מהי החופשה הכי מוצלחת שלכם? שלב ההצבעות
- פותח הנושא הנהלת הפורומים
- פורסם בתאריך
החופשה החלומית שלי
באיחור קל סבתי זכרונה לברכה לקחה אותי לטיול בת מצווה, אותו טיול משפחות שחלמתי עליו תמיד לפריס! מרגע העלייה למטוס התחילה ההתרגשות הייתה טיסה די כיפית למישהי שטסה פעם ראשונה בייחוד שזה טיסת לילה ואת רואה את עיר האורות מוארת מלמעלה. הטיול עצמו הייתה חוויה בלתי נשכחת היינו בכל המקומות הכי יפים בפריס, משאנז אליזה, ומגדל אייפל המדהים והמוזיאונים. אני אישית הכי התלהבתי מדיסנילנד קשה להסביר במילים למי שלא היה שם זה פשוט ארץ שלמה שלא נגמרת ושלא משעמם לך לשנייה את נכנסת לממלכה שכולה דיסני והכל נורא גדול ויפה ויקר! שיא הערב בדיסנילנד הייתה התהלוכה של הבובות עם האורות (צירפתי תמונה) פשוט עוצר נשימה. מאז עברו כבר בדיוק 10 שנים ועדיין הזכרונות נשארו ואני כל כך רוצה לחזור לשם, זה היה גם הטיול האחרון עם סבתא שלי שנפטרה בפתאומיות זמן קצר אחרי זה ככה שלחופשה הזאת היה כל כך הרבה משמעויות וזאת חוויה חד פעמית שרוצים שלא תיגמר.
באיחור קל סבתי זכרונה לברכה לקחה אותי לטיול בת מצווה, אותו טיול משפחות שחלמתי עליו תמיד לפריס! מרגע העלייה למטוס התחילה ההתרגשות הייתה טיסה די כיפית למישהי שטסה פעם ראשונה בייחוד שזה טיסת לילה ואת רואה את עיר האורות מוארת מלמעלה. הטיול עצמו הייתה חוויה בלתי נשכחת היינו בכל המקומות הכי יפים בפריס, משאנז אליזה, ומגדל אייפל המדהים והמוזיאונים. אני אישית הכי התלהבתי מדיסנילנד קשה להסביר במילים למי שלא היה שם זה פשוט ארץ שלמה שלא נגמרת ושלא משעמם לך לשנייה את נכנסת לממלכה שכולה דיסני והכל נורא גדול ויפה ויקר! שיא הערב בדיסנילנד הייתה התהלוכה של הבובות עם האורות (צירפתי תמונה) פשוט עוצר נשימה. מאז עברו כבר בדיוק 10 שנים ועדיין הזכרונות נשארו ואני כל כך רוצה לחזור לשם, זה היה גם הטיול האחרון עם סבתא שלי שנפטרה בפתאומיות זמן קצר אחרי זה ככה שלחופשה הזאת היה כל כך הרבה משמעויות וזאת חוויה חד פעמית שרוצים שלא תיגמר.
