מה נשמע?

[MetalSinagouge]

אפשר אודיו בוק מקוצר למה שכתבת?

ומה את עושה בקשר לעניים, אם זה לא סוד?

 

[AnnabeI Lee]

Copwatch... זה לא סוד, אבל המשטרה לא

מאושרת מהעיניין... http://www.berkeleycopwatch.org/

 

[MetalSinagouge]

LOL Berkely, חשבתי שהמיתוס הזה מת בשנות ה70.

 

[AnnabeI Lee]

מה הקשר לברקלי?

יש את זה כמעט בכל עיר שאני מכירה בקליפורניה...

 

[MetalSinagouge]

קליפורניה לא קיימת. It's only Compton, BiACH.

 

[AnnabeI Lee]

טוב אתה אידיוט...

 

[MetalSinagouge]

You are to kind.

 

[MetalSinagouge]

*too

 

[Lynnearia]

יש אלימות משטרתית

ועוד איך. אבל אני לא חושב שאפשר לפתור דברים כאלה בלהאשים רק צד אחד. להאשים מישהו לא פותר כלום לפני שמבינים מה מקור הבעיה.

 

[AnnabeI Lee]

אני חושבת שהצגתי את מקור הבעיה בהודעה.

מקור הבעיה הוא בסיסי מאוד. כמו שאמרתי בהודעה, כשהמוסד הזה הוא קיים בתור מקום העבודה של אנשים מסויימים, אז סוג האנשים שימשך אליו יהיה אנשים שמוכנים להצטרך לאיים על אנשים באלימות או לפחות להיות במצבים אלימים מסויימים. בגלל המצב הזה, נוצרת גישה כללית בתוך המוסדות האלה שאלימות, אפילו אלימות מעבר לגבולות החוק זה משהו שהוא בסדר, כדי להשיג מטרה מסויימת (בהודעה המקורית הבאתי קישור ממשרד המשפטים האמריקאי על הגישות של שוטרים לאלימות- רק מלהסתכל על הטבלאות אפשר לצייר תמונה מסויימת). בנוסף, גם אם האנשים שמצטרפים למשטרה הם אנשים טובים, שמעוניינים בטוב הזולת והכלל ומסוגלים לחשוב* (ולא הצטרפו למשטרה כי זה מקום העבודה היחיד שיקבל אותם בלי תעודת בגרות), לתת להם את הסמכות והכח שנותנים להם מאוד יכול לשנות את האגרסיביות שלהם. וזה הניסוי הראשון שקישרתי אליו- הניסוי בסטנדפורד. ובו לקחו תלמידים מסטנדפורד וברקלי, שאני מניחה שהממוצע בהם הוא אכן טיפוס שמצליח לחשוב ושהוא לא יותר מידיי אגרסיבי, ואם הוא היה בברקלי בזמנו, אז שאפילו יש לו קצת "חוצפה אנטי-ממסדית". בכל זאץ התוצאות מדברות בעד עצמן. כמובן שלא עוזר כשמוסיפים הררכיה לתבשיל. כאן מתחילות גישות כמו "מי שמעליי יודע טוב יותר", "מי שהיה כאן יותר זמן הוא זה שמחליט", "אני רק מיליתי הוראות". שוב, כמו שהזכרתי בהודעה שאלייה הגבת, הטבח בכפר כאסם (שזה אומנם צבא, אבל האנלוגיה פה היא נכונה), הרייך השלישי ופעילויותיו (שזו ממשלה, אבל שוב מהבחינה הזו, אין הרבה הבדל), והניסוי של מילגרם, מוכיחים שאין לגישות האלה אין תוצאות טובות מידיי. הררכיה מונעת מאנשים לחשוב, ולעיתים מאנשים טובים להפסיק דברים רעים. וזה נכון בהרבה מאוד חלקים בחברה. עסקים ומוסדות ממשלתיים הם רק קצה הקרחון. * אני לא אומרת שאנשים שאין להם תעודת בגרות מינימלית לא מסוגלים לחשוב. יש טיעונים משכנעים מאוד שזה בעצם להיפך, אנשים שמסוגלים לחשוב בצורה יוצאת מן הכלל, לא יצליחו להסתדר עם מערכת החינוך. ההערות אלה הן ניפרדות. ואני מתכוונת שהם מסוגלים לחשוב בצורה ביקורתית על המעשים שלהם, יותר מעל פיזיקה וביולוגיה.

