אני יכולה להבין שאין בו משהו ספציפי שהופך סרטי דיסני להצלחה גדולה, כמו דמות נערצת במיוחד ע"י ילדות/ים, או הומור ממש מצחיק (למרות שיש), או מוזיקה מדהימה.
אבל אני נהנייתי.
העולם שהם מצאו היה מקסים ממש, והיה נחמד לגלות בסוף את הטוויסט שזה יצור חי (מרגיש לי שאיפשהו כבר היה משהו דומה מאוד, אבל לא מצליחה להזכר איפה).
הטרופ של אבא שמאוכזב שהילד לא הולך בדרכו ואז לילד יש ילד משלו שחוזר על אותו סיפור ובסוף משלימים - גם זה מרגיש לי משהו שכבר ראיתי, אפילו יותר מפעם אחת, אז טיפה שחוק וצפוי, אבל לא הפריע לי.
גם המשל עם המסר האקטואלי, שאנחנו הורגים את הסביבה שלנו בצריכת החשמל ושאר המשאבים וצריכים ללמוד לחיות בהרמוניה איתה וכולי - הרגיש מאוד מובן מאליו פרוגרסיבי מתבקש כזה, אבל שוב, זה נעשה בצורה חמודה אז לא היה לי אכפת.
הפרוגרסיביות (הלפעמים טיפה מוגזמת) גם הורגשה היטב - להט"ב, מיעוטים ונשים בתפקידי המנהיגה, הטייסת וכו'...
והגברים הלבנים המבוגרים הם אלו שצריכים "ללמוד שיעור" בלהיות טובים יותר, מכל מיני בחינות. את השיעור מלמד אותם הבן מהדור הצעיר.
זה נשמע כאילו כתבתי פה בעיקר תלונות, אבל זאת לא הכוונה שלי בכלל.
כאמור נהנייתי בהחלט מהסרט!
וספלאט הוא כמעט משתווה לאולף בגזרת יצורי דיסני החמודים ביותר!!
ומשהו מאוד חשוב שלא היה לי מושג לגביו (עד אתמול במקרה) - זה שיש שם דמות ראשית להטבית.
כלומר אית'ן הוא דמות ממש ראשית בסרט.
וזה שהוא נמשך לבן זה אומנם ממש לא חלק מרכזי בסרט, אבל זה מוצג באופן מפורש ולא משתמע לשני פנים.
כלומר כל מה שנשאר שהיה הופך את זה ליותר טוב היה שהבן האחר ההוא היה בא איתם להרפתקאה, אבל זה ממש לא היה נחוץ.
אוקי, זה ואם בעצם הייתה נשיקה בינהם.
אבל עדיין צעד גדול עבור דיסני.
האמת שזה היה לי כל כך מובן מאליו שבסרט שיוצא היום זה יהיה ככה, ששכחתי שעבור דיסני זה נחשב עדיין "חידוש".
ולגבי הסיפור:
הדבר שהיה לי ממש מוזר ולא צפוי זה שכל החברה האנושית בסרט הזה הייתה בעולם דמיוני לא ברור.
כלומר אני הנחתי שזה יהיה סרט על אנשים מהעולם שלנו שמגיעים איכשהו ל"עולם מוזר". אבל מבחינתנו העולם הרגיל שלהם הוא כבר די מוזר.
איך מראש התפתחה חברה אנושית בעמק הגדול הזה שמוקף בהרים שאף אחד אף פעם לא עקף?
שלא לדבר על כך שאחר כך מתברר שכל הדבר הזה מתרחש על גב של צב ים ענק.
זה באמת מעניין וממש נחמד ומקורי לדעתי.
אז יש את המשפחה הזאת של הרפתקנים של ייגר האב וסרצ'ר הבן שמנסים למצוא דרך לעקוף את ההרים האלו.
אבל סרצ'ר מתעניין בעוד דברים כמו צמחים שהם אולי בעלי משמעות חשובה. אבל לייגר לא אכפת משטויות כאלו אז הוא עוזב.
*יש את הויכוח המצחיק שלהם על מה "המשלחת" רוצה כשהם בעצם מדברים אחד על השני.