Shir Avril Shamir
New member
../images/Emo45.gif
ירח דבש ממכר - מתוך הבלוג שלי
לשמחתי, ההתנסות הראשונה שלי אמנם לא לוותה בהתמכרות, אבל היא בהחלט היתה קרובה. היינו בירח דבש בארה"ב, וכחלק מהנופש ביקרנו בלוס אנג'לס. שמענו מרבים (חלקם גם טובים) על מקום כלשהו מחוץ לעיר, בו נוכל להתנסות בסוג של "כיף שלא מן העולם הזה". כיף "אחר". ממרום גילנו הקשיש (26-27), תמיד חששנו מההשלכות הנובעות מהתנסות כזו, אבל ידענו שהיום זה היום. וכך, באותו היום יצאנו מביתה של דודתי, שידעה, אך כנראה העדיפה לא לדבר על הנושא, והגענו למקום, אחרי נסיעה של שעה וחצי. נסיעה מספיק ארוכה כדי להתחרט ולעשות פרסה, אבל שנינו ידענו שזה או הכל או כלום, וכלום לא עמד כלל על הפרק. הגענו. בצעדים איטיים אך בטוחים פסענו לעבר אחד המוכרים, ולשמחתנו היו שם עוד אנשים, ומספיק "סוכנים", כך הם קראו לעצמם, שיכלו לעמוד בביקוש ל"חוויה". לסבלניים שמבין הדורשים, ולאלו שהספיקה להם טעימה מזערית, היה תור די ארוך. עם זאת, לנעדרי הסבלנות מבינינו, ביניהם אשתי ואני, היה מסלול מיוחד. היתה זו "קופת האקספרס", כך לפחות על פי השפה המקומית. החוויה – גדושה ובעלת מזג חסר מנוחה. המחיר – כמובן בהתאם. ובכן, הייתי מגדיר את כל התהליך כשינוי מצבים מן הקל אל הכבד. כל מה שסיפרו לי אלה שכבר עברו את כל זה על העומד להתרחש – אכן התרחש. בתחילה הרגשנו תחושת התעלות קלה, מין ריחוף קל של המחשבה. בהמשך היתה ההרגשה כאילו אנחנו באוויר, מתעופפים לנו במין קוסמוס רחוק מכאן. כשהבנו שאנחנו עדיין על הקרקע, הסתבר לנו שזה אכן היה קליל מדי, ולכן רצינו ללכת על משהו חזק יותר, עוצמתי יותר. "על החיים ועל המוות" – אמרנו - לקחנו אויר, ו"שדרגנו" את עצמנו לשלב הבא. אט-אט נגלו לעינינו מראות, אפילו חזיונות, שכאילו נלקחו מן האגדות ומסרטי הפנטזיה למיניהם. אני מעיד שראיתי היפופוטם מדבר, ואפילו תנין ידידותי. לאשתי היתה התגלות יוצאת דופן עם בובות קטנות ששרו לה בשפות, שאת רובן היא לא הבינה. מפחיד. במהרה החלו החוויות להתערבב זו בזו; תחושה של ריחוף בחלל, תוך כדי מפגשים עם דמויות מכוכבים אחרים; נסיעה במהירות מופרזת על הרים מושלגים, מלווה בקולות אימתניים של צרחות זוועה. עם הזמן, שאליו כבר איבדנו תחושה, התחיל להגמר הכיף, או במלים מדויקות יותר - ה"היי", ותורן של הבחילות והסחרחורות הגיע. עבורי היתה ההשפעה חזקה יותר, אך לאשתי, משום מה, זה לא הזיז כמעט בכלל. למזלי, לא הגעתי למצב של הקאות, עניין שהוא דווקא מאוד אופייני בהתנסויות מסוג זה - מעין "הנג אובר" משודרג - תלוי אם מנקודת מבטי, או אם מנקודת מבטו של ההנג אובר... בלי ששמנו לב כבר היה מאוחר, אז החלטנו לחזור הביתה. איני יודע אם יש חוק נגד נהיגה תחת השפעה כל כך חזקה, שהרי בלאו הכי לא מוגדרות בחוק התנסויות מעין אלה, אבל החלטנו שלקחת מונית בחזרה זה יקר מדי, לאור הסכומים שהוצאנו ביום זה בלבד. חלקנו בנהיגה, כאשר מי שלא נהג ישן, על מנת שיהיה ערני להחליף את הנהג המתעייף. לתחושתנו, החוויה אכן מוצתה, ולא נתבייש להגיד שגם היתה שווה את זה. עם זאת, לא נחזור עליה שוב. 72$ עלה כרטיס כניסה בודד לדיסנילנד, מחיר סביר בשביל חוויה חד פעמית, יקר מדי בשביל לחזור עליה פעם שניה.
