מה שלומכם?

[remundo]

שיט! הרגע הפכת את הטענה והתיאוריה החזקה והכמ

והכמעט מבוססת שלי שאת בעצם אחותי הקטנה! אה, תעודה יפה, אגב ^_^ לפעמים זה טוב שאין ציונים במספרים.. אבל במקרה שלך אני בטוחה שהם גם ככה טובים ^_^ ~~

 

[אורנית לנצח]

../images/Emo6.gif

 

[אורנית לנצח]

חח....כל הכבוד לך!

 

[Digi Lista]

../images/Emo152.gif....

קראתי הכול,למעשה את הרוב קראתי כבר אתמול(מי לדעתכם נעץ את ההודעה עם התמונות והסיפור על שני השכנים שירדו לקנות ביצים?

),יצאתי מהמחשב ולא הספקתי להגיב...שמחתי מאוד עם כול תגובה שקראתי-כולכם שיתפתם וסיפרתם,לדעתי זה חשוב לעשות שרשורים כאלה בשביל לקבל מושג מה קורה בחיים של כול אחד מחברי הפורום,שווה בהחלט להמשיך בכיוון הזה בעיקר כדי לזכור שמעבר לפורום בפרט ולאינטרנט בכלל קיימים חיים ומאחורי כול שם וכינוי נמצא אדם וחשוב שנמצא דרך להגיע לכול אחד באופן אישי(נשמע פלצני ומורתי מידיי,נחיה

)... טלי-קודם כול ממש טוב לשמוע(לקרוא) ממך,באמת מזמן לא שיתפת ושמחתי מאוד שבחרת לקחת חלק בשרשור,מקווה בשבילך שלא יהיו לך עוד הקפצות כאלה באמצע הלילה-נשמע שזה יכול להטריף ברצינות גם את בני האדם הכי שלווים(ועוד כשהם אחרי מבחן ובונים על יום חופש ומנוחה עם רצון להספיק מה שלא מספיקים בימים רגילים עם הלחצים והעומסים שאנחנו נמצאים בהם תמידית בעבודה ובחיים),מה שכתבת רק חיזק את התחושה שלי שבצבא לא הייתי מסתדרת,אני לא מסוגלת לעשות דברים כשעומדים לי על הראש בקיצוניות כזאת,מונעים ממני יום שתיכננתי לעשות בו משהו אחר לשם שינוי(אני אצטרך לדחות אותו ואז זה עלול לצאת לפועל רק אחרי הרבה זמן נוסף ולא כול דבר יש לו עיתוי שני)ועוד אחרי יום קשה וארוך של מבחן,אנשים חושבים כול הזמן שמותר להם הכול ושוכחים שמאחורי כול עובד שלהם נמצא בנאדם ולא רובוט ואל בני אדם צריך להתנהג כמו אל בני אדם(על אף כמובן שחלק מהאנשים ממש לא ראויים ליחס חיובי נוכח תכונות שלהם ויחסם לאחרים),בסוף ערערת על המבחן?.. יוסקה-