 

[Lynnearia]

ROFL -

Causality ועכשיו ברצינות המצב שאנחנו נמצאים בו הוא בגלל אנשים שיש להם טונות של "GOOD WILL" ויכולת לפתוח את הפה ולהוציא מילים הגיוניות. אף אחד לא פונה למקור הבעיה עצמה , והיא שפתרון לסיטואציה כאוטית לא יכולה לבוא מתוך רשת שמתיימרת להיות לא כאוטית. כלומר כולנו חלק בלתי נפרד מן הבעיה עצמה - המערכת הולכת להתמוטט עם אנחנו נרצה או לא נרצה, וזה הבעיה\אחריות מה שלא תקראו לזה של כל אחד להגיב - לא לנתח, להגיב לבעיה עצמה . איראציונלאיות משום מה נחשבת למחלה - שבעצם היא מקור כל הפתרונות הרציונאלים משחר ההיסטוריה. כל עוד ננסה לפתור את הבעיות בכל הרמות - החינוכית, הכלכלית, והבטחונית - על ידי Logical Superimposed Solutions זה רק יוסיף לחולי, ללחץ ולמקור הבעיה מומנטום. לא משנה עד כמה זה טוב בתיאוריה כי אפשר להוכיח הכל , - כל שקר ניתן להוכיח מתמטית אם יש מאחוריו מספיק אנרגיה. אני בסך הכל מנסה להצביע על כך שאי אפשר להתיחס למשהו שנחשב ל"רע" כלומר כאוטי, דרך תפיסת עולם שמתנגדת לכאוס. כמו שאף פעם לא תצליחי לראות כלום בסטרואגרמה אלא אם כן תתטשטשי את המבט ותני למערכת העצבים שלך לזהות את התבנית שחבויה בתוך חוסר התבנית לכאורה.

 

[AnnabeI Lee]

טוב, נשימה עמוקה.

הערה לפני שאני מתחילה: אני לא חושבת שהצלחתי להבין מה רצית לומר בחלק משמעותי של ההודעה, או יותר נכון איך זה מתקשר לבעיה שעליה אנחנו מדברים, או למה שאמרתי בהודעות הקודמות. כך שיכול להיות שתצטרכי להסביר מחדש כמה דברים. א. הבעיה של אלימות משטרתית היא לאו דווקא כאוטית. להיפך, היא מאוד מסודרת וככה גם התנהגויות ממסדיות אחרות. רובן אפילו מעוגנות בחוקים. הן רעות לא כי אין בהן סדר או דפוסים, הן רעות כי הדפוסים תמיד משרתים את האינטרסים של קבוצה מאוד מסויימת ולא את האינטרסים של החברה באופן כללי. אותי לא מעניין כמה החברה מסודרת וצפויה, מעניין אותי כמה היא מוסרית. אני אנרכיסטית- אני לא מאמינה בלתקן מוסדות על ידי שימוש במוסדות אחרים (לא יודעת אם לזה התכוונת). אבל אני בהחלט מאמינה בלבנות חברה שונה שמתבססת על קולקטיביות ופעולה משותפת- אני לא חושבת שדיברתי על הפיתרון לאלימות משטרתית בהודעות הקודמות. כלומר, אני לא מבינה מה את מבקרת פה. אני כן יודעת שלהרים ידיים ולהגיד "נראה לי שאין דרך להתמודד עם זה, לכן אפסיק לנסות" זו גישה שאני לא מקבלת. אך שוב, אני לא מאמינה שזו בעיה כאוטית, ואני חושבת שיש דרך להתמודד איתה. מעבר לזה, זה שאי אפשר להלחם בבעיה "כאוטית" באמצעים הגיוניים, אולי. אני לא יודעת כמה "כאוס" באמת קיים בעולם, אני חושבת שיותר הגיוני זה שאין לנו מספיק מידע כדי להבין דברים לגמרי. אבל זו שאלה פילוסופית שלא ממש עקרנית לעיניינינו עכשיו. אפשר לפתוח על זה שירשור חדש ונוכל לדסקס כל מיני "בעיות" בפילוסופיה של המדע. ב. למה שהתמודדות עם הבעיה בכל הרמות תוסיף לחולי? אפילו אם אנחנו מקבלים את ההנחה שזו בעיה כאוטית, מה שיגרום לניסיון הטיפול בה, גם אם הוא לא עוזר, להחמיר? ג. למה נראה לך שהמערכת תיפול אם לא יהיה מי שיפיל אותה? ד. נסי להסביר לי איך המוסד (משטרה, ממשלה, צבא, אחר) משרת את המטרות של האנושות יותר ממה שהוא מסכל בהן. ה. האנלוגיה לגבי הסטרואגרמה, היא מדוייקת, אבל בלהוכיח את הטיעון שלי לגבי העיניין. סטראוגרמות הן לא באמת כאוטיות, הן פשוט דורשות דרכים שונות ל"פתור" אותן. דרכים שמשתמשות במערכת שונה לחלוטין, שבמקום לסמוך על הערוצים המקובלים של איסוף מידע. בהן המוח מתייחס רק לקוים הכי חזקים והכי בולטים, הוא מתייחס לכל התמונה בבת אחת וכל פיסת מידע (קטנה ו"לא חשובה" ככל שתהיה) מוסיפה לפתרון הכללי (ללא הבדל דת גזע ומין