כן. יש גם רגע משעשע ממש בהתחלה שעל אחד מהמשלחת נופל סלע ענקי ונראה לרגע כאילו שהוא מת וכולם בהלם ואז הוא יוצא מאחוריו.
עברו 25 שנה ומסתבר שהצמחים היו מאוד חשובים כי הם יוצרים אנרגיה חזקה שבעצם שינתה את כל החיים בעולם שלהם (אבלוניה).
הם קראו לזה חשמל די במפורש, לא?
אז יש להם כל מיני מכונות מעופפות ומכשירים חשמליים שלא היו בעבר והכל בזכות התגלית של סרצ'ר.
המכוניות המעופפות שלהם נראות ממש מגניבות!
וגם אפשר למשוך אותן למטה חזרה עם חוט כמו עפיפון אם נגמרת להם הבטריה! (כלומר זה לא גורם להן להתרסק או משהו)
(אבל משום מה למרות החשיבות העצומה שלו וזה שיש פסל גדול שלו במרכז העיר הוא עדיין רק חקלאי וכבר שנים רבות לא נפגש עם מנהיגת אבלוניה)
חחח לא חשבתי על זה, אבל הוא פשוט איש צנוע כזה כשלעצמו.
החיים די אידיליים אם כי במקרה המטוס של האמא פתאום עושה בעיות (כהכנה לבאות)
סרצ'ר נשוי לאשה ומדאו אוהב אותה ואוהב לנשק אותה כדי להביך את הבן שלו (שצריך להיות שמח שאף אחד לא עושה עניין מזה שהוא הומו ולא להתלונן על זה שהורים שלו יכולים להתנשק מול המצלמה בעוד הוא לא יכול להתנשק עם הכמעט חבר שלו).
כיוון שזה עולם דימיוני, אתה לא יודע אם בכלל אי פעם הומואים שם היו עניין חריג, אז יתכן שזה מובן מאליו בשבילו. גם הסבא, שהיה מנותק מהציביליזציה שלהם ב-25 שנה האחרונות, קיבל את זה כמובן מאליו ולא הרים גבה אפילו, אז זה עוד ראיה שזה לא משהו חדש שם.
אז מגיעה הנשיאה ומספרת להם שהצמח חולה והם יוצאים למסע על מנת להציל את הצמח (שמתברר שלכל הצמחים יש שורש ענק משותף - אז איך בעצם העבירו אותו מההרים לעמק?)
שאלה טובה.
סרצ'ר נופל בדרך ומהר מאוד מוצא מישהו מסתורי שבאופן לא מפתיע מתברר כאבא שלו
באמת הכי ברור מהשניה שראו אותו מאחורה מכוסה.
*שכחתי לציין שיחד עם סרצ'ר נופל הכלב שלהם לג'נד, שבלי לעשות מזה עניין או להסביר יש לו רק 3 רגליים.
הפרוגרסיביות של "לא לעשות עניין משום שוני של מישהו" תקפה גם לכלבים עכשיו.
השאר מתקנים את הספינה בזמן שאית'ן יוצא לחפש את אבא שלו. אית'ן כמעט נהרג על ידי יצורים מוזרים אבל בסוף ניצל על ידי אבא וסבא והם די מהר חוזרים לספינה.
יש את כל העניין עם ספלאט שבמקור מוביל את אית'ן בזדון ליצורים שרוצים לאכול דברים, אבל אז מתחרט על זה אחרי שאית'ן נחמד אליו מטפל בכוויה שהוא קיבל מהפנדו (הצמח). ספלאט אז הופך להיות חבר ועוזר להם וסבא ייגר כאילו שכח מזה שהוא מודע לכך שיצורים כמו ספלאט מובילים אנשים ליצורים "הרעים".
אני מתה על הסצינה שספלאט מביא לאית'ן סטירה
וגם כשהוא משחק איתם בקלפים הוא מעולה
ואיך שהוא "מדבר"... גם עם היצורים שהוא מנחה אותם לעזור לספינה שלהם לעבור דרך נהר מיצי הקיבה - זה היה כל כך חמוד!