על קיצור השירות,נשמע שזה מה אתה רוצה וכבר יש לך תוכניות להמשך(למה לי אין משפחה בחו"ל?זה לא פייר!),מוכרת לי ההרגשה של לא לרצות ללמוד בפול עוצמה מיד בתום השירות,כול הזמן שואלים ומשגעים אותי "מה תלמדי/מה תעשי?/אי אפשר להתקדם בחיים בלי לימודים...",רק היום בבוקר סיפרתי לאבא שלי על קורס שאני רוצה ללמוד החל מאוקטובר שיתקיים פעם בשבוע במשך נראה לי חצי שנה ויתן לי כלים והסמכה שיכולים לעזור לי גם בעבודה,אחר כך אני מתכננת קורס אחר בתחום שונה שמושך אותי ובגלל שניהם יוצאים אותו יום אני לא יכולה להיות בשניהם באותה השנה,אבא שלי ישר אמר שמינואר-פברואר אני צריכה להתחיל לבחון אוניברסיטאות ומכללות כדי להתקדם לכיוון לימודים שנה אחרי השנה הנוכחית יחד עם אמירה שגם למי שעם תואר שני לא תמיד יש עבודה ובטח שלא משכורת גבוהה,אני מבינה מה הוא אומר אבל אני קודם רואה את עצמי עושה ומסיימת בהצלחה את הקורסים ואת שאר התכנונים,אני דיי מאמינה שאני בכלל אלמד דרך "האוניברסיטה הפתוחה"-אני מדברת על זה כבר לא מעט זמן וממש לא מרגישה שזו פחיתות כבוד ללמוד בדרך הזאת כפי שאמר בערך כול מי ששמע על ההחלטה אבל בינתיים אני לא רואה את עצמי מתחייבת לטווח ארוך מידיי של למידה רשמית המתבססת על יותר משנה ואני גם לא באמת סגורה מה הכי מתאים לי להשקיע בו עבור עבודה מהנה ומשתלמת בעתיד ובשביל להגיע להחלטה אני צריכה את הזמן והקצב שלי-אני מאמינה בכול מקרה בלמידה דרך עבודה ואנשים וכרגע מלבד הסמכות שונות(שאני אוציא ובצורה מוצלחת,יש לי ביטחון מלא בזה שאם משהו מושך אותי אני אתן בו את המיטב ואגיע למקומות המתאימים גם אם יהיו הרבה בעיות בדרך) אני בספק שהתארים והחרישות הם מה שאני צריכה עבור עצמי בשלב הנוכחי בחיי(שימו לב-מדובר ביולי 2007,הכול יכול להשתנות אפילו עד סוף אוגוסט הקרוב...),לכן אני חושבת שההתנסויות שלך בלהקה יכולים רק לתרום לך לפני כניסה לחיים של מחוייבויות לימודיות,זה שבינתיים אין לך את האמצעים לא אומר שאתה צריך לוותר,קשיים ומכשולים בונים אותנו ו'כול ההתחלות קשות'...

בשחרור המוקדם,בטיסה לאבא(ברור שאתה תשתף בחוויות,נכון?

),בהקמת הלהקה,מציאת העבודה והכניסה לחיים האזרחיים בפרט. דודי-כול המקומות שכתבת שביקרת בהם ממש קרובים אליי(לעבודה ולבית),זה סתם נחמד שיש אנשים שמטיילים בסביבה,בדרך כלל מדובר במקומות(חורים) שפחות מכירים ופתאום מישהו אשכרה מכיר אותם ונותן הוכחה לקיום שלהם,משעשע

...

עם הזימונים לאודישנים,מה שמזכיר לי יש כמה דברים לבדוק... אורנית יקירתי

-תמיד כיף לקרוא יותר משתיים וחצי מילים שאת כותבת בדרך כלל כמו שכתבת בהודעה הנוכחית

