לסיכום: (ברשות ההנהלה)

[רוקד עם שבלולים]

בסדר, אז אני שואל:

לא הבנתי את כוונת דבריך. בבקשה תסביר את הכל.

 

[רוקד עם שבלולים]

מבחינה הגיונית בלבד,

כלומר ע"י שימוש בלוגיקה וללא הסתמכות על מקורות מדעיים או דתיים), ניתן להסיק שייתכן ויש אלוהים או שייתכן ואין. בהנחה שיש אלוהים, ניתן להניח אחת מהשתיים: שיש לו תכונות אנושיות או שאין לו תכונות אנושיות. (זו כמובן הפשטה - ייתכן ולאלוהים יש מספר תכונות אנושיות וכמה שאינן כאלה). אז מה אנחנו יכולים לדעת מבחינה לוגית על אלוהים? עובדה ראשונה שאנחנו יודעים לגבי אלוהים בהנחה והוא קיים - היא שהוא קיים! זו כבר תכונה שמשותפת לאלוהים ולאדם. עובדה שניה שאנחנו יודעים לגבי אלוהים, היא שיש לו רצון. גם לאדם יש רצון, כך שזו כבר תכונה שניה שמשותפת לאדם ולאלוהים. עובדה שלישית שאני יכול לדעת בוודאות ללא הסתמכות על מקורות חיצוניים היא שיש לי דעת. אני לא יכול לדעת בוודאות שיש בך, או בכל אדם אחר שאיננו אני-עצמי, דעת אמיתית (ייתכן ואתם רק אוטומטים שאין בהם באמת דעת. העמדה הזו מוכרת בשם "סוליפסיזם", אגב). מעבר למסקנות הלוגיות הללו, אני צריך להתחיל להסתמך על משהו חיצוני (תורה או מציאות). מה הצעד הבא שלנו? אם אנחנו לא מסתמכים על אמיתות התורה, אין לנו גישה לעובדות נוספות מן הכתובים. אם אנחנו לא מסתמכים על המדע (כלומר, על תצפיות אמפיריות במציאות) גם אין לנו גישה לעובדות נוספות מן הטבע. במסלול הלוגיקה הטהורה הגענו לנקוד

 

[מיכאל דהן]

אשמח לעשות זאת אבל תתמקד במה שאתה רוצה

שאסביר, כי דברת על כמה נקודות למיניהם, בא נתמקד על נקודה אחת ואחר כך נעבור על נקודה הבאה הנקודה הראשונה (אם אתה רוצה לדון על נקודה אחרת, סבבה..) איך יודעים מה כוונת הבורא?? יש לי בזה כמה וכמה כללים למיניהם, ואני חושב שצריך ללמוד אותם כדי להבין איך כל הכללים הללו מסתדרים ביחד ומקבלים תמונה ברורה. אני יכול לומר לך שהמושגים שלי בנויים על הספר דרך ה' של הרמחל וכן על הספר דעת תבונות של הרמחל ועל דברים שקבלתי מרבנים מסויימים בדבר. (ואין לי בעיה אם תערער על הכל ביחד העיקר שתדבר עם הגיון ) על קצה המזלג אני יכול לומר לך שבשביל להבין את כוונת הבורא חייב שהבורא יגלה זאת אלינו אין במח אנושי יכולת להבין את כוונת בוראו אלא אם כן הבורא מגלה זאת בפועל, המסקנה הזו בנויה על כלל בהגיון וכלל בלמוד התורה הקדושה הכלל הוא כזה: אם אני ואתה יושבים ליד שולחן ובשולחן מונח עט, ואני אומר לך הנה עט.. האדם באופן טבעי יגיד מיד "אני יודע" או "ברור" וכד' אבל לפי הגמרא לא צריך לומר כך אלא צריך לומר מה חשבת? כלומר מה אני חשבתי בדעתי כשאמרתי לך הנה עט?? וכי לא ידעתי שאתה יודע שזה עט? אם כן ידעתי מדוע אמרתי לך את זה?? כלומר הכלל הוא כזה: מה שיודעים(רואים) לא אומרים אלא אם כן באים לחדש משהו (וכך זה גם בלמוד התורה שבכתב ושבעל פה) עכשיו נחזור לכוונת הבורא אם הבורא מתכוון למשהו שניכר גם בלעדיו (ללא גילוי ממנו) אם כן מדוע הבורא מגלה את זה?? מה הבורא ראה צורך לגלות משהו שניכר גם ללא הגילוי שלו?? (מכיר את השאלה המפורסמת: מה החידוש בלא תרצח ובלא תגנוב כו' כו' ??) לכן אם אני ואתה נוכל לגלות את כוונת הבורא מבלי שהוא גילה זאת פרושו של דבר שאנחנו יכולים לראות דברים גם ללא עזרת הבורא וזה לא יתכן כי מה שהבורא רואה (דעת הבורא) אנחנו לא יכולים לראות (כי בשבילנו זה אמור להיות חידוש כנ"ל) כתבתי את הדברים מבלי לדקדק בהם כל כך -אבל אני מאמין שאם תנסה להבין את הכוונה שלי תוכל להסביר לי במה אתה חולק עלי או לא מבין את דברי..