לשמחתי, ההתנסות הראשונה שלי אמנם לא לוותה בהתמכרות, אבל היא בהחלט היתה קרובה. היינו בירח דבש בארה"ב, וכחלק מהנופש ביקרנו בלוס אנג'לס. שמענו מרבים (חלקם גם טובים) על מקום כלשהו מחוץ לעיר, בו נוכל להתנסות בסוג של "כיף שלא מן העולם הזה". כיף "אחר". ממרום גילנו הקשיש (26-27), תמיד חששנו מההשלכות הנובעות מהתנסות כזו, אבל ידענו שהיום זה היום. וכך, באותו היום יצאנו מביתה של דודתי, שידעה, אך כנראה העדיפה לא לדבר על הנושא, והגענו למקום, אחרי נסיעה של שעה וחצי. נסיעה מספיק ארוכה כדי להתחרט ולעשות פרסה, אבל שנינו ידענו שזה או הכל או כלום, וכלום לא עמד כלל על הפרק. הגענו. בצעדים איטיים אך בטוחים פסענו לעבר אחד המוכרים, ולשמחתנו היו שם עוד אנשים, ומספיק "סוכנים", כך הם קראו לעצמם, שיכלו לעמוד בביקוש ל"חוויה". לסבלניים שמבין הדורשים, ולאלו שהספיקה להם טעימה מזערית, היה תור די ארוך. עם זאת, לנעדרי הסבלנות מבינינו, ביניהם אשתי ואני, היה מסלול מיוחד. היתה זו "קופת האקספרס", כך לפחות על פי השפה המקומית. החוויה – גדושה ובעלת מזג חסר מנוחה. המחיר – כמובן בהתאם. ובכן, הייתי מגדיר את כל התהליך כשינוי מצבים מן הקל אל הכבד. כל מה שסיפרו לי אלה שכבר עברו את כל זה על העומד להתרחש – אכן התרחש. בתחילה הרגשנו תחושת התעלות קלה, מין ריחוף קל של המחשבה. בהמשך היתה ההרגשה כאילו אנחנו באוויר, מתעופפים לנו במין קוסמוס רחוק מכאן. כשהבנו שאנחנו עדיין על הקרקע, הסתבר לנו שזה אכן היה קליל מדי, ולכן רצינו ללכת על משהו חזק יותר, עוצמתי יותר. "על החיים ועל המוות" – אמרנו - לקחנו אויר, ו"שדרגנו" את עצמנו לשלב הבא. אט-אט נגלו לעינינו מראות, אפילו חזיונות, שכאילו נלקחו מן האגדות ומסרטי הפנטזיה למיניהם. אני מעיד שראיתי היפופוטם מדבר, ואפילו תנין ידידותי. לאשתי היתה התגלות יוצאת דופן עם בובות קטנות ששרו לה בשפות, שאת רובן היא לא הבינה. מפחיד. במהרה החלו החוויות להתערבב זו בזו; תחושה של ריחוף בחלל, תוך כדי מפגשים עם דמויות מכוכבים אחרים; נסיעה במהירות מופרזת על הרים מושלגים, מלווה בקולות אימתניים של צרחות זוועה. עם הזמן, שאליו כבר איבדנו תחושה, התחיל להגמר הכיף, או במלים מדויקות יותר - ה"היי", ותורן של הבחילות והסחרחורות הגיע. עבורי היתה ההשפעה חזקה יותר, אך לאשתי, משום מה, זה לא הזיז כמעט בכלל. למזלי, לא הגעתי למצב של הקאות, עניין שהוא דווקא מאוד אופייני בהתנסויות מסוג זה - מעין "הנג אובר" משודרג - תלוי אם מנקודת מבטי, או אם מנקודת מבטו של ההנג אובר... בלי ששמנו לב כבר היה מאוחר, אז החלטנו לחזור הביתה. איני יודע אם יש חוק נגד נהיגה תחת השפעה כל כך חזקה, שהרי בלאו הכי לא מוגדרות בחוק התנסויות מעין אלה, אבל החלטנו שלקחת מונית בחזרה זה יקר מדי, לאור הסכומים שהוצאנו ביום זה בלבד. חלקנו בנהיגה, כאשר מי שלא נהג ישן, על מנת שיהיה ערני להחליף את הנהג המתעייף. לתחושתנו, החוויה אכן מוצתה, ולא נתבייש להגיד שגם היתה שווה את זה. עם זאת, לא נחזור עליה שוב. 72$ עלה כרטיס כניסה בודד לדיסנילנד, מחיר סביר בשביל חוויה חד פעמית, יקר מדי בשביל לחזור עליה פעם שניה.