,מעבר לכיף על כמות המילים בהודעה שמחתי יותר על השיתוף-למה מצבי הרוח שלך משתנים דווקא לאחרונה?מה הגורמים למעברים החדים משמחה לדיכאון בתקופה הנוכחית באופן ספציפי?... בעניין לימודים-כמו שכתבתי למעלה אני עדיין לא סגורה לחלוטין על מה שאני רוצה ובגלל שאין לי רישיון נהיגה(אלא אם אני אועיל בטוב ליבי לעבור את הטסט שיש לי בתחילת אוגוסט,אין תאריך סגור סופית עדיין אך זה יקרה בתחילת אוגוסט לפי הדיבורים עם המורה,זה הטסט השני אחרי חמישה חודשים מהטסט הראשון,אחרי שעברתי רשמית ללמוד עם המורה הנוכחי ואחרי מיליון שיעורים בערך ואיזה שנה ומשהו של למידה עם הפסקות של כמה שבועות,בעיות ריכוז שונות,ביטול כמה טסטים,החלפת מורה וכו'...)אני עדיין תלויה בתחבורה ציבורית וזה מגביל אותי מבחינת אפשרויות,בעיקר כשאני גם לא יודעת במה אעבוד וכמה ארוויח ,בינתיים מצאתי שניים-שלושה קורסים שיעשירו אותי ויעמיקו את הידע שלי(ויתנו לי תעודת הסמכה)ויעזרו לי אני מקווה להתפתח כאדם ובעבודה באשר היא(כרגיל מדובר בהתלבטויות בין שני התחומים הבולטים-טיפול ותקשורת,הגעתי למסקנה שאלה כנראה שני התחומים שאני יכולה להצטיין בהם,להינות ולהשקיע בהם את מיטב האנרגיות כי איפשהו אני רואה את העתיד שלי באחד מהם,אולי בשניהם ואז בכלל יהיה כיף כי כול היכולות והאנרגיות ישתלבו ויצא המיטב)... בעניין ההצטיינות-אני בדרך כלל לא צריכה הוכחות רשמיות אם אני טובה/רעה/מצטיינת/גרועה בגלל שאני מרגישה בדיוק והולכת לפי האינטואציות אבל זה ממש לא נורא פעם אחת לקבל סוג של דחיפת מוטיבציה על העבודה שאני משקיעה,תגמול הוא דבר מעודד-פה תעודה,שם מכתב עם מילה טובה,קצת הערכה אפילו אם שקטה ולא גלויה ואני מסודרת...מה שלא יהיה אני באמת מפרגנת לחברה ההיא ובאמת לא אבכה על זה שהיא מקבלת תעודת הצטיינות על הבמה ולא אני,מה כבר יקרה?ידעו שהיא מצטיינת והיא באמת מצטיינת(כאמור חברה טובה והיחידה שאני רואה בה קנה מידה הוגן להשוואה)ועליי לא ידעו אנשים שאני לא במיוחד מכירה(או בכלל לא,מאיפה אני צריכה להכיר בני שירות מכול האיזורים,התפקידים והרכזות בעמותה ברחבי הארץ?...),מבחינתי כמו שאמרתי אם נותנים לי להישאר במקום השירות בתשלום מלא זו ההצטיינות האמיתית מבחינתי-בראש ובראשונה כי אם לא הייתי טובה לא הייתי קופצת ממעמד של בת שירות למעמד של עובד רגילה כשהתשלום עולה בהתאם,יהיה לי זמן לצבור עוד ניסיון,למידה,אתגרים והישגים ובסוף בשלב כולשהו בחיים התמורה תגיע,בינתיים אני נהנית ועושה מה שעשיתי כול הזמן גם בלי תעודת הצטיינות...

 

[Digi Lista]

היה ארוך אז נאלצתי לפצל...חלק שני...

חיננית-המכתב של המורה ושל ראש האולפנית על חוסר אפשרות נתינת התעודות היו מסוגננים בצורה שעם כמה שניסיתי ראיתי בהם בעיקר את הצד המצחיק(הסגנון כתיבה)...זה נשמע מבאס לא לקבל תעודות עם הסבר כזה מנומק ומסוגנן... קארי-מקווה בשבילך שאיפה שישבצו אותך יהיה לך טוב ומועיל,לא בהכרח מבחינת לימודים אלא יותר בקטע של אווירה טובה וחיובית,במילא אלה החוויות שאנחנו זוכרים בדרך כלל(בוודאי בסיום התיכון) ובהן צריך להתמקד,לא המתמטיקה תקבע לך את הגורל ואת ההתפתחות כאדם,מקסימום את הציונים וגם אותם תמיד אפשר לשפר