 

[מיכאל דהן]

תיקון קטן..

צריך לומר כך: אם הבורא מתכוון למשהו שניכר גם בלעדיו (ללא גילוי ממנו) למה הוא צריך בכלל להתכוון לזה?? הרי זה ניכר ופשוט לעיני האדם?! כל דבר שצריך אליו את כוונת הבורא - זה לא יכול להיות ניכר מבלי שהוא גילה זאת מעצמו כי אם הוא לא גילה זאת מעצמו איך אנחנו יכולים לדעת זאת בלעדיו כי אם אנחנו נוכל לדעת זאת בלעדיו לא צריך בכלל שהבורא יתכוון לזה כוון שזה פשוט מאליו שהרי אפשר לדעת זאת גם בלעדיו כמו הדוגמא הפשוטה שכתבתי לך עם העט.. (כדי שהדברים יהיו ברורים - אני מדבר במשל על העט כאשר אני יושב מולך ולידינו מונח עט שאני ואתה רואים שהעט מונחת שם , ואז אני אומר לך הנה עט.. על המקרה הזה דברתי לעיל... אני מניח שאתה מבין שעל המקרה הזה אני מדבר, אבל כתבתי את זה לכל אותם אלה שירצו להתחכם כדרכם בקודש ולומר אולי אתה לא ראית את העט כי הסתכלת לכל מיני צדדים אחרים כו' כו' )

 

[מילטון גון]

אני רק שאלה

מה ההבדל בין "רצה" לבין "התחשק לו"? ממה שאני מכיר אלו פחות או יותר מילים נרדפות.

 

[מיכאל דהן]

