אני לא מתעלמת מהעניין בכלל
את יודעת כמה פעמים אמא שלי כעסה עלי, בגלל דברים שלא הבנתי מאיפה המציאה אותם?
 
תראי, ממה שאני מבינה מהדברים שלך, היא כועסת עליך בגלל התגובה שלך לכעס שלה על הבן שלך. משם הכל התחיל. רוב הסיכויים הם שהיא כועסת גם על עצמה. אני בטוחה שלאף אחד לא קל להתמודד עם שינויים כמו אלה שהיא עוברת.
 
אני אומרת, שאני מבינה את העלבון של כולכם. את ובן זוגך, צריכים להתגבר עליו ולעבור הלאה, כמו שמבוגרים אמורים לעשות, ולעזור לילד לעשות אותו הדבר. האחריות שלכם היא למצוא דרך לאחות את השבר שנוצר, גם אם היא אשמה בו.
 
היא אמא שלו, ויש לו רק אחת כזאת, והיא לא תהיה בסביבה עוד הרבה שנים.
 
תביני, לא כועסים על אישה זקנה שהיתה לכם מערכת יחסים טובה איתה, בגלל שינוי באישיות שלה ובגלל שהיא שמה עצמה במרכז כעת. אני יודעת שזה לא פשוט, ואני אומרת את זה לעצמי כמעט פעם בשבוע.
 
נראה לי שקשה לך להבין שלא "התפוצץ לה", והיא לא חולה, היא פשוט זקנה. נחשי מה? גם אתם תהיו כאלה. אם יהיה לכם מזל, לא תעברו שינויי אישיות, ותהיו נחמדים ונעימים כל הזמן. אבל איכשהו, זה לא מה שקורה כשמזדקנים.
 
לא נעים, אבל אם תתרחקו ממנה, זו הדוגמא שתתנו לילדים שלכם, ויש סיכוי שכשאתם תהיו זקנים, זה בדיוק מה שהם יעשו אם תתנהלו בצורה שלא תמצא חן בעיניהם.
 
אם תחשבי על זה, ותנסי להסתכל אחורה, תראי שהיה כאן תהליך של שינוי של אישה שחיבבת בעבר. אז כן, היא שווה שתזילי בגללה דמעות, והיא שווה שתתגברי על העלבון ותנסי לאחות את הקרע.