מחשבות על לידות, יולדות ומיילדות.
- פותח הנושא mise
- פורסם בתאריך
לצפות שהמיילדת תתמוך ביולדת זו
פנאטיות? זו נראית לי דרישה בסיסית. אני לא מתווכחת על התערבויות כאלו ואחרות - זה באמת עניין של סגנון אישי, בטחון, וגם תיאום ציפיות עם היולדת. אבל מצב שבו מיילדת מביעה חוסר אמון ביכולתה של יולדת ללדת (יש לי בראש סיפור ששמעתי בע"פ), צועקת עליה, כופה עליה צורת התמודדות מסוימת (ואני לא מדברת על מצב חירום) - לא נשמע לי סביר בשום מקום, ובלידת בית בפרט.
פנאטיות? זו נראית לי דרישה בסיסית. אני לא מתווכחת על התערבויות כאלו ואחרות - זה באמת עניין של סגנון אישי, בטחון, וגם תיאום ציפיות עם היולדת. אבל מצב שבו מיילדת מביעה חוסר אמון ביכולתה של יולדת ללדת (יש לי בראש סיפור ששמעתי בע"פ), צועקת עליה, כופה עליה צורת התמודדות מסוימת (ואני לא מדברת על מצב חירום) - לא נשמע לי סביר בשום מקום, ובלידת בית בפרט.
רוני של יובל ומאיה
New member
גם לי זה מוזר לשמוע ולראות
שמיילדת צועקת או "כועסת" או מכריחה יולדת להתמודד עם הכאבים באופן ספציפי. ודווקא כן בהקשר של הלידה של דנה, זה אחד הדברים שעוררו בי תמיהה מסויימת. למה זה צריך להיעשות כך? דווקא דברים אחרים יכולתי להבין, כל מה שקשור בבטחון היולדת והלידה והתינוק. תראי, אני לא מומחית בלידות... הכי הרבה לידות שראיתי (חוץ מהלידות של עצמי) היו בסרטים וסדרות בטלויזיה
בארה"ב יש סדרות רבות שעוסקות בהריון ולידה ותינוקות. התכניות הן ממש ריאליטי בהתגלמותן ומראים את התנהלות הלידה, היולדת, והמיילדת, בלי לביים (כאילו שאפשר לביים גם אם היו רוצים
). אז למרות שחותכים מן הסתם 90 אחוז מהלידה, עדיין ניתן לראות את ההתנהלות. ויש תכנית אחת, שהיא דווקא מהחביבות עליי, שנקראת HOUSE OF BABIES. היא עוסקת בבית יולדות בפלורידה המנוהל ע"י מיילדות בלבד. המיילדת הראשית שלהם היא ממש סרג'נט בצבא וראיתי אותה כבר צועקת וכועסת על יולדות הרבה פעמים בתכנית... לי זה עושה התכווצות לא נעימה בכל פעם. אני לא מבינה למה זה נחוץ. הנסיון שלי עד כה עם המיילדות שלי הוא כל כך נעים וחמים ואוהב, ועם זאת מקצועי ורציני. אני סומכת עליהן שתדענה לכוון אותי לכוון הנכון כשאצטרך בעזרתן, ושתעזובנה אותי לנפשי אם זה מה שארצה. "תיאמנו ציפיות" עוד בפגישה הראשונה כשהייתי בשבוע 8, בלי כוונה בכלל וממש לא קראנו לזה ככה, אבל זה מה שיצא... ואני שמחה על כך. לא רק על כך שהן יודעות מה אני מצפה, אלא גם שאני יודעת כיצד הן בד"כ מתנהלות ושאני גם יודעת שהן מצפות ממני שכשהן יאמרו לי מעבר לכל ספק "רוני, עכשיו את חייבת לעשות X" אני אדע שאני באמת חייבת. כי סתם, בלי סיבה, זה לא יעלה.