למה אתה קופץ שלבים? חשבתי שאנחנו דנים

בענין האלוהים ולא מסיקים מהר מסקנות...(גם לא בשם התורה) אם אתה מתחבא מאחורי המדע ואתה לא מוכן לנתח את המציאות מבחינה הגיונית בלבד אז זו לא חכמה בכלל כוון שאני יכול לומר לך שהתורה אומרת כך וכך וסגרנו את הדיון , לא? בדיון הזה אתה לא מדבר בשם המדע (אלא אם כן מדובר בהוכחה מדעית) ואני לא מדבר בשם התורה, סגור? אם אתה חושב שלאלוהים יש תכונות של בני אדם - הבעיה שלך היא לא באמונה אלא בהגיון. אין לי כח לפרש לך את התורה (בשביל להבין את התורה בצורה נכונה צריך לקבל מושגים בקבלה - ובמקום שאסביר לך מושגים בקבלה אני מעדיף להתמקד בנושא המדובר ובע"ה אם הדיון יתקדם אסביר לך את הענין גם מבחינה תורנית) כוון שכרגע אנחנו מדברים על אלוהים ולא על התורה כי מי אמר לך בכלל שאלוהים נתן לנו את התורה? מדוע אתה מדבר בשמה לפני שהסכמנו במי אלוהים בחר או מה רצונו?? (חוץ מזה שגם לפי התורה יש הבדל בין בהמה לבני אדם , בין בני אדם ליהודי , בין יהודי לת"ח, ובין ת"ח לצדיקי יסודי עולם, ובין צדיקי יסוד עולם לראש הצדיקי יסוד עולם, ובין ראש הצדיקי יסוד עולם ליחידי הדורות.. אבל שוב חבל לקפוץ כל כך הרבה שלבים עוד לפני שהסכמנו על רצון האלוהים.. ) מבחינה הגיונית אתה מסכים שאתה טועה שלאלוהים אין תכונות של בני אדם או שאתה חושב שאפילו מבחינה הגיונית לאלוהים יש תכונות של בני אדם?? (שוב פעם כשנסכים על אמיתות התורה אפשר לך את כל המקורות שתביא לי שאפשר להבין מהם שלאלוהים יש תכונות של בני אדם, אבל כרגע עוד לא הגענו לשלב הזה, בסדר?)

 

[רוקד עם שבלולים]

בוודאי שאני חושב שלאלוהים יש תכונות של אדם.

הוא אמר את זה בעצמו: הוא ברא את האדם בצלמו ובדמותו. אתה חושב שהכוונה היא לדמות הגוף? כמובן שלא! (לאלוהים אין דמות הגוף בכלל) הכוונה הא לדמות הנפש - לתכונות שלנו. במקומות רבים בכתובים אלוהים מעיד על עצמו: "אנכי אל קנא, נוקם ונוטר" קנאה, רצון לנקמה, נטירת טינה וכן הלאה. אלה יצרים אנושיים. אולי אלוהים מרגיש או מביע את היצרים הללו בצורה אחרת, ואולי הם נוביעם ממקור אחר, אבל אתה לא יכול להגיד שאין לו יצרים כלל. לגבי בעלי חיים: לא מעניין אותי "באיזו רמה" יש לבעלי חיים דעת, ואם יש להם דעת יותר או פחות מאיתנו - או אולי דעת שונה משלנו כך שקשה בכלל להשוות. כל מה שאני אומר הוא שאתה לא יכול לומר שלבעלי חיים אין דעת - אין לזה בסיס מדעי, וכמו שהראיתי לך מן הכתובים, גם לא בסיס דתי. ולכן אתה לא יכול להסיק שרק לך יש דעת, ולכן אתה לא יכול לקבל את זה כרמז מאלוהים. גם כי זה לא נכון, וגם כי אין לך שום יכולת לפרש את הרמז הזה לאשורו. יכולות להיות אינסוף שיבות לכך שאלוהים נתן לך דעת, וזה שבחרת דווקא בסיבה שמוציאה אותך הכי טוב והכי חשוב - זה מאד מאד חשוד בעיניי. אתה חושב ש"רק לך" יש דעת, ולכן אלוהים אומר לך "משהו אישי" וחושב שאתה מיוחד. אתה לא מיוחד. לכולנו יש דעת, .ואפילו לבעלי חיים יש דעת. אם אתה חושב שאתה שווה לאלוהים יותר מכל האחרים, אתה חוטא בחטא הגאווה, ובנוסף אתה משלה את עצמך. מההודעות האחרונות שלך מתחיל להיראות לי שכל הדתיות שלך וכל האמונה שלך הם בעצם רק ניסיון שלך לשכנע את עצמך שאתה מיוחד ושאלוהים אוהב אותך באופן אישי וחושב שאתה יותר טוב מכולם, כי רק אתה מבין את אלוהים כמו שצריך וכל שאר הברואים לא. ברור מאליו מההודעות שלך שאתה לא מתמצא בכתובים (ואם אני, שלא למדתי יהדות בכלל ולא יודע כלום, מתמצא יותר ממך, צא וחשב כמה מעט אתה יודע יחסית לאנשים שכן למדו את הנושאים הללו), ולכן הייתי מציע לך לבלות פחות זמן בפורומים ויותר זמן בתלמוד תורה.

