סליחה על ההתפרצות לפורום, אבל עופר:
כל מילה בסלע. רק רציתי להגיב לכל הקולות (ממה שהיה לי כוח לקרוא עד כה יש קול אחד מרכזי כזה, אבל בטח עוד רבים ורבות חושבים כמוה) - שמטילים את האשמה לקיומה של התוכנית בעובדה שיש ציבור של אנשים שמנים שמעוניין להשתתף בה, מפני שהאנשים האלה עצמם לא מרוצים מהשומן שלהם: תבינו - הקביעה ש"רזה זה יפה" ממש לא מובנת מאליה. הטעם האנושי משתנה מתקופה לתקופה, בהתאם לנסיבות שונות. בזמנים עברו דווקא אישה שמנה נחשבה יפה, בעיקר מפני שרוב החברה סבלה מרעב, ושומן העיד על עושר (למי שהיה כסף - היה אוכל). כיום רוב האנשים, או לפחות - ומה שבטוח כל האנשים שיש להם כוח להשפיע על עיצוב דעת הקהל - הם לא אנשים רעבים ללחם. יותר מכך, בעקבות התפתחות של הרפואה, הבינו בין היתר שיתר שומן עלול בהחלט להוביל פיזית לבעיות בריאותית. בגלל כל אלה ועוד כהנא וכהנא נסיבות - השתנה אידיאל היופי. אישה שמנה כבר לא מושכת את רוב הגברים. אותו רוב גברי - אם היו חיים לפני 200 שנה אולי - היו נמשכים מאוד לאישה שמנה. ככה אנחנו - יצורים משונים. כמה שאנחנו חושבים שאנחנו אינדיבידואלים עם טעם משלנו, אנחנו די הולכים כמו עיוורים אחרי האופנה. ואכן, גם חלק מהאנשים השמנים נסחפים אחרי אותה אופנה, ומשוכנעים שהם לא מספיק טובים ומוצלחים - כי הם שמנים. אבל את האשמה אי אפשר להפנות אליהם... אם כבר, אפשר להפנות אותה במידה רבה (אבל ממש לא רק) לתקשורת. מה הקשר של התקשורת לכל זה? היא אחד הכלים הכי מרכזיים, אם לא ה-כלי ה-מרכזי, לעיצוב דעת הקהל. ככזו, יש לה את הכוח לשמר ולחזק את אידיאל היופי הכבר-לא-חדש הזה, או לחילופין לנסות לשנות אותו. עכשיו - לשמר הרבה יותר קל ומכניס כסף. עושים תוכנית כזאת, משיגים בלי בעיה המון משתתפים שמנים מתוסכלים מהתרבות השלטת, המון רייטינג - של שמנים מתוסכלים אחרים, של שמנים מותחי ביקורת, של רזים מלאי אמפטיה, של רזים שמחים לאיד, ושל סתם אדישים ובוהי-מסכים, וראו זה פלא - הצלחנו לחזק עוד את הנורמה התרבותית הזאת, ולהשאיר את אוכלוסית השמנים שלנו במעמדם הנחות חברתית. לשנות, לעומת זאת, קצת יותר קשה. וזה לא כל-כך מכניס רייטינג. האם המצב הזה יכול להשתנות? בהחלט כן, וגם זה בעזרת התקשורת, אבל לאט. כיום, אם ערוץ כלשהו יעז לשדר נניח סיטקום שרוב השחקנים בו שמנים (או, באותה רלוונטיות: מכוערים, נכים, ויתר בעלי תכונות שלא נחשבות היום מוצלחות) - ואני מתכוונת לסיטקום שלא עוסק בעובדה שהם שמנים, אלא סתם סידרה, שבמקרה רוב שחקניה שמנים - נראה לכם שיילך? לא נראה לי. ובכל זאת, הדרך היא להכניס לאט לאט גם נשים וגברים שמנים לתקשורת, לא כפרוטגוניסטים שנועדו להדגיש את היופי של השחקנים האחרים, אלא כאנשים יפים, מאושרים ושלמים בפני עצמם. הדרך היא להכניס נשים מלאות ושמנות לתחרויות יופי. לא תחרויות נפרדות, אלא משותפות עם הרזות. הדרך היא להכניס נשים שמנות כשדרניות, כתבות ומגישות חדשות. הדרך היא לא "להרזות" נשים מלאות שהצליחו בכל זאת להתפלק לפריים טיים (למשל, לכוכב נולד). מתי נדע שבטוח חל שינוי? כשנראה נשים שמנות גם בפרסומות (וכאלה שלא עוסקות בתכשירי הרזיה או ברשתות בגדים במידה גדולה). הפרסומות, שאמורות לעשות לנו רושם חיובי על מוצר בתוך שניות ספורות, מכילות את תמצית התמצית של כל האידיאליים החיוביים שלנו בד"כ (כל מה שיפה, נכון, צודק, כדאי ובלה בלה בלה). אם אישה שמנה תפרסם לנו שמפו, מכונית או קרן נאמנות - נוכל להיות בטוחים ובטוחות שהאידיאל הרזה בדרך להשתנות, או לפחות לחיות בשלווה ודו קיום עם השמנות. האם זה יקרה בקרוב? לא נראה לי. כי תוכניות מהסוג הזה, כמו שכבר אמר עופר, לא נותנות לזה סיכוי. וסליחה על ההארכה, אבל היה לי קשה לא להגיב.
. "אגב, אנורקסיה עלולה להיות הרבה יותר מסוכנת מיתר שומן." זה טיעון קצת מוזר. ברור שאנורקסיה "עלולה" להיות יותר מסוכנת משומן, הכל תלוי בחומרת הבעייה. אני חושב ששתי הבעיות גרועות באותה מידה. "בטח ובטח כשהתקשורת מקדשת בלי לאות את האנורקסיה החברתית שלנו, ומרבית השידורים מפוצצים בבחורות שהרבה יותר מעצמות לא רואים אצלן." לא אמרתי שככה זה צריך להיות. שוב, שתי הבעיות גרועות באותה מידה. "יש מספיק גברים ונשים שנולדו עם מבנה גוף גדול, וגם הם מנודים חברתית לא פעם, ללא קשר לאורח החיים הבריא או הלא בריא שהם בוחרים לנהל," בוא ניישר קו - אני לא מתכוון לאנשים גדולים. אני מתכוון לאנשים שמנים. תאמין לי שאני יודע את ההבדל. "יש רבים שההשמנה שלהם נובעת ממחלות ובעיות פיזיות שונות, ועוד ועוד" על זה עוד לא שמעתי. אתה יכול לתת דוגמא למחלה שגורמת להשמנה?