). נוכל להשוות את זה למצבינו ולומר שבמקום להסתמך על פוליטיקאים ומחליטי החלטות שונים, נצטרך לחשוב על הבעיה בצורה שונה לחלוטין- ולהסתמך על החברה בכללותה (שכמובן צריך להשקיע המון בלמשוך אותה לכיוונים המוסריים, אבל בכל זאת.)

 

[Lynnearia]

אנחנו מדברים על היררכיה ואלימות במוסדות

תחת ההיררכיה, שאני חושב ששנינו נסכים שאלימות היא דבר בלתי נמנע תחת כל היררכיה, לא משנה עד כמה המוסר שלה טוב בגלל שהיא כופה את עצמה על אינדוידואלים וזה נגד טבע האדם כלומר אנטי-חיים , coersion, compulsion, not freedom not transactional common ground common benefit עד כאן אני מקווה שהבנת את הכיוון, לא את המילים אלא את הכיוון. הסבר מחודש (לא באמת, אבל הי הי): א. ברגע שאת נכנסת לדון עם בני אדם ולא מכונות - את מכניסה אם תרצי או לא תרצי "כאוס" או אי-דטרמיניזם לתמונה. הבעיה של אלימות אולי מסודרת בתיאוריה, שהנחת על גבי ההתנהגות של בני האדם במוסדות הללו. נא להבדיל בין איך שמוסד מתנהג - in-human entity לבין בני האדם שתחת המוסד- humans, with feelings and desires. לאחד יש חוקים(מן הסתם) שבני אדם פועלים תחתם וקבוצה קטנה של בני אדם שיוצרים את החוקים ומשנים אותם (אם מהוראות מ"למעלה" או מהחלטה ותכנון עצמי שלהם). בכל דברים יש סדר או דפוס, קוראים לזה הרמוניה, לפני שמזהים את הסדר ואת ההרמוניה אנחנו קוראים לזה כאוס. -מוסר נובע מתוך צורך אנוכי , אני מקווה שכולנו התבגרנו מעל הנקודה הזאת שאין צורך להזכיר את זה. (שאלה, איך יכול להיות מוסר בחברה שרוצה להיות מוסרית אבל מכחישה צרכים אנוכיים כי זה מה שהמדינה\מוסדות\דת דורשת מהם?) לגבי תיקון מוסדות על ידי מוסדות - תנסי להעביר את זה לקטע של רגשות מול מחשבות. רגשות או מערכות ביולוגיות = אנשים, מחשבות= מוסדות. (נא להבדיל בין אינטיליגנציה לבין מחשבות). אם כך את לא מאמינה(כמוני, וזה מה שניסיתי להעביר) שניתן לשנות איך שבן אדם חושב על ידי מחשבה בלבד או כל ביטוי חיצוני שלה - בכתב מילולי- הסברים וכדומה(להבדיל מאומנות, אנלוגיה ופעולה נקודתית - לאו דוקא אלימה כמו טרוריסטים אבל מדוייקת אם לא יותר פי 100 - תחשבי על זה). קולקטיביות ופעולה משותפת מתחילה מאינדוידואליות, איך שהחברה כעת בנויה - הקולקטיב חולה, למעט כמה אינדוידואלים בעלי יתר ניידות, יתר תפיסה רגישות והבנה (Hurray! to the anarchists Yea) לא דיברתי על להרים ידיים, אלא הצבעתי על העובדה שלדבר בפורומים ללא כוונה להעביר חלק מהדיבורים למעשים היא בסך הכל משחק או stroking of one another's ego's, שזה בסדר מכאן זה בדרך כלל מתחיל. אי אפשר להלחם נגד כאוס (נכון!), אפשר להבין אותו דרך אמצעים הגיונייים (yes!) ואז לפעול על פי ההבנה הזאת ו"לשחק"\ליצור תגובה בכאוס (לא לשכוח שאת ואני חלק ממנו) -לגבי הפילוסופיה של המדע - המדענים אולי מטומטמים (לא באמת אם נתיחס אל ניוטון שהתעסק המון באלכימיה ומיסטיקה, אז כולם ששש...) מספיק כדי להשאיר מחוץ לתמונה תודעה וביולוגיה עם ה"חוקים" שלהם (בעולם ללא מחוקק) ב. מי הולך להתמודד עם הבעיה? אם זה את - זאת התמודדות, אם זה את ומישהו מתוך אינטרס משותף - יופי, אם זה את ועוד 5 אנשים שאין להם מה לעשות אבל לקרוא עברית ולשחק שש-בש - מהממהמ.... (כי רק את יכולה להבין את עצמך, או מישהו בעל אינרטס משותף שבסופו של דבר תהיה קרקע משותפת למערכת יחסים ולפעולה הרמונית - שיכולה לנבוע רק מתוך הבנה ורק אז יש סיכוי