 

[מיכאל דהן]

תשובה

א. צריך להגיד אלוהים ברא את העולם מבלי לומר אלוהים רצה לברוא את העולם.. ענין הרצון לא קשור למה שרצית להגיד... חוץ מזה זה שאלוהים ברא את העולם בוודאי שהיתה לו מטרה בכך שאם לא כן הוא לא היה בורא את העולם, לא? ולכן לא שייך לומר שהמטרה (רצון) שלו היתה לברוא את העולם, כי מה מטרה יש לו בזה? ב. לגבי החשק של אלוהים.. אתה חושב שלאלוהים יש תכונות של בני אדם?? אתה חושב שאלוהים הוא מן בנאדם כל יכול כזה?? ג. לגבי מה שאמרתי לך שאלוהים לא יברא סתם דברים כי מתחשק לו.. אמרתי לך את זה משום שלאלוהים אין תכונות של בני אדם כי לבני אדם יש יצרים ולאלוהים אין יצרים - מסכים? ד. לגבי חוש ההומר של אלוהים.. כנ"ל באות ג' ובנוסף מה ששאלת מנין לי לדעת שיש בי דעת אמת? - נכון לעכשיו דעת האמת היא לא מעניינת אותי כרגע, כי מצידי שיהיה בי דעת של שקר אבל אני מנסה ללמוד את דרכו של אלוהים , לא לחשוב מהי דרכו אלא ללמוד! כשאני רואה שרק לי (בתור בנאדם) יש דעת אני לומד מזה שזה בא לרמוז לי משהו אישי מאלוהים, לא? או שאלוהים סתם רוצה לצחוק עלינו כמו שאמרת כנ"ל אבל כבר הגבתי לך על הטענה הזו. ה. לגבי התהילות של בעלי החיים.. אתה מסכים שלבעלי חיים אין דעת כמו לבני אדם? או שאתה חושב שבני אדם ובעלי חיים הם באותה רמת השכלה? ו. לגבי דברי הכפירה שאני משמיע - ראשית זו זכותי להיות כופר שהרי אלוהים סתם צוחק עלינו ומה אכפת לו שאני כופר בצחוק הזה?

זה שאתה מאוכזב אני עוד יכול להבין אבל להיות מוטרד?! מה הקשר?!

 

[רוקד עם שבלולים]

את העניין עם העט הבנתי,

אבל את הנמשל לא. אנא נסה לערוך את דבריך כך שיהיו מובנים לקורא.

 

[מיכאל דהן]

בשביל כך כתבתי את ההודעה מעליך "תיקון קטן"

 

[מיכאל דהן]

למה אתה עובר לעוד נושא? קודם תגיד מה דעתך על

על מה שהגבתי לך?? (לגבי מה ששאלת - כבר אמרתי לך שאי אפשר לדעת את כוונת הבורא אלא אם כן הוא גילה את זה, נכון?)

 

[מיכאל דהן]