Team Xtream
New member
ה-ח-ו-פ-ש-ה
לפניי פחות משנה כשהייתי לבד עם החברה שלי כחודש וחצי בדרום אמריקה... אחריי 3 שנים של לימודי ראיית חשבון שלי, ומצידה אחריי 3 שנים בצבא כקצינה... זו באמת החופשה הכי מדהימה שאפשר לבקש..עם הבת זוג הכי מדהימה שיש, שנינו טיילנו לבד בנופים מדהימים שהעין אפילו לא מצליחה לקלוט מרוב שזה מטמטמם פשוט...אני הייתי כל הזמן נגד טיול כזה שם.. עד שבסוף השתכנעתי ואני לא מצטער על שום רגע ורק מצטער שלא יכלנו להישאר עוד..!! מומלץ בחום לכל הזוגות... אי אפשר להבין עד שלא נמצאים שם!
לפניי פחות משנה כשהייתי לבד עם החברה שלי כחודש וחצי בדרום אמריקה... אחריי 3 שנים של לימודי ראיית חשבון שלי, ומצידה אחריי 3 שנים בצבא כקצינה... זו באמת החופשה הכי מדהימה שאפשר לבקש..עם הבת זוג הכי מדהימה שיש, שנינו טיילנו לבד בנופים מדהימים שהעין אפילו לא מצליחה לקלוט מרוב שזה מטמטמם פשוט...אני הייתי כל הזמן נגד טיול כזה שם.. עד שבסוף השתכנעתי ואני לא מצטער על שום רגע ורק מצטער שלא יכלנו להישאר עוד..!! מומלץ בחום לכל הזוגות... אי אפשר להבין עד שלא נמצאים שם!
zeingezunt
New member
הטיול הגדול
הגיע הזמן לטיול אחרי צבא. רוב החברים שלי כבר הזמינו טיסות לדרום אמריקה, אבל נפשי חושקת בטיסות למזרח הרחוק או טיסות אוסטרליה. אני כבר עובד שנה בשביל זה אבל עדיין לא החלטתי מה היעד. חבר שלי חזר לא מזמן ממרכז אמריקה ומאוד המליץ לי לרכוש טיסות למרכז אמריקה ולהתחיל כבר לטייל שם.
הגיע הזמן לטיול אחרי צבא. רוב החברים שלי כבר הזמינו טיסות לדרום אמריקה, אבל נפשי חושקת בטיסות למזרח הרחוק או טיסות אוסטרליה. אני כבר עובד שנה בשביל זה אבל עדיין לא החלטתי מה היעד. חבר שלי חזר לא מזמן ממרכז אמריקה ומאוד המליץ לי לרכוש טיסות למרכז אמריקה ולהתחיל כבר לטייל שם.
בחופשה המדהימה שלי
עבדתי קשה כפי שלא עבדתי קודם מעולם! אחרי שהשתחררתי מהצבא כמו רבים וטובים טסתי לדרום-אמריקה. כשהגעתי לבוליביה שמעתי על מקום בלב הג'ונגל שם אפשר להתנדב ולטפל בחיות-בר. כחובבת מושבעת של טבע ושל בעלי-חיים הייתי חייבת לבדוק את המקום. לקחתי אוטובוס אל עיירה בשם ויה-טונרי, שם נמצא הפארק המכונה "אינטי-ווארה-יאסי" (שמש-ירח-כוכבים בשלשת השפות המקומיות בבוליביה) והתחלתי בהתנדבות. בתחילה טיפלתי בעיקר בתוכים ובקופים, מאות של קופים שובבים, בעיקר מזן קפוצ'ין, אשר רובם משוחררים בשטח הפארק. המטרה שלי היתה לעבוד עם חתולים גדולים, היו שם בעיקר פומות (נדמה לי שאחת-עשר פומות) ויגואר אחד, אך עקב היותי בחורה זעירת מימדים, חששו שהחתולים יהיו גדולים מידי עבורי. במהלך השבוע הראשון החלו מהומות בבוליביה, ולב המהומות היו באזור הג'ונגלים בו שהיתי. בוקר אחד עשרות מקומיים התמקמו ברחוב הראשי ובמהלך הלילה בנו מחסומי כבישים לאורך המדינה כולה. היינו מבוצרים! עקב מחסור במתנדבים חדשים, הסכימו לתת לי פומה! קיבלתי גור צעיר בן שנה, שאמנם לא היה גדול כפומה בוגרת, אך היה נמרץ ושובב (דמיינו לכם גור חתולים שובב שאוהב לשחק ולשרוט, אך שוקל איזה ארבעים וחמישה קילוגרם), שמו ליונסיו. לכל פומה יש כלוב, שהוא לא מאוד גדול, לכן צריך לטייל עימה שעות רבות במשך היום. לכל פומה מסלול טיול מוגדר, מפני