שטויות במיץ עגבניות.
אם יש לך מונופול בתחום מסוים, בארץ קטנה וגונבים ממך את הרווחים, במשך כמה עשרות שנים, אתה לא שומר את זה בסוד, אתה יוצא למלחמת חורמה.
ויסוצקי פשוט הוריד את האיכות ושמר על שם המוטג. זו ההונאה שלו את הצרכנים, תוך ניצול המונופול, שהיה לו בתחום התה.
בתקופת הקורונה, בעקבות הסגרים והתו הירוק, החלה לשגשג תעשיית המשלוחים. כל מיני יזמים פרטיים, גילו שאפשר להתפרנס מחנות וירטואלית ולשמש,
בעצם, כמתווכים, בין יצרנים בארץ ובחו"ל, לבין לקוחות בארץ, תוך שימוש בשרותי משלוחים. כל שעליהם להקים, זה מחסן באיזה חור, או אפילו חדר בדירה
ולרכז שם את הסחורה לפני הפצתה, לצרכן הסופי. חברות השילוח אוספות מהם ומפיצות. את ההזמנות ושאר ענייני העסק, בצעו מהמחשב בבית. פרסום
עשו באינטרנט, שבו חי עמישראל כל השנה ובתקופת הסגרים ביתר שאית.
ויסוצקי התעורר לגלות, שהצרכן הישראלי ממשיך להעדיף, את הסחורה האיכותית מחו"ל, על פני הזבל שלו ובאותם מחירים כמעט והמכירות שלו ירדו. משום
כך יצא, לאחרונה, במסע פרסום. אני מקווה שלא יצליח להתאושש ושיאבד את המונופול שלו.