Digi Lista
New member
מה שלומכם?../images/Emo39.gif
חסרים פה שיתופים ובכלל שרשורים אז יאללה לעבודה...
אצלי ככה ככה האמת,הגעתי למסקנה האופיינית שמה שעושים זה אף פעם לא מספיק טוב וכשעושים מידיי אז אנשים שלא עושים מרגישים מאויימים ומתמלאים בעיות אגו שיוצאות על אחרים בלי סיבה(אם אני אספר שחצי מהזמן אתמול בכיתי ונאלצתי לחבק חזק ילד כדי לנסות לשאוב ממנו כוחות כשבנוסף אנשי הצוות שראו את העוול הלא מוצדק שנעשה לי באו לתמוך וגרמו לי עוד יותר להיראות מסכנה ולהישבר),זה כול כך מיותר הרצון הזה של אנשים להיות חשובים על חשבון תכונות כמו קצת פרגון כי יש מקום להרבה אנשים להיות מוצלחים...זה מציק. חוץ מיזה אני עדיין בחוסר ודאות לגביי עבודה בסיום השירות,אני עוד לא סגורה שאני נשארת בתשלום רגיל בתפקד(שזה מה שאני באמת רוצה למרות שאתמול היה לי יום ממש זוועתי ולא בגלל שעשיתי משהו רע אלא בגלל מה שפירטתי למעלה,זה נדיר ויש גם ימים כאלה)ואני גם לא יכולה כרגע להתחייב לשום עבודה אחרת ואז אני אצא קירחת מכול הכיוונים וזה מפחיד אותי בעיקר כשאני אוהבת מאוד לעבוד וגם לדעת מה ואיך ולהיות בשליטה נוכח הבנת המצב והתפקיד...אני כמעט מקבלת תעודת הצטיינות(סיפור ארוך,לפני שבוע באה הרכזת שלי והראיתי לה את ההמלצות שכבר יש לי ביד-צריכות להגיע עוד 3 והיא אמרה שאני אמורה להיות המצטיינת אבל יש עוד מישהי שהיא במקרה גם חברה טובה שלי שממש מגיע לה כי היא היחידה שאני מכירה שעובדת כמות דומה של שעות,ימים והשקעה והרכזת טוענת שאי אפשר לתת לשתיים,אז מתוך אצילות וזה שהשנייה באמת חברה טובה שלי אמרתי לרכזת שכול עוד זו מישהי כמוה שבאמת עובדת ולא בלענות לטלפונים ואם לא לי אז לה מגיע אני לגמרי מפרגנת לה והצלחה שלה היא מבחינתי גם הצלחה שלי,יכול להיות שהיא תעלה לבמה ועל התעודת סיום שלי יהיה כתוב גם מצטיינת או להיפך,הרכזת אמרה לי שאני יודעת שאני מצטיינת בלב,פחחח איזו פלצנות,אמרתי לה שאני מוכנה לוותר ולגמרי לא אריב על זה אבל לדעתי זה מטופש שהמנכ"לית של העומתה לא מרשה לבחור שתיים מאותו איזור,זה הרי אמור להיות דבר חיובי ומעודד גם לאחרים באיזור,לא?...)...בקיצור החיים שלי כרגע קצת במערבולת-מצד אחד אני נהנית והולך לי טוב במה שאני עושה,מצד שני אנשים מרגישים מאויימים ומצד שלישי עם כול הפרגונים אין לי ערבון לעתיד וזה מטריף אותי... היום היינו באזכרה ה17 לסבא(מצד אבא) בחולון,אין לי הרבה מה לפרט,השנה נפטר גם הסבא השני ואליו הייתי מאוד קשורה(היו לי גם הרבה יותר שנים לבלות איתו בשונה מהשני שנפטר כשהייתי ממש קטנה ואני בקושי זוכרת משהו),אם הוא היה חי השבוע הוא היה חוגג יום הולדת והוא מאוד חסר לי,הוא אחד האנשים הבודדים בעולם שבאמת הקשיבו לי ורק פירגנו,האמינו ותמכו בי והוא חסר לי,כמו שאמרתי היה לי יום קשה אתמול ואני מרגישה שהייתה לו עיצה טובה לתת לי מתוך מקום באמת איכפתי והידיעה הזאת מעציבה אותי(אני לא אלך לדבר למצבות,זה אולי לא נראה דבר חריג אבל לא נוח לי לדבר לאבנים ולא חשוב מה ומי נמצא תחתן),היום באזכרה של הסבא השני חשבתי שהוא בכלל לא הספיק להכיר אותי(הוא נפטר במפתיע מדום לב במעלית הבניין שלו שנתקעה והוא היה שם כמה זמן עד שחילצו אותו ואיבד גם חמצן וזמן יקר) ואולי גם הוא היה יכול להיות קרוב אליי ולחזק אותי כשאני צריכה... זהו בינתיים,עכשיו תורכם לשתף ולעדכן...
חסרים פה שיתופים ובכלל שרשורים אז יאללה לעבודה...
