מועדון דיסני - מהדורה מצמררת 💀 (7) - הסיוט לפני חג המולד, קוקו, פנטזיה, היפה והחיה

didalf

Well-known member
אבל הקדמתי אותו כשהבנתי שזה ייצא במקביל לסיכום עליו שתוציא הפשוטע,
ידעתי שתבחר בזה בכלל הפשוטע:-D

מסכימה שזה סרט מרגש אבל אני לעיתים נדירות שאני בוכה בגלל סרטים/סדרות, זה צריך להיות משהו שממש ייגע לי בלב. למשל הסוף של עמוק באדמה, שמעתי שהרבה אנשים בכו ממנו ותהיתי אם אני אבכה ממנו. לא אשקר, הייתי צריכה לעצור את הפרק כי הרגשתי שאני עומדת לבכות אבל זה בעיקר היה צחוק של עצב/התרגשות.
וואי, בכיתי כמו תינוק שלקחו לו את המוצץ בסוף של עמוק באדמה.
 

It's Always Sunny

Well-known member
זה החלק העצוב של הסרט. יאוו כל פעם שהוא שר לה את השיר והיא נזכרת אני שלולית;-(
אה, זה היה הקטע המרגש? אני לא זוכרת מה חשבתי עליו, בטח שזה קטע יפה.

חחח נכון? האם זה אומר שכל השאר מתו מאד צעירים או מה?
כנראה שכן, שזה מפתיע כי מאמא קוקו חיה חיים מאוד ארוכים.

נכון מאדB-| בדיוק מילי נעלמה לנו אנחנו צריכים רובוט חדש.
אוקיי :-D
אבל ברצינות, אני לא יודעת למה לא מתרגשת מקטעים מרגשים של סרטים, כי אני רגישה ולוקחת ללב דברים.

ידעתי שתבחר בזה בכלל הפשוטע:-D
:-D
האם אנחנו הולכים לעשות תחרות מולה מעכשיו?

וואי, בכיתי כמו תינוק שלקחו לו את המוצץ בסוף של עמוק באדמה.
לפני שצפיתי בסדרה, קראתי בכל מקום שהסוף של הסדרה הוא אחד מהטובים ותהיתי אם זה יהיה אחד מהמקרים שאני אתאכזב כי הציפיות שלי יהיו גבוהות מדי, אבל הסוף היה מרגש.
מה חשבת על עמוק באדמה? (באופן כללי)
 

didalf

Well-known member
אה, זה היה הקטע המרגש?

לפני שצפיתי בסדרה, קראתי בכל מקום שהסוף של הסדרה הוא אחד מהטובים ותהיתי אם זה יהיה אחד מהמקרים שאני אתאכזב כי הציפיות שלי יהיו גבוהות מדי, אבל הסוף היה מרגש.
כנל, השלמתי רק לפני כמה שנים ואני גם הסתקרנתי מה תהיה דעתי על הסוף המהולל. אגב זה לא שבכיתי כל הפרק, רוב הפרק היה סטנדרטי, זה רק ה10 דקות האחרונות עם השיר שריסקו אותי.
מה חשבת על עמוק באדמה? (באופן כללי)
אהבתי, אבל היו בה גם דברים מעיקים לפעמים (כמו רוב העלילות של רות' למשל).
 

It's Always Sunny

Well-known member
:-D

כנל, השלמתי רק לפני כמה שנים ואני גם הסתקרנתי מה תהיה דעתי על הסוף המהולל. אגב זה לא שבכיתי כל הפרק, רוב הפרק היה סטנדרטי, זה רק ה10 דקות האחרונות עם השיר שריסקו אותי.
וואו, זה היה נפלא, הדבר היחידי שחבל לי זה שספיילרתי לעצמי בטעות מה השיר, זה היה יכול להיות מגניב אם הייתי שומעת את השיר בפעם הראשונה בסצנה.

אהבתי, אבל היו בה גם דברים מעיקים לפעמים (כמו רוב העלילות של רות' למשל).
כן, היו שם עלילות מעיקות אבל אני תהיתי בעיקר איך הרגשת מבחינת התוכן כי לפעמים הסדרה הייתה מאוד כבדה.
שמה ספוילר ליתר ביטחון באיזשהו שלב, כל פעם שראיתי פרק חדש התבאסתי מחדש כי קלטתי שההתחלה של הפרק אומרת שמישהו הולך למות וכנראה שמי שאנחנו רואים על המסך ימות, אז אין טעם להיקשר.
 

didalf

Well-known member
וואו, זה היה נפלא, הדבר היחידי שחבל לי זה שספיילרתי לעצמי בטעות מה השיר, זה היה יכול להיות מגניב אם הייתי שומעת את השיר בפעם הראשונה בסצנה.
אה אני גם ידעתי. הוא ליטרלי מוכר כ"השיר מהסיום של עמוק באדמה". אבל עד אז לא אהבתי אותו בכלל ואחרי הסצנה הזאת התאהבתי בו.

כן, היו שם עלילות מעיקות אבל אני תהיתי בעיקר איך הרגשת מבחינת התוכן כי לפעמים הסדרה הייתה מאוד כבדה.
כן לפעמים, אבל רוב הזמן לא הפריע לי. אני חושבת שהיא הייתה אפילו פחות כבדה ממה שציפיתי.
שמה ספוילר ליתר ביטחון באיזשהו שלב, כל פעם שראיתי פרק חדש התבאסתי מחדש כי קלטתי שההתחלה של הפרק אומרת שמישהו הולך למות

טוב זה שמתו אנשים רנדומלים בתחילת כל פרק לא הפריע לי כי לא הכרנו אותם. לפעמים היו מיתות אפילו מצחיקות כי הן היו מגוכחות. לפעמים היו גם מיתות ממש עצובות, בעיקר של ילדים.
וכנראה שמי שאנחנו רואים על המסך ימות, אז אין טעם להיקשר.
מה מהדמויות הקבועות? אבל זה נכון להרבה סדרות. וגם לחיים. וזה בעצם הרעיון של הסיום לא? כולם ימותו בסוף, אבל זה לא אומר שאי אפשר לאהוב אנשים ולהנות מהדרך לא?
 

It's Always Sunny

Well-known member

טוב זה שמתו אנשים רנדומלים בתחילת כל פרק לא הפריע לי כי לא הכרנו אותם. לפעמים היו מיתות אפילו מצחיקות כי הן היו מגוכחות. לפעמים היו גם מיתות ממש עצובות, בעיקר של ילדים.

מה מהדמויות הקבועות? אבל זה נכון להרבה סדרות. וגם לחיים. וזה בעצם הרעיון של הסיום לא? כולם ימותו בסוף, אבל זה לא אומר שאי אפשר לאהוב אנשים ולהנות מהדרך לא?
לא הדמויות הקבועות.
דווקא התכוונתי לאנשים הרנדומליים, כנראה שפרק אחרי פרק אחרי פרק היה טו מאץ' בשבילי.
אבל אני אוהבת את המשפט האחרון שלך.
 

didalf

Well-known member
היפה והחיה!
אני וכל הרהיטים מתיישבים לצפות.
האמת זה סרט שפחות גדלתי עליו, לא הייתה לי קלטת לדעתי. אני בשלב מסויים פחדתי מהכל בגלל שלגיה, והנטיה בבית שאני לא בטוחה אם הגיעה יותר מאחותי או מההורים שלי הייתה לסרטי חיות של דיסני ופחות נסיכות. אבל עדיין לפני כמה שנים כשצפיתי בתור בוגרת הרגיש לי שאני מכירה את הסרט, אז כנראה כן ראיתי אותו מתישהו. קיצר פה הגרסה העברית לא חרוטה לי בראש. בכל מקרה מאז ראיתי מספיק פעמים. ואת השירים כמובן הכרתי כל חיי. ואת גם את העלילה הכללית, הדמויות והדימויים והרפרנסים המוכרים.
אותו כנ"ל לגבי היפה והחיה.

