AnnabeI Lee
New member
אני לא מנסה לקבוע אם הניסיון שלי
השפיע או לא השפיע (בגיל קרוב יותר ל21
). אני אומרת שהשפעת ניסיון החיים האישי שלי על דעותי לגבי דברים כמו "מה ניתן להחשיב כטבע האדם", "לאילו דברים, ממה שקראתי, אני חושבת שיש פוטנציאל לשנות את החברה" ו"למה אלימות משטרתית קיימת", היא כמו השפעת הניסיון שלי על "האם תורת היחסות עתידה להתנפץ אל מול עלייתה של מכניקת הקוונטים?" או "האם המלחמה בקוריאה היתה תוצר של אינטרסים בתוך ארצות הברית, או בעצם יוזמה סובייטית?". אני יכולה לחיות עוד 20 שנה, לסיים את התואר שלי, לאהוב עוד בחור/ה או שניים/שתיים, להתחתן, לסיים עוד תואר, וחצי, להתגרש, לקנות חתול, לעבור דירה ולתת את החתול לאימוץ, אבל עדיין, מכניקת הקוונטים ותורת היחסות ישארו ראש בראש אלא אם כן יצליחו לפתח תיאוריה מקיפה, או להגדיר גבולות לכל אחת. אני אמנם אדע לא לאמץ חתולים אם בכוונתי לעבור דירה, אבל ידיעותיי על המלחמה בקוראה עדיין תהיינה תלויות בdeclassification של מסמכים אמריקאים משנות ה50. אני לא נפגעת בכלל, אני פשוט אומרת שלא בחרתי בדעותיי לגביי אלימות משטרתית, אנרכיזם או טבעונות כי הן מילים יפות, או כי אני נהנית לא להסכים עם העולם בשלהי שנות הנעורים שלי. בחרתי בהן מתוך שנים של עיניין בנושא וחקירה של המון מאפיינים בו לעומק. אוליי כשאגדל יותר יהיה לי פחות כח לעשות את כל מה שאני עושה עכשיו לגבי דברים שאני רואה כבעיות ואולי גם אתחיל במסע שיכנוע עצמי שבעצם אי אפשר לשנות את העולם כי אין לי כח לנסות, אבל זו לא נראית לי כוונתך, ואני אמנם לא יכולה להבטיח שלא אשנה את דעותיי, אבל אני יכולה להבטיח שאשתדל לשנות אותן רק בהתאם לטיעונים הגיוניים ומבוססים. |הקיטור| איך זה שלתלמידי מדעי המדינה קל להגיד "כשתצברו ניסיון חיים תשנו את דעתכם" ולתלמידים למתמטיקה שימושית לא אומרים את זה? גם גם אנחנו מניחים הנחות הסתמך על סטטיסטיקה ומחקרים.|סקיטור| עכשיו, שוב, הייתי מעריכה את זה אם במקום להגיד לי שאבין כשאגדל, היית מציגה טיעונים יותר מבוססים שמציגים את מה שאני אמורה להבין, ואת הסיבות להבנה שכזו.
השפיע או לא השפיע (בגיל קרוב יותר ל21