שאסור ששתי פומות יפגשו במהלך הטיול. לפומה רצועה עם חבר ארוך ומטיילים איתה שני אנשים. אחד אוחז בחבל והשני מלווה. פעם אחת בלבד ניסיתי לאחוז בחבל של ליונסיו, אז מצאתי את עצמי נגררת על בטני לאורך מטרים רבים בג'ונגל. לכן הוחלט שתמיד אהיה זו שרצה לפני הפומה, שאעודד אותו לרוץ. ליונסיו ואני אמנם היינו חברים טובים, אך אם אתם מכירים חתולים אתם יודעים שהם רודפים ומתנפלים על כל דבר שבורח מהם, וכאשר פומה גדולה רודפת אחריך בג'ונגל זה מפחיד. בערך חמש שעות ריצה יומיות, כאשר אני מדלגת בין נקיקים ומדרונות בג'ונגל פראי, כשאר אני מביטה מאוחרי ורואה עיניים זוהרות של חיית טרף בעקבותי. כך העברתי חודש קשה עם כי אחד מהנפלאים בחיי. כאשר ידעתי שעליי לעזוב את בולביה החלטתי לנסות לעקוף את מחסומי הכבישים ובליוי מתנדבים נוספים לחצות את הג'ונגל לכיוון העיר הגדולה הקרובה קוצ'במבה, אבל זה כבר סיפור אחר.
עבדתי קשה כפי שלא עבדתי קודם מעולם! אחרי שהשתחררתי מהצבא כמו רבים וטובים טסתי לדרום-אמריקה. כשהגעתי לבוליביה שמעתי על מקום בלב הג'ונגל שם אפשר להתנדב ולטפל בחיות-בר. כחובבת מושבעת של טבע ושל בעלי-חיים הייתי חייבת לבדוק את המקום. לקחתי אוטובוס אל עיירה בשם ויה-טונרי, שם נמצא הפארק המכונה "אינטי-ווארה-יאסי" (שמש-ירח-כוכבים בשלשת השפות המקומיות בבוליביה) והתחלתי בהתנדבות. בתחילה טיפלתי בעיקר בתוכים ובקופים, מאות של קופים שובבים, בעיקר מזן קפוצ'ין, אשר רובם משוחררים בשטח הפארק. המטרה שלי היתה לעבוד עם חתולים גדולים, היו שם בעיקר פומות (נדמה לי שאחת-עשר פומות) ויגואר אחד, אך עקב היותי בחורה זעירת מימדים, חששו שהחתולים יהיו גדולים מידי עבורי. במהלך השבוע הראשון החלו מהומות בבוליביה, ולב המהומות היו באזור הג'ונגלים בו שהיתי. בוקר אחד עשרות מקומיים התמקמו ברחוב הראשי ובמהלך הלילה בנו מחסומי כבישים לאורך המדינה כולה. היינו מבוצרים! עקב מחסור במתנדבים חדשים, הסכימו לתת לי פומה! קיבלתי גור צעיר בן שנה, שאמנם לא היה גדול כפומה בוגרת, אך היה נמרץ ושובב (דמיינו לכם גור חתולים שובב שאוהב לשחק ולשרוט, אך שוקל איזה ארבעים וחמישה קילוגרם), שמו ליונסיו. לכל פומה יש כלוב, שהוא לא מאוד גדול, לכן צריך לטייל עימה שעות רבות במשך היום. לכל פומה מסלול טיול מוגדר, מפני שאסור ששתי פומות יפגשו במהלך הטיול. לפומה רצועה עם חבר ארוך ומטיילים איתה שני אנשים. אחד אוחז בחבל והשני מלווה. פעם אחת בלבד ניסיתי לאחוז בחבל של ליונסיו, אז מצאתי את עצמי נגררת על בטני לאורך מטרים רבים בג'ונגל. לכן הוחלט שתמיד אהיה זו שרצה לפני הפומה, שאעודד אותו לרוץ. ליונסיו ואני אמנם היינו חברים טובים, אך אם אתם מכירים חתולים אתם יודעים שהם רודפים ומתנפלים על כל דבר שבורח מהם, וכאשר פומה גדולה רודפת אחריך בג'ונגל זה מפחיד. בערך חמש שעות ריצה יומיות, כאשר אני מדלגת בין נקיקים ומדרונות בג'ונגל פראי, כשאר אני מביטה מאוחרי ורואה עיניים זוהרות של חיית טרף בעקבותי. כך העברתי חודש קשה עם כי אחד מהנפלאים בחיי. כאשר ידעתי שעליי לעזוב את בולביה החלטתי לנסות לעקוף את מחסומי הכבישים ובליוי מתנדבים נוספים לחצות את הג'ונגל לכיוון העיר הגדולה הקרובה קוצ'במבה, אבל זה כבר סיפור אחר.