וואי הרבה זמן לא עשיתי
איזה יפה המנגינה של הפתיח.

פויה נסיך שטחי.
אבל מזה הוא טינאייג'ר בתכלס, אם הוא צריך ללמוד להתנהג עד גיל 21. בן כמה הוא היה כשזה קרה? 15? 16? הקריין אמר שעברו שנים. איפה ההורים שלו?

"ליטל טאוןןןןןןןןןןןןןןןןןןן איטס א קוויט וילג'"|מאוהב| שיר מושלם|מאוהב|
בונז'ור!
יש לאמא שלי חברה שגרה בצרפת בעיירה קטנה והיינו אצלה לפני כמה שנים והלכנו למרכז העיירה לקנות דברים ובחיי שזה נראה אותו דבר, שרתי לעצמי את השיר הזה כל היום באותו יום:-D
וואי הם ממש מחפפים בתרגום מה זה. נראה לי שהם שמים בשירים את התמלול של הדיבוב במקום תרגום ישיר, מה זה התרגום העקום הזה?? אבל מתחרז|בוקס|
"איי וואנט מאץ מור דאן דיס פרובנשייל לייייייייייייייייייייייייף"
"ג'אסט וואץ' איימ גוינג טו מייק בל מיי ויייייייייייייייייייייייייייף" מתה על הקטע הזה.

אוי לא אם אשה תקרא יהיו לה רעינות והיא תחשוב לבד:-0 אבוי. הקטע העצוב שיש עדיין אנשים שחושבים ככה.

אוי לא אבא הלך לאיבוד. הוא צריך להקשיב לסוס ולא לעשות קיצור דרך. עכשיו הוא מאשים את הסוס? חוצפה!
אם היה לו וויז זה לא היה קורה. איך אנשים הסתדרו פעם בלי וויז וגוגל מאפס???

אני תמיד תוהה מי ואיך בנה את הטירות העצומות האלה בימים ההם.

חחח פמוט מדבר! למה הסרט מתרחש בצרפת וכולם צרפתים אבל רק ללומייר יש מבטא בעצם?
הרהיטים שוועו לאורח איזה נחמדים הם. החיה פחות.

היי גסטון, לפני שאתה מארגן חתונה אולי תוודא שיש לך כלה? חח לא זכרתי את זה.
איכס חלום של מי זה בדיוק מה שהוא מתאר חיי הנישואים איתו??

בל גם הגיעה לטירה.
חחח כולם מתלהבים שהגיעה בת לטירה כמו בנים בכיתת מחשבים.

חחח אחרי שהוא הכריח אותה להשאר או מנסה להיות מארח נחמד:-D בערך.

יאססססס השיר האהוב עליי|מאוהב|
"נווווווווווווווווווווו וווווווווווווווואאאאאאאאאאאאאאןןןןןןןןן סליק אז גסטון טייליליליליילילי גסטון"
חחח איך שהוא אוכל את הביצים, אח שלי מרים משקולות והוא גם אוכל כמויות של ביצים אני תמיד קוראת לו גסטון כשהוא עושה חביתה:-D
ווי לא זכרתי שיש רפריס לשיר הזה. "לה פו חשבתי" "זה מסוכן":-D
מסכן מוריס;-(

החיה כזה חמוד בתכלס, איך הוא מנסה לחייך חח. חבל שיש לו בעיית שליטה בעצבים חמורה.

אוקי קצת מטריד שהוא יכול להציץ לה ככה לחדר.
אולסו הבעיה היא לא רק איך שאתה נראה חמוד אלא האטטויוד. אתה כועס וזועף וחטפת את אבא שלה.

הא לא זכרתי שיש קטע בין לומייר והמטאטאה גם במצוייר, או שהיא דמות בכלל, חשבתי שזה תוספת בלייב אקשן.

אוו עוד שיר נהדר מגיע!!!
"ביייייייייייייייייייייייייייייייייי. אוורררררררררררררררררררררררררררר. גסט! בי אוור גסט פוט אוור סרוויס טו דה טסט!!!!!"|מאוהב|
כן התרגום של השירים זה בהחלט תמלול של הדיבוב, איזה מעצבן|חבול|
איזה נאמבר נהדר|מאוהב|
10 שנים??? הנסיך היה בן 11 סה"כ כשהוטלה הקללה??? איזה הגזמה הוא פאקינג היה ילד!!
חחח איך השעון רוקד:-D
עם כל החגיגה הזאת בסוף היא אכלה משהו??

בפורטוגל היינו בכמה טירות וחנויות רהיטים עתיקים וספריות עצומות והכל הזכיר לי את היפה והחיה.

אוקי עכשיו יש לו זכות לכעוס הוא אמר לה לא ללכת לאגף המערבי.

והנה לכל הטוענים על תסמונת שטוקהולם - בתכלס היא כן חופשיה ללכת והיא הלכה. אבל יש שלג והוא הציל אותה מזאבים ונפצע, בגלל זה היא חזרה. ובטירה יש רהיטים מדברים וספריה עצומה ואין את האידיוטים בכפר שמזלזלים בה ואת גסטון, אז אולי זה לא כזה נורא להשאר שם.
אוי השיער שלה יפה פזור שתשאיר אותו ככה.
חח הם חמודים כשהם מתווכחים.

גסטון חתכת מניאק:-0

החיה כזה חמוודי כשהוא מנסה להיות חמוד|לב|
הנה הספריה החלום של עדי|נחש|
הייתי בספריה דומה לזה בפורטוגל.
איזה שיר חמוד|מאוהב|
וגם זה שהם לאט לאט מתקרבים ולומדים להכיר אחד השני והיא מתחילה לחבב אותו באמת והוא לומד להיות נחמד שוב ולחייך כזה מקסים|לב|
בתכלס היא צריכה להביא את אבא שלה לטירה וזהו, מה רע לה פה? עדיף מהכפר הדבילי הזה.
"וואטס דר מאמא??" איזה חמוד הספלון הזה|מאוהב|

אח איזה שמלה אייקונית|מאוהב| ושיר אייקוני|מאוהב| וסצנה אייקונית|מאוהב|
"טייל אז אולד אז טיימ
סונג אז אולד אז ריימ
ביוטי אנד דה ביסטטטטטטטטטטטט
"|מאוהב|


וואי הם באמת שני סתומים עכשיו במקום להראות לה את אבא שלה במראה ואז לשחרר אותה הוא פשוט צריך להציע לה להזמין אותו לגור איתם!! אוקי כלומר לשחרר אותה זה המעשה האצילי יותר לעשות בעצם. אבל יכל להציע "אבל אם את רוצה אני אשמח אם תחזרו שניכם לפה". סתומים|פנים|

אוי לא כדי להוכיח את שפיותו של אביה בל חשפה את החיה. ביג מיסטייק. היוג';-(

ועכשיו כולם הולכים לצוד את החיה פויה אנשים מגעילים אבל מה שיר כיפי.

חחח הרהיטים תוקפים:-D
יאיי כפרעל צ'יפ משתמש במכונה המשונה לחלץ את בל ואבא.

אם כל הרהיטים והחפצים פה חיים, זה אומר שהם היו משרתים בני אדם? אז היו/יהיו חפצים אמיתיים בטירה הזאת לפני ואחרי הסרת הכישוף??

החיה מרגיש כ"כ מובס שלא אכפת לו שגסטון בא להרוג אותו:-(
הוו בל חזרה ואיתה הרצון של החיה לחיות|לב|

כמובן שהחיה לא יהרוג את גסטון הוא הדמות הטובה הוא לא יכול להיות רוצח, לא אצלנו בדיסני! אבל גסטון אידיוט ולכן מנסה לתקוף שוב ולכן נופל למותו כנבל דיסני קלאסי.

