מזוכיזם או פחדנות?

[יוסף1948]

ודעתך על המשמעות והתוכן???

 

[רכה ונשית]

לא הייתי יכולה לכתוב שיר כזה

יש בו שורות של השפלה, כאב, אכזבה, עצב והכי גרוע מבחינתי - השלמה עם מצב שאינו טוב <אלא רע להפליא> לכותב השיר. אני - לוחמנית כלביאה - לא יכולה לסבול בשקט ולהמשיך לרצות את הסבל הזה. זה לא אומר שבעבר לא היו לי מערכות יחסים לא בריאות

 

[ורד הבר1]

פחות מתחברת

אם כי יש בשיר הזה משהו, בייחוד בבית הראשון שלו, אחר כך פחות מבחינתי... השיר מבחינתי שממש מייצג את מה שדיברתי עליו בדיון זה "סליחות" של לאה גולדברג בגרסתו המלאה (כנראה שרק אישה שכותבת אישה יכולה לקלוע ככה) א. באת אליי את עיניי לפקוח, וגופך לי מבט וחלון וראי, באת כלילה הבא אל האוח להראות לו בחושך את כל הדברים. ולמדתי: שם לכל ריס וציפורן ולכל שערה בבשר החשוף, וריח ילדות - ריח דבק ואורן הוא ניחוח לילו של הגוף. אם היו עינויים - הם הפליגו אליך מפרשי הלבן אל האופל שלך. תנני ללכת, תנני ללכת לכרוע על חוף הסליחה. ההמשך מדהים, אבל יוצא כבר ארוך מידי, ולעצם הדיון שלנו הבית הראשון בהחלט מייצג לדעתי.

 

[יוסף1948]

מכיר את השיר

חשבתי עליו גם בהקשר של הדיון הזה החלק הראשון מתאר את תפקידי במערכת יחסים מאוד משמעותית שלי אבל בלי החלק של אם היו עינויים - הם הפליגו אליך מפרשי הלבן אל האופל שלך. תנני ללכת, תנני ללכת לכרוע על חוף הסליחה. לך כנראה נחוץ המכלול טוב שיש משוררים שיכתבו את רגשותינו - אני מאוד אוהב את שירי האהבה של רחל

 

[ורד הבר1]

ובכל זאת אכתוב גם את סיום השיר...

(ואדלג על האמצע...) החודש ניחש על טרפי הבבונג, תלש את ימי וזרקם אל התהום: זוהר ועונש, צער ועונג, דרך - פתרון החלום. אז גחנתי, קשרתי שרוכי נעלייך, ליוויתיך דמומה עד סיפי הנמוך. ובדרך אליה, בכל משעולייך לבלב יגוני כחיוך. ואדע כל נדרי הבגידה שנדרת, ואגרתי לך את שלוות הימים. והרכנתי ראשי הנכנע כשחזרת חזרת קרוב ותמים. מבחינתי הוא מסכם הכי טוב את הדיון. זה מכלול "זוהר ועונש, צער ועונג," "לבלב יגוני כחיוך." החיוך דר בכפיפה אחת עם היגון והצער עם העונג. בלתי ניתן להפרדה. ובנקודה אחת אנחנו מסכימים לגמרי - כמה טוב שיש משוררים שכותבים את מה שאנחנו מרגישים (הייתי צריכה פשוט לעלות את השיר הזה מהתחלה ולחסוך לי את כל נסיונות ההסברים שלי

)

 

[יוסף1948]

ואוו - לא הכרתי את ההמשך!!!

אלא רק את הקטע המושר !!!! אתעמק בו ואשוב אלייך - אולי אבין טוב יותר אותך

 

[ורד הבר1]

זה נמצא רק בספרי השירה של לאה גולדברג

יש עוד מהאמצע שלא כתבתי. אם תרצה, אני אצרף את כולו. לדעתי זה שמכירים רק את הקטע המושר מפספס חלק מאוד גדול מהשיר.