שהיא הולכת להכניס לתמונה משהו חדש). ג. המערכת הולכת ליפול בגלל שכל בן אדם, כל ילד וילד, אפילו הזקנים והנכים - נמאס להם , הדם שלהם רותח והתגובת שרשרת שמשהו קטן הולך להרים , הולכת לשנות את האמונה שלהם (אם הם לא יפלו ל"טריקים" של שחקני הטלנובלה בטלויזיה ובעיתונים , גם הם בני אדם - לא לשכוח, הם לא איזה "יצורי אופל" "רשעים"). מה זה אומר? זה אומר שהאדאולוגיה הולכת להתפורר מבפנים ואף אחד לא הולך לצפות שזה יקרה. (לא פעם ראשונה בהיסטוריה). המערכת הולכת להתפורר וליפול בגלל שכולנו - לא משנה מה הכיוון שלנו - בני אדם, ונמאס לנו - אנחנו דוחים את זה מהמערכת שלנו, את כל האידאולוגיות , את כל הפתרונות. גם הפוליטיקאים, גם האבות ה"אחראים" גם החיילים, גם הגננות, גם הפקאצות. כולנו בכל הרמות בכל הגילאים, זה כבר התחיל , וזה רק מתגבר מיום ליום. - ומי שמחשיב את זה כרומנטיקה אני מצטרף, אבל תודו שרק מי שיודע שאחרי 1 בא 2 יודע שאחרי פוסטמודרניזם באה תקופה שבה תהיה הבנה מחודשת כלומר לא עוד בלבול ואי ידיעה כמו שאנחנו מכירים אותם היום אלא סוג חדש מסויים של בהירות מחשבה, אבל זה לא הולך לקרות בגלישה נעימה לתוך האמבטיה החמה, אלא דרך מהפכה אלימה או לא צפויה לפחות. ואני לא שמח או מצפה לזה, אבל בהחלט דברים הולכים להתנדנד אנשים. בגלל המוסדות שנובעות מתוך ההתמכרות הקולטקיבית של כל אחד ואחד מאתנו. זה לא מאוחר להתחיל לשנות פרספקטיבה. או לצטט את terrence mckenna Isn't it obvious THAT BUSINESS AS USUAL IS A BULLET THROUGH THE HEAD? ד. אני לא זוכרת שכתבתתי את זה. המוסדות מהוות בחירה של הציבור (כן, אלא אם כן את מעדיפה להצטרף איתי לקונספירצית האילומנטי - שהיא לאו דוקא אנטי-שמית אלא יותר Spiritual - ד"א שמעת על spiritual anarchism? "חקים ביי" וחבריו, או פיטר למבורן וילסון" ה. השתמשתי בסטראוגרמה כדי להדגים את היכולת של מערכת העצבים - והאינטליגנציה הטבעית שנמצאת בכל אחד ואחת מאתנו ללא תכנון מוקדם או כוונה "אנאלית" כפי שאני נהנה לכנות אותה - aka - Effort. "אם לא בכוח אז במוח" אמרו לנו בילדותנו, וכרגיל מה שאנחנו לא מבינים אנחנו מפרידים, במקום להבין ואז לחבר ואז לפעול. כוח הוא היחיד שמשנה משהו בסופו של דבר, אבל יש שתי סוגי כוח - 1. אנאלי, ממסדי , הירככי. 2. מתוך הבנה וaccurate intention wu wu wei או איך שלא קוראים לזה. המוח לא מבדיל בהתחלה - אבל בסופו של דבר הוא בהחלט מבדיל , אבל לא הבדלה בהכרח של דת גזע ומין, אבל הדברים האלה נלקחים בחשבון (כנראה) ונכנסים לתבנית שונה לגמרי, תבנית שנמצאת בהרמוניה עם הטבע (פחות או יותר) או איך שאני אוהב לקרוא לזה the stream of life. החברה בכללותה - היא שוב הקולקטיב שפעם אחרי פעם לא ניתן לסמוך עליו - לא בגלל שהוא לא רוצה לעשות טוב, אלא בגלל שהוא *לא יכול*. זה אף פעם לא דרש את השתתפות כל החברה ואף פעם לא ידרוש. כל אחד יכול לעשות משהו קטן כן, אבל המהפכה צריכה להיות פנימית - והקולקטיב לא יכול ליצור דבר כזה , רק אינדוידואלים. תחשבי על גוף חולה ותאי דם לבנים, של מערכת החיסון. ברגע שאת מנסה "למשוך" מישהו את מוסיפה למומנטום של המוסד. צריך לפעול על התת מודע של אנשים, ואת זה אנחנו לא יכולים לעשות בצורה ישירה בלי ליפול שוב לפרופגנדה ושטיפת מוח, לכן אחת מהדרכים היא שוב - אומנות ומהפכה אינדוידואלית אישית ופעולה על בסיס משותף - ולא "אלרואיזם" ו"בוא יהיה כיף, נחמם קפה ונדבר על טרוצקי".

