מה זה קשר "רציני"?

2 דברים בתגובה

בדיוק אתמול חשבתי על תחושה הלא נעימה שאני מרגישה ששואלים אותי על הקטנים אם הם תאומים - אנשים בכלל לא מצפים לתשובה זה כמו השאלה הסתפרת כשהיה לך שיער ארוך שופע ומלא ברק ועשית קוצים באורך ס"מ אבל אני מרגישה לא נוח כשאני אומרת כן. כי זה לא תאומים כמו שהם חושבים וזה כאילו אני משקרת להם. אבל מבחינתי הם תאומים לכל דבר מהרגע שהשני נולד. והאמת לא הגיוני לענות תשובה ארוכה לכל אחד ששואל. וגם מה אני יעשה איתם כל מי שמכיר אותם אחרי 5 דקות קורא להם התאומים (כולל המטפלת) אז פשוט להגיד להם אתם תאומים? בקיצור אני צריכה לברר לעצמי את הענין אבל מה שרציתי להגיד שפתאום גיליתי לכמה אנשים אני לא יוצאת מהארון. כל מיני אנשים ברחוב שרואים רק לרגע ואותם אני לא מתקנת. והאם לכל מוכרת בחנות אני מסבירה את המצב המשפחתי שלי? ממש לא.
 
בקשר לסבא וסבתה

אנחנו כל הזמן חושבים שסבתה של אשאא ב אם רק היתה יכולה היתה עושה ילד מבנק הזרע היא כל כך התפעלה מהאפשרות. וזה היה נראה שהיא ממש הצטערה שלא המציאו את זה קודם.
 

זואיzoe

New member
את צודקת

אני גם כמוך ואני חושבת שאפילו אין עניין לברר פה. פשוט, אנחנו, אנשים ככל האנשים שלא חייבים דו"ח לכל שכן או מכולתניק, או הנה משפט שפעם מישהו אמר ואימצתי "לא צריך לעשות סטרפטיז בפני כל אחד". וזה נכון. לגבי הילדים, הם אחים, לא תאומים. פשוט אחים...
 
אבל..

בעצם הם כמעט-תאומים... שני אחים , בדיוק באותו גיל, שלא צמחו באותה הרחם... הם ממש לא תאומים?
 
מעניין

זואי אומרת לא תאומים,אחים אבל הם גם לא אחים,הם אחים חורגים .אם רוצים דקויות
זה משנה? גדלים כתאומים לא? תגידי הם זהים
כמו שני סופגניות?
 
אז אנחנו כן מתיחסות אלהם כאל תאומים

כי הם באמת תאומים מכל בחינה כמו שאמרתי חוץ מעניין הרחם שהוא חשוב מבחינה פסיכולוגית אולי, אבל לא כל כך ביום יום ולפעמים אני מרגישה שזה ממש נכון להגיד שהם תאומים ולפעמים אני אומרת זה לא ממש - נגיד מבחינת הקושי של האמא בחופשת לידה שזה לא היה בכלל כמו בתאומים כי היינו שניים אבל זה כן היה כמו בתאומים כי לא היה אף פעם מנוחה אני רואה משפחות עם תינוק אחד ואני מבינה שאין מה להשוות ובעקרון אנחנו כן אומרות שהם תאומים
 

פרח7

New member
הי אשאא

איתי בבית ספר יסודי היו שני תאומים. התאומה למדה איתי בכיתה והתאום בכיתה המקבילה. כך אמרו לי כך קבלתי את זה. רק אחרי שנים, משהו כמו סוף י"ב, מישהו אמר לי שהם לא היו תאומים בכלל. אבא שלו התגרש או התאלמן מאישתו אחרי שהיה להם בן ואז התחתן עם אמא שלה שהייתה גרושה עם בת בגיל בנו. לא יודעת למה סיפרו לנו אז שהם תאומים. אולי לא התחשק להם להסביר שיש הורים גרושים (זה היה לפני למעלה מ 30 שנה ). עכשיו (בעקבות הדיון) נזכרתי בהם, ואני תוהה, מה הם הרגישו כשאמרו עליהם הוריהם שהם תאומים. זה מקרה שונה כמובן כי הם לא גדלו ביחד מרגע לידתם.
 
נכון שונה אבל גם דומה

והדבר האחרון שאני רוצה זה להכניס את הילדים שלי לארון ולכן או שהם תאומים בדיוק כמו שהם אחים או שהם אחים בני אותו גיל (בכל מקרה ישאלו אותם שאלות לגבי יום הולדת וכל זה ) אפשר גם להמציא ביטוי חדש "סמי תאומים" או משהו כזה. אבל נראה גם מה הם יגידו
 
תמציאי חופשי...

