חזרתי...
זה לא מקום, במובן של סביבה פיסית, זו יותר... תחושה, הרגשה, מצב נפשי שבא/ה פתאום, ללא הכנה (וטוב שבאה) בתדירות שאיני מצליח לעקוב אחריה או לגרום לה. הכי טוב שאני יכול להגיע, ביוזמתי זה לפני השינה הידיעה שהנה, עוד מעט, בחלומות אני יכול להשתולל. ולמחרת אני עושה לי הקרנה פרטית. וגם לפעמים כאשר אני מכבה את הקשב אני מרגיש חופש. זה מאד קשה לכבות אותו, גם להדליק אבל אני מעדיף אותו דלוק, כי בעזרתו אני יכול להקשיב גם לתחושות החופש אני חושב שזה עניין של הרגשה של תרגום היחס בין סביבה - דירסט והמתרגם זה אני. לגבי קבוצת השאלות השניה... ואני מתייחס למצב מתמשך של "אותה הבנה" ביניהם, לא משהו חד פעמי, זה נשגב מבינתי ממש. מצד שני, אפשר לראות את זה כמקריות. אם ההבנה הייתה "צבע העור" הרי שהיו לנו בעולם שתי קבוצות עם אותה הבנה. כנ"ל אם ההבנה הייתה "מין". ואלו המקרים הקלים. אז מדי פעם, כמו סיכויי הזכיה בלוטו, שני אנשים (או יותר) מוצאים ביניהם מצב כזה. אבל הצד הראשון מעניין אותי יותר. נתת לי חומר טוב.