... נראה לי שכתבתי תגובות לכולם(אה,מיתר-מה איתך?למה את לא משתפת?...),יש לי דברים חדשים לספר-חזרתי לפני שעה בערך מביקור במוסד של הילד שנשלח לשם לפני חודש(סיפרתי לכם...),הייתי שם יחד עם המחנכת של הכיתה והעובדת הסוציאלית של בית הספר,היה קשה וקל באותה המידה,נתחיל מהקל-אחרי חודש הגיע הזמן שנראה אותו(לא ירשו לי לסוע לבד בפעם הראשונה אז חיכיתי שהן יסעו),התגעגעתי אליו ובגלל ההתראה הקצרה של הפרידה הרגשתי שמשהו לא מספיק סגור,פרידות הן תהליכים רגשיים שאצלי באים לביטוי באופן מורכב(ככה זה כשרגישים מידיי...),אז הרגשתי הקלה לראות אותו סוף סוף ואולי להיפרד ממנו כמו שצריך(אני דווקא מאמינה שנבוא לבקר עוד,אני מקווה שלפחות שאם זה תלוי בי אסע לשם לפחות פעם אחת נוספת בחודשיים הקרובים),שמחתי גם שהמקום עצמו מעוצב בצורה מדהימה מבחינת יופי-חמה,צבעונית ומזמינה מאוד,הכול נקי ומצוחצח,למעשה הכול נראה נורא מושלם,ההיפך הגמור ממה שחושבים בהתחלה על המילה "מוסד"...זה החלק הבעייתי-האיטואיציות שלי שאני נוטה להסתמך עליהן המון פעמים והן ברוב המקרים לגמרי לא מאכזבות אותתו לי כול הזמן שמשהו פה לא אמיתי,משהו כאן קר,יש פה איזו הסתרה של משהו...אם נדבר בכנות המקום מתנהל כמו בית מרקחת,הכול צבעוני אבל אין רעש של חיים,אין רגשות מצד המטפלים(לפחות לא שאני ראיתי),אין ממש דיבורים ויחסים,כולם באים לעבוד לפי לוח הזמנים והפעילויות שנקבע מראש...אני לא יודעת איך בדיוק לתאר מה הרגשתי אבל הניסיונות שלהם להראות בכוונה כול הזמן כמה הם בית לילדים וכמה הם דואגים לכול ילד מבחינת הגיינה ובגדים עדיין משהו לא מסתדר,איך הגיוני שלמרות מיליוני הצבעים,הציורים,העבודות והשכלולים הכול נורא שקט ונטול אנרגיות אנושיות לטוב ולרע?...יצאתי בתחושה מעורבת מאוד...הילד אגב נראה שעבר איזה שינוי-הוא כנראה בתהליך הסתגלות כי הוא היה מאוד שקט ומכונס בעצמו וכשהגענו היה נראה שהוא במין הלם איך נחתנו לו מחיים אחרים(מזכירה שוב שהוא עם פיגור בדרגה גבוהה ונכה פיזית בכול הגוף כמעט והפירושים עלולים להיות בעיקר שלנו),הוא לא ממש שמח לראות אותנו וגם לא ממש הראה שאנחנו גורמים לו למשהו,הוא היה דיי אדיש לדעתי,בערך כמו כולם שם,הוא היה מאוד שקט והם אמרו שם שבמהלך החודש מאז שהובא לשם הם לא ממש ראו את כול מה שכתבו בדוחות עליו(צורח הרבה,מגיב לדברים,אומר בעיותים מילים מסויימות,שומע שיר עצוב ומתחיל לבכות וכו'),לי אישית היה נראה שהם פשוט הפכו אותו לזומבי,הוא לא סובל שם במקום,קל להרגיש נוח מבחינת טיפול אבל עדיין הכול קר ונטול רגשות ואני מתקשה לאהוב מקומות כאלה ולא חשוב כמה הם יפים ומרשימים,אני מאמינה שצריך לבוא עם אנרגיות לעבודה בעיקר טיפולית,התחושה שם הייתה שזה מפעל או משרד ואני מתעבת תחושות כאלה,איך יכול להיות שאין במקום כול כך גדול ומטופח רעש של עשייה/של חיים?