 

[AnnabeI Lee]

תת המודע של אנשים לא תבוא ככה סתם מכלום

אני לא רואה אנשים שנמאס להם בינתיים, אני רואה פה ושם אנשים שמבקרים את בוש וחושבים שתחת קלינטון/ אובמה הכל יהיה טוב ונפלא, בלי להבין שזה שטויות במיץ. אולי זה קשור בזה שאנחנו חיות במדינות וחברות שונות, אבל באמת שהאמון במערכת לא נראה כאילו הוא הולך לשום מקום. אני לא יודעת אם לזה התכוונת, אבל אני לא יודעת כמה פשוט לחכות שמשהו יקרה זו אסטרטגיה נבונה, תחשבי על כמה אנשים את מקריבה בדרך. זה הרי לא מצב שבו משהו ספציפי קורה ואז כולם מתעוררים ומפזרים את מסך העשן, הדברים האלה קורים לאט לאט, ולכן אנשים לא שמים לב שהחברה שלהם מתפוררת, קוראים לזה "אקפט הלובסטר". ככה מבשלים לובסטר. שמים אותו במים קרים ואז לאט לאט מגבירים את האש מתחת לסיר. הטמפרטורה עולה ברמה שבה הלובסטר לא מרגיש שהיא משתנה וכשהיא גבוהה מספיק הוא פשוט מת, בלי לנסות לברוח אף לא לשניה. כך שאני לא בטוחה שהמערכת תיפול כשלכל אדם ימאס, כי אני לא בטוחה שהם יבינו שנמאס להם. בישראל זה אולי שונה, אבל גם, חוץ מהחברים שלי, אני לא רואה אף אחד שמפיל את המערכת, אנשים שבאמת נמאס להם עוזבים- כמו ההורים שלי. מה עוד אני זוכרת מההודעה? אה כן! מוסר- אנוכי... תרחיבי על זה קצת יותר, כי לי נראה הרבה יותר נוח לא להיות מוסרי, במיוחד אם את מצליחה לשכנע את השאר שמה שאת עושה זה לטובת החברה, או לטובתם, מה שעושה את זה ליותר אי-מוסרי. את לומדת פילוסופיה... בואי נדבר על מוסר. אני לומדת פסיכולוגיה, נוכל לקיים גם דיון אינטיליגנטי יחסית על אלטרואיזם וכו. (נחכה שהשותף שלי יחזור מלוס אנג'לס- הנחנח הזה לקח את הספרים איתו) אני לא מבינה איך את בונה על "נמאס לי" קולקטיבי, אבל לא מאמינה שהחברה בכללותה הוא כח שיכול לשנות משהו. אני לא חושבת שהחברה כולה צריכה להסכים על תכנית פעולה, אבל החברה כולה צריכה להשתנות. אני אשנה את החברה שמסביבי- אתם תשנו את החברה שמסביבכם. איך עושים את זה? אני לא יודעת לחלוטין, בגלל זה אני לומדת פסיכולוגיה ומדעי המדינה, אבל בינתיים יש מספיק חרא שצריך להראות התנגדות מסויימת אליו אפילו אם כל מה שהיא עושה זה רק לשמר תנועת התנגדות (למרות שאני בהחלט מאמינה שהיא עושה יותר). אני לא מבינה למה את חושבת שאני רק יושבת ומדברת בפורומים וזהו. מעבר לזה, אני חושבת שגם לשבת ולדבר בפורומים זה טוב. וזה כי באמת למרות שניסיתי לחשוב על זה הרבה, אני לא מבינה איך משיכה נגדית מוסיפה למומנטום ממסדי.

 

[Lynnearia]