שמיילדת צועקת או "כועסת" או מכריחה יולדת להתמודד עם הכאבים באופן ספציפי. ודווקא כן בהקשר של הלידה של דנה, זה אחד הדברים שעוררו בי תמיהה מסויימת. למה זה צריך להיעשות כך? דווקא דברים אחרים יכולתי להבין, כל מה שקשור בבטחון היולדת והלידה והתינוק. תראי, אני לא מומחית בלידות... הכי הרבה לידות שראיתי (חוץ מהלידות של עצמי) היו בסרטים וסדרות בטלויזיה
לגבי תיאום ציפיות -
כמובן. חייבים לתאם ציפיות. אבל יש דברים שא"א לצפות. ואני מדברת במיוחד על לידות ראשונות. אפשר לדעת שהמיילדת תצעק עליך פתאום? האם אפשר לצפות שהמיילדת תתבדח על חשבון הצירים ה"לא מתקדמים שלך" בפניך, או תגיד לך שאת מפונקת כי את מסרבת ללחוץ כשהיא מורה לך ללחוץ? האם אפשר לצפות שהיא תגיד לך "אין לך סיכוי ללדת בלי זירוז?" לא. יש דברים שא"א אפשר לצפות ולתאם מראש, אם לא נתקלים בהם קודם, או לפחות שומעים עליהם ממישהו שחווה.
כמובן. חייבים לתאם ציפיות. אבל יש דברים שא"א לצפות. ואני מדברת במיוחד על לידות ראשונות. אפשר לדעת שהמיילדת תצעק עליך פתאום? האם אפשר לצפות שהמיילדת תתבדח על חשבון הצירים ה"לא מתקדמים שלך" בפניך, או תגיד לך שאת מפונקת כי את מסרבת ללחוץ כשהיא מורה לך ללחוץ? האם אפשר לצפות שהיא תגיד לך "אין לך סיכוי ללדת בלי זירוז?" לא. יש דברים שא"א אפשר לצפות ולתאם מראש, אם לא נתקלים בהם קודם, או לפחות שומעים עליהם ממישהו שחווה.
יש לי הגיגים רבים ומשונים בנושא
בגלל שאני לא הכי ממוקדת יהיה לי קל יותר לכתוב בנקודות. סליחה אם זה נראה כמו סיכום בכיתה ד'. -תביאו בחשבון שלא לכולנו יש לוקסוס של בחירה במיילדת.אצלי יש את המרחק הגיאוגרפי הגדול מאד ואת העובדה שכל המיילדות של אימה'י(חוץ מאחת בצפון)סרבו לקבל לידת לנל'ק ע'פ הפרוטוקול. ולנסוע לצפון ללדת "בבית" לא בא בחשבון מבחינתי.ואני לא היחידה במצב הזה. ככה שלפעמים עדיף מיילדת בית שאולי לא בדיוק בת הזוג הרוחנית המושלמת שלי אבל שמוכנה לעשות את העבודה במקצועיות הנדרשת.כי האלטרנטיבה של ללדת בבי'ח היא לא משהו. -שזה מוביל אותי למה ששושה בלה מנסה לדבר על זה,על המציאות שאנחנו יוצרות ועל המקום שבו אנחנו שמות את עצמינו. לי עושה הרושם שאנחנו קצת מגזימות עם הציפיות שיש לנו מהמיילדת בית.הכל מתחיל בנו,ושם נמצאים השורשים. מנסיוני,ברגע שהבנתי שזו המיילדת שיש לי. ברירית מחדל-הסתדרתי עם המציאות הזו מהצד הכי טוב ונכון עבורי. כולל יצירת מציאות לידה כזו שבה למיילדת יהיה את התפקיד והמקום שאני נותנת לה ולא שהיא לוקחת.וזה אומר גם לדעת מתי להזמין אותה להגיע הביתה. בלידה השנייה שבעצם היתה הראשונה אחרי הקיסרי קראתי למיילדת מאד מוקדם והמקום שלי היה לתת לה להשתלט על קצב הלידה.וזה ממש הרס לי. ואני לא יכולה להאשים אותה. אני צריכה לקבל אחריות על הכל.לא ממקום של האשמת עצמי אלא להבין מה באנרגיות שם הביא ללידה כפי שהיתה. אין כאן מקום להאשמה ולאשמה כי זה רע ורק מביא חולי ונאחס.יש מקום ללמידה והבנה עמוקה ביותר. -אני מסכימה בהחלט עם העובדה שגם בלידת בית יכולים להיות מצבים שדורשים מהמיילדת לתת "סטירת לחי" מעוררת ליולדת.לידת בי היא לא רק נרות ומוסיקת דולפינים. בסופו של דבר יש תינוק ויולדת שהאחריות של המיידלת היא לדאוג לרווחתם הפיזית בראש ובראשונה. -יש משקל גדול שצריך לתת עליו את הדעת לגבי הזמנת חברות/תומכות לידה. לא בהכרח יהיה חיבור מוצלח בינם לבין המיילדת.ותאום הציפיות צריך להעשות גם במישור הזה.
