למרות, ששוב, לא משנה כמה שאהיה תורמת, משקיעה, חרוצה ותותחית במה שאני עושה - עדיין, אחד האחראי רואה כסף בעיניים וזה מה שחשוב לו... עם הזמן, הבנתי שכל עסק הוא כזה במידה כזו או אחרת... וההשקעה באינדבידואל גם בא באופן יחסי. לכן, מה שנותר לי לעשות - זה להגן על עצמי ועל האינטרסים שלי. ברגע שהרצנתי פתאום מבט, ברגע שקטלתי את הצד השני במילה אחת או שתיים שקטות - הרוב נדפו.. מי שנשאר - קיבל על הראש ליד אחרים. וזה עובד. הבעיה היתה , בסיפור שסיפרתי לך.. שלא עבדתי איתו אלא מולו (מצב הרבה יותר קשה). ולא, ה"כוכב" הזה נעלם מחיי ברגע שנגמר לו הגז.. (אחרי שנה מייגעת!!!) הפסקתי לענות לטלפונים חסויים, כשראיתי אותו שתקתי, וכשהוא היה מדבר ובטעות הייתי עונה לטלפון - שתקתי גם שם והרבה... ואחרי השתיקות הייתי אומרת לו שאני צריכה ללכת ו/או מדברת עם החבר שלי תוך כדי. הוא הותש אחרי הרבה מאד זמן אבל יצא לי לבסוף לנשום. לבי הדינוזאור הנחמד שענה לי - אני מבינה ללבך. באמת!!! קיימות הרבה חדלות אישים, קיימות הרבה נשים שרוצות להנות מהחיים וחושבות ששחיקה של גבר נשוי עם כסף יכולה לגאול אותן מהתחתית שהן נמצאות בה.. וזה אחרי כל הקרנת היחיד שהן עושות לעצמן. אתה פועל נכון. אל תדבר על אשתך כשיחד עם זאת תתעלם והרבה.. תהיה קורקטי. ברגע שלא תשתף פעולה ומספיק בחיוך - הן נסוגות. מעבר להגנה עצמית, אתה בעקיפין נותן את התשדורת כך של "מה אני באמת מרגיש לאשתי"... התשדורת הזו מדברת והרבה. אתה איש חכם ולדעתי, אל תפחד ... פשוט תנגן לעצמך את התקליט של "אני בא לעבוד והקשר הוא מקצועי בלבד"... וזהו.. וכן, המרכז מסוכן. שמונה בערב בשעון חורף מורגש לפעמים כמו פתח יציאה להרבה שרצים שיודעים שקיימות עוד כמה בחורות צעירות שמסתובבות ברחוב.. אין לך מושג כמה זה היה מלחיץ אותי להיות נוכחת בשעה כזו ברחוב.. היום - אין מצב!
צודק, הנקודה הזאת בהחלט משנה את הסיפור. .ד"א יצא לי לראות תיאלנדיות נחמדות אבל משום מה התיאלנדים גברים שיצא לי לראות מכוערים עד כדי גועל יש להם מראה נשי והם קטנטנים..