אוי לא העלה האחרון עומד לנשוררררררר
"איי לאב יו" מילת הקסם. ליטרלי. וכפרס החיה עכשיו הופך לחתיך יאיי. הוא היה חמוד והכל אבל יותר כיף לנשק גבר חתיך.
הוא נראה אבל בדיוק כמו בדיוקן שלו. אז אולי הוא כאילו תקוע באותו גיל וגם כל הרהיטים עד שתשחרר הקללה? אבל אז איך הוא יגיע לגל 21?? יש פה פאק חמור בלוגיקה!!
חחח איך המשרתים דומים לצורה הרהיטית שלהם:-D

לסיכום בתכלס זה סרט יפה עם מסר יפה וכל הקשקושים על תסמונת שוקוהלם ושהיא מתאהבת בחוטף שלה זה בולשיט. היא די מהר נשארה שם מבחירה, והם התקרבו לאט והתאהבו מזה שהם למדו להכיר אחד את השני והשתנו לטובה כתוצאה מההכירות. דווקא סרט הרבה יותר מתקדם בקטע הזה, לעומת סרטי דיסני אחרים שבהם הם מתאהבים בחמש שניות.
והמסר האמיתי הוא לא לשפוט אנשים לפי המראה שלהם, ואיך שאנשים פוחדים ממה שהם לא מכירים אז הם תוקפים במקום ללמוד להכיר, והמפלצת האמיתית זה לא מי שנראה מכוער אלא מי שהלב של מכוער כמו גסטון.
 
נערך לאחרונה ב:

טוני החתול

Well-known member
מנהל
את הסרט אני אראה מחר,
בנתיים נזכרתי שוב בגרסת הקורונה של היפה והחיה:
 

didalf

Well-known member
והסיכום של הפשוטע (פחות מוצלח הפעם לדעתי)
 

טוני החתול

Well-known member
מנהל
אני לא יודעת אם זו רק אני אבל לפני שצפיתי בסרט הייתי בטוחה שהשם של הילד הוא קוקו :-D
לא נראה לי שחשבתי שהילד הוא קוקו.
אבל גם לא ציפיתי לכך שזה השם של הסבתא רבא
מתחילים את הסרט עם הסבר על המשפחה של מיגל. כשסיפרו על סבתא רבא רבא שלו (אימלדה נראה לי) שננטשה על ידי בעלה המוזיקאי, הייתי בטוחה שהיא תפנה למוזיקה לנחמה אבל במקום זה היא הלכה לקיצון השני והתחילה לייצר נעליים.
זה בהחלט אובססיה משפחתית מוזרה קצת. אבל זה בשביל כסף.

*אגב זה משהו נורא מגניב לדעתי שההיסטוריה המשפחתית כל כך חיה במשפחה לכלכ כך הרבה דורות אחורה. כל הסבי רבא שלי מתו לפני שנולדתי. ההורים שלי לא פגשו אף אחד מהסבים או סבתות שלהם. וההורים של הסבי רבא זה בכלל מרגיש כמו משהו מהיסטוריה עתיקה שאין לה שום קשר אלינו. (אני חושב שאחד מהם היה רב שזה הכי לא מתאים למשפחה שלי)
עוברים להווה ושם אנחנו נחשפים למשפחה של מיגל, הוא מדבר על כך שהשנאה למוזיקה עדיין קיימת במשפחה ומראים מספר קטעים משעשעים שסבתא של מיגל, אלנה (שמצחיקה ומפחידה בו זמנית) עסוקה בלהפחיד אנשים רנדומליים שמנגנים ברחוב. (אפילו כשעובר רכב עם מוזיקה היא טורקת את החלון :-D)
הסבתא באמת מעולה
מיגל כמובן לא חולק את ההשקפה של המשפחה שלו לגבי מוזיקה, אבל זה די מפתיע אותי שהוא אוהב מוזיקה כל כך בהתחשב בעובדה שסבתא שלו עשתה מאמצים רבים על מנת שהוא לא ייחשף למוזיקה. מאיפה הידע שלו לגבי מוזיקה?
אני מניח שהוא הולך לבית ספר וכן משוטט בעיר לפעמים ודברים כאלו. די בלתי אפשרי להסתיר מוזיקה לחלוטין מילד.
זה כן מוזר מאוד שמאוחר יותר מתברר שהוא גם ממש טוב במוזיקה. ובמיוחד בגיטרה שהיא כלי שדורש אימון ונחשב קשה לילדים כי כף היד שלהם קטנה. (זה אגב בערך כל הידע שלי במוזיקה מהתקופה שעבדתי בקונסרבטוריון)
דנטה הזכיר לי את הכלב שלי בחלק מהמבטים שלו :-D
הוא היה כלב קצת מטריד לדעתי.
הלשון הייתה יותר מידי משוחררת מהגוף.
מיגל מדבר על האליל שלו ארנסטו דה לה קרוז שגרם לו לרצות להיות מוזיקאי. יש לו מראה של דוש.
הצליחו לעבוד עלי בכך שמהרגע שדיברו על ארנסטו הזה חשדתי שיתברר שהוא הסבא רבא רבא שלו. בעצם הם רצו שנחשוב ככה כדי להפתיע אותנו בגילוי שהוא לא מאוחר יותר. (אם כי אני כמובן עליתי על זה גם לפני שזה נחשף)
אלנה מסבירה למיגל את חשיבות יום המתים והוא שואל לגבי אבא של מאמא קוקו, זה קצת עצוב שהיא חושבת שאבא שלה חוזר הביתה.
באמת שהקונספט של יום המתים זה מאוד נחמד.
במקום לעשות אזכרות לאנשים שונים לפי תאריך המוות שלהם, יש יום אחד שבו מביעים הערכה ונזכרים בכל המתים של המשפחה.
הקטע שמשאירים להם אוכל הוא קצת מטריד אולי.

אגב, לפני כמה חודשים קראתי ספר שנקרא Cemetery Boys שיום המתים הוא חלק מרכזי מאוד בעלילה שלו.
חוץ מזה יש לזה התייחסות בעונה הראשונה של הסדרה Altered Carbon - יש שם בלשית משטרה שהיא ממוצא לטיני ובשביל יום המתים היא לוקחת איזה פושע בעצם מכניסה לותכו את התודעה של סבתא שלה, ככה שהיא יכולה לחגוג את היום עם סבתא שלה ממש. אפילו שזה די מוזר כי סבתא שלה בגוף של איזה בחור שרירי ענק.
מסתבר שלמיגל יש מחבוא שאיכשהו הוא הצליח להכניס לשם טלוויזיה (אח שלי שאל מאיפה הוא השיג טלוויזיה),
אח שלך הוא ניטפיקר כמוני
מיגל שמבואס מכך שמכריחים אותו להצטרף לעסק המשפחתי ולא קולט שדנטה אוכל מהאוכל שנמצא על השולחן, הוא מושך על הכלב וגורם לתמונה של מאמאקוקו עם ההורים שלה להישבר. אבל אז הוא רואה שלסבא רבא רבא שלו יש את אותה גיטרה של דה לה קרוז ומזה הוא מסיק שדה לה קרוז הוא הסבא רבא רבא שלו.
מוזר לי שאף אחד לא עשה את הקישור לדה לה קרוז לפני כן. חוץ מזה שהגיוני שהם היו יודעים אם זה היה הוא, אז ציפיתי שמישהו מהם יגיד למיגל שזה לא יכול להיות הוא.
המשפחה של מיגל מנפצת לו את החלומות, ליטרלי כי סבתא שלו פשוט שוברת את הגיטרה. זה די עצוב אבל בו זמנית אני גם הורשמתי מהכוח הפיזי שיש לאלנה.
בשלב הזה כבר לא הופתעתי מהיכולת של אלנה
 

