מדלג על ההרים

[חיים פרידמן1]

האם הרב אלישיב הוא תורה שבע"פ

אומר באופן כללי: אדם המיישם עקרונות הלכתיים כתובים על מצבים נתונים הוא איש התורה הכתובה. דוגמא לאדם של תורה שבע"פ הוא הפרופ' י"ל שקרא לחקיקת הלכה לאור הכרתו הדתית שאינה נסמכת על שום טקסט. במובן זה ידיעת התורה שבע"פ זהה עם ידיעת ה' ולכן "מאמר זה (מו"נ) וכל שהוא מוגו היא ידיעת התורה באמת".

 

[בר אiריין]

עצם ההשוואה מגוחכת

ליבוביץ כלל לא היה איש של תורה. מבחינת היהדויות - ואני מתכוון לכלל היהדויות - הכרה דתית שאינה נסמכת על שום טקסט אינה הכרה דתית-יהודית, אלא הזיות ודמיונות.

 

[חיים פרידמן1]

ומה עם הכרתו הדתית של משרע"ה

ומה לגבי כל נביא שרשאי לעקור דברים מה"ת?

 

[בר אiריין]

>

למה רק משה? ומה עם חנוף, נח והאבות? אלא שאלו לא היו אנשי דת, אלא אנשים שהיו בשיג ושיח עם ה'. דת זה עניין מוסדי. משה רבנו הוא נותן החוק והדת, והנביאים אינם רשאם לעקור דבר מהתורה שלא על פי התנאים שהתורה גופה התירה. מה גם שמשה רבנו ע"ה למד תורה מטקסטים עוד טרם שניבא.

 

[חיים פרידמן1]

אה. אז זה סתם שינוי סמנטי. אז אני לא דתי.

לגבי הנביאים, תן לבך לכך שכל ההלכות לגבי עקירת התורה הם לאדם שהנביא שלוח אליו אבל לנביא עצמו אין שום הלכות. הוא מעל התורה.

 

[בר אiריין]

סמנטיקה זה הכל

 

[חיים פרידמן1]

וגם לגבי זה שהנביא נשלח אליו

רש"י בפרשה שקראנו היום אומר שאפשר לעקור ד"ת ע"ס כל מי שמוחזק לנו כצדיק גמור. וכי "מוחזק כצדיק גמור" זהו קריטריון דתי באותו מובן שאתה מבין דת?

 

[חיים פרידמן1]

חוצמזה מה לאנרכיסט כמוך ולמוסדות?

 

[בר אiריין]

אנרכיזם

הוא לא שלילה של מוסדות, ולא שלילה של חוקים. הוא שלילה של ריכוז כוח.

 

[אשר אטדגי]

נושא גדול מאוד.. יוצא זנב לדיוננו

ואולי עוד חזון ותפתח לו שרשור חדש.

 

[חיים פרידמן1]

אם אתה כבר בסביבה

ראית את הסרט של הרב אזרחי בליז'נסק?

 

[אשר אטדגי]

לא. יש לינק?

 

[חיים פרידמן1]

כאן

http://www.kikarhashabat.co.il/זעקת-ראש-הישיבה-בציון-ר-אלימלך-הצילנו-מן.html

 

[אשר אטדגי]

תודה!

 

[חיים פרידמן1]

מה זה מלמד על הליטוואקעס בימינו?

 

[אשר אטדגי]

אם הגר"ח קנייבסקי מקבל צטעלעך..

אינני יודע ליטוואק אלו מאי אהני לן. עדיין קיים גרעין מוסדי שהם הרוב, אבל בהחלט הם עוברים תהליך רע מאוד, כמו כל היהדות הרבנית מאז תקומת מדינת ישראל..

 

[kaner91]

"תוצר של..."

הוא פרדיקט דו מקומי.
אם ביטוי מבטא יחס בין שני אובייקטים הוא אינו יכול באותו זמן להיות קשור לתנאי האידיבידאוציה שלהם.

 

[אשר אטדגי]

בסמנטיקה של הפרידקטים שאני מכיר

"תוצר של.."הוא פרידקט חד מקומי "חכם" ואינו פרידקט דו מקומי שמתייחס לשני אובייקטים. פרידקט דו מקומי הוא "חבר של.." וכאן אנו מדברים על כיסא שהוא שלך..

זאת למרות שאינני בקי עד הסוף בסנמטיקה זו לא כל שכן בתחשיביה (היא מייגעת אותי עם טבלאותיה ונוסחותיה).

מכל מקום, בשני המקרים מבחינה לוגית הביטוי "תוצר אלוהי" חסר משמעות מלבד אמירתו, אלא אם כן זה שאומרו מאמין שאלוהים הוא אובייקט מסויים (אפילו מטאפיזי).

 

[kaner91]

לא לא

משפט מהסוג הזה הוא מהצורה Rab, אינך יכול להגיד "a הוא תוצר של" אין תכונה כזאת.
אפילו בסלנג כשאומרים "הבן של" משהו בסיטואציה או ברקע המשותף של הדוברים מרמז על האוביקט השני.

אני ממש לא מתכוון להכניס את ראשי בוויכוח התיאולוגי ביניכם.
מבחינה צורנית 'אלוהים' במשפט כזה משמש כאובייקט, אין לי כאן כוונה לייחס לו מעמד מטאפיזי כלשהו ואין לגזור מזה מסקנות תיאולוגיות.
'אובייקט' הוא ביטוי לתפקיד הלוגי בתחשיב, זה סך הכל.

 

[אשר אטדגי]

אני עדיין רואה הבדל בין "תוצר של.." ל.."בן של.."

הראשון יכול להיות מיוחס לאובייקט בעל תפקיד לוגי אחד (הפרידקט - כיסא - וייחוסו ל - X ) השני, מוכרח שיהיה מיוחס לשני אובייקטים בעלי תפקידים לוגיים שונים ( הפרידקט - בן - וייחוסו ל-XYׂ - כאשר ה-X משמש לאובייקט אביו של הילד, והשני לבן עצמו).

לגבי הערתך השנייה, אני מקבלה..