 

[יוסף1948]

אנא ממך - שילחי נא את כולו

וודאי שהכרה חלקית מחמיצה את המסר כולו ככלל - איני חסיד גדול של לאה גולדברג

 

[ורד הבר1]

"סליחות" / לאה גולדברג - הגרסה המלאה של השיר

א. באת אליי את עיניי לפקוח, וגופך לי מבט וחלון וראי, באת כלילה הבא אל האוח להראות לו בחושך את כל הדברים. ולמדתי: שם לכל ריס וציפורן ולכל שערה בבשר החשוף, וריח ילדות - ריח דבק ואורן הוא ניחוח לילו של הגוף. אם היו עינויים - הם הפליגו אליך מפרשי הלבן אל האופל שלך. תנני ללכת, תנני ללכת לכרוע על חוף הסליחה. ב. אשמתי מאוד, כי עודני זוכרת את חום צעדייך בשחור הדממה, היתה סליחתי נבונה ואחרת, עכשיו היא פשוטה כדמעה. פניך שלווים - בשתיקת מבטי הם. גופך נתאדה והיה למזמור. ופה רק המלח של ים על שפתיים, וריח השמש בשזף העור. ושוב לא אבוא בידייך לגווע, הרשני את כל תפילותייך לשתוק. רק ראה וקדש: הכחול הגבוה שוקע בכחול העמוק. ג. עוד זאת השעה הזורחת אל גל, עוד תכלת בים טובלת. הלילה ירח יקצור במגל אץ זהב תוגתי הנבהלת. את זכר גופך בליטוף הימי, את האופק הבא אליך, אותך העוזב את חופי, כמי שאיננו רוצה ללכת. אז אגש לחלון לבקש פתרונים, והלילה יפתח לי לוע, ואראה, כי אנחנו נהיה אחרונים, אחרונים היודעים לסלוח. ד. החודש ניחש על טרפי הבבונג, תלש את ימי וזרקם אל התהום: זוהר ועונש, צער ועונג, דרך - פתרון החלום. אז גחנתי, קשרתי שרוכי נעלייך, ליוויתיך דמומה עד סיפי הנמוך. ובדרך אליה, בכל משעולייך לבלב יגוני כחיוך. ואדע כל נדרי הבגידה שנדרת, ואגרתי לך את שלוות הימים. והרכנתי ראשי הנכנע כשחזרת חזרת קרוב ותמים.

 

[אבישג זו אני]

שיר נפלא

ובעיקר אוהבת את השורות באת כלילה הבא אל האוח להראות לו בחושך את כל הדברים. כייף שהבאת אותו לכאן

 

[ורד הבר1]

גם לדעתי

אחד האהובים עלי ביותר. אני מאוד אוהבת את "מפרסי הלבן אל האופל שלך" וחוץ מזה שהוא נהדר, הוא כל כך מסכם טוב את הדיון הזה

 

[יוסף1948]

תודה עלמתי !!!!../images/Emo140.gif

ואם אי פעם נפגש אני מבטיח לשיר לך אותו - אם תרצי כמובן

 

[ורד הבר1]

העונג כולו שלי ../images/Emo140.gif

ובנוגע לשירה.... תסלח לי אם אוותר? זה כזה שיר נשי..... וכרגע, לפחות, יש לי איש אחד שמילה במילה מתאימה לקשר שלי איתו.... אבל המון תודה על הנכונות לשיר!!!

 

[ורד הבר1]

אה, ועוד משהו. לא "האשמתי" אותך

המילה "האשמה" ממש לא במקום פה. יש צורת מחשבה גברית, שבה אם נמצא קו שבו נקודה א' תגיע לנקודה ג' ותעבור בדרך ב- ב' - יימצא הפתרון האולטימטיבי. אם תסביר לי מספיק טוב ומקיף - אני אבין. מחשבה נשית היא מעגלית יותר אנחנו מקשיבות, שותקות, מפנימות, מכילות ואחרי זמן מה מגיע הפלט שיכול להיות שייראה לחלוטין לא כמו משהו שמוביל מנקודה לנקודה, אבל יהיה לו היגיון פנימי משלו (היגיון נשי, כמובן) ולראיה למה אני מתכוונת, תקרא את תגובות הנשים בשרשור לעומת תגובות הגברים.