בגלל שאני לא הכי ממוקדת יהיה לי קל יותר לכתוב בנקודות. סליחה אם זה נראה כמו סיכום בכיתה ד'. -תביאו בחשבון שלא לכולנו יש לוקסוס של בחירה במיילדת.אצלי יש את המרחק הגיאוגרפי הגדול מאד ואת העובדה שכל המיילדות של אימה'י(חוץ מאחת בצפון)סרבו לקבל לידת לנל'ק ע'פ הפרוטוקול. ולנסוע לצפון ללדת "בבית" לא בא בחשבון מבחינתי.ואני לא היחידה במצב הזה. ככה שלפעמים עדיף מיילדת בית שאולי לא בדיוק בת הזוג הרוחנית המושלמת שלי אבל שמוכנה לעשות את העבודה במקצועיות הנדרשת.כי האלטרנטיבה של ללדת בבי'ח היא לא משהו. -שזה מוביל אותי למה ששושה בלה מנסה לדבר על זה,על המציאות שאנחנו יוצרות ועל המקום שבו אנחנו שמות את עצמינו. לי עושה הרושם שאנחנו קצת מגזימות עם הציפיות שיש לנו מהמיילדת בית.הכל מתחיל בנו,ושם נמצאים השורשים. מנסיוני,ברגע שהבנתי שזו המיילדת שיש לי. ברירית מחדל-הסתדרתי עם המציאות הזו מהצד הכי טוב ונכון עבורי. כולל יצירת מציאות לידה כזו שבה למיילדת יהיה את התפקיד והמקום שאני נותנת לה ולא שהיא לוקחת.וזה אומר גם לדעת מתי להזמין אותה להגיע הביתה. בלידה השנייה שבעצם היתה הראשונה אחרי הקיסרי קראתי למיילדת מאד מוקדם והמקום שלי היה לתת לה להשתלט על קצב הלידה.וזה ממש הרס לי. ואני לא יכולה להאשים אותה. אני צריכה לקבל אחריות על הכל.לא ממקום של האשמת עצמי אלא להבין מה באנרגיות שם הביא ללידה כפי שהיתה. אין כאן מקום להאשמה ולאשמה כי זה רע ורק מביא חולי ונאחס.יש מקום ללמידה והבנה עמוקה ביותר. -אני מסכימה בהחלט עם העובדה שגם בלידת בית יכולים להיות מצבים שדורשים מהמיילדת לתת "סטירת לחי" מעוררת ליולדת.לידת בי היא לא רק נרות ומוסיקת דולפינים. בסופו של דבר יש תינוק ויולדת שהאחריות של המיידלת היא לדאוג לרווחתם הפיזית בראש ובראשונה. -יש משקל גדול שצריך לתת עליו את הדעת לגבי הזמנת חברות/תומכות לידה. לא בהכרח יהיה חיבור מוצלח בינם לבין המיילדת.ותאום הציפיות צריך להעשות גם במישור הזה.
רוני של יובל ומאיה
New member
../images/Emo45.gif מסכימה איתך בכל מילה!