On human Nature and Communication breakdown

תפתחי בלוגים ותביטי על ילדים שחותכים ומרזים רק מאלפי סיבות או רק בגלל שהם חתכו את השיער וזה יצא לא סימטרי. זאת המשמעות של a-causality ו hidden in plain sight. אולי פעם היו מתפללים בכנסיות , היום כותבים בבלוגים עבור תגובות. אף אחד לא יחשוף את עצמו מילולית מול אנשים - אבל באינטרנט זה לגמרי אחרת. למשל אם תשבי ותדברי איתי - אנחנו נתקשר בצורה שונה לגמרי(ואולי גם יותר מסודרת ). להפך אני נגד לחכות, זה פשוט מה שציינתי שרוב האוכלוסיה לא הולכת להשתנות אם ננסה לשנות אותה או לא. רק חלק יותר קטן הולך להשתנות. תחשבי כמה זמן לוקח לפסיכולוג לשנות את ה"פציינט" או "Subject" שלו. לאנשים נמאס כבר שנים על גבי שנים. ואני מסכים לגבי האנלוגיה של הלובסטר. טבען של המחשבות עצמן הוא כמו חלום, הוא מכניס אותך למעין numbness של הכל בסדר וזה כל כך נוח - ובו זמנית הוא עוקץ אותך כמו עקרב או מפצל אותך לשניים והאפקט של כל מחשבה משפיע על כל מחשבה אחרת ובסופו של דבר מתבטא באיך שאנחנו מתנהגים כלפי חוץ וביכולת שלנו להגיב בזמן ואיך נגיב, אני טועה?(אני באמת לא יודע זה מה שאני נוטה לחשוב) מבחינתי ישראל היא חלק מארצות הברית. אם נתעלם מהכסף שאנחנו מקבלים מהם כל שנה, המודל שלנו הוא אמריקאי כמעט בכל דבר ואנחנו חיים את החלום האמריקאי או את האנטיתזה שלו "אנטי חלום אמריקאי" פאנק, אופנה אלטרנטיבית וכדומה. הרבה יותר נוח להיות מוסרי - זה בדיוק בגלל אפקט הלובסטר, מה שציינתי לגבי טבען של המחשבות ומה שניטשה שם לב שהאדם הוא החיה היחידה (כנראה) שצריכה להתגבר על עצמה. כלומר יש בכל אחד ואחת מאתנו (עוד הבחנה) נטיה לפעמים להפוך לעצלנים ולהתיחס למה שעד עכשיו רק עשה לנו טוב (בריאותית ביולוגית קודם כל, ואחרי כן ברמה של סיטואצית החיים) כאל משהו שיש לזלזל בו "מה הטוב שבזה, מה יצא לי מזה". אף אחד לא עושה שום דבר לטובת אף אחד, אם הוא עושה דבר כזה זה מתוך מה שהוא אולי מחשיב כ"הרגשה כבדה של אחריות" בדיעבד ישנו בלבול גדול בין אחריות לרגשות אשמה שקיימים בכל אחד ואחת מאתנו. או בושה (זה אותו דבר ברמה הרגשית זאת אותה אנרגיה). תחשבי על זה ותקני אותי אם אני טועה אבל "חברה" או "מדינה" או "אנושות" הם קונספטים. את