אמתIמארץIתצמח
New member
חופשת פסח ביוון (אצל בחורה חילונית עם לב)
החופשה הכי שווה שהייתה לי הייתה לפני כמה שנים בפסח ביוון. יצאנו כל המשפחה ולכולם היו תוכניות לעשות חיים. בנוגע לאכילת לחם - לא דיברנו על כך.. אנחנו חילוניים שהולכים בחגים לפעמים לבית כנסת ושומרים כיפור ופסח .. אבל כאילו באותה שנה הייתה איזושהי מוסכמה שאפשר לוותר למי שרוצה לאכול לחם.חייה ותן לחיות. אבל אני לא יכולתי לוותר על הסדר. יש משהו בהוויה הישראלית הזאת שיושבים ביחד ועושים סבב כזה של קריאת האגדה. ויש מלא צחוקים למי יצא הרשע והתם.. ומי אומר את ה"מתבוססת בדמייך שדייך " וכל החירטוטים..יש משהו בזה שאחרי כל האוכל מדלגים על חצי ממה שנשאר ושרים בקולי קולות את אחד אלוהנו.........יש משהו בזה .. בביחד הזה.. שלא יכולתי לוותר עליו!! בקיצור איך שהגענו למלון שהיה מלון 5 כוכבים מגניב .. ראיתי שיש עוד כמה משפחות ישראליות .. נגשתי ועברתי בינהן בארוחת בוקר ושאלתי אם בא להן לעשות את הסדר בערב ביחד. נרשמה התלהבות. (מסתבר שכולם היו כמונו.. מבחינת ישראליות וחילוניות והיתה אפילו משפחה אחת שהביאה אגדות/הגדות של פסח ). נגשתי לרב מלצרים-אחראי חדר אוכל וביקשתי ממנו לסדר לנו ח ענקית ללילה כי יש לנו חג. הוא לא ממש הבין מה החג הזה אך בשביל לעזור ולכבד את האורחים הסכים בשמחה לסדר לנו שולחן ענק בצורת ח. וכך ! היה . בערב התקרבתי בהתרגשות לחדר אוכל וכבר היו שם כמה משפחות יושבות. התחלנו לקרוא והיה צחוקים וכיף ובלאגן! וכשהגענו לשירה כבר לא יכלו לעצור אותנו. היה מרגש ומרגיש בבית . היה תענוג!! אחר כך כבר החופשה היתה הכי מדהימה שיכולה להיות . טיילתי עם האחיינים שלי , שיחקנו בבריכה, כולנו היינו יחד כל המשפחה הורים ואחים ואחיות וילדים . פשוט ת ע נ ו ג.