תגובה

כתבת: העובדה שהוא ברא את העולם יכול לגלות לנו רק שהוא רצה לברוא את העולם." אשאל אותך שאלה מה הקשר בין רצון האלוהים לבין זה שהוא ברא את העולם?? מדוע אתה אומר שהוא רצה לברוא את העולם ומשום כך הוא ברא אותו?? אולי הוא סתם ברא את העולם כי סתם התחשק לו?? וכשיתחשק לו להחריב את העולם הוא יחריב אותו? במילים אחרות אני רוצה להגיד לך שאין דבר כזה שאלוהים ירצה לברוא את העולם כי סתם התחשק לו.. אם אלוהים לא רוצה מאיתנו משהו הוא לא היה בורא אותנו אם הוא רצה לברוא את העולם וזהו זה- אם כן מדוע הוא ברא גם אותנו בני האדם? (לגבי שאר בעלי החיים זה לא מענין אותי כרגע מדוע הוא ברא אותם, כמו שלא מענין אותי כרגע מדוע הוא ברא 10000 גלקסיות אחרות... אותי מענין כרגע מדוע הוא ברא אותי? (ואותך ואותו..) אני מבין שאם אלוהים היה רוצה לברוא אותי רק כי הוא היה רוצה לברוא אותי ללא שום סיבה מיוחדת, אז אני מבין שאלוהים לא היה נותן לי את הדעת לשאול מדוע הוא ברא אותי?? כמו שאף בעל חי לא שואל מדוע הוא נברא, אותו דבר אני, אלוהים יכל לברוא אותי מבלי שאבין בכלל לשם מה הוא ברא אותי מזה שאלוהים נתן לי את הדעת להבין זאת זה אומר דרשני.. (מה זה אומר? זה כבר עוד ענין..)

 

[רוקד עם שבלולים]

תשובה:

"מה הקשר בין רצון האלוהים לבין זה שהוא ברא את העולם??" - אלוהים רצה לברוא את העולם, אז הוא ברא אותו. האפשרות היחידה האחרת היא שאלוהים ברא את העולם בטעות. האם זה מה שאתה מנסה להגיד? "מדוע אתה אומר שהוא רצה לברוא את העולם ומשום כך הוא ברא אותו??" - כי זה נכון (אם אתה מניח שאלוהים קיים) "אולי הוא סתם ברא את העולם כי סתם התחשק לו?? וכשיתחשק לו להחריב את העולם הוא יחריב אותו?" - זה נשמע לי הגיוני מאד. אם אלוהים רוצה (או "מתחשק לו", שזה בדיוק אותו הדבר), אז הוא יחריב אותו. הוא כבר עשה משהו דומה מאד לפני כמה אלפי שנים. לפרטים, קרא בספר בראשית פרק ו'. "אני רוצה להגיד לך שאין דבר כזה שאלוהים ירצה לברוא את העולם כי סתם התחשק לו.. " - סליחה, אבל מי אתה בכלל שתחליט מה מותר לאלוהים לעשות ומה לא? אתה מבין שאתה אומר פה דברי כפירה חמורים מאד? "אני מבין שאם אלוהים היה רוצה לברוא אותי רק כי הוא היה רוצה לברוא אותי ללא שום סיבה מיוחדת, אז אני מבין שאלוהים לא היה נותן לי את הדעת לשאול מדוע הוא ברא אותי?? " - אולי יש לו חוש הומור והוא אוהב לצחוק עלינו. אולי מעניין אותו לצפות בנו כמו שאנחנו צופים בטמבלויזיה. ואלי אלף ואחד דברים . נסתרות דרכי האל. ואולי אתה רק ושב שיש לך דעת, ובעצם אתה לא מבין כלום, יותר גרוע מאבן? מנין לך שיש בך דעת אמת? "אף בעל חי לא שואל מדוע הוא נברא" - מנין לך? אולי יש בעלי חים שכן שואלים? אולי כל בעלי החיים שואלים? אתה מבין את שפת כל יצירי האל ויודע את צפונות נפשם, שאתה קובע לי באופן נחרץ כל כך שהם לא שואלים? ומנין לך שהם לא מכירים בתהילת האל? והנה מצאנו כתוב: "נשמת כל חי תברך את שמך, ה' אלוהינו; ורוח כל בשר, לך תפאר ותרומם את זכרך מלכנו תמיד. ...כל פה לך יודה וכל לשון לך תשבח, וכל עין לך תצפה; וכל ברך לך תכרע, וכל קומה לפניך תשתחווה, וכל הלבבות ייראוך....שכן חובת כל היצורים לפניך ה' אלוהינו, להודות להלל, לשבח לפאר, לרומם לגדל, ולהדר...." כל חי, ולא כל אדם. כל בשר, ולא כל אנוש. כל היצורים, ולא כל בני-האדם. לסיכום: קשה לי מאד עם כל דברי הכפירה שאתה משמיע בדיון הזה. אני מאד מאוכזב ואפילו מוטרד.

