מה יותר חשוב דת או אהבה?

Sechel

New member
יש מחיר לאהבה -את מוכנה לעמוד בזה ?

זה לא שאלה של מה עדיף אלא שאלה של "האם את מסוגלת לשאת את התוצאות והמחיר ?. אם את חיה בסביבה שבה דת היא מרכז החיים ( כמו שציין מר עייף ) אז יהיו לך חיים קשים ( ואולי תנודי ). את מוכנה לעמוד בזה ? אם את חיה בעולם בו הדת אינו מהווה מרכיב משמעותי - אולי סתם יעקמו את הפרצוף אבל יסלחו לך - בזה בטח תוכלי לעמוד. יש לי שאלות נוספות. נוצרי זה מכליל מדי. האם הוא נוצרי ערבי ? ( כי אז יש לך בעיה נוספת חוץ מעניין הדת גם עניין הלאום. האם הוא נוצרי אבל שחור ? ( אין לי שום דבר נגד שחורים - נשבעת בחיי ). וכו וכו וכו וכו אין תשובה חד משמעית. השאלה הנכונה היא מהי הסביבה בה את חיה והאם תוכלי לעמוד בסנקציות שלה ? נ.ב אהבה לא קיימת לנצח - קחי את זה בחשבון. זה עניין של זמן ( שנים ) ושלבים ( לאהבה יש שלבים. בשלב האחרון - האהבה מתה. כמו בשיר. אלא, שיש כאלה שהאבה מתה אחרי שבועות, יש כאלה שהאבה שלהם מתה אחרי שנים, ויש כאלה שהאהבה שלהם מתה רק אחרי הרבה שנים ) זהו
 

Ze Colmeia

New member
כתבתי משהו על הנושא...

תקראו תפנימו תגיבו...מה שאתם רוצים
מישהו אמר פעם שאין דבר העומד מנגד הרצון, וגם אמרו בעבר שלאהבה אין גבולות ומחסומים, בעינהם כל האנשים האלה הם טיפשים, הם בסך הכל רצו להיות ביחד אך הם באו מעולמות שונים, האחת מעולם חילוני לגמרי עם כל החופש שיש, והאחד בא מעולם דתי ומאוד שמרני אצלו זה היה תמיד הדת ואז כל השאר, הם רצו אחד את השני אהבה כה גדולה בערה בינהם, הם היו נוהגים להפגש ברדת החשכה, כך שאף אחד לא יזהה אותם ולא ידע על מעשיהם ביחד, אך זה לא יכל להמשך יותר מידי זמן, לבסוף כשתפסו אותם הם לא ידעו מה לעשות, הורי הנערבה היו בעד לא הפריע להם שהם ביחד העיקר שהיא תיהיה מאושרת...כך הוריה תמיד אמרו, אבל הוריו פשוט התחרפנו הם לא היו מסוגלים לעמוד בבושה שבנם הבכור יוצא עם נערה חילוניה, איזה בושה למשפחה הוא עשה, ומה הצעיר הזה רצה? זה לא שהצעיר ההוא עשה את זה כדי להוריד ממעמד המשפחה, הוא לא יכל לשלוט בזה...זו הייתה אהבה...כה חזקה שהיא הכניסה אותו לאופוריה, הוא כמו מסומם הלך אחריה, הוריו התנגדו בכל תוקף לעניין, באיזה שהוא שלב הם אפילו ניסו לכלוא אותו בבית, אך ישר עם רדת החשכה שוב הוא יצא אליה... האהבה שלו הייתה כה חזקה אליה שהוא לא היה מוכן שכלום יעצור אותו, כמו עיוור הוא הלך אליה לילה אחר לילה, עד שלילה אחד האור נעלם, כמו חתול מבוהל האור פשוט נעלם, עיקבות לא נמצאו, הצעיר שוטט כל הלילה בחיפוש אחר האור אך ללא מוצא, הצעיר חיפש את האור שלו ימים ולילות רבים, עד שהחליט שרק הורי הנערה יוכלו לעזור לו למצוא את האור האבוד, כששאל את אמא של הנערה האם פרצה בבכי נורא, כששאל את האב גם הוא הצתרף לאם, שניהם הושיבו את הצעיר בסלון וסיפור לו מה קרה, האור שלו נכבה...לתמיד...ולעולם לא יוכל לראות או להדליק את האור, הנער היה כה המום שמבלי להוציא מילה מפיו הוא חזר הביתה, כשהוא הגיע הביתה הוא ראה את אביו יושב לו ליד השולחן הגדול עם חיוך מרוצה, הוא הבין...הוא הבין שמי שכיבה לו את האור הוא למעשה אחד משלו...אחד ממשפחתו, מאותו היום הצעיר לא אמר מילה לאדם, אבל מספרים שעד היום כל היום הוא הולך לבקר את האור שלו בבית הקברות, זה הוא סיפור על צעיר שנרצח נפשית, והכל בגלל מה? דת... עכשיו...האם דת באמת שווה כל כך הרבה?
 

יופל

New member
../images/Emo65.gifשניהם חשובים

לדעתי :שניהם חשובים באותה המידה (אבל תלוי באיזה תקופה של החיים מדובר)! אם המדובר בתקופת הרווקות = בגלל שחיים פעם אחת - עשו זאת כל עוד נשמתכם בכם. תהנו מכל רגע ורגע עם מי שאתם אוהבים ואוהב אותכם ולא משנה דת מין או גזע . אבל אם רוצים לשמר את היהדות מכל מה שמשתמע מכך רצוי להתחתן עם יהודי/יהודיה . (אבל שוב זו דעתי וכמובן שזה אינדבדואלי לגבי כל אחד מאתנו ) בקיצור - כל אחד יעשה את הטוב בעניו)
 
כמעט מנועה.... מלענות....ובכל זאת..

בסופו של תהליך ... ואני מדברת מלראות דברים כאלו לידי ממש זה הולך כל אחד לדרכו-ובלי הכללות... לפעמים צריך לנסות.... לטעום... או לעכל... או לירוק... ב ה צ ל ח ה אניי וואי
 
למעלה