זה לא ממש הרגיש כמו סרט, אלא כמו אנימציה עם מוזיקה ברקע.
זה אכן די מה שזה.
למעשה אפילו תוך כדי ה"מנחה" קורא לזה Program ולא movie או film
אח שלי התלהב מהקטעים עם המנצח. מבחינתי קטעי הלייב אקשן היו קצת יותר מעניינים מהאנימציה כי לפחות דימס טיילור (המספר) דיבר והוסיף קצת עניין.
אותי דווקא ממש לא עניינו הקטעים עם המנצח. אולי כי אני לא מבין במוזיקה.
גם לא ממש אהבתי שלפני כל קטע האיש ההוא מסביר מה הולך להיות בכזה פירוט
הקטע עם הדינוזאורים כן היה קצת קשה לצפייה, מצד שני באותה תקופה דיסני האמינו שזה בסדר שילדים ייצפו בסרטים עם תוכן כזה.
מה היה קשה בקטע של הדינוזאורים?
זה שחלקם הורגים זה את זה?
(אומנם אני ניקרתי קשה בקטע הזה, אבל נראה לי שקלטתי את הרוב)
*מעניין שבהתחלה כשמנחה מדבר על הכחדת הדינוזאורים הוא לא מזכיר את התיאוריה הדי פופולרית שהיה מטאור גדול שהרג את כולם. מעניין אם עוד לא הייתה את התיאוריה הזאת אז (1940).
לא נראה שאני אוכל לצפות בסרט הזה שוב.
והנה אני ראיתי את זה כנראה עכשיו בפעם השלישית
אז כפי שזכרתי זה בחלק גדול די משעמם. כלומר אני מניח פחות אם אתה בקטע של אומנות ומוזיקה קלאסית. אבל אני לא ממש.
אז היו קטעים שהיה לי קשה לשמור על העיניים בכלל פתוחות. היו כאלו שפחות.
לא עזר שהייתי עייף כל היום בכל מקרה.
כן עזר שבערך באמצע הלכתי להתקלח ואז אחרי זה הייתי הרבה יותר מרוענן ויכלתי ממש לקלוט הכל.
הנה מחשבות לפי הקטעים השונים:
טוקאטה ופוגה בדי מינור
הקטע הכי אבסטרקטי במחינת הציור - חלק גדול זה צבעים מרקדים לפי הצלילים. לא במיוחד עניין אותי.
מפצח האגוזים
מה זה אומר שהרגע סיימתי לראות ואני כבר לא זוכר מה היה שם. אה כן, היה כל מיני ריקודים דרך חיות שונות. בשלב מסוים הסתכלתי באינסטגרם תוך כדי.
שוליית הקוסם
החלק הכי ידוע לדעתי ובהחלט זה שאני זכרתי הכי טוב (ואחד משניים שבכלל זכרתי באיזושהי מידה).
מיקי מאוס הוא שוליית הקוסם שמנסה להשתמש בקסם שהוא לא לחלוטין מבין כדי לחסוך לעצמו עבודה ומסתבך. קטע קלאסי.
מסתבר שלקוסם קוראים ין סיד (דיסני הפוך).
זה הרגיש לי קצר נורא. אבל אני לא יודע אם זה לא פשוט אפקט של זה שזה עניין אותי.
פולחן האביב
מוזיקלי מדעי - זה מתחיל בחלל עם גלקסיות והיווצרות כוכבים. ואז כדור הארץ הקדמון עם הרי געש ולבה. אז מתחילים חיים חד תאיים שמתפתחים לדגים ואז דג ראשון מתחיל לעלות ליבשה. אז יש קפיצה קצת מהירה מידי לדעתי לדינוזאורים. כמו שציינתי הייתי מאוד עייף וניקרתי. אבל הם אכלו ורבו בינהם ואז התחילו להסתובב במדבר או משהו והתחילו למות.
הסימפוניה הפסטורלית
יצורים שונים מהמיתולוגיה היוונית נהנים להם במשחקים וחיזורים - חדי קרן, פגסוסים, קנטאורים ועוד. בינהם גם יש "קופידונים" שזה פשוט ילדים קטנים וערומים עם כנפיים שדואגים שקנטאורים בודדים ימצאו את בני/בנות הזוג שלהם. אחר כך מופיע האל דיוניסיס השיכור ואחריו פתאום יש אלים מפחידים בשמיים כמו זאוס והרוחות שעושים סערה וכולם פוחדים. אבל הסערה עוברת וכולם יכולים לצאת ולרקוד בשלוליות מתחת לקשת. ואז יורד לילה וכולם הולכים לישון.
*בשלב מסוים באמצע של זה התקלחתי ולכן קלטתי הרבה יותר טוב מה קורה.
(וחשבתי על כך שפורנוגרפיית הילדים שיש שם כנראה לא הייתה עוברת מסך כיום)
ריקוד השעות
הז הסרטון השני שזכרתי במידה מסויימת. לא לחלוטין, אבל חלקית. בעיקר זכרתי שיש היפופוטמיות מרקדות.
אני לא יודע אם זה בגלל שהייתי ערני יותר, אבל הכי נהניתי מהקטע הזה.
היה משהו גם יפה וגם מצחיק בכל החיות הרוקדות האלו. לחלוטין לא זכרתי שיש גם תנינים מרקדים בסוף, אבל זה היה נחמד מאוד. אפילו אם קצת מטריד שלא ברור האם התנין מחזר באופן עקשני אחרי ההיפופוטמית או שהוא מנסה לאכול אותה.
לילה על הר קירח
זה די שיעמם אותי. כל הקטע עם השטן ושדים. כלומר השטן היה מרשים, אבל באופן כללי הרגיש ארוך מידי והשדים גנריים מידי. ואז הצילצולים של אווה מריה גורמים לו להפסיק עם הריקודים. חשבתי שנראה מלאכים או משהו, אבל לא.