 

[רוקד עם שבלולים]

זה בדיוק הנושא! זה מה שכתבת לי!

אנחנו מדברים כרגע על איך אדם יכול לדעת את כוונת הבורא. אתה אומר שאי-אפשר לדעת את כוונת הבורא אלא אם כן הוא גילה את זה. מצויין. אבל כיוון שאני יודע שכבר הרבה מאות שנים יש "הסתר פנים" ואלוהים לא מדבר עם בני-אדם באופן ישיר - אז איך אנחנו יכולים לדעת מה הבורא מגלה לנו? מה זה אומר בעצם שהבורא "מגלה" לנו? איך מתבטא הגילוי ובמה הוא שונה מדברים אחרים שקורים בעולם?

 

[מיכאל דהן]

אני חשבתי שהנושא היה איך אי אפשר לדעת את

כוונת הבורא הנושא הבא היה אמור להיות איך כן אפשר לדעת את כוונת הבורא.. אבל אם אתה מסכים איתי שאי אפשר לדעת את כוונת הבורא אלא אם כן הוא גילה זאת נמשיך הלאה (ועוד לא הסברנו מה נחשב לגילוי ומה לא נחשב לגילוי) לפני שאענה בצורה ישירה לשאלה שלך (ואני אענה על כך!) רציתי לדעת האם לפי דעתך עצם זה שאלוהים ברא את העולם זה נחשב לגילוי רצונו או לא? (לדעתי כן...)

 

[רוקד עם שבלולים]

בוא נמשיך לשלב הבא בלי לענות על שאלות צדדיות?

כדי לשמור על דיון יעיל ומועיל, עדיף לא להתחיל עוד דיון במקביל. אבל אם אתה מוצא שצריך לענות על השאלה הזו לפני שממשיכים, אני אענה: בהינתן שאנחנו מקבלים לצורך הדיון את קיומו של אלוהים כל-יכול, עצם זה שאלוהים ברא את העולם אכן יכול להיחשב לגילוי רצונו - אבל יש להיזהר כאן בהסקת מסקנות נמהרות: העובדה שהוא ברא את העולם יכול לגלות לנו רק שהוא רצה לברוא את העולם. עובדת בריאת העולם לא מוסרת לנו מידע מעבר לזה לגבי כוונותיו של הבורא. עכשיו אתה מוזמן להמשיך, אבל אני מבקש שתקפיד להיצמד לנושא המקורי שלנו, כדי שנוכל לעסוק בו ברצינות.

 

[רוקד עם שבלולים]

קראתי. היא לא עזרה.

 

[רוקד עם שבלולים]

אוקיי,

הייתי רוצה שתסביר בבקשה את הטקסט הבא: ""מתי הבורא באמת מגלה את כוונותיו" - זו כבר שאלה אחרת, ואם אין לך תשובה בנושא אין זה אומר שאתה יכול להמציא דברים בשם אלוהים בגלל שאין לך תשובה בנושא.. אין תפיסה במחשבה של אלוהים אלא אם כן הוא מגלה את זה - זה הגיון בריא ולגבי השאלה שלך בסדר גמור צריך למצוא לזה תשובה אבל לא להמציא תשובות בגלל חוסר ידע בכוונה של אלוהים, מבין את ההבדל? לגבי האבן בת מליון שנה - מה זה קשור לאלוהים? וכי אלוהים לא יכול לברוא עולם כבן מליארד שנה? אדם הראשון אכל מעץ הדעת ביום הראשון שנברא? הוא נברא כבן 18 שנה ולכן באותו יום הוא אכל מעץ הדעת, מבין? לגבי הגיון בריא התכוונתי לגבי כוונת הבורא שללא גילוי ממנו אי אפשר להבין אותו בדיוק (כלומר אם הגעת למסקנה שיש אלוהים, אתה צריך לחפש היכן הוא גילה את רצונו..) לגבי הגישה השונה שלנו אני משתמש במושגים שהתורה מחדשת (אין סוף של מושגים חדשים) ואני מלביש את אותם מושגים במציאות הנראת הנוסחה היא כזו (לפי לשון הקודש כמובן) מציאות זה מלשון נמצא וגם מלשון מצא אמת כלומר צריך למצוא את האמת (כוונת התורה) בתוך המציאות הנראית" כי לא הבנתי את כוונתך.