החופשה הכי שווה שהייתה לי הייתה לפני כמה שנים בפסח ביוון. יצאנו כל המשפחה ולכולם היו תוכניות לעשות חיים. בנוגע לאכילת לחם - לא דיברנו על כך.. אנחנו חילוניים שהולכים בחגים לפעמים לבית כנסת ושומרים כיפור ופסח .. אבל כאילו באותה שנה הייתה איזושהי מוסכמה שאפשר לוותר למי שרוצה לאכול לחם.חייה ותן לחיות. אבל אני לא יכולתי לוותר על הסדר. יש משהו בהוויה הישראלית הזאת שיושבים ביחד ועושים סבב כזה של קריאת האגדה. ויש מלא צחוקים למי יצא הרשע והתם.. ומי אומר את ה"מתבוססת בדמייך שדייך " וכל החירטוטים..יש משהו בזה שאחרי כל האוכל מדלגים על חצי ממה שנשאר ושרים בקולי קולות את אחד אלוהנו.........יש משהו בזה .. בביחד הזה.. שלא יכולתי לוותר עליו!! בקיצור איך שהגענו למלון שהיה מלון 5 כוכבים מגניב .. ראיתי שיש עוד כמה משפחות ישראליות .. נגשתי ועברתי בינהן בארוחת בוקר ושאלתי אם בא להן לעשות את הסדר בערב ביחד. נרשמה התלהבות. (מסתבר שכולם היו כמונו.. מבחינת ישראליות וחילוניות והיתה אפילו משפחה אחת שהביאה אגדות/הגדות של פסח ). נגשתי לרב מלצרים-אחראי חדר אוכל וביקשתי ממנו לסדר לנו ח ענקית ללילה כי יש לנו חג. הוא לא ממש הבין מה החג הזה אך בשביל לעזור ולכבד את האורחים הסכים בשמחה לסדר לנו שולחן ענק בצורת ח. וכך ! היה . בערב התקרבתי בהתרגשות לחדר אוכל וכבר היו שם כמה משפחות יושבות. התחלנו לקרוא והיה צחוקים וכיף ובלאגן! וכשהגענו לשירה כבר לא יכלו לעצור אותנו. היה מרגש ומרגיש בבית . היה תענוג!! אחר כך כבר החופשה היתה הכי מדהימה שיכולה להיות . טיילתי עם האחיינים שלי , שיחקנו בבריכה, כולנו היינו יחד כל המשפחה הורים ואחים ואחיות וילדים . פשוט ת ע נ ו ג.
sitvaniyot
New member
../images/Emo45.gif
הפרי האסור 2003
New member
תחרות מבאסת
אני רוצה להשתתף, אבל ממש אין לי שום כוונה להתחיל לפרסם בכל פורום ומדיה אינטרנטית שאליה אני יכולה להגיע כדי שיצביעו לי. צר לי, אבל בין עבודה ללימודים אין לי את הזמן, היכולת או הרצון להתחיל להציק עם הודעות של תצביעו לי כאן עם לינק להודעה. אז תודה אבל לא תודה. כשתפוז יעשו תחרויות כאשר המחליטים על הזוכים הם שופטים מטעם תפוז ולא כמות הצבעות אז אני אשתתף, כפי שהשתתפתי לא מזמן בתחרות כזו של אושן ספרינג.
אני רוצה להשתתף, אבל ממש אין לי שום כוונה להתחיל לפרסם בכל פורום ומדיה אינטרנטית שאליה אני יכולה להגיע כדי שיצביעו לי. צר לי, אבל בין עבודה ללימודים אין לי את הזמן, היכולת או הרצון להתחיל להציק עם הודעות של תצביעו לי כאן עם לינק להודעה. אז תודה אבל לא תודה. כשתפוז יעשו תחרויות כאשר המחליטים על הזוכים הם שופטים מטעם תפוז ולא כמות הצבעות אז אני אשתתף, כפי שהשתתפתי לא מזמן בתחרות כזו של אושן ספרינג.
החופשה החלומית שלי
החופשה החלומית שלי הייתה לפני תשע שנים בתאילנד עם החבר, בתקופה שתאילנד עוד לא הייתה ממוסחרת ונפוצה לטיול כמו היום. המחירים היו זולים במיוחד, מה שאיפשר לחיות כמו מלכים מבלי להתחשבן ובעיקר, להנות מחופים בתוליים ומדהימים ביופיים. הגעתי עם החבר לשבועיים באיים, התנתקנו מהטלפונים והחדשות, הגענו למפרץ יפהפה בו החול לבנבן והים טורקיז. פתחנו כל יום בשייק פירות ובמסג' מפנק, יצאנו לדייג, צללנו באתרים המרהיבים, עשינו קניות בשווקים וטיילנו על רצועת החוף, או לחלופין העברנו את היום במנוחה על ערסל עם ספר טוב. כל ערב ישבנו יחד מול השקיעה ובשעות הערב יצאנו לבילוי באחד המרכזים הקרובים, להופעה מקומית וקוקטייל, מסעדה טובה או מסיבת ירח מלא. ביום האחרון לחופשה, במהלך שייט לילי קיבלתי הצעת נישואים רומנטית ובשנה הבאה נחגוג עשור לנישואינו.