לא יכולה לאהוב אותם, הם לא אנושיים, אלא אם כן את יכולה להרגיש אותם , ואת לא יכולה להרגיש אותם אלא אם כן את נמצאת בהרמוניה ברמה הראשונית ביותר כלומר אגואיזם (להבדיל מאמונה באגו שמובילה ל charity ואלטרואיזם) , איין ראנד עוסקת בזה, לא קראתי אותה אבל. אני לא רואה דרך אחרת להגיע לרגישות או לGentleness אלא מתוך איך שאנחנו בנויים ברמה הביולוגית, וזה מתחיל מאנוכיות. חלקים ממערכת הרמוניים תלויים אחד בשני, אבל כל חלק דואג לעצמו, וזה מוביל לשיתוף פעולה ואחרי נקודה מסויימת את מפסיקה לחשוב על אנוכיות ומפסיקה להשוות - אבל זה התחיל מהתחשבות. "Egoism is the very essence of a noble soul. " אני לא בונה על שום דבר מחוץ לי, כנראה נתתי את הרושם שאני נהנה לראות את הכל מתפורר, אבל אני לא. ניסיתי את ההפך לחשוב בכיוון אלטרואיסטי - don't try it. מה שכן אני כן חושב שיש לנו המון ללמוד מהעבר. במקום לצטט את אלדוס האקסלי,אולי זה יותר חשוב לנו להתמקד במה כל אחד כן יכול לעשות במקום להגיד מה לא בסדר, מה אנחנו לא צריכים או הם לא צריכים לעשות. וזה לא קל לשנות פרספקטיבה כזאת בצורה שלמה כל כך מהר, אז אני מנסה לטפל בעצמי. אבל עדיין, כולנו יודעים שאנחנו כבר פוסט-ניהליזם ולכולם כבר "יודעים את הכל" ויכולים לספר לך על זה... אם אני עושה משהו שעשו בעבר - והוא לא שינה כלום, למה שהפעם הוא לא ישנה? יש הופעות אנטי-ממסדיות , והפגנות - שממומנות על ידי המוסד. למה? בגלל שזה מבזבז את האנרגיה של אנשים ומפעיל בהם הזדהות הדדית ומרכז אותם בצד במקום להתיחס לבעיה עצמה. אם את מתנגדת - את מפסיקה להתיחס למה שאת מתנגדת, את לא יכולה להבין את הבעיה ולהתנגד לה בו זמנית. resistance&rebellion כאן אני מתייחס אליהם מתוך emotional elemnt שמוביל לפעולה פיזית, אבל אם את מוריד את המומנטום הרגשי (there is a difference between feeling and emotion לא?) אנשים יכולים לחשוב יותר בבהירות ובך לפעול ולמרוד באמת. והפעם במקוריות ובדרך שהממסדים פוחדים מהם. בעקרון זה משחק. כמו משחק שח מט, לא אכפת להם אם תתשתפי. וכמובן צריך לפעול דרך המערכת, להתיחס לכיוון הנהר ולשחות עם הזרם - וזה מה שאני מצביע עליו, את לא יכולה להאבק בזרם ולהבין\להרגיש לאן הזרם קולט בו זמנית.