אנחנו ממילא ממציאים מחדש את כל השפות. אישתי, בת זוגתי, שותפה?, חברה? אמא, ממי, ממי צילה וממי גילה, אבל אולי משהו אחר חוץ מסמי תאומים? זה נשמע קצת כמו סמי טריילר...
מה דעתך על אחימים? ...
 

פרח7

New member
שואלת וחושבת...

מזתומרת " נראה מה הם יגידו" ? על איזה גיל מדובר? אני חושבת שהגדרת הקשר בינהם צריכה להיות זמינה להם מגיל צעיר. אם מדובר על גיל צעיר ואם אתן רואות אותם כאחים, עליהם לדעת ש הם אחים או שהם תאומים או שהם סמי תאומים או כל מילה מומצאת אחרת ואין להם מה להגיד בנושא הזה. אם את מאפשרת שהגדרת הקשר בינהם תהיה גמישה להגדרה של הילדים, את פותחת גם את האמהות שלך כהגדרה גמישה. האם את "סמי אמא" שילדה את ה"סמי אח תאום"? אם דברת על גיל מאוחר יותר, זה משהו אחר. ועדיין, איך תגיבי אם בגיל עשרה יבוא אלייך בנך הלא ביולוגי ובמרד נעורים יאמר לך: את לא ילדת אותי, אז את לא אמא שלי...?
 

פרח7

New member
תוספתתתתתתתת

הגדרת הקשר בינהם צ"ל זמינה, קבועה לאורך זמן, ואחידה בשימוש ע"י כל המשפחה. לא מגומגמת.
 
יופי. ככה זה באמת צריך להיות. אבל

אשאא מתלבטת. וההתלבטות שלה מאוד מובנת לי. אין מונח בשפה שמתאים לסיטואציה שלהם. כמו שגם אנחנו התלבטנו עד שהגענו לשמות שמתאימים לנו. הם אחים אך לא תאומים. ואיזה עוד מילה יש חוץ מאחים או תאומים? אז נראה לי שהן שלמות עם המשפחה שלהן במאה אחוזים אבל לא כל כך עם השפה העברית.
 

פרח7

New member
גם לי ההתלבטות של אשאא מובנת

וגם לי נראה שהן שלמות עם המשפחה שלהן ב 100% ואם משהו ממה שכתבתי בהודעה נקרא אחרת, כנראה שלא הסברתי עצמי היטב. כל מה שהתכוונתי הוא, כשם שאנחנו עונות למי ששואל: לילדים שלנו יש שתי אמהות באותו טון יש לענות לשואלים על הקשר בין שני הבנים, הילדים הם שני אחים או איזו הגדרה אחרת שמתאימה יותר. כדי לא לחשוף את הילדים למבוכה הנובעת מהגדרות יחסים (בשביל אנשים חיצוניים כמובן כי ברור לי שבתוך המשפחה אין צורך בהגדרות), רצוי להיות מוכנים עם תשובות ולא לגמגם אם נשאלים. זה לא קל! כשיש ילדים, היציאה מהארון היא למעגלים רחבים יותר. לא כי בא לנו לצאת, אלא כי הסיטואציה מחייבת. כשיש שני ילדים בהפרש של מספר שבועות היציאה יותר רחבה. מקומות שאני יכולה להתחמק באלגנטיות, לאשאא זה קצת יותר מסובך...
 
רק עכשיו ראיתי שנמשך הדיון

בסופו של דבר אנחנו כן אומרים שהם תאומים. ממילא כך מתיחסים אליהם כולם. ומבחינה פסיכולוגית יש להם את כל התסמינים. ואני מאוד מקווה שהם לא יתקלו ברשעות בעניין.
 

tookmy

New member
אנשים פשוט נורא אוהבים

תאומים, זה מין פלא כזה. לפני המון שנים, אולי עשרים קרה המקרה ובת דודתי עברה לגור בביתנו. היא היתה בת 15 וצעירה מאחותי ב-3 חודשים. אני זוכרת איך במקרה כמה ימים אחר כך הגיעה לבית עוזרת חדשה ואמא שלי הסבירה לה ש"הבת של גיסתי גרה אצלנו" ואמרה משהו על כך שהיא ואחותי בכיתה ט' ומיד העוזרת שאלה "תאומות?" כאילו כל מה שאמרו לה קודם התבטל. גם כשהייתי הולכת בתל אביב עם עגלה זוגית שהיתה שייכת לשני ילדים, אחד בן 3 ובגן ואחת בת שנה ואיתי, תמיד היו שואלים אותי "איפה השני?" כאילו עגלה זוגית מחייבת תאומים, או משהו. חוץ מזה, אנשים אוהבים לחטט וכמו שאמרת, לא חייבים לענות.
 

colourful

New member
אפשר להחליף את המילה "רציני"

ב-"קשר שמרגיש לי נכון" ש"מעניק לי ביטחון" או אנאערף...
 
למעלה