בנות שירות/מורים חיילים ובכלל אנשים צעירים עם אנרגיות?למה אנשי הצוות לא דיברו ביניהם וגם בהפסקות כשהילדים נחו במיטות היו מופרדים אחד מהשני וישבו סתם ובהו בקירות?ועוד ועוד תהיות שגורמות לי להאמין שמשהו שם קר רגשית וזה כואב ומדכא...כשיצאנו המחנכת והעו"ס אמרו שברור למה האימא בחרה את המקום הספציפי הזה-בגלל הניקיון התמידי,אבל גם המחנכת הסכימה איתי שמשהו שם לא אמיתי(את התחושות הקרות ונטולות הרגשות הן לא קיבלו ולא פסלו,זווית הבחינה שלהן הייתה גם מקצועית ולא כמוני המבוססת יותר מהכול על אינטואיציות),זה היה ביקור משונה,אבל מה שבטוח שעם כול הקדושה שאמור להיות מקום כזה לא הייתי יכולה לעבוד בו לאורך זמן,אני צריכה חום ואנרגיות גם אם לא כול חום הוא טוב ולא אל כול אדם אני מחוברת גם בביה"ס עדיין מדובר במקום קטן וחמים על אף הקשיים והדברים המתנהלים בצורה לקוייה(כמו אנשי צוות שצריך לפטר חד וחלק ויש לי נימוקים מפורטים בלי קשר ליחסים אישיים איתם במידה ויש)זה בכול זאת עדיף על מקום גדול,יפה,אך קפוא רגשית... מה עוד?מחר יש חופש תשעה באב,שיהיה צום קל לכול מי שצם(אני לא,אני חילונית גמורה ותשעה באב מבחינתי הוא תאריך בלוח שנה העברי שגם בו בדרך כלל אני לא משתמשת),הביה"ס סגור אז כמובן שאני בבייביסיטר בבית שלי על הילד הקבוע,נקווה שיהיה כיף(תלוי גם אם אימא שלו לא תחליט להעיר אותו מוקדם גם ביום שאין בית ספר רק כדי שיבוא ויהיה לה שקט כמה שיותר מוקדם,היא שאלה אם שבע וחצי בבוקר זה בסדר,עניתי לה שאני ערה אבל אולי עדיף לתת לילד להתעורר מתי שיצא לו ושלא יקרה כלום אם הוא יבוא מתשע אפילו כשהוא עירני ושמח,היא אמרה שזה בדיוק מה שהיא חשבה...כן ממש,בדרך כלל אנשים אומרים דברים אחרים ממה שהם חושבים עליהם,חוץ מיזה שהיא גם אמרה שתשלם לי היום לפחות חלק ממה שהיא חייבת לי על פעמיים קודמות-היא כמובן לא שילמה כפי שהתחייבה ואני בבעיה בגלל שבפעם הקודמת הצבתי לה עובדה שקודם תשלם את החובות שלה לפני שתבקש עוד ואז לא תוכל לעמוד בזה ומצד שני הילד רוצה ומחכה ואני מתקשה לאכזב אותו רק בגלל שאימא שלו מושכת אותי מבחינה כספית הרבה מעבר למה שהוגן...כרגיל אני אתן לה צ'אנס נוסף אבל אחרי זה אני עוצרת את העניין עד שאני לא רואה לפחות חלק מהכסף,הייתי גם הגונה איתה וקבענו מחיר לשעה,סכום של 20 ש"ח זה לגמרי שכר מינימום ולקחתי לה כמו על כול בייביסיטר רגיל למרות שעל ילד כזה אני יכולה לעשות קופה כי כמה אנשים יסכימו לשמור ועוד בבית שלהם על ילד נכה בן 12+פיגור בינוני כשהעבודה כוללת גם העלאה והורדה מכיסא הגלגלים שזה אומר גם לפתוח את כול הרצועות ולחבר בכול פעם ,החלפת חיתולים,האכלה,טיולים בחוץ וכו'...)... חמישי אני אדע סופית כנראה אם נשארתי בתפקיד בתשלום מלא... חוץ מכול המגילות התחיל לי כרגע כאב ראש מטורף אז אני אסיים... שיהיה צום קל לכול מי שצם

