מודעה

מודעה

זוכר/ת את ספריו של קרלוס קסטנדה? זוכר/ת את המונח "הקשב השלישי"? מעוניין/נת לעבוד בכיוון זה? מספר אנשים צנועים, שקטים ובלתי יומרניים נפגשים אחת לחודש, לפגישה קצרה במהלכה כל אחד מהם מציין שני דברים: 1. משימות שהוא מטיל על עצמו לחודש הקרוב, בהקשר לעבודתו בכיוון "הקשב השלישי"; 2. האם ביצע-או-לא-ביצע את המשימות שהטיל על עצמו בחודש הקודם. מנסיוננו, הפגישה קצרה: מספר דקות, או לכל היותר כמה עשרות דקות. כיום כל אחד מאיתנו משתמש בפגישת-בקרה זו באופנים אחרים. יש מי שמפרט בהרחבה על כל אחת מהמשימות שהוא נותן לעצמו לחודש הקרוב יש מי שמדווח עליהן במלה אחת או במשפט קצר שאף אחד לא מבין זולתו וכל אחד יכול להשתמש בפגישת-בקרה זו בצורה מעט אחרת, לפי הבנתו. בכל מקרה לא מדובר בפגישה שאמורה להיות חשובה מאוד, או משמעותית מאוד, או כזאת האמורה לשנות את החיים, אלא רק להוות עזרה פיצפונת קטנטונת מסויימת ומוגבלת מאוד ולא יותר עבור כל אחד מהמשתתפים בה. כמובן שעצם העובדה שמספר אנשים מתקבצים ביחד פותחת בפניהם את האופציה לנצל את ההתכנסות ולעשות דברים נוספים ביחד אחרי הפגישה (כגון דיונים, עזרה הדדית, תרגולים משותפים וכדומה) אבל אין לכך כל קשר לפגישה עצמה.
שים לב, למען הסר ספק ומניעת אי-הבנות במידת האפשר:
לא מדובר בדיונים לא מדובר בהכרויות לא מדובר בשיחות כאלה ואחרות לא מדובר בעריכת עבודה משותפת כלשהי לא מדובר בביצוע של איזו שהיא עבודה גדולה או יומרנית זוהי לא פגישה של אנשים שקראו בהכרח את ספרי קרלוס קסטנדה ומאמינים בהם זוהי לא פגישה של אנשים שחושבים שהם יכולים להגיע לקשב השלישי אלא מדובר באמת רק בפגישה קצרה, חודשית, כפי שהוסבר - ותו לא. כבר הגיעו אנשים שחשבו שמדובר בדברים כאלה ואחרים, בלי כל קשר למציאות הכל כך פשוטה וצנועה הזאת. אם נראה לך שיש סיכוי שתוכל להיעזר בפגישה חודשית שכזאת אתה מוזמן לנסות זאת. ניתן ליצור קשר עם עופרי (050-7230434) או עם בן (03-5270332). בהצלחה!
 

TheGreatNut

New member
אני מעוניין לדעת...

מה בעצם דרוש על מנת להשתתף בפגישות הללו? זוהי לא פגישה של אנשים שקראו בהכרח את ספרי קרלוס קסטנדה ומאמינים בהם מצאתי שני פירושים למשפט הזה: האחד הוא שזוהי פגישה שלא דורשת הכרות עם ספריו של קרלוס קסטנדה ושזו אינה פגישה אשר דורשת להאמין בספריו של קרלוס קסטנדה למי שכן קרא אותם. השני הוא שזוהי פגישה של אנשים שקראו את ספרי קרלוס קסטנדה מבלי חשיבות להאם הם מאמינים בהם או לא. נוסף על כך, אני מניח שתנאי שהוא נדרש הוא לדעת מהו ה"קשב השלישי" ברמה מסויימת. אם ההנחה שלי נכונה, אז באיזו רמה? תודה לך אדם יקר...
 
אין לי מושג כל כך...

אני רק יודע שאם אתה עובד בכיוון "הקשב השלישי", באופן מודע, אתה יכול לנסות לקפוץ לפגישה השולית והבלתי-חשובה הזאת, שלדעתי יכולה אולי לתת משהו קטנטן. אם אינך עובד בכיוון "הקשב השלישי", באופן מודע, אז אינני רואה כל טעם, או קשר, כי למה שתרצה להיות בפגישה שבה אנשים מדווחים על משימות שהם נותנים לעצמם בעניין שלא קשור אליך או מעניין אותך? אבל מה אני מבין? מה שבטוח לדעתי: הפגישות האלה אינן יכולות לשמש כמקום להכרת "הקשב השלישי", או כל דבר אחר. הן לא נותנות כלום, שום ידע, שום עניין, שום דבר בכיוון הזה, אלא באמת רק פגישת-בקרה עצמית של כל אחד עם עצמו, בנוכחות האחרים, בנושא שתואר ("הקשב השלישי").
 

נ ו ל י ה

New member
אף אחד לא יודע, ומי שאומר שהוא יודע

אז הוא סתם פלצן. הקשב השלישי מוזכר לראשונה בספרים של קרלוס קסטנדה, והוא מוזכר בקצרה רק פעמיים או שלושה פעמים. בפעם הראשנה, דון חואן אומר לקרלוס שהוא (הכוונה לדון חואן) נמצא בשולי הקשב השלישי, ואם הוא אי פעם יכנס אליו אז קרלוס ידע... ונא לא לשכוח בבקשה שדון חואן הוא נגואל ולוחם כבר חמישים שנים. בפעם השנייה הזכורה לי, דון חואן אומר לקרלוס, שהקשב השני הוא שדה המשחקים לאלה שרוצים להגיע לקשב השלישי, לוחם צריך להתאמן שנים על שנים בקשב השני לפני שהוא יכול להכנס לקשב השלישי. אלה הנתונים שיש לי על הקשב השלישי, והראשון שהביא את הידע עליהם לעולם היה קרלוס קסטנדה, וכל אלה שבאו אחריו וכתבו ספרים תוך כדי שימוש בחומרים של קרלוס הם לדעתי שרלטנים.
 

TheGreatNut

New member
לא הבנתי משהו...

האם אתה אומר שאין מי שיודע משום שאין אף אחד שהגיע לחלישה בנושא הזה? או שאתה אומר שאין אף אחד שיודע משום שלא קיימים מספיק נתונים ומידע על מהו בעצם הקשב השלישי?
 

נ ו ל י ה

New member
מה שבן טל שחר מתכוון אליו הוא......

שישנה קבוצה של אנשים שמתכנסת פעם בחודש, שבמהלך הכינוס כל אחד מהם מציין שני דברים: 1. משימות שהוא מטיל על עצמו לחודש הקרוב, בהקשר לעבודתו בכיוון "הקשב השלישי". 2. האם ביצע-או-לא-ביצע את המשימות שהטיל על עצמו בחודש הקודם. שים לב, למילה בהקשר לעבודתו ב""כיוון הקשב השלישי"".
 
מהו הקשב השלישי?

בנוגע ל"מהו הקשב השלישי", כבר יצא לי, כאן, בפורום, לנסות לתאר חלק ממה-שכתוב-בספרי-קרלוס-קסטנדה-שהוא, אבל להסביר מהו ממש, אינני יכול ואני מקווה גם שלא אעז לנסות, פשוט מפני שאין לי כל מושג. מדובר על עניין, שאם יש בו ממש והוא קיים (אינני מכיר מישהו שיודע), כל כך רחוק אולי, עד שלא רק שאין למוח שלי שום אפשרות שידועה לי כיום אפילו לעסוק בו בצורה נכונה, אלא שאפילו אין לי מושג עד כמה הוא רחוק - כלומר אפילו אינני יכול להעריך את מרחקו של עניין זה ממני.
 

carmelidia

New member
אז איך אפשר לצעוד בנתיב שהמטרה

שלו בכלל לא ברורה ובשביל מה לעשות את זה? גילוי נאות: הגישה שלי לקסטנדה חשדנית. לפני שהתחלתי ללמוד אמנות לחימה לא שמעתי בחיים על אנשים שלוקחים את ספרי קסטנדה בצורה כל כך רצינית. ייתכן שהקשב השלישי הוא המצאה, שכל הספר הזה הוא סיפור נהדר שיש בו לא פחות אמת ולא פחות בדיה מהארי פוטר. אני אגב מוצאת המון עקרונות מדהימים על החיים ברובד האנרגטי בספרי הארי פוטר...
 
אין לי עניין בדיון זה ../images/Emo24.gif

בכיף שמחתי להזמין את מי שחפץ לפגישה, אבל אין לי עניין - לפחות לא כרגע (אולי בעוד רגע כן יבוא לי לדבר על כאלה דברים?
) - בדיון אקדמי תיאורטי על "צעידה בנתיב שהמטרה שלו בכלל לא ברורה" וכדומה.
 
אפיזודות 1

במהלך הכשנתיים שפגישה חודשית זו מתקיימת, יצא לי לקבל אי-אלו טלפונים בעקבות מודעות שהפנו אליה. מרביתם, בין אם בשיחת הטלפון ובין אם בפגישה עצמה, נתבררו כנסיונות-נפל. הנה צרור קטן של דוגמאות:
קרה שהגיעו אנשים שחשבו שמדובר באיזה שהוא חוג מדיטציה, או פגישה של אנשים שרוצים לדבר על כל מיני דברים מעניינים שקשורים לעידן החדש, או לדרך הלוחמים, או What ever.
קרה שטלפנו אנשים שלא ידעו מהו הקשב השלישי, אבל רצו שאני (אני!
) אסביר להם. ניסיתי להסביר בנימוס שמדובר על איזה שהוא מושג מעורפל שהוזכר בספריו של קרלוס קסטנדה ושאינני מתכוון לנסות להסביר משהו שאינני מבין כלל, או שאני מבין בעצמי באופן חלקי מאוד ומעורפל מאוד ושאני עלול להשפיע על הבנתם באופן שגוי אם הם ישמעו על כך ממני, במקום מהספרים. ניסיתי להסביר להם שהפגישה מיועדת לכאלה שכבר מתעסקים עם הנושא בדרך כזאת או אחרת. דימוי עלה במוחי והוא של מישהו שמפרסם שהוא רוצה לתקשר עם מישהו שנוסע לאיטליה ובתגובה הוא מקבל פניה בסגנון: "נשמע מעניין, מה שכתבת במודעה! אה? לאן? איטליה, אתה אומר? המממ... כן, כן, לא, לא, קראתי את המודעה, כן, אני יודע שכתבת איטליה... אהם... איטליה אתה אומר... מה אתה יכול לספר לי על איטליה? לא, שאולי אני אשקול את זה באמת..." הפניתי אותם לספרים הרלוונטיים והמלצתי לטלפן אלי שוב במידה והם יהיו בסיטואציה שבה יש טעם לפגישה-חודשית כזאת מבחינתם. קיבלתי על כך תגובות מתגובות שונות. רובם אמרו בכעס שהם לא יטרחו לקרוא בספרים, משהו שאני (
) יכול להסביר להם. הגדילה לעשות מישהי שטענה בלהט ש"זה לא פייר שזה רק לאנשים שקראו את הספרים של קרלוס קסטנדה! מה עם אנשים אחרים, שגם הם רוצים להשתתף?!" שוב ניסיתי להסביר לה בנימוס רב שמדובר בפגישה של אנשים שקראו את הספרים האלה (או מכירים את הנושא בדרך אחרת) ומתעניינים בנושא הזה וכבר עובדים בכיוון. הפעם היא הבינה פתאום ואמרה משהו בסגנון: "אהההה! אז למה לא אמרת קודם?!"
קרה שהגיע אדם שניסה לעניין אותנו בכל מיני דברים שקשורים לקסטנדה. הוא רמז לנו כל מיני דברים (אינני זוכר מה בדיוק) ולבסוף אמר בכעס משהו כגון: "או שאתם מאמינים בספרים של קרלוס קסטנדה או שלא!!!"
 
אפיזודות 2

ככלל, כמו בכל דבר אחר, גם העניין הזה מעלה בקרב השומעים עליו, פשוט צרור של תגובות או מחשבות אסוציאטיביות באותה מערכת, הנזרקות מתוך המערכת בלי כל קשר - ולו קלוש שבקלושים - לעניין שלפניה. מרבית התגובות עשויות לשעשע מאוד, מפני שהן אכן תלושות לגמרי ובלתי קשורות לעניין אפילו בעקיפין. הנה כמה דוגמאות אופייניות ונפוצות מאוד: - "אי אפשר לעבוד בלי מורה"
- "קסטנדה זה סתם שטויות"
- "אי אפשר ככה להגיע לקשב השלישי"
- "פעם בחודש זה לא רציני"
- "מי שאכל בערב שבת - אל יסתכל בקנקן" (סתם, זה לא באמת היה שם, אבל לא יכולתי להתאפק...
) - "אי אפשר להגיע לקשב השלישי בעזרת הצבת מטרות"
- "קודם צריך לעבוד על הקשב הראשון והשני"
- "דברים כאלה צריכים לבוא באופן טבעי, לא דרך פגישה מלאכותית"
- "מי שחושב שהוא יכול להגיע לקשב השלישי, הוא סתם יומרני"
- "אי אפשר להגיע לקשב השלישי בעזרת דיבורים"
- "זה נשמע פלצני"
- "עסקתי פעם במדיטציה"
- "או שיש לך את זה, או שאין לך את זה"
- "בשביל להתעסק בקסטנדה באופן רציני, צריך לעזוב הכל ולהתמקד רק בזה"
 
אפיזודות 3

המממ... יש עוד כמה... - מבין השומעים על כך, יש המתקשים להאמין שאין מדריך, אין מנחה, אין מארגן (מדי פעם מישהו טורח, כמו שאני למשל עושה בשניה זו, ליידע אנשים בפגישה זו) ואין למי לשלם עבור הפגישה. - מבין השומעים על כך, יש כאלה שמדמיינים קבוצה מגובשת של אנשים שמכירים אחד את השני ושנפגשים ועושים דברים ביחד, כמעט כמו מגין חוג חברתי. - מבין השומעים על כך, יש הסבורים, או העולה בדעתם, שהפגישה יומרנית, מעין חבורת אנשים שמנסה להגיע לקשב השלישי או משהו כזה (אגב, נראה לי שאף אחד מאלה שמשתתפים פגישה לא מאמין שהקשב השלישי קיים בכלל, אבל אינני יודע זאת בוודאות, כי כמעט מעולם לא יצא לי לדבר עם אף אחד מהם בנוגע לקשב השלישי...). דפוס-תקשורת נפוץ (לא שיחה מסויימת, אלא רק דפוס כללי, כאמור) שיצא לי לחוות על בשרי, ניתן לביטוי בערך כך: אני: "זוהי פגישה שבה כל אחד מעדכן את האחרים בעשיות שהוא מתכוון אליהן החודש הקרוב בהקשר לקשב השלישי - והאם עשה או לא את אלו שהתכוון אליהן בחודש הקודם". מתעניין: "רגע, אז בעצם מה שאמורים לעשות זה לדבר על הקשב השלישי?" אני: "לא! זוהי רק פגישה, שבה כל אחד מעדכן את האחרים בעשיות שהוא מתכוון אליהן החודש הקרוב בהקשר לקשב השלישי - והאם עשה או לא את אלו שהתכוון אליהן בחודש הקודם". מתעניין: "אה, הבנתי! מה שאתה אומר בעצם, זה שמנסים לעבוד ביחד אל עבר הקשב השלישי!" אני: "לא! זוהי רק פגישה, שבה כל אחד מעדכן את האחרים בעשיות שהוא מתכוון אליהן החודש הקרוב בהקשר לקשב השלישי - והאם עשה או לא את אלו שהתכוון אליהן בחודש הקודם". מתעניין: "אוקיי, אוקיי, עכשיו הבנתי! פשוט חבורה של אוהדי קסטנדה ו'הקשב השלישי' מתכנסת ביחד ועושים דברים שקשורים לקשב השלישי, נכון?!" אני: "לא! זוהי רק פגישה, שבה כל אחד מעדכן את האחרים בעשיות שהוא מתכוון אליהן החודש הקרוב בהקשר לקשב השלישי - והאם עשה או לא את אלו שהתכוון אליהן בחודש הקודם". מתעניין: "בסדר, בסדר, באמת לא הבנתי אותך קודם. עכשיו הבנתי! זה מעין מיקוד כזה, קבוצת תמיכה כזאת בענייני הגשמת מטרות. באים, יושבים, מדברים על מה היה, על מה יהיה, על מה כל אחד צריך, עם דגש על דברים שקשורים לקרלוס קסטנדה..." אני: "לא! זוהי רק פגישה, שבה כל אחד מעדכן את האחרים בעשיות שהוא מתכוון אליהן החודש הקרוב בהקשר לקשב השלישי - והאם עשה או לא את אלו שהתכוון אליהן בחודש הקודם". מתעניין: "אוקיי, הבנתי, בסדר, אז מתי נפגשים ואיפה?" אני (בחשש קל): "אתה בטוח שהבנת?" מתעניין: "בטח! זאת פשוט פגישה של רוחניקים, שמאמינים בקשב השלישי! גם אני מאמין בזה, באמת, אז נו, יאללה, אחי, מתי נפגשים?" זה מזכיר לי משהו נחמד שראיתי בכמה אתרים (מצורף גם קישור): "מלשיננו הקטן (כתבנו) מדווח מהשטח, הוא התגנב להר סיני ולקח לו כמה שנים לחזור אלינו... אבל המסע הארוך היה שווה, להלן תעתיק של ההקלטה המקורית מלפני כמה אלפי שנים... משה לעם: ותזכרו, בחוקים של שמירת כשרות, לעולם אל תבשלו גדי בחלב אימו, כי זה מאוד אכזרי ! העם: הא, אז אתה אומר לנו שאסור לנו לאכול חלב ובשר ביחד. משה: לא, מה שאני אומר זה, לעולם אל תבשלו גדי בחלב אימו. כי זה מאוד אכזרי ! העם: הא, אה, עכשיו אנחנו מבינים, מה שאתה באמת אומר, שאנו צריכים לחכות שש שעות אחרי שאוכלים בשר, לפני שאוכלים מוצרי חלב, כדי ששניהם לא יהיו יחד בקיבה שלנו. משה: לא, עמי היקר, מה שאני אומר זה, לעולם אל תבשלו גדי בחלב אימו. כי זה מאוד אכזרי !! העם: הו משה, שאלוהים לא יהרוג אותנו בגלל טיפשותנו ! אתה מתכוון שצריכים להיות לנו שתי מערכות כלים, אחת לבשר ואחת לחלב, ואם בטעות אנו משתמשים בכלי בשר לחלב או בכלי חלב לבשר, אנו צריכים להשמיד אותו או לקבור אותו באדמה לתקופה, על מנת לטהר אותו, ואחרי זה להרתיח אותם במים נקיים על מנת שבאמת יהיו טהורים, וכמובן בזמן הזה אנו צריכים להתפלל לאלוהים כדי לקבל את סליחתו.... משה: תעשו מה שבא לכם..."
 
