שים לב מתי ניתן פסק הדין הזה - שנה שעברה. הוא מתייחס רק למעסיקים שכפופים לחוק הפדראלי (שזה רק מעסיקים עם יותר מ50 עובדים בלפחות חצי משרה או קבלנים של הממשל), מעסיקים אחרים כפופים רק לחוקי המדינות.יש לך סימוכין לזה?
לפי מה שאני יכול לראות, איסור על אפליה לפי נטייה מינית בארה"ב הוא ברמה הפדרלית, ועד כמה שאני מבין זה אומר שמדינה בודדת לא יכולה להחליט לא לציית לחוק הזה או לחוקק משהו שנוגד לו:
Bostock v. Clayton County - Wikipedia
en.wikipedia.org
המקרה הספציפי הזה שציטטת למעשה התפוצץ לשמרנים בפרצוף. הם הביאו את המקרה לבית המשפט העליון מתוך כוונה לעגן אפליית הומואים כחוקתית, ודווקא השופט שמרן שטראמפ מינה ניסח את הפסיקה שהייתה הפוכה לחלוטין ממה שהם קיוו. והוא הסתמך דווקא על הפרשנות המילולית של החוק - אפליה לפי נטיה מינית היא בהכרח אפליה מינית, ואפליה מינית אסורה לפי החוק.
לא יודע על איזה מקרה קראת באריזונה, אבל אפילו עכשיו האתר הרשמי של אריזונה בנושא לא מפרט אפליה בגין נטיה מינית כאפליה אסורה. כאמור, הפסיקה הפדראלית נוגעת רק למעסיקים ספציפיים מאוד, לא לכל מעסיק.
אני רציתי להזכיר את הדיונים האלה כהוכחה לכך שעצם זה שמשהו לא חוקי זה לא בהכרח עושה אותו לא מוסרי, ולהיפך, הגישה של חלק מהאנשים בפורום שראו באפליות ערבים/מילואימניקים/נשים/מבוגרים כמשהו מוסרי והביעו טיעונים רציונליים וכלכליים ללמה אפליה שכזאת בסדר בעיניהם. חלקם אף הכריזו בראש גלי שיהיו מוכנים גם להפר את החוק בנושא וטענו שבמילא לא ניתן לאכוף את זה. לאחרונה זכור לי דיון כזה בו ידידנו קלייטון הכריז שאפליה גילאית זה בסדר גמור בעיניו.
זאת פרשנות שלא נובעת מהמילים. הפרשנות הזאת דורשת שתוסיף מילים למשפט. ״רק״ חיי שחורים חשובים. חיי שחורים חשובים ״יותר״. אבל המילים האלה לא שם. המשפט הוא ״חיי שחורים חשובים״. בלי ״רק״, בלי ״יותר״, בלי שום אפיון נוסף שאתה עכשיו ממציא יש מאין כדי להצדיק את התתנגדות שלך. האם אתה מתנגד לטענה שחיי שחורים חשובים?
ולמה בדיוק מהפעילות של התנועה הספציפית שקישרת אליה אתה מתנגד?
לא, הוא לא. למה שהוא יגבר על הפירוש שלי? אם תשאל אותי ״האם חיי שחורים חשובים״?״ אני אגיד ״כן״. אם תשאל אותי ״האם אתה תומך במועמד פוליטי הזה שמסכים איתך שחיי שחורים חשובים?״ אני אגיד ״לא יודע, זה שאנחנו מסכימים בנושא הזה לא אומר שאנחנו מסכימים בנושאים אחרים״. התמיכה בזכות השחורים לא למות ברחוב היא רחבה מאוד ובעיניי לא ממש שנויה במחלוקת. התמיכה בשינויים מבניים בחברה האמריקאית שצריך לעשות כדי להגיע למטרה הזאת היא כבר יותר ״פוליטית״, וחלק מהאנשים חושבים שצריך לבטל את מושג ה״משטרה״ כליל, חלק חושבים שצריך להשקיע בהנגשת מערכת החינוך והבריאות, חלק חושבים שצריך להשקיע במיגור מגפת הנשק בארה״ב, חלק חושבים שצריך להשקיע באפליה מתקנת, חלק חושבים שצריך לחלק כסף פיצויים על שנות עבדות - ולא עם כולם ולא על הכל אני מסכים.
אני עושה את זה כל הזמן. תתחיל לתרגל, הזמן שלך חשוב.
אבל הוא כן. וככל שהוא בכיר יותר כך יותר הוא כן. אותו CEO שדיברנו עליו - הוא מייצג את החברה מעצם היותו הוא. שמו קשור לחברה ישירות, ואיך הוא מתנהג מול חבורת מתבגרים באמצע מסעדה אחרי ששתה כמה כוסות בירה משפיע ישירות על איך החברה נראית. אני עדיין מחכה לדוגמאות יותר ספציפיות לטענות שלך.