 

[star_female]

אני מחכה לצילום של מחברת הבחינה

בהתאם למה שיהיה שם אני אערער... בלי צילום אני לא יכולה לעשות שום דבר. לגבי הצבא... זה מאוד תלוי איפה את משרתת. ההקפצה הזאת זה פעם ראשונה שזה קרה לי ב-3 וחצי שנים, שזה הרבה יותר ממה שחיילות רגילות משרתות. יש אנשים שעושים להם את זה כל שבוע, אבל לי ספציפית זה לא קרה עד עכשיו (במקרה הכי גרוע מהתחלה אמרו לי שאני לא אוכל לקחת חופש ושיניתי את התוכניות בהתאם, אבל באותו יום לא אמרו לי שאני לא יכולה). האוניברסיטה הפתוחה זו האוניברסיטה הכי גדולה בארץ. התואר שלה נחשב לא פחות משל אוניברסיטאות אחרות, למרות שמידת ההשקעה שצריך בשביל ללמוד בה היא יותר גדולה - את לומדת בקצב שלך, כמה קורסים שאת רוצה במקביל באיזה שעות של היום שאת בוחרת, ומפסיקה מתי שנוח לך. החלק הפחות נחמד של זה זה שאת רוב החומר לומדים לבד (לפחות זה מה שמצפים מהסטודנטים). אני לא חושבת שיש מקומות עבודה שבוחרים אנשים לפי איפה הם עשו את התואר שלהם, במיוחד אם יש להם ניסיון בתחום (זה הרבה, הרבה יותר משמעותי מתואר). ותואר של האו"פ ממש לא נחשב פחות מאוניברסיטאות אחרות. (בתחומי המדעים הוא אולי נחשב פחות מאשר הטכניון, למשל, אבל שוב - זה לא משנה אם יש ניסיון, אם בכלל...) אל תקשיבי לאף אחד שמזלזל באו"פ, זה אנשים שפשוט לא מבינים מה זה אומר ללמוד שם. מבחינת מקומות עבודה זה בהחלט לא נחשב פחות טוב. (זה מזכיר לי שבזמן המלחמה סטודנטים שהפסידו את הסמסטר קיבלו מלגה מאיזושהי קרן ולסטודנטים של האו"פ לא הסכימו לתת מלגה בהתחלה בטענה שהם לא ממש סטודנטים או משהו כזה... בסופו של דבר נתנו לכל מי שלמד 3 קורסים בסמסטר הקודם, או משהו בסגנון, אני לא זוכרת את כל הפרטים, אבל זה באמת היה מרגיז לראות זלזול כזה כשסטודנטים של האו"פ משקיעים כל כך הרבה, ועוד במקביל לשירות צבאי, עבודה וכו' בהרבה מקרים).

 

[star_female]

טוב...

קיבלתי את הצילום ומסתבר שבאמת היתה לי טעות די גדולה. המקסימום שאני יכולה להוציא מהערעור זה 10-15 נקודות, וזה לא מספיק. אני אעשה מועד ב' בתקווה שהפעם אני אשים לב לכל מה שאני כותבת... (ושזה לא יהיה מבחן קשה מדי x.x).

 

[אורנית לנצח]

אה....באסה....../images/Emo50.gif

 

[star_female]

תודה

 

[אורנית לנצח]

../images/Emo92.gif

 

[אורנית לנצח]

../images/Emo24.gif../images/Emo24.gif../images/Emo24.gif../images/Emo24.gif../images/Emo24.gif

חח....אני שמחה לשמוע ששמחת לקרוא על השיתוף. תראי,אין סיבה מיוחדת למצבי הרוח שלי.זה יכול להיות כל דבר:ריב עם מישהו,או לקום על צד שמאל בבוקר,אבל זה גם עובר מהר.

בטסט ובלימודים!כן,אני מסכימה איתך. אני שוב חייבת להגיד לך שאת מדהימה ביחסים שלך עם הילדים!ובאמת התמורה תגיע יום אחד,אל תדאגי!תהני בבייביסיטר היום! אני מסכימה עם כל מה שטלי אמרה בקשר לאוניברסיטה הפתוחה.וגם אותי מעצבן הזלזול של האנשים.... צום קל לכל מי שצמ/ה!