 

[בילבולונט]

סופסופ משהו שאני מזדהה איתו

אני לגמרי לא בעד גברים שיעשו לי רע (וברגע שמישהו מתחיל עם זה הוא חוטף בעיטה בעכוז ועף קיבינימאט מחיי) אבל אני כן מזדהה עם מה שורדבר כותבת כאן גם אני מ"לובשות המכנסיים". מנהלת עסק בתחום גברי, נחשבת בקרב עמיתי ל"אחלה גבר" וגם "אחד מהחבר'ה" וכן הלאה ביטויים מצד אחד יש בזה משהו מדליק ונעים וממלא סיפוק מצד שני, לפעמים כל כך מתחשק לי להיות פשוט ולגמרי אישה נניח, מבאס אותי שכמעט לא קונים לי יותר מתנות נשיות. שהסביבה שלי התרגלה לראות בי "טום בוי" נצחית. בראש השנה אמא שלי פתאום הפתיעה עם אריזה מרשרשת ובתוכה שלל קרמים נעימים וריחניים, ואני זרחתי מאושר כמו ילדה קטנה. ולכן נדמה לי שגם בהיכרויות אני מחפשת לי גבר שיוביל, שיראה בי את המקום הרך והנשי והמתרפק. שיתן לי לכמה שעות לא להיות חזקה כמו סלע. וכן יוסף, אני אוהבת שהוא בוחר. לא רק זה, אני אוהבת לא לשאול בכלל מה עושים ולאן הולכים. אני נותנת לעצמי להיות מופתעת וברוב המקרים החוויה נהדרת, ולו לזמן קצר

 

[אבישג זו אני]

גבר חדש (ורד..גם אלייך../images/Emo13.gif

אנחנו כבר בתקופה פוסט פמניסטית שחוזרת להבחנות בין נשים לגברים. הגבר החדש לא חוזר להיות הגבר המסורתי ומצד שני לא הגבר שמפתח את הצד הנשי ,אלא משהו חדש.גבר שמצד אחד יש בו עוצמה,כוח פיזי ונפשי,גבר מכוונן מטרה שיודע מה הוא רוצה מעצמו ומהעולם ומצד שני גבר שיש בו רגישות נפשית ואינטלקטואלית שיכול לראות את האישה שאיתו כחלק נפרד ומסוגל לפרגן לה על ההתפתחות העצמית שלה בקריירה או בכל דבר. מבינה את התסכול של ורד כי קשה למצוא גברים כאלה עדיין. גם האישה עוברת שינוי,לא האישה הכנועה המסורתית אבל גם לא האישה שמנסה להדמות לגבר כדי להשיג את השוויון.גם אנחנו נדרשות לשינוי שבו מצד אחד אנחנו נותנות מקום לנשיות שלנו,ליכולת שלנו להתמסר,לתת לעצמנו לפעול עפ האינטואיציה והרגש ,לסמוך על הגבר שלנו ולתת לגבריות שלו מקום ומצד שני לא לבטל את עצמינו,להתפתח בכל התחומים ולא להיות תלותיות.זה משהו חדש כזה שעוד לא הפנמנו ברובינו אבל השינוי נמצא. ועוד משהו,הגבר החדש לא נבהל מהרגשות העזים של האישה,הוא נשאר שם בנוכחות מלאה ומכיל אותה.

 

[לוטה בערפל]

אהבתי את מה שכתבת..

התחברתי כל כך. כמה נכון-גמני חושבת כך.

 

[אבישג זו אני]

תודה../images/Emo13.gif

 

[ורד הבר1]

את מציירת

סוג של גבר אידאלי יכול להיות שקיימים כאלה, אני פשוט עדיין לא הגעתי אליהם (או שהם לא הגיעו אלי

) אני מאמינה שזה תהליך שקורה, ובמהלך הזמן יותר ויותר גברים מהסוג שתארת ייראו במחוזותינו אולי הילדים שלנו, שכבר מקבלים חינוך שונה מזה שאנחנו קיבלנו אבל אני חושבת שבנוף הישראלי הקיים בדורנו, שהגברים שלנו גדלו על חינוך קיבוצניקי ומיליטנטי עדיין קשה לראות את זה. אוהבת מאוד את מה שכתבת. נותן אופק

 

[אבישג זו אני]

ברור שזה אידאלי

בואי נסתכל אל האופק