החופשה החלומית שלי הייתה לפני תשע שנים בתאילנד עם החבר, בתקופה שתאילנד עוד לא הייתה ממוסחרת ונפוצה לטיול כמו היום. המחירים היו זולים במיוחד, מה שאיפשר לחיות כמו מלכים מבלי להתחשבן ובעיקר, להנות מחופים בתוליים ומדהימים ביופיים. הגעתי עם החבר לשבועיים באיים, התנתקנו מהטלפונים והחדשות, הגענו למפרץ יפהפה בו החול לבנבן והים טורקיז. פתחנו כל יום בשייק פירות ובמסג' מפנק, יצאנו לדייג, צללנו באתרים המרהיבים, עשינו קניות בשווקים וטיילנו על רצועת החוף, או לחלופין העברנו את היום במנוחה על ערסל עם ספר טוב. כל ערב ישבנו יחד מול השקיעה ובשעות הערב יצאנו לבילוי באחד המרכזים הקרובים, להופעה מקומית וקוקטייל, מסעדה טובה או מסיבת ירח מלא. ביום האחרון לחופשה, במהלך שייט לילי קיבלתי הצעת נישואים רומנטית ובשנה הבאה נחגוג עשור לנישואינו.
אמתIמארץIתצמח
New member
../images/Emo45.gif
חופשה שהתארכה ל....שנתיים!!!
התחתנו מאד צעירים ולא היתה הנסיעה לטיול של אחרי הצבא, כשהינו הורים לשניים בני חמש ושנה, נפלה לידינו הזדמנות להרפתקה...קבלנו ספינה קטנה ומוזנחת ואפשרות לצאת לחופשה ..ארזנו את הילדים ויצאנו להפלגה. במשך חצי שנה טילנו נהננו מחברת הילדים וחברת זו וזה בין שמים לים ,בלי הפרעות, חיינו מדגים פירות ים וצדפות, הילדים התרצצו על הסיפון כשהם מאובטחים בחגורות שחו בים בכל הזדמנות ובכייף. כשהכסף נגמר התחלנו להשכיר שרותים לתירים לטיול, דייג וארוחה. שנתיים שהם חוויה מתמשכת, שנתיים של ביחד שמי שעובר אותן זו זוגיות נצחית , והזכרון מתוק וקסום לכל החיים . לדעתי שום חופשה ושום אטרקציה שתהיה יוקרתית ככל שתהיה לא נתנה לי את הכייף והחוויות של החופשה הזו .
התחתנו מאד צעירים ולא היתה הנסיעה לטיול של אחרי הצבא, כשהינו הורים לשניים בני חמש ושנה, נפלה לידינו הזדמנות להרפתקה...קבלנו ספינה קטנה ומוזנחת ואפשרות לצאת לחופשה ..ארזנו את הילדים ויצאנו להפלגה. במשך חצי שנה טילנו נהננו מחברת הילדים וחברת זו וזה בין שמים לים ,בלי הפרעות, חיינו מדגים פירות ים וצדפות, הילדים התרצצו על הסיפון כשהם מאובטחים בחגורות שחו בים בכל הזדמנות ובכייף. כשהכסף נגמר התחלנו להשכיר שרותים לתירים לטיול, דייג וארוחה. שנתיים שהם חוויה מתמשכת, שנתיים של ביחד שמי שעובר אותן זו זוגיות נצחית , והזכרון מתוק וקסום לכל החיים . לדעתי שום חופשה ושום אטרקציה שתהיה יוקרתית ככל שתהיה לא נתנה לי את הכייף והחוויות של החופשה הזו .
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.