 

[chi12]

את לא צריכה תעודת הצטינות

את תמיד תהיה מצטינת מבחינתי, אני באמת מעריצה אותך על העבודה שאת עושה ושאת נותנת את כל הלב והנשמה לילדים האלה שהם בכלל לא פשוטים. בכל מקרה זה ממש יפה שויתרת לחברה שלך.

 

[remundo]

טוף, אם כבר אז כבר..

וזה לא שלא כתבתי על זה באינטרנט בכלל. כבר יומיים ברצף (כולל היום) שאני מדווחת על זה בבלוג (קואיצ'י. חוץ ממנו יש לי בלוג ג'רי ובלוג מאט ^^" ) אזאז בכל מקרה... אתמול הוקטורים חזרו אלי, והיום.. היום הY' !!~ מה שאני עושה זה בעצם ללמוד פיזיקה, את החומר של הבגרות-כמעט כל החומר שלבגרות של חמש יחידות, כלומר, מכאניקה וחשמל ומגנטיות. מחצית ראשונה (שלוש שבועות + שבוע חזרה שבסופו מבחן) מכאניקה ומחצית שניה (שלוש שבועות + שבוע חזרה שבסופו מבחן) בחשמל ומגנטיות. (יאאא איזה מגניב לי נכוןן?!!11~!@!?!!!?1) (תסלחו לי על הסוגריים הקודמות. אני פשוט מאוד מתלהבת מעצמי בגלל המידע הנ"ל ואני משתדלת לא לפרוץ בצפצופים כשאני נמצאת שם כדי לא להפחיד את הציבור. וזה קשה. נגיד, היה יום אחד לפני זה שבאנו לאוניברסיטה כדי שיראו לנו מעבדות וכאלה ולא התאפקתי וכן ציפצפתי ו.. טוב, הם לא היו מבוהלים למראה במיוחד, אבל אחר כך היה אחד שצחקק לעצמו במחשבה על הציפצופים שלי. הממ.) זה 4 ימים בשבוע: ראשון שני רביעי חמישי. חוץ מזה שמחר תשעה באב. כשאמרתי וקטורים באמת התכוונתי לוקטורים, אם כי ברמה מאוד שטחית יחסית למה שלמדנו בחמש יחידות מתמטיקה -נראה לי שזה רק כדי לחסות על זה באופן כללי בתור בסיס למשהו אחר שעוד נלמד- את ה Y' למדנו היום במסגרת בעיות תנועה, מהירות ותאוצה!!1 שהצגנו אותם על מערכות צירים כפונקציות: ישרים ופרבולות. (חצאי פרבולות) טוב, אני לא חושבת שזה באמת מעניין כאן את כולם, אבל זה באמת באמת ממש מגניב וזאת גם רק ההתחלה!!1 אז אם זה מעניין כאן מישהו או יש מישהו שרוצה שאני אפרט יותר-שיגיד את זה. אני החלטתי לחסוך מכם את זה באופן כללי, כי עד כמה שהבנתי לא כולם אוהבים את זה כמוני.. O_O הו, אבל זה כיף! זה ככ כיף!!1 הממ וזהו.

 

[אורנית לנצח]

חח העיקר שאת אוהבת את זה!

 

[star_female]

את משפרת את הבגרות?

עושה בגרות נוספת? פעם ראשונה? חוץ מזה שזה פיזיקה, לא הבנתי כלום ^^; אבל טוב שאת נהנית

 

[remundo]

זה כי אני לא טובה בלהסביר..