כשקראתי את הסיפור של דנה (האלילה) עברו בי הרבה מחשבות ורגשות, חלקן כללו כעס על המיילדת ועל שאר המלווים, חלקם עוררו בי תמיהה גם על המיילדת והמלווים וגם על היולדת ובן זוגה, אבל בסופו של דבר אני חושבת שמדובר פה בלידה לא שגרתית ואני מבינה ומצפה ממיילדת בית שלא תיקח סיכונים מיותרים. ולגבי תיאום ציפיות - אני חושבת שחשוב שזה ייעשה משני הכוונים, לא רק מכוון היולדת שמצפה ללידה כזו וכזו, אלא גם מצד המיילדת וציפיותיה מהיולדת במידה ומגיעים לשעת חירום או כשמתעוררת בעיה. כשהכל עובד תקין, בטח שהמיילדת צריכה לשבת מהצד ולא להתערב אלא אם כן מבקשים את התערבותה. מספיק שהיא שמה עין ורואה שהכל בסדר. אבל כשיש בעיות מסויימות, מחובתה להתערב ולתת הנחיות ולנסות לפתור את הבעיה. בשביל זה בדיוק היא נמצאת שם, במיוחד בלידת לנל"ק.
כשקראתי את הסיפור של דנה (האלילה) עברו בי הרבה מחשבות ורגשות, חלקן כללו כעס על המיילדת ועל שאר המלווים, חלקם עוררו בי תמיהה גם על המיילדת והמלווים וגם על היולדת ובן זוגה, אבל בסופו של דבר אני חושבת שמדובר פה בלידה לא שגרתית ואני מבינה ומצפה ממיילדת בית שלא תיקח סיכונים מיותרים. ולגבי תיאום ציפיות - אני חושבת שחשוב שזה ייעשה משני הכוונים, לא רק מכוון היולדת שמצפה ללידה כזו וכזו, אלא גם מצד המיילדת וציפיותיה מהיולדת במידה ומגיעים לשעת חירום או כשמתעוררת בעיה. כשהכל עובד תקין, בטח שהמיילדת צריכה לשבת מהצד ולא להתערב אלא אם כן מבקשים את התערבותה. מספיק שהיא שמה עין ורואה שהכל בסדר. אבל כשיש בעיות מסויימות, מחובתה להתערב ולתת הנחיות ולנסות לפתור את הבעיה. בשביל זה בדיוק היא נמצאת שם, במיוחד בלידת לנל"ק.
אני רוצה לחדד כאן משהו
תראי ברמה האישית אני מכירה את ג'ודי והיא היתה המיילדת בלידה של ביתי. אבל מה שבאמת היה לי לומר זה שכל מיילדת תמיד יהיו כמה סיפורים פחות מוצלחים בלידות. אני לא מכירה מיילדת אחת שלכולם יש רק מילים טובות לומר עליה. זה רק מחזק את הנושא של דינאמיקה והתאמה.מכיוון שהיולדת היא זו שבוחרת "לעשות עסקה" עם המיילדת,לדעתי עליה חלה חובת האחריות לברר טוב טוב עם עצמה אם באמת יש שם כימיה או שהיא מכריחה את עצמה לחוש כימיה מרוב רצון למצוא כבר מיילדת. מקווה שהסברתי ברור.
תראי ברמה האישית אני מכירה את ג'ודי והיא היתה המיילדת בלידה של ביתי. אבל מה שבאמת היה לי לומר זה שכל מיילדת תמיד יהיו כמה סיפורים פחות מוצלחים בלידות. אני לא מכירה מיילדת אחת שלכולם יש רק מילים טובות לומר עליה. זה רק מחזק את הנושא של דינאמיקה והתאמה.מכיוון שהיולדת היא זו שבוחרת "לעשות עסקה" עם המיילדת,לדעתי עליה חלה חובת האחריות לברר טוב טוב עם עצמה אם באמת יש שם כימיה או שהיא מכריחה את עצמה לחוש כימיה מרוב רצון למצוא כבר מיילדת. מקווה שהסברתי ברור.
ברור לחלוטין (לפחות לי)...