היו אנשים שפוטרו כי השתתפו במצעדי הגאווה, אם לזה אתה מתכוון, כן.
גדול.
money privilege. התחבורה הציבורית ברוב ארה״ב נועדה, ספציפית, לאנשים עניים שלא יכולים להרשות לעצמם להתנייד ברכב פרטי. בארה״ב צריך להיות ממש עני בשביל זה. וזה משפיע על איכות התחבורה, על מפת הקווים, על תדירויות, ועל הבטיחות. הקווים לא מגיעים משכונות מגורים למרכזי תעסוקה או אזורי בילוי וקניות, כמו שאתה רגיל בארץ. הקוים מגיעים משכונות עניות לשכונות עשירות. לכן ברוב ארה״ב אתה לא תראה מעמד ביניים ומעלה משתמש בתחבורה הציבורית, כמעט בכלל. ערים כמו ניו יורק או סן פרנסיסקו הן מאוד יוצאות דופן במובן הזה, ואפילו בלוס אנג׳לס, העיר הרביעית בגודלה בארה״ב, התחבורה הציבורית לחלוטין לא שמישה למעמד הביניים ומשמשת בעיקר ככלי תחבורה לאוכלוסיה עניה שבאה לעבוד בשכונות עשירות.
ולמה יש אוטובוסים מיוחדים לבתי ספר? כי אין תחבורה ציבורית שילדים יכולים להשתמש בה, והם לא יכולים עדיין לנהוג.
אני בטוח שזה ישאר, לא יודע עד כמה חזק. אנחנו נראה הרבה יותר אנשים עובדים מהבית לפחות חלק מהזמן ממה שהיה קודם. אנחנו כנראה נראה יותר אנשים עובדים מהבית לגמרי ממה שהיה קודם. אבל האם זה יהיה כה גורף כמו שאתה מתאר? אני לא חושב. לפחות לא בטווח הזמן הבינוני, אולי הארוך אחרי שהתשתיות ישתפרו והמאזנים ישתנו.
זאת החלפה אחד לאחד. גם במוניות הנהגים היו עובדים בתור עצמאיים והרבה פעמים התקשו להגיע לרווחיות. וגם במוניות היו שחקנים גדולים שהחזיקו את הרשיונות והשכירו רשיונות לנהגים שיסיעו בפועל, לא שונה מהותית ממה שאובר וליפט עושים. אז הם הזיזו את הגבינה לתחרות, אבל הם לא שינו באופן מהותי את כללי המשחק.
לא פוטרו הרבה סדרנים. בארץ היתה מגמת התלכדות בשוק המוניות עוד משנות ה80 והיו כמה חברות מוניות גדולות שבעצם שלטו בשוק, כך שלא היו פה ״אלפי״ סדרנים לפטר. מקסימום כמה עשרות. נהגי מוניות כאמור לא איבדו פרנסה, אלא החליפו צורת התחשבנות עבור אותה העבודה בדיוק שהם המשיכו לעשות באותה צורה בדיוק.
לא פגשתי לאחרונה אף נהג אובר שלא היה גם נהג ליפט ושלא עשה גם משלוחים לאמאזון על הדרך. כן, מתנהלת תביעה, והייתה הצבעה במשאל עם בקליפורניה בנושא הזה בבחירות האחרונות, אבל העניין הוא לא שחור/לבן.
כן, אבל אני יוצא דופן. אני עצלן עם הרבה כסף שחי לבד. אנשים עם משפחה וילדים לא יכולים להרשות לעצמם להזמן אוכל כל יום, גם אם הם מרוויחים כמוני. הם עדיין לא יסעו לסופר באוטובוס ואם הם לא מזמינים משלוחים הבייתה, הם יסעו לקוסטקו בקצה השני של העיר בוואן שלהם עם כל הילדים, לא בתחבורה ציבורית.
למה? מה בעצם ההבדל בין ״להכריח להעסיק״ ובין ״לאסור לפסול״?
אבל עובדה שלא. אפילו ציטטת לי דוגמאות מהשרשור הזה שמראות שלא.
וודאי שיש, אמרתי את זה כבר בהודעה הראשונה שלי בשרשור.
הטענה שלי הייתה שאני באופן אישי לא רואה את זה קורה בשטח.
ובניגוד אלייך אני לא ״חושב״, אני יודע שהם הרוב, לפחות באזור בו אני נמצא ובתחום בו אני עובד. כי כאמור אני לא מסתכל על מי שעושה הכי הרבה רעש אלא על נתונים מהימנים מסקרים שבוצעו בחברה ה״גדולה ומוכרת״ שאני עובד בה. בשביל זה עושים סקרים ומחקרים ולא רק מסתמכים על מי צועק חזק יותר.
נערך לאחרונה ב:
