../images/Emo6.gif
רפרפתי מעט על מה שכתבתי כאן, בתגובה למה שאת כתבת - ולמוד ניסיון מהעבר יכולתי לדמיין שאולי יש אנשים שיחשבו שאני טוען שאני באמת מתכוון למה שאני אומר, או אפילו "תמיד מתכוון למה שאני אומר".
כתבת: "אז קשה לאנשים לתפוס את זה שהדובר באמץ (בחיי שכתבת "באמץ"!
- ב.ט.) מתכוון בדיוק למה שהוא אומר" ולא הגבתי על כך, אז קורא כזה או אחר יכול לדמיין שאני סבור כך על עצמי, מפני שלא הגבתי על כך, מפני ש"שתקתי".
על כל פנים, בתמימותי ובטפשותי (!), נדמה היה לי - פשוט בגלל שלא חשבתי על כך כלל עד לרגע זה - שברור לחלוטין לכל מי שקורא את זה, שאין כל סיכוי שאני חושב על עצמי דבר כזה; שאין כל סיכוי שעולה על דעתי שאני מתכוון למה שאני אומר, כל שכן "תמיד". פשוט חלף בתוכי דמיון שיש לו קשר קלוש בלבד למציאות - והאמנתי לו, מבלי משים. נדמה לי שהמלים מגושמות ומלאות משמעויות - והכוונה עדינה, חמקמקה ומדוייקת הרבה יותר מהן. נדמה לי שאפשר לדמיין שאפשר להגיד ולהתכוון לאותו הדבר בדיוק, כאשר אנחנו מדמים לעצמנו שלמלים שאנחנו אומרים יש רק משמעות אחת. נדמה לי שכך דמיון אחד, יכול לבסס דמיון אחר. המממ... דמיון נוסף שחלף בי עכשיו, הוא שלפחות חלק ממי שקוראים הודעה זו, חושבים לעצמם שאני "חושב את עצמי" או משהו כזה. כאילו נדמה לי שאני "משהו מיוחד". המממ... אני רואה שהמערכת שלי מנפקת שלל דמיונות שקשורים לאחרים ואלי בדקות האחרונות. מעניין... אני ארפה מכך לעת עתה.
רפרפתי מעט על מה שכתבתי כאן, בתגובה למה שאת כתבת - ולמוד ניסיון מהעבר יכולתי לדמיין שאולי יש אנשים שיחשבו שאני טוען שאני באמת מתכוון למה שאני אומר, או אפילו "תמיד מתכוון למה שאני אומר".