 

[רוקד עם שבלולים]

אבל איך אפשר לדעת את כוונת הבורא?

הרי זה חילול הקודש לומר שאתה יכול להבין את כוונות הבורא. הוא אלוהים ואתה לא.

 

[מיכאל דהן]

פרה פרה.. אתה מעמיס עלי יותר מידי, בשביל

להסביר לך את הכל צריך לדבר בעל פה ולא בכתב, זה לא הוגן לבקש דבר כזה.. אני רוצה לדבר איתך בנושא ולא להרצות לך הרצאה שבכלל לא תבין על מה אני מדבר.. לכן אני אשאל אותך שאלות ותוך כדי כך אגיד לך את דעותי, ואתה תעצור אותי בנקודה שבה אתה לא מסכים או לא מבין אותי, אם נצליח לתקשר נוכל לדבר על כל הטקסט שלא הבנת. נתחיל בכוונת הבורא אבל לפני כוונת הבורא נדבר על כוונת האדם, בסדר? ונתחיל: מתי שייך לומר שאדם אומר משהו עם כוונה? ומתי שייך לומר שאדם אומר משהו ללא כוונה?? כשאדם אומר משהו הקשור למשהו אחר - אז שייך לומר שהוא אומר משהו עם כוונה, אבל אם הוא אומר משהו ואין הוא מקשר זאת לעוד משהו אחר, אז מה שהוא אמר זה בדיוק מה שהוא התכוון אליו לדוגמא: אם מישהו אמר "הספר לוחמי התמורות עולה 80 שח בסטימצקי" - אם הוא לא אמר זאת בהקשר למשהו אחר - פרושו של דבר שהוא לא מתכוון לומר אלא שהספר הנל עולה 80 שח אבל אם הוא אמר זאת בהקשר למשהו אחר - אז בודאי שהוא מתכוון לומר עוד משהו, לדוגמא אם מישהו אמר קניתי את הספר לוחמי התמורות ב100 שח מחנות פלונית , ואז אותו אדם אומר לו "הספר לוחמי התמורות עולה 80 שח בסטימצקי" כאן אותו אדם יכול להתכוון לעוד כמה דברים למיניהם - כגון שבסטימצקי יותר זול כו' כו' אם אתה מסכים נסכם ונמשיך הלאה לסיכום: כוונה שייכת דווקא כאשר הענין קשור לעוד ענין אחר כשאין עוד קשר - לא צריך שום כוונה עכשיו נדבר על כוונת הבורא כשאתה רוצה לדבר על כוונותיו של הבורא אתה צריך להבין איך הבורא מקשר בין כל הנושאים למיניהם שאתה מדבר עליהם, כגון : מדוע הבורא ברא את האדם עם שתי עיניים ולא עם שלושה עיניים? או יותר מזה מדוע בכלל הבורא ברא את העולם?? ועוד מליון שאלות הדומות לזה.. בשביל לדעת זאת אתה צריך לדעת איך הבורא רואה את הקשר בין כל הנושאים הקשורים לזה, כגון: מה זה בכלל אדם? מה זה בכלל בהמה? האם יש בכלל את מושג הנשמות בעולם או שהבורא בכלל לא יצר את זה? כו' כו' עוד מליון נושאים למיניהם. עוד לא ענית לך על השאלה, אבל אני צריך לדעת אם אתה מסכים עם הנ"ל כדי שאוכל להמשיך בדיון.