טוני החתול

Well-known member
מנהל
מיגל מחליט ללכת לנגן בתחרות כישרונות, אבל אין לו גיטרה והוא לא יכול להירשם בלי גיטרה. הוא הולך למוזיאון שמוקדש לדה לה קרוז ולוקח את הגיטרה שתלויה על הקיר. הייתי בטוחה שברגע שהוא יגע בגיטרה, תופעל אזעקה אבל זה לא קרה.
זה די חרא שלא השאילו לו גיטרה. זה לא נראה לי מוגזם שיעשו את זה.
מיגל מגלה שהוא נכנס לעולם המתים ובקטע משעשע הוא נבהל מהמתים והם נבהלים ממנו כי הוא חי.
בהתחלה לא הבנתי איך הם מזהים אותו. ואז נזכרתי שהם רואים אותו כל שנה ביום המתים.
המשפחה של מיגל מוצאת אותו והם נכנסים לתוך עולם המתים. אנחנו מגלים שמי שיכול לעבור את הגשר זה רק מי שהמשפחה שלו שמה תמונה שלו בעולם החיים. בשלב זה אנחנו רואים את הקטור, שמנסה להיכנס בתחפושת אבל לא מצליח.
בשלב הזה עדיין לא קלטתי שהוא הסבא רבא רבא האמיתי
המשפחה מוצאת את מאמא אימלדה שעסוקה בלצעוק על פקידה ולהכות את המחשב בנעל (עכשיו אני מבינה מאיפה אלנה נהייתה כזו).
אה נכון, כי מיגל לקח את התמונה של אימלדה מהמזבח. מעניין אם לא היו להם תמונות אחרות שלה.
מסתבר שאם מיגל לא יחזור לעולם החיים עד הזריחה הוא יהפוך למת. אימלדה מוכנה להחזיר את מיגל לעולם החיים בתנאי שהוא לא ינגן מוזיקה. מיגל ממורמר אבל מסכים. בשנייה שהוא חוזר לעולם החיים הוא מנסה לקחת את הגיטרה שוב אבל חוזר לעולם המתים ובורח מהמשפחה שלו.
די מניאקי מצד אימלדה לעשות את התנאי הזה. במיוחד כשהוא במצב של סכנת מוות.
הקטור מבקש ממיגל לקחת תמונה על מנת שהקטור לא יישכח.
אני חושב שבערך בשלב הזה קלטתי שהוא בטח הסבא רבא רבא האמיתי
הקטור ומיגל הולכים למקום שבו נמצאים כל המתים שאין להם תמונות. הם מבקרים את צ'יצ'רון והקטור מנסה לשכנע את צ'יצ' שישאיל למיגל את הגיטרה שלו, על מנת שמיגל יוכל להירשם לתחרות כישרונות ולקבל כרטיסים להופעה של דה לה קרוז. צ'יצ' מסכים בסופו של דבר כי הוא יודע שהוא קרוב להיעלם. מסתבר שכאשר מת נשכח בעולם החיים, הוא נעלם בעולם המתים. מה שמעלה את השאלה מה קורה למתים אחרי שהם נעלמים? בכל מקרה, צ'יצ' נעלם והקטור אומר שהוא חווה את המוות הסופי.
כל הדבר הזה נורא עצוב. שברגע שלא נשאר בחיים אף אחד שזוכר אותך אז זה כמו מוות נוסף.
וזה גרם לי לחשוב על השואה שהיו משפחות וכפרים שלמים שנמחקו ככה שמיד לא נשאר אף אחד שיזכור אותם. מצד שני כל מי שכן הצליחו למצוא תמונה שלו ושמו ביד ושם אז זה כמו אופרנדה גדולה.
מיגל מנסה להיכנס למסיבה של דה לה קרוז אבל המאבטח זורק אותו, הוא נכנס בתוך הטובה של הלהקה שניצחה בתחרות הכישרונות. בהתחלה כשהם עברו את המאבטח תהיתי אם הוא בתוך הטובה או בתוך התוף :-D ומיד אחרי שתהיתי את זה מיגל יצא מהטובה :-D
גם אותי הפתיע שהוא היה דווקא בתוך הטובה
מיגל ודה לה קרוז מדברים אחרי המסיבה, מיגל תוהה אם דה לה קרוז מתחרט על כך שעזב את המשפחה שלו אבל דה לה קרוז אומר שהוא נועד להיות מוזיקאי. זו תשובה שגרמה לי לחשוד שהוא לא הבחור הטוב שמיגל חשב שהוא באמת.
עוד לפני השלב הזה היה לי חשד לא קטן שיתברר שדה לה קרוז הוא נבל. פשוט כי כל סרט דיסני צריך נבל ולא היה אף אחד אחר.
  • ואם זה לא מספיק, דה לה קרוז אומר למיגל שהוא מחכה שהוא (מיגל) ימות. בכל אופן, הוא עומד לתת למיגל את ברכתו על מנת שיוכל לחזור לעולם החיים אבל ברגע האחרון הקטור עוצר אותם.
  • וכאן מתחיל החלק המסקרן של הסרט לדעתי. מסתבר שהקטור היה השותף של דה לה קרוז והוא זה שכתב את השירים, הקטור רצה לעזוב את דה לה קרוז כדי להיות עם המשפחה שלו אבל דה לה קרוז הרעיל אותו.
אז אומנם חשבתי שדה לה קרוז אולי יהיה נבל, וכבר קלטתי שהקטור הוא בטח הסבא, אבל ממש לא ציפיתי לגילוי שהוא רצח את הקטור
פפיטה מוצא את מיגל והוא והקטור בורחים. מסתבר שגם דנטה הוא אלבריגי, אז הוא בעצם סתם העמיד פנים שהוא כלב כדי להיות קרוב למיגל?
אני מופתע שאת זוכרת את השם של החתול המעופף או את השם של החיות הקסומות האלו שם.
אבל אני חשבתי שדייגו הופך לאלבריגי אחרי שהוא עוזר, לא שהוא היה אלבריגי מההתחלה שהעמיד פנים שהוא כלב. אבל אולי אני לא הבנתי את זה.
מיגל מתאחד עם משפחתו ואימלדה והקטור פוגשים אחד את השנייה אחרי הרבה זמן שלא התראו.
היית חושבת שבעשרות השנים שבהם שניהם נמצאים בעולם המתים הם מתישהו יפגשו לפני כן. האם הוא לא חיפש אותה בכלל?
במהלך עימות עם דה לה קרוז, אימלדה בטעות עולה על הבמה שיועדה לדה לה קרוז, היא עומדת מול הקהל ובעידוד מיגל מתחילה לשיר.
אה נכון, יש את הגילוי שאימלדה בכלל הייתה זמרת חובבת ודי טובה
דה לה קרוז משליך את מיגל מהגג, בשלב זה ויקטוריה ורוזיטה דואגות שמה שדה לה קרוז עושה ישודר לקהל. פפיטה (וגם דנטה באיזשהו מקום) מציל את מיגל.
הקונספט שיש מצלמות ומסכים בעולם המתים הוא קצת מוזר.
כלומר האם המתים בעולם המתים ייצרו את הטכנולוגיה שם?
דה לה קרוז מתקבל בבוז על ידי הקהל שלו, פפיטה מעיף אותו אל פעמון שאחרי זה נופל עליו. אהבתי שעשו קריצה לדרך שגרמה לו למות מלכתחילה.
אבל אני תוהה האם משהו כמו פעמון שנופל עליך זה באמת משהו שיהרוג מישהו בעולם המתים?
כלומר הם הרי מתים. והבהירו שמה שגורם למוות האמיתי זה כששוכחים אותך. ואנשים בהחלט עדיין לא שכחו מדה לה קרוז.
הקטור מתחיל להיעלם, מיגל רוצה לחפש את התמונה שלו שנפלה למים אבל אימלדה אומרת לו שהוא חייב לחזור אל עולם החיים כי הזריחה קרובה. אני מניחה שזה הרגע העצוב של הסרט? זה באמת עצוב אבל לא גרם לי לבכות.
זה גם קטע עצוב מאוד. אבל לא הרגע שממש גרם לדמעות חזקות (כלומר אלרגיה, או שמישהו לידי חתך בצל)
מיגל חוזר לעולם החיים, הוא הולך לדבר עם מאמא קוקו כדי לנסות להזכיר לה את הקטור, הוא שר את השיר שהקטור כתב לקוקו ומצליח לגדול לה להיזכר. מאמא קוקו מביאה למיגל את החלק החסר של הקטור בתמונה.
זה הקטע של הדמעות.
זה שילוב של עצב על אישה זקנה מאוד שמאבדת את הזכרונות שלה ושל ילדה קטנה שאיבדה את האבא שלה כשהיא הייתה כל כך קטנה.
והיה גם נורא מרגש לגלות שלמרות שכל השנים האלו כל המשפחה שנאה את האיש ושנאה מוזיקה בגללו, היא עדיין שמרה תמונה שלו ואת ספר השירים שלו.
אנחנו קופצים בשנה בעתיד, הקטור קיבל את הכבוד שמגיע לו, דה לה קרוז מקבל את הכיתוב Forget you על הפסל שלו :-D
אבל אפילו אם גילו שהוא נבל (ודי מפתיע שאנשים כל כך מקבלים את זה על סמך עדויות מעטות יחסית) - אנשים עדיין זוכרים אותו.
מיגל מראה לאחותו התינוקת את התמונות של כל קרובי המשפחה שלהם. מסתבר שבשנה הזו מאמא קוקו מתה :-(
גם נורא עצוב ;-(
הקטור סוף סוף מצליח לעבור את הגשר ושם הוא פוגש את אימלדה וקוקו. אני יודעת שקוקו מתה בגיל מבוגר אבל זה עדיין קצת מוזר לי לראות אותה מבוגרת בעולם המתים בעוד ההורים שלה נראים צעירים.
נכון שהיא נראית עדיין זקנה, אבל יש לה רוח חיים עכשיו והיא נראית כל כך מאושרת להיות עם ההורים שלה
(ליטרלי מתחילים לי דמעות תוך כדי שאני כותב על זה)
אנחנו מסיימים את הסרט עם חגיגה של משפחת ריברה שכוללת מוזיקה ובעלי חיים, בעולם החיים פפיטה הוא בעצם חתול וזה חמוד את דנטה מלקק אותו :-):
סוף טוב, הכל טוב. (איכשהו למרות שהאישה שעל שמה קרוי הסרט מתה)
 