 

[JiyuuKi]

אני אוהב את הרעיונות שלך

וכשאני מסתכל על מה שאתה כותב, אני רואה שנקודות הבסיס שלך דומות מאוד לאלה של AnnabeI Lee. לכן אני לא מבין על מה אתם מתווכחים. כאילו, שניכם מסכימים שהמשטרה היא פוגענית. אבל אתה אומר שכדי לפתור בעיות צריך בעצם להסתכל על התמונה הכללית בעוד שהיא אומרת שצריך להסתכל על המשטרה כבעייה בודדת? אני חושב ששתי הגישות הן נכונות. האחת היא המאקרו והשנייה היא המיקרו, והן לא צריכות או יכולות להתערבב אחת בשנייה. כי הרי אנאבל אומרת שצריך לטפל במשטרה כבעייה נקודתית. פעילות כזאת היא יעילה לטווח הקצר ולמטרה יחידה. אך היא בסך הכל פעולה כמו מליון הפעולות האחרות שמתרחשות מדיי יום בעולם. למה לצאת דווקא נגד הפעילות הזו, של החלשת כח המשטרה, ולא למשל נגד פעילות זיהום האוויר? פעולות מיקרו הן תמיד חד צדדיות וטכניות. הן לא מהפכניות אלא תסמין של יחסי כח ורצון בחברה. אך גם נסיון למנוע פעולת מיקרו אחת הוא בעצם פעולת מיקרו אחרת בעצמו. ולכן הוא לא תקף. פעילויות מאקרו אני חושב שהן עוצמתיות יותר, אך הן גם איטיות וקשות לביצוע. בנוסף לכך הן לא באות לפתור בעיות יומיות כאלה או אחרות (ובינהן מותם של אנשים), אלא לתת מענה רציונאלי לליקוי באדם או בחברה אשר בסופו של דבר יוביל לשינוי רחב היקף ומשמעותי. אז אני חושב שצריך באמת לנסות ולהבהיר לאנשים שצריך לפעול במישור הרחב, על ידי הבנה של העולם. אך זה לא סותר את קיומן של פעולות מיידיות וטכניות, אשר כל אחד צריך לקחת גם בהן חלק פעיל כי בסופו של דבר הן היחידות שבאמת מטפלות במה שקיים - באדם החיי, ולא באשלייה שיש לנו לגבי דרך פעולתו של העולם.

 

[Lynnearia]

Agreement & Understanding

like my ideas, cool now, Agreement isn't necessarily a sign of understanding אנחנו 'מתווכחים' במובן של דיאלוג, אף לא שני אינדוידואלים אפילו אם שניהם באותו מחנה תמיד יש איזשהו שוני בנקודת מבט וטוב שכך , כי אם לא היו 'מתכווחים' איתי לא הייתי יודע מה אני חושב, ולא הייתי מגיע להבנה דרך אנלוגיה, הנגדה עם הצד השני. ".It is good to rub and polish our brain against that of others" (michel de montaigne) זה מזכיר לי ה"משטרה" אפשר לפתור דרך הגיון וחשיבה. ה"שוטרים" הם אנשים, עם רגשות משפחות ועבר פסיכולוגי . האשליה היא הכרחית, אבל היא מסוכנת ללא איזון מול פעולה, מול קיום, מול הסביבה מול התמונה השלמה.

 

[AnnabeI Lee]

../images/Emo45.gif

עכשיו, מסולם של 1-10, כמה אנגלית מדברים איתך בבית?

 

[Lynnearia]

1

 

[JiyuuKi]

אז מה את ממליצה לעשות בעניין?

בפועל.