אבל הכי צחקתי כשכולאים אותם בחדר קטן והם מנסים לגרום לכלב לג'נד הטיפש לפתוח להם את המנעול, ובסוף ספלאט עובר מתחת הדלת ומראה לכלב מה הוא אמור לעשות ובמקום פשוט לפתוח הוא חוזר מתחת הדלת לתוך החדר, שהכלב יפתח
הם ממשיכים במעקב אחרי שורש הפנדו ובעזרת ספלאט עוברים את הים החומצי.
בדרך יש הרבה ריבים והשלמות ומשחקים בין גברי משפחת קלייד. אהבתי את זה שסרצ'ר וייגר הם כאילו שונים לחלוטין, אבל מגיבים בעצם באותה צורה של להרוג כל דבר שהם רואים כרע.
אהבתי גם, חשבתי שהקטע הזה בעצם מראה את הדימיון והשוני בין הדורות.
סרצ'ר הוא בדור שאבא הוא כבר יותר איש משפחה מעורב ורגיש (למרות שהוא חוזר כאמור על הטעות של לכפות את "מפעל חייו" על הבן שלו), אבל הוא עדיין כמוהו בקטע של לא רק להרוג את מה שנראה להם רע, אלא לראות את כל מה שמפריע להם כמשהו רע ולחשוב שחייב תמיד להיות "אויב" שצריך להלחם בו,
ואילו אית'ן בדור שרואה גם את הזולת והסביבה כבעלי צרכים וזכויות משלהם שצריך לשאוף להבין ולחיות איתם בהרמוניה במקום להלחם נגד.
אבל אז יש את הטוויסט שמסתבר שהם בעצם תאים שמגינים על הסביבה שלהם. והסביבה שלהם היא בעצם הגוף של צב ענק שהם נמצאים בתוכו.
זה הורג אותי שלחלוטין לא ציפיתי לזה כי במבט לאחור זה הכל נראה שם כמו פנים של גוף. לכל הרוחות אפילו היו תאי דם שנעו במסלולים קבועים.
הגילוי היה מאוד מגניב אפילו שלא היה לי ברור איך הם פשוט נסחפו מחוץ לגוף של הצב הזה.
הם יצאו דרך הפה שלו, לא?
ואז גם מתברר שהפנדו הוא בעצם איזה זיהום או משהו כזה בגוף שהגוף מנסה להלחם בו.
אבל נשיאת אבלוניה מסרבת להקשיב וכולאת את הקליידים בארון. אבל הכלב בחוץ ויכול להציל אותם. וכמובן שספלאט בעצם יכול לצאת החוצה דרך הרווח הקצר בין הרצפה לדלת ויוצא כדי להסביר לכלב מה לעשות במקום לעשות את זה בעצמו.
כן כמו שציינתי זה קטע ממש טוב
אז בסופו של דבר המשלחת לא הצילה את הפנדו אלא הרסה אותו, מה שאומר שכל ייצור החשמל באבלוניה נפסק.
אבל בסוף מתברר שאית'ן וחבריו ועוד חזרו לתוך הגוף ועושים שם משהו איכשהו החזיר את ייצור החשמל. לא ממש הבנתי אתזה אבל בסוף נדלקו נורות.
הפנדו כל הזמן ממשיך לגדול פה ושם בתוך הגוף, כמו שיש כל מיני זיהומים תמיד שמערכת החיסון בד"כ מצליחה לטפל בהם, אז הם עודרים ומוציאים אותו ומשתמשים בו למעלה לחשמל, וככה הם גם נהנים מהתועלת שלו וגם עוזרים למערכת החיסון של הצב וחיים בסימביוזה.
העיקר זה שיש הבנה ואהבה בין הדורות ואית'ן מחבק את חבר שלו כדי לסמן לנו שהם עכשיו באמת יחד (אבל לא מתנשקים כי זה כבר מוגזם מה אתם רוצים מאיתנו)
ושלמדנו לחיות בהרמוניה עם הסביבה והצב לא ימות / העולם לא יהרס.