keren or5

Well-known member
והנה לכל הטוענים על תסמונת שטוקהולם - בתכלס היא כן חופשיה ללכת והיא הלכה. אבל יש שלג והוא הציל אותה מזאבים ונפצע, בגלל זה היא חזרה. ובטירה יש רהיטים מדברים וספריה עצומה ואין את האידיוטים בכפר שמזלזלים בה ואת גסטון, אז אולי זה לא כזה נורא להשאר שם.
לסיכום בתכלס זה סרט יפה עם מסר יפה וכל הקשקושים על תסמונת שוקוהלם ושהיא מתאהבת בחוטף שלה זה בולשיט. היא די מהר נשארה שם מבחירה, והם התקרבו לאט והתאהבו מזה שהם למדו להכיר אחד את השני והשתנו לטובה כתוצאה מההכירות. דווקא סרט הרבה יותר מתקדם בקטע הזה, לעומת סרטי דיסני אחרים שבהם הם מתאהבים בחמש שניות.
והמסר האמיתי הוא לא לשפוט אנשים לפי המראה שלהם, ואיך שאנשים פוחדים ממה שהם לא מכירים אז הם תוקפים במקום ללמוד להכיר, והמפלצת האמיתית זה לא מי שנראה מכוער אלא מי שהלב של מכוער כמו גסטון.


אני כ"כ שמחה שלא הייתי צריכה להסביר לך למה כל הקטע של תסמונת שטוקהולם, הוא בולשיט, ואם לצטט מישהי שמאוד אהבתי: נמאס כבר של האנשים חושבים שהם יותר חכמים מסרט ילדים של הנייטיז! וכל ה"טייקים" המעצבנים האלה על כמה נסיכות דיסני בעייתיות, כאילו, זה אגדה עם טירה מכושפת ונרות מדברים, זה הכל מטאפורי, דיי כבר עם התסמונת שטוקהולם הזאת! אתם מוציאים את כל הקסם מהאגדות האלה ולא מבינים מה היוצר ניסה להגיד.

בסופו של דבר אפשר לסכם את הסרט בכך שזה סיפור על שני בחורים שרוצים את אותה בחורה, שניהם דושים בהתחלה, אבל אחד ממשיך להיות דוש ורע אליה ומנסה לשלוט בה בכוח, והשני מבין שהיא בת אדם ומוותר על הצרכים שלו בשבילה ולומד להשתנות. זה סיפור על גאולה וסליחה, ואיך אפשר לכפר על המעשים שלך ולהשתנות, אבל לאאאעעעע.... בשביל אנשים זה רק "תסמונת שטוקהולם" כל הזמן. דיי איזה מפספסים את הנקודה אתם!

והרימייק כ"כ נוראי שאין לי מאיפה להתחיל. מצד אחד הם מנסים לעשות את בל יותר פמיניסטית - במקורי היא רק קוראת ספרים, אבל ברימייק היא גם מלמדת ילדה לקרוא וגם ממציאה מכונת כביסה ואז בא אליה איזה גבר ונוזף בה על הדברים האלה. וואו, איזה לא האכלה בכפית זאת, כאילו הסרט אמר- בואו נראה לכם ככמה שהיא פמיניסטית אם לא הבנתם את זה במקרה! בעוד שבמקור היא פמיניסטית בצורה טבעית, ובלי לעשות מזה יותר מדי טרארם ולהאכיל אותנו בכפית כאילו תראו- גבר רנדומלי בא וצועק עליה שהיא מלמדת ילדה לקרוא!! :mad:

אבל הכי גרוע זה שהם שינו את החיה לגמרי ברימייק. במקורי הוא באמת דוש בהתחלה, אבל באמת לומד להכיר אותה ומשתנה, ברימייק הוא דוש אליה כל הזמן. הדבר הכי מרכזי שאני זוכרת זה הקטע עם הספרייה. במקורי הוא נותן לה את הסיפרייה במתנה כי הוא מתאהב בה, ברימייק הוא מתווכח איתה על רומאו ויוליה ואומר לה שהוא שונא את הסיפור שהיא הכי אוהבת, ואז הוא כזה יש עוד מלא ספרים יותר טובים, קלטי את הספרייה העצומה שלי כי אני כזה עשיר ויש לי מלא ספרים. ואני כזה רואה את זה ולמההההה שינו את הרגע הזה?! זה אחד הרגעים המכוננים שהוא נותן לה את הספריה במתנה??- למה לשנות את זה כשהשארתם את רוב הדברים אותו דבר. |פנים||פנים||פנים| כאילו מה עבר לכם בראש אני פשוט לא מצליחה להבין?!? והיו עוד המון שינויים קטנים כאלה כ"כ מפגרים שרק פגמו במסר של הסרט המקורי במקום לחזק אותו ולמהה???