תראי בכלליות מטרת הפינה היא שאלות כלליות למיילדות שונות- שאלות מקצועיות ואישיות. ג'ודי הביעה רצון להשאל שאלות ונראה לי שגם שאלות הקשורות להשקפת עולמה בנוגע לתפקידה כמיילדת. מקווה שזה ברור שהמטרה היא לא, חלילה, לתקוף אותה ולא לדבר ישירות על המקרה של דנה, אלא באמת לשמוע את השקפתה.
תראי בכלליות מטרת הפינה היא שאלות כלליות למיילדות שונות- שאלות מקצועיות ואישיות. ג'ודי הביעה רצון להשאל שאלות ונראה לי שגם שאלות הקשורות להשקפת עולמה בנוגע לתפקידה כמיילדת. מקווה שזה ברור שהמטרה היא לא, חלילה, לתקוף אותה ולא לדבר ישירות על המקרה של דנה, אלא באמת לשמוע את השקפתה.
מצרפת בקשה שלי לא לתקוף את
ג'ודי על הלידה שלי, מה עוד שאני לא הרגשתי בלידה רע איתה, אני ממש מכבדת אותה ואוהבת אותה וחושבת שהיא אחלה. אני מזכירה לכולן שהיא לקחה אותי כשאף אחת אחרת לא הסכימה, ושמרה על קוליות (לפחות עד השלב האחרון) למרות דימום מפתיחה של 3 אצבעות ושלב לחיצות ארוך מאוד. בסוף היא נלחצה אבל לא נראה לי שמיילדות אחרות לא היו נלחצות (ואולי יותר). יש לי רק מילות תודה לג'ודי שעזרה לי להגשים חלום. אני גם מרגישה נורא כי אני חושבת שהיא רוצה לשמור על פרופיל נמוך ולא הייתה מעוניינת שכולם ידעו שהיא המיילדת שלי. זאת מפני שהיא לקחה על עצמה סכון מקצועי כשלקחה אותי. פישלתי בגדול בספור הלידה, כתבתי בכוונה "המיילדת" אבל אחרי שפרסמתי קלטתי ששמה התפלק לי וזה לא בסדר. (הייתה גם מישהי שהתייחסה לכך שכתבתי המיילדת - והנה הסיבה) אשכר, אני אשלח קובץ חדש כששמה מושמט לגמרי מספור הלידה ואם את מתכוונת לצרף אותו לפורום, אשמח אם תצרפי את החדש. אז אם אני יכולה לבקש מכן, בבקשה אל תקשרו יותר את שמה עם הספור שלי, ובטח לא בהתארחות שלה אצלנו בפורום. תודה.
ג'ודי על הלידה שלי, מה עוד שאני לא הרגשתי בלידה רע איתה, אני ממש מכבדת אותה ואוהבת אותה וחושבת שהיא אחלה. אני מזכירה לכולן שהיא לקחה אותי כשאף אחת אחרת לא הסכימה, ושמרה על קוליות (לפחות עד השלב האחרון) למרות דימום מפתיחה של 3 אצבעות ושלב לחיצות ארוך מאוד. בסוף היא נלחצה אבל לא נראה לי שמיילדות אחרות לא היו נלחצות (ואולי יותר). יש לי רק מילות תודה לג'ודי שעזרה לי להגשים חלום. אני גם מרגישה נורא כי אני חושבת שהיא רוצה לשמור על פרופיל נמוך ולא הייתה מעוניינת שכולם ידעו שהיא המיילדת שלי. זאת מפני שהיא לקחה על עצמה סכון מקצועי כשלקחה אותי. פישלתי בגדול בספור הלידה, כתבתי בכוונה "המיילדת" אבל אחרי שפרסמתי קלטתי ששמה התפלק לי וזה לא בסדר. (הייתה גם מישהי שהתייחסה לכך שכתבתי המיילדת - והנה הסיבה) אשכר, אני אשלח קובץ חדש כששמה מושמט לגמרי מספור הלידה ואם את מתכוונת לצרף אותו לפורום, אשמח אם תצרפי את החדש. אז אם אני יכולה לבקש מכן, בבקשה אל תקשרו יותר את שמה עם הספור שלי, ובטח לא בהתארחות שלה אצלנו בפורום. תודה.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.