מעניין. נראה לי שהקונספט הזה של

"רק פגישה, שבה כל אחד מעדכן את האחרים בעשיות שהוא מתכוון אליהן החודש הקרוב בהקשר לקשב השלישי - והאם עשה או לא את אלו שהתכוון אליהן בחודש הקודם" כל כך חדשני עבור אנשים, עד שהמיינד מתקשה לעכל את זה. בנוסף לכך, הרבה מהאנשים האחרים הקיימים בעולם לא מתכוונים באמת למה שהם אומרים. הם אומרים משהו ומתכוונים שגם יהיה שם קפה ועוגה וגם עוד דברים. אז קשה לאנשים לתפוס את זה שהדובר באמץ מתכוון בדיוק למה שהוא אומר.
 
זה מזכיר לי...

לפני כשבוע לערך, קניתי "מנה פלאפל". היה טעים מאוד. הדיאלוג עם מוכר הפלאפל היה מוזר במקצת: מוכר הפלאפל: "מה לשים לך?" אני: "הכל." מוכר הפלאפל התחיל להוסיף דבר אחר דבר, כאשר מדי פעם הוא שואל: "גם מזה? גם את זה? גם זה?" כאשר על כל אחת משאלותיו אני מהנהן ועונה: "הכל!" בתקוות-שווא שבפעם הזאת הדבר יובן ולא יהיה צורך בשאלה הבאה. לבסוף, לאחר מספר מחזורים כאלה, הוא הגיש לי את המנה: "בבקשה!" שאלתי אותו: "שמת חריף?" כי נדמה היה לי שהוא שכח לשים חריף. תשובתו, בכאב קל: "אה, אז למה לא אמרת קודם?! חבל שלא אמרת קודם..." והוא הוסיף חריף למעלה. לאחרונה התחלתי לראות את הסדרה המפקעת "מונק".
אולי בעקבותיה אני אתחיל להבין את עצמי. משהו שם נראה לי מוכר מדי...
מתי שהוא אני אלמד להשתמש במלים ולתקשר כמו כולם.
בפורום הזה פזורות רבות מאי-ההבנות שהצלחתי ליצור בלא-כוונה. מה שלא ברור לי: האם אני משתפר בעניין התקשורת, או צועד לאחור?
 
למעלה