הדבר היחיד הטוב ברימייק שגסטון חתיך ולאפו גיי קאנונית (אם כי רגע היציאה שלו מהארון הוא שתי שניות), וזה כייף לששפ אותם יותר מאת גסטון ולאפו המקוריים. אבל ברצינות זהו. אין סיבה לגירסת הלייב להתקיים!
 

didalf

Well-known member


אני כ"כ שמחה שלא הייתי צריכה להסביר לך למה כל הקטע של תסמונת שטוקהולם, הוא בולשיט, ואם לצטט מישהי שמאוד אהבתי: נמאס כבר של האנשים חושבים שהם יותר חכמים מסרט ילדים של הנייטיז! וכל ה"טייקים" המעצבנים האלה על כמה נסיכות דיסני בעייתיות, כאילו, זה אגדה עם טירה מכושפת ונרות מדברים, זה הכל מטאפורי, דיי כבר עם התסמונת שטוקהולם הזאת! אתם מוציאים את כל הקסם מהאגדות האלה ולא מבינים מה היוצר ניסה להגיד.
אני שמחה ששמחתי אותך:-D ומסכימה.
בסופו של דבר אפשר לסכם את הסרט בכך שזה סיפור על שני בחורים שרוצים את אותה בחורה, שניהם דושים בהתחלה, אבל אחד ממשיך להיות דוש ורע אליה ומנסה לשלוט בה בכוח, והשני מבין שהיא בת אדם ומוותר על הצרכים שלו בשבילה ולומד להשתנות. זה סיפור על גאולה וסליחה, ואיך אפשר לכפר על המעשים שלך ולהשתנות, אבל לאאאעעעע.... בשביל אנשים זה רק "תסמונת שטוקהולם" כל הזמן. דיי איזה מפספסים את הנקודה אתם!
הא רעיון יפה.
והרימייק כ"כ נוראי שאין לי מאיפה להתחיל. מצד אחד הם מנסים לעשות את בל יותר פמיניסטית - במקורי היא רק קוראת ספרים, אבל ברימייק היא גם מלמדת ילדה לקרוא וגם ממציאה מכונת כביסה ואז בא אליה איזה גבר ונוזף בה על הדברים האלה. וואו, איזה לא האכלה בכפית זאת, כאילו הסרט אמר- בואו נראה לכם ככמה שהיא פמיניסטית אם לא הבנתם את זה במקרה! בעוד שבמקור היא פמיניסטית בצורה טבעית, ובלי לעשות מזה יותר מדי טרארם ולהאכיל אותנו בכפית כאילו תראו- גבר רנדומלי בא וצועק עליה שהיא מלמדת ילדה לקרוא!! :mad:

אבל הכי גרוע זה שהם שינו את החיה לגמרי ברימייק. במקורי הוא באמת דוש בהתחלה, אבל באמת לומד להכיר אותה ומשתנה, ברימייק הוא דוש אליה כל הזמן. הדבר הכי מרכזי שאני זוכרת זה הקטע עם הספרייה. במקורי הוא נותן לה את הסיפרייה במתנה כי הוא מתאהב בה, ברימייק הוא מתווכח איתה על רומאו ויוליה ואומר לה שהוא שונא את הסיפור שהיא הכי אוהבת, ואז הוא כזה יש עוד מלא ספרים יותר טובים, קלטי את הספרייה העצומה שלי כי אני כזה עשיר ויש לי מלא ספרים. ואני כזה רואה את זה ולמההההה שינו את הרגע הזה?! זה אחד הרגעים המכוננים שהוא נותן לה את הספריה במתנה??- למה לשנות את זה כשהשארתם את רוב הדברים אותו דבר. |פנים||פנים||פנים| כאילו מה עבר לכם בראש אני פשוט לא מצליחה להבין?!? והיו עוד המון שינויים קטנים כאלה כ"כ מפגרים שרק פגמו במסר של הסרט המקורי במקום לחזק אותו ולמהה???

הדבר היחיד הטוב ברימייק שגסטון חתיך ולאפו גיי קאנונית (אם כי רגע היציאה שלו מהארון הוא שתי שניות), וזה כייף לששפ אותם יותר מאת גסטון ולאפו המקוריים. אבל ברצינות זהו. אין סיבה לגירסת הלייב להתקיים!
וואלה? דווקא חיבבתי את הרימייק חשבתי שהוא מהיותר מוצלחים שדיסני עשו (לעומת התועבה למשל של מלך האריות).
אבל לא כזה שמתי לב לדברים האלה. בעיקר זכור לי שהנאמברים המוזיקליים היו מוצלחים.
וכן גסטון היה חתיך.
 

It's Always Sunny

Well-known member
בטוח צפיתי בסרט הזה לפחות פעם אחת בחיי אבל כנראה הייתי קטנה כי הסרט יותר מוכר לי ממה שקראתי עליו באינטרנט.
בכל אופן, הוא עבר לי מהר אז זה אומר שנהניתי מאוד ושהעלילה משכה אותי, שזה דבר מאוד חיובי.

