*לא מבינה כלום*
מה זה רונין? אני שמחה שאת מתלהבת מהפיזיקה, אני גם אוהבת לעשות את זה רק שבשלב מסוים אני מפסיקה להתלהב ואז זה משעמם. הלהבתי גם אותי, אולי פיזיקה זה באמת מענין...XD *התרגשות* *מחיאות כפיים* התחלתי ללמוד לכתוב הכתב עברי עתקי, למה? כי משעמם לי בחיים כנראה XD זה בסה"כ נראה כמו יפנית המון צורות, למרות שאני כבר יודעת לכתוב זה עדין נראה כמו שירבוטים... אני יכולה לכתוב דברים ואף אחד לא יבין מה כתבתי
לא מזמן הספקתי לתהות לעצמי אם יש אהבה והגעתי למסקנה שיש אהבה אם אתה מאמין בה. יש כאלה שמאמינים שהם מנתחים את אהבה סימן שאתה לא מרגיש בה, אבל לדעתי הם טועים. זה שהם לא רוצים להבין אם הם מרגישים סתם חילוף חומרים בגוף או משהו אמיתי לא אומר שלא צריך לחקור את האהבה או כל דבר אחר שהולך על פני האדמה. תשעה באב השנה היה מורגש, ראשית בזה שבתשעת הימים ממש השתדלתי לשמור את האיסורים, ולא שמעתי את שירי הפתיחה והסיום של האנימות (וגיליתי שהרבה פעמים אני רואה סדרות רק בגלל השירים שלהם, ואני בן אדם שלא מקדיש זמן בחייו לשמוע מוזיקה), והשתדלתי להתקלח במים קרים, והייתי באיזה מפגש שהיה לנו בבי"ס על משמעות תשעת הימים, ובסה"כ בהחלט הרגשתי את זה שהיום הזה באמת מגיע ושאני באמת רוצה גאולה. ותשעה באב היה לי די קשה, היה לי קשה להירדם, וכל הגוף שלי מגורה... ואני רעבה וצמאה, אבל זה בסדר... יסיתי לעשות היום דברים שקשורים רק לאבל, אבל התיאשתי בסיביבות שתיים, כי זה לא באמת נעים לקרוא את מגילת איכה, ואמרתי לעצמי שבתשעה באב אני לא נכנסת למסנגר (ולא פותחת את המחשב), אבל פתחתי את המחשב (אררר...), וקראתי ספר. מאוכזבת שלא עמדתי במילה שלי אל עצמי, אבל יש עוד כמה זמן, אולי אני אנסה אח"כ ללמוד את שאר ספר איכה (כולה חמישה פרקים ולמרות זאת זה קשה כ"כ). בשבת ראיתי אצל בת דודה שלי ספר על אהבה במקורות, וקראתי את זה עם בת דודה שלי, וזה גרם לי לקרוא ביום ראשון שני ללמוד את הספר שיר השירים. אני כ"כ אוהבת את הספר הזה, אני פשוט משוגעת על התיאורים שם, שמלאים בכ"כ הרבה א"י. הולאי ויכולתי לכתוב בצורה כזאת מדהימה. אני יודעת שהרבה זמן לא שיתפתי כאן... בעצם לא שיתפתי בכלל רק שיגעתי לאנשים את השכל אם יש אהבה עד שבסוף מצאתי את התשובה בעצמי. התגעגעתי לכתיבה על עצמי, אני חייבת להמשיך לכתוב, הכתיבה היא חלק ממני, ואני די הזנחתי אותה בזמן האחרון. אני משתתפת בישעורי נח"ת (נוער חובב תנ"ך) שבהם כל שבועים מישהו מעביר שיעור על נושא אחר בתנ"ך, אז השבוע (זה בימי ראשון) היה שיעור על ט' באב וחצי ממנו לא הבנתי כי למדנו גמרא (למה לא מלמדים בנות גמרא?) אני צריכה גם ללמוד גמרא, וגם ללמוד את כל הספרים בתנ"ך. זה מה שאמרתי שאני אעשה בתחילת החופש, אבל די שכחתי מזה. אז בקיצור היה שיעור מסובך על ט' באב, ועל כך שמגילת איכה נתנה לפני החורבן, כדי שאולי בנ"י ישובו מדרכם הרעה ויחזרו בתשובה. היה שם סיפור על שני בנו ובתו של רבי ישמעל, שהיו שבויים לשני אדונים, ושני היו יפיפים, והאדונים החליטו להפגיש בינהם ולחלק את הילדים. והאח והאחות נפגשו, הם בכו כל הלילה על זה שהם הולכים להתחתן עם עבד\ שפכה, ובבוקר הם זיהו שהם אחים, הם בכו עד שיצאה נשמתם, ואני רוצה להפוך את הדבר הזה לסיפור, אבל אני מפחדת להרוס את התקופה, ולא להבין אותה כמו שצריך. כשאני שמה לב מה כתבתי אני מבינה שהחופש לא עבר עלי ב'סתם' ושכן עשיתי משהו, וזה מרגש אותי. עוד נושא שמענין אותי בזמן האחרון זה עשרת השבטים האבודים, אולי היפנים הם חלק מעשרת השבטים האבודים, אז החלטתי לבדוק את זה (אחרי שמישהו במסנגר הביא לי איזה מאמר באנגלית שבו מילים עתיקות בשירים יפנים מקורם בעברית) כתבתי עם חברה שיר על אוטקואים לכבוד יום הולדת שנה לישראטאקו, והיא נורא נחמדה, ואני באה אליה בקרוב הביתה, למרות שאף פעם לא פגשתי איתה, אבל דיברתי איתה עות בטלפון, אז... אני לא יודעת אם אני מודאגת כי יכולה להתגלות כ... כל מקרה היא דתיה אז אני יכולה לאכול
בנוסף לכך אני מחפשת אנשים חדשים להכיר אותם, כל מיני אוטקואים חדשים, וסתם כיף להכיר אנשים חדשים.
מידי פעם אני וכמה חברות שלי מהמסנגר כותבות סיפורים הזוים, שבד"כ מישהו מת, ואז כל האחרים מתלאבדים כדי להחזיר אותו לעולם החיים, ואז יש לנו הרפתקאות משעשעות בעולם המתים מלאות בבישים ואימואיים. (ועדין לא הבנתי בדיוק מה זה אימו חוץ מזה שזה מישהו שרוצה להיות גבר.) עד כמה שזה מוזר, אני גאה בעצמי על החפירה.