אני רונין באוניברסיטה. לא עשיתי בגרות ואני לא משלימה אחת, אבל זה כמעט אותו הדבר כי זה החומר של הבגרות ואני משערת שזאת גם הרמה של 5 יחידות בגרות וזה כל מה שכל מי שאין לו 5 יחידות בגרות בפיזיקה צריך לעבור (עם ציון של לפחות 75) כדי להתקבל ב100% לכל מיני מקצועות אחרים (ולא הייתי עושה את זה אם לא הייתי יודעת שהתקבלתי ורק מחכים לי שאני אוציא את המעל ל75 הזה-כמו כל שאר האנשים שם. למרות שאני מאוד נהנת מזה, לא הייתי עושה את זה סתם ככה. נכון שזה נחמד לגרות קצת את המוח במיוחד אחרי שנה שבה הוא התנוון מול דברים כמו באבלס ונארוטו, אבל אני עצלנית מידי מכדי ליזום דבר כזה לעצמי בעצמי. אפילו כשנרשמתי לאוניברסיטה זה היה במקרה ולסתם כל מיני מקצועות שנראו לי מגניבים בעלון שמקבלים ביחד עם הטופס הרשמה..) תודה ^_^

 

[אורנית לנצח]

חח....מגניב....../images/Emo50.gif

 

[remundo]

זה לא מגניב בכלל

הלימודים עצמם מגניבים (כלומר, הפיזיקה), אבל להיות רונין זה די מעורר רחמים (אבל אני מוחה: אני בכלל לא מטומטמת כמו הרונינים שראיתם/קראתם עליהם בסדרות כמו צ'וביטס וננה!!)

 

[Yuske]

וואו כמה מילים@___@

בואנה כמה כתבנו פה._. למרות שממש נהניתי לקרוא הכל^^ ליסטה - תודה רבה^^ ואני מקווה שהאמא הזו תשלם לך כי זה ממש לא בסדר! היא צריכה לדעת כמה שזה לא פשוט והמחיר שאת לוקחת הוא מתאים לכל כיס אז אין שומ סיבה שלא תקבלי את הכסף המגיע לך) מלבד זה אני מאמין שעוד יהיה בסדר^^ משהו נוסף לשתף^^ אני השבוע בקורס של הכנה לאזרחות לחיילים בודדים, ותכננתי לקחת יום סידורים ביום חמישי (ז"א הקורס הוא שבוע מראשון עד חמישי הזה ורציתי לקחת יום סידורים-(שזה כמו מיוחדת ליום אחד רק לא ממש), ביום חמישי בגלל האנימה פיסט שבחמישי....) כלאופן, ראיתי במהלך השבוע שעדיף לוותר על הכנס אנימה ולהיות ביום האחרון לקורס כי בתכלס הקורס הזה עוזר ויעזור לי במהלך החיים שלי בעוד שכנסים יהיו כל הזמן במהלך חיי ומה שאני לומד השבוע אני לא אלמד בכזה אופן (שהוא מעולה) קיצר, התקשרתי למפקד שלי כדיי להזיז את היום סידורים ליום ראשון הבא... הוא ענה לי ב "היי גבר!" ושמעתי את החיוך הגדול שלו דרך הטלפון...קיצר הוא אמר שהוא התגעגע אליי וזה עשה לי ממש חם בלב... אני איתו איזה חודש וקצת והוא כזה מהאנשים האלה שהצבא נתן להם 500 דברים לעשות ככה שאין לו הרבה פעמים זמן בשבילי, וזה דיי עשה לי קצת שוק כזה של חם בלב^^ כלאופן, אני כזה מבקש ממנו שידחה ליום ראשון הוא אומר לי בסדר ואז (כדיי שזו לא תהיה שיחה של "טוב ביקשתי ממך משהו יאללה ביי") אני שואל אותו "מה חוצמזה?..איך בבסיס?" והוא כזה אומר לי (יחסית מהר) "בסדר אני פה עם המחליף שלך" "מ...מה?...תגיד את זה שוב?" "אני פה עם המחליף שלך..." "יש לי מחליף?" "כן" "באמת?" "כן" ומכאן התחלתי להתלהב ולתת חיוך של מליון דולר.... אחרי שנה שאני מתלונן להם שיהיה לי מחליף ועוד מישהו שיעבוד איתי ככה שיירד ממני הלחץ...סופסופ הביאו לי אותו^_____^ עד פה לבנתיים^^ מאחל לכולם אך ורק חדשות טובות!!

 

[אורנית לנצח]

חח....אני שמחה בשבילך!חדשות טובות לכולם!