  • מתחילים את הסרט עם הנסיך האנוכי שמגרש את הקוסמת כי הוא חושב שהיא לא יפה. היא מתחילה להטיל עליו קללה ולהפוך אותו לחיה. רק אם ימצא אהבת אמת יחזור לצורתו האנושית. מעניין שהנסיך התחיל כבתור נער, הייתי בטוחה שהוא יהיה ילד.
  • מיד אחרי ההקדמה, בל מפציעה על המסך ומתחילה ישר לשיר. היא לא ממש מעוניינת בחיי הכפר ומעדיפה לשקוע בספרים. האנשים בכפר חושבים שהיא מוזרה בגלל זה.
  • במהלך השיר, בל מדברת על כך שהנסיכה לא תדע את זהותו של הנסיך, קראתי פעם תיאוריה שמדובר באלאדין ושזה איסטר אג עתידי אבל יש מצב שזה סתם משהו שדיסני חשבו עליו באותו רגע מבלי שתהיה עוד משמעות נוספת.
  • בינתיים אנחנו פוגשים את גאסטון (עם צבע העיניים הכי מזויף אבר) והסיידקיק שלו. הוא ממש רוצה להתחתן עם בל למרות שהיא לא מעוניינת בו וכל שאר בנות הכפר מקנאות בה כי הן רוצות את גאסטון (למרות שראינו במהלך הסרט רק 3 בנות שמעוניינות בו).
  • גאסטון אומר לבל שעדיף שלא תקרא כדי שלא תתחיל לפתח חשיבה עצמאית (הוא לא אמר את זה ככה, אני הסקתי את זה ממה שנאמר). אז בעצם כולם חושבים שבל ואבא שלה מוזרים כי הם לא הולכים בתלם?
  • אבא של בל הולך ליריד על מנת להציג את ההמצאה שלו. אבל לצערו הרב הוא הולך לאיבוד ביער והסוס שלו נוטש אותו. ייאמר לזכות פיליפ שהוא ניסה להזהיר את מוריס לא להיכנס לחלק המסוכן של היער. ומה פיליפ מקבל בתמורה? מוריס מאשים אותו |פנים| אולי פירשתי את זה לא נכון, אבל כשפיליפ ברח, פחדתי שמשהו יקרה לו יותר מאשר למוריס. פחדתי שלא נראה אותו יותר כייקרה לו משהו.
  • מוריס מצליח להימלט מהזאבים ונכנס לטירה של החיה. המשרתים (שכעת הם חפצים) מכניסים אותו בברכה (חוץ מהשעון חחח) ואז החיה מגיע וכולא את מוריס.
  • גאסטון מחליט להציע לבל נישואין, היא מצליחה להתחמק ממנו באלגנטיות [אני לא ראויה לך] ומעיפה אותו מהבית שלה ישר לביצה. אהבתי איך שכולם התחילו לנגן ושהסיידקיק של גאטסון לא הבין מה קרה שם.
  • פיליפ מגיע אל בל והיא מבינה שמשהו לא בסדר ומגיעה לטירה. בל נכנסת לטירה והדבר הראשון שעלה לי לראש זה שאם היו לטירה הזו מנעולים (או לפחות לשער) אף אחד לא היה יכול להיכנס בכזו קלות.
  • בל מוצאת את מוריס אבל החיה מפתיע את שניהם, בל מחליטה לקחת את מקומו של אביה בטירה (שזה אומר שהיא תישאר שם לנצח) והם לא מספיקים להיפרד.
  • החיה מנסה להתחבב על בל (שעדיין עצובה כי לא נפרדה מאביה) אבל יוצא לו קצת עקום כי הוא מצווה על בל לבוא לארוחת ערב.
  • גאסטון עדיין מבואס על כך שבל דחתה אותו ושר שיר על כמה שהוא מוצלח. מוריס מגיע אל הפאב ומעדכן את כולם שבל נחטפה על ידי החיה אבל אף אחד לא מאמין לו.
  • החיה לחוץ כי הוא כבר לא יודע איך להתנהג ליד אנשים אחרי הרבה זמן שהיה לבד, גברת פוטס ולומייר מנסים להדריך אותו איך להתנהג לידה (כולל חיוך לא מוצלח של החיה :-D). הוא לחוץ כי הוא חושב שיכול להיות שבל היא האחת.
  • אבל דברים לא מסתדרים כשבל מסרבת לבוא לארוחת הערב, החיה מתעצבן וכועס עליה.
  • בל יוצאת מהחדר והמשרתים מארגנים לה ארוחה חגיגית, אם אני לא טועה מדובר באחד הרגעים האייקונים של הסרט.
  • אחרי הארוחה, בל מקבלת סיור בטירה, היא רוצה לדעת מה יש באגף המערבי ומצליחה להיפטר מלומייר וקוגסוורת', היא מגלה את החיה באגף המערבי והוא כועס עליה שנכנסה לשם למרות שאמר לה לא להיכנס.
  • בל מחליטה לברוח אבל היא ופיליפ מותקפים שוב על ידי הזאבים (חחח, נראה לי שלסוס הזה יש טראומה), בל מנסה לגרש את הזאבים ולא מצליחה. החיה מגיע ונלחם בהם.
  • בל מטפלת בפצעים של החיה ומתחילה להירקם בניהם ידידות.
  • גאסטון משלם לבעלים (נראה לי?) של מוסד סגור שיכניס את מוריס לשם, כדי להכריח את בל להתחתן איתו. בינתיים, מוריס מחליט לא להיות פאסיבי וללכת להציל את בל בעצמו.
  • החיה מחליט לתת לבל גישה לספרייה שלו. הם מבלים יותר ויותר זמן ביחד ומתחילים לחבב אחד את השנייה.
  • המשרתים רואים את הקרבה של בל והחיה ומתחילים לשיר בהתלהבות כי הם חושבים שבקרוב יחזרו להיות בני אדם.
  • בל אומרת לחיה שהיא הייתה רוצה לראות את אבא שלה שוב והוא נותן לה להסתכל במראה הקסמים, בל רואה שאבא שלה בסכנה ומחליט לשחרר את בל.
  • אחרי שבל מוצאת את מוריס, הם חוזרים לכפר שם אנשי הכפר וגאסטון מנסים לאשפז את מוריס. בל מחליטה להוכיח להם שהחיה קיימת אבל זה רק גורם לכך שגאסטון מחליט שצריך להרוג את החיה.
  • הצחיק אותי שבעוד שבל ומוריס הצליחו להיכנס לטירה בקלות, גאסטון ואנשיו היו צריכים לקחת בול עץ כדי לפתוח את הדלת בכוח. זה הגיוני, כי המשרתים חסמו את הכניסה. סוף סוף הם למדו לא לתת לכל אחד שרוצה להיכנס :-D
  • המשרתים נלחמים באנשיו של גאסטון ובזמן הזה גאסטון הולך לאגף המערבי ורואה את החיה. החיה מחליט לא להילחם בו וגאסטון כמעט מנצח. עד שהחיה רואה את בל ומחליט להשיב מלחמה. וכמובן שהוא יותר חזק מגאסטון וכמעט הורג אותו אבל אז הוא מתחרט ונותן לגאסטון לחיות.
  • גאטסון פחות הגון מהחיה כי ברגע שהוא יכול הוא דוקר את החיה בגב אבל באופן אירוני זה מה שהורג את גאסטון עצמו.
  • בל מודה שהיא אוהבת את החיה ובכך גורמת לו (למשרתים) להפוך לאנושי. אני חייבת לציין שאני מעדיפה את הגרסא החייתית אבל אולי זה קשור לכך שראינו אותו כל הסרט בצורה הזו.
  • היה לי מאוד מעניין לראות שהחיה בסרט הזה הוא לא ממש גיבור, אם הייתי צריכה לתאר אותו אולי הייתי אומרת שהוא אנטי גיבור? ברור שיש נבל בסיפור אבל החיה הוא לא הנסיך הסטנדרטי שאנחנו רגילים לראות בסרטי דיסני (לפחות לא הישנים).
  • לאן נעלמו כל האחים של צ'יפ? 🤔
  • אני אוהבת שבל החליפה בגדים בסרט כמה פעמים.
  • קצת הפריע לי שכולם חשבו שבל מוזרה כי היא מתבודדת ומעדיפה לקרוא אבל אני מבינה שהסרט מותח על זה ביקורת.
 
נערך לאחרונה ב:

It's Always Sunny

Well-known member
פויה נסיך שטחי.
אבל מזה הוא טינאייג'ר בתכלס, אם הוא צריך ללמוד להתנהג עד גיל 21. בן כמה הוא היה כשזה קרה? 15? 16? הקריין אמר שעברו שנים. איפה ההורים שלו?
10 שנים??? הנסיך היה בן 11 סה"כ כשהוטלה הקללה??? איזה הגזמה הוא פאקינג היה ילד!!
הוא נראה אבל בדיוק כמו בדיוקן שלו. אז אולי הוא כאילו תקוע באותו גיל וגם כל הרהיטים עד שתשחרר הקללה? אבל אז איך הוא יגיע לגל 21?? יש פה פאק חמור בלוגיקה!!
נראה לי שגם מי שהיה אחראי על אנימציה לא היה בטוח.
בדיוק רשמתי בתגובה שלי שחשבתי שהוא היה ילד ועכשיו אני מבינה למה חשבתי ככה. זה בטח מבלבל.

אוי לא אבא הלך לאיבוד. הוא צריך להקשיב לסוס ולא לעשות קיצור דרך. עכשיו הוא מאשים את הסוס? חוצפה!
אם היה לו וויז זה לא היה קורה. איך אנשים הסתדרו פעם בלי וויז וגוגל מאפס???
חחחח, לגמרי, על שני הדברים שכתבת.

אני תמיד תוהה מי ואיך בנה את הטירות העצומות האלה בימים ההם.
אולי זה היה בסטנדרט לבנות טירות כאלה פעם אז זו לא היה ביג דיל כמו שאנחנו מסתכלים על זה עכשיו.

בל גם הגיעה לטירה.
חחח כולם מתלהבים שהגיעה בת לטירה כמו בנים בכיתת מחשבים.
:-D

עם כל החגיגה הזאת בסוף היא אכלה משהו??
גם אני תהיתי את זה, נראה שהם עסוקים בלהראות לה מה הם הכינו יותר מאשר לתת לה לאכול.

אוי השיער שלה יפה פזור שתשאיר אותו ככה.
וואו, לגמרי, גם אני חשבתי ככה, פשוט זה היה נראה לי שולי מדי כדי לציין את זה.

וואי הם באמת שני סתומים עכשיו במקום להראות לה את אבא שלה במראה ואז לשחרר אותה הוא פשוט צריך להציע לה להזמין אותו לגור איתם!! אוקי כלומר לשחרר אותה זה המעשה האצילי יותר לעשות בעצם. אבל יכל להציע "אבל אם את רוצה אני אשמח אם תחזרו שניכם לפה". סתומים|פנים|
חחח, אני אוהבת איך אין לך בעיה לצאת על דמויות שאת אוהבת/בעד אותן דמויות אם הן עושות דברים טיפשיים :-D

אח איזה שמלה אייקונית|מאוהב| ושיר אייקוני|מאוהב| וסצנה אייקונית|מאוהב|
"טייל אז אולד אז טיימ
סונג אז אולד אז ריימ
ביוטי אנד דה ביסטטטטטטטטטטטט
"|מאוהב|
זה שיר כזה חמוד :-]

והנה לכל הטוענים על תסמונת שטוקהולם - בתכלס היא כן חופשיה ללכת והיא הלכה. אבל יש שלג והוא הציל אותה מזאבים ונפצע, בגלל זה היא חזרה. ובטירה יש רהיטים מדברים וספריה עצומה ואין את האידיוטים בכפר שמזלזלים בה ואת גסטון, אז אולי זה לא כזה נורא להשאר שם.
לסיכום בתכלס זה סרט יפה עם מסר יפה וכל הקשקושים על תסמונת שוקוהלם ושהיא מתאהבת בחוטף שלה זה בולשיט. היא די מהר נשארה שם מבחירה, והם התקרבו לאט והתאהבו מזה שהם למדו להכיר אחד את השני והשתנו לטובה כתוצאה מההכירות. דווקא סרט הרבה יותר מתקדם בקטע הזה, לעומת סרטי דיסני אחרים שבהם הם מתאהבים בחמש שניות.
והמסר האמיתי הוא לא לשפוט אנשים לפי המראה שלהם, ואיך שאנשים פוחדים ממה שהם לא מכירים אז הם תוקפים במקום ללמוד להכיר, והמפלצת האמיתית זה לא מי שנראה מכוער אלא מי שהלב של מכוער כמו גסטון.
אני כ"כ שמחה שלא הייתי צריכה להסביר לך למה כל הקטע של תסמונת שטוקהולם, הוא בולשיט, ואם לצטט מישהי שמאוד אהבתי: נמאס כבר של האנשים חושבים שהם יותר חכמים מסרט ילדים של הנייטיז! וכל ה"טייקים" המעצבנים האלה על כמה נסיכות דיסני בעייתיות, כאילו, זה אגדה עם טירה מכושפת ונרות מדברים, זה הכל מטאפורי, דיי כבר עם התסמונת שטוקהולם הזאת! אתם מוציאים את כל הקסם מהאגדות האלה ולא מבינים מה היוצר ניסה להגיד.

בסופו של דבר אפשר לסכם את הסרט בכך שזה סיפור על שני בחורים שרוצים את אותה בחורה, שניהם דושים בהתחלה, אבל אחד ממשיך להיות דוש ורע אליה ומנסה לשלוט בה בכוח, והשני מבין שהיא בת אדם ומוותר על הצרכים שלו בשבילה ולומד להשתנות. זה סיפור על גאולה וסליחה, ואיך אפשר לכפר על המעשים שלך ולהשתנות, אבל לאאאעעעע.... בשביל אנשים זה רק "תסמונת שטוקהולם" כל הזמן. דיי איזה מפספסים את הנקודה אתם!
אני זוכרת שנתקלתי בתיאוריה של תסמונת סטוקהולם לפני הרבה שנים, לא נראה ממש שהייתה לי דעה לגבי העניין הזה.
מעניין מה שאתן רושמות, אני חושבת שאם רוצים אפשר למצוא בעיות בסדרה/סרט שלא נוצרו בעשור האחרון.
 

didalf

Well-known member
  • במהלך השיר, בל מדברת על כך שהנסיכה לא תדע את זהותו של הנסיך, קראתי פעם תיאוריה שמדובר באלאדין ושזה איסטר אג עתידי אבל יש מצב שזה סתם משהו שדיסני חשבו עליו באותו רגע מבלי שתהיה עוד משמעות נוספת.
הא רעיון מגניב.

  • גאסטון אומר לבל שעדיף שלא תקרא כדי שלא תתחיל לפתח חשיבה עצמאית (הוא לא אמר את זה ככה, אני הסקתי את זה ממה שנאמר). אז בעצם כולם חושבים שבל ואבא שלה מוזרים כי הם לא הולכים בתלם?
נכון. כפר של אידיוטים.

אבא של בל הולך ליריד על מנת להציג את ההמצאה שלו. אבל לצערו הרב הוא הולך לאיבוד ביער והסוס שלו נוטש אותו. ייאמר לזכות פיליפ שהוא ניסה להזהיר את מוריס לא להיכנס לחלק המסוכן של היער. ומה פיליפ מקבל בתמורה? מוריס מאשים אותו |פנים|
חחח בדיוק!

  • פיליפ מגיע אל בל והיא מבינה שמשהו לא בסדר ומגיעה לטירה. בל נכנסת לטירה והדבר הראשון שעלה לי לראש זה שאם היו לטירה הזו מנעולים (או לפחות לשער) אף אחד לא היה יכול להיכנס בכזו קלות.
חחח תכלס. למה אתה לא נועל את הטירה שלך?:-D

  • בל יוצאת מהחדר והמשרתים מארגנים לה ארוחה חגיגית, אם אני לא טועה מדובר באחד הרגעים האייקונים של הסרט.
בהחלט
  • בל מחליטה לברוח אבל היא ופיליפ מותקפים שוב על ידי הזאבים (חחח, נראה לי שלסוס הזה יש טראומה),
תכלס, מסכן פיליפ הסוס:-D

  • הצחיק אותי שבעוד שבל ומוריס הצליחו להיכנס לטירה בקלות, גאסטון ואנשיו היו צריכים לקחת בול עץ כדי לפתוח את הדלת בכוח. זה הגיוני, כי המשרתים חסמו את הכניסה. סוף סוף הם למדו לא לתת לכל אחד שרוצה להיכנס :-D
כי הפעם הם ראו אותם מגיעים. זה לא איזה בנאדם אחד. זה המון של אנשים עם לפידים שרים בקול שהם הולכים להרוג את החיה, היה זמן להתכונן.

  • אני אוהבת שבל החליפה בגדים בסרט כמה פעמים.
נכון.

אולי זה היה בסטנדרט לבנות טירות כאלה פעם אז זו לא היה ביג דיל כמו שאנחנו מסתכלים על זה עכשיו.
אבל איך?? כאילו עבדים. אבל היה פחות מכשור טכנולוגי איך בנו דברים עצומים כאלה?

חחח, אני אוהבת איך אין לך בעיה לצאת על דמויות שאת אוהבת/בעד אותן דמויות אם הן עושות דברים טיפשיים :-D
כי אני רוצה בטובתם שלא יחבלו לעצמם.

מעניין מה שאתן רושמות, אני חושבת שאם רוצים אפשר למצוא בעיות בסדרה/סרט שלא נוצרו בעשור האחרון.
אם רוצים אפשר למצוא בעיות בכל דבר.
 

It's Always Sunny

Well-known member
אבל איך?? כאילו עבדים. אבל היה פחות מכשור טכנולוגי איך בנו דברים עצומים כאלה? [בניית טירות]
אני משערת שזה פשוט לקח הרבה זמן ודרש הרבה (הרבה) אנשים.

אם רוצים אפשר למצוא בעיות בכל דבר.
:-D
צודקת.
אני נוטה לעשות את זה הרבה כשאני לא אוהבת משהו (למרות שאני בטוחה שכולנו ככה) אז יש פעמים שאני מנסה להזכיר לעצמי להישאר עם ראש פתוח ולנסות לקבל דעות של אחרים.
 

didalf

Well-known member
אני נוטה לעשות את זה הרבה כשאני לא אוהבת משהו (למרות שאני בטוחה שכולנו ככה) אז יש פעמים שאני מנסה להזכיר לעצמי להישאר עם ראש פתוח ולנסות לקבל דעות של אחרים.
אם את לא אוהבת משהו אז כנראה יש לך סיבה ואת מוצאת את הבעיות שהפריעו לך.
העניין הוא שהיום אנשים אוהבים לבוא מראש למשהו ולחפש את הבעיות שבו.
 

טוני החתול

Well-known member
מנהל
אבל איך?? כאילו עבדים. אבל היה פחות מכשור טכנולוגי איך בנו דברים עצומים כאלה?
אני לא יודע עד כמה את באמת סקרנית,
אבל אם את סקרנית במידה של 15 דקות אז את יכולה לצפות בזה:

אבל אחד הדברים שחשוב לזכור הוא שזה פשוט לקח הרבה יותר זמן.
כלומר טירה פשוטה ולא מורכבת אולי יכלו בתוך שנים בודדות,
אבל קתדרלות ענקיות יכלו לקחת מאות שנים להגיע למה שאנחנו רואים כיום.
 
למעלה