מי היתה במפגש על הנושא כאב בלידה

[הקטנה באלפי ישראל]

הכאב אכן תופס מקום אדיר בחווית

הלידה שלי. כפי שכבר סיפרתי הוא הפתיע אותי בעוצמתו האדירה. ויתכן שסף הכאב שלי נמוך במיוחד. ולי יש סבתא שזכתה בלידות קלות מאד, כנראה. כשאמא שלי סיפרה לה שהיתה לה לידה קשה (עכוז במצג טוסיק, ללא משככי כאבים, בשכיבה על הגב, שהובילה אותה לסכנת חיים), ענתה לה סבתי: "אני לא יודעת מה זו לידה קשה".... ויש לי חברה שמתארת את כאבי הלידה ככאבים של קילקול קיבה (

). מה שבטוח, עלי לעבוד על נושא ההתמודדות עם הכאב...

 

[אם פי 3]

זה הכל בראש

כמו שאומרת אחת מידידותינו הותיקות (איפה את? כבר המון זמן לא ראינו את זיו מקלדתך...מתגעגעת...) כלומר - לא הכאב. הוא שם. יש לו תפקיד (גם על זה דובר בשיחת-הכאב - התפקיד הוא לגרום לנו להתמקד בלידה, ולנוע נכון). העוצמה שלו אולי משתנה מאחת לשניה, אבל רוב הנשים אכן מתארות כאב חזק מאד-מאד. אבל מרכזיות הכאב בסך חווית הלידה, זה באמת הכל בראש. וזה עניין של בחירה.

 

[הקטנה באלפי ישראל]

אז איך "בוחרים" אחרת../images/Emo35.gif

 

[swann]

דמיון מודרך. עוזר להתמודד

וגם עוזר ללידה להתקדם.

 

[אם פי 3]

גמצלי ככה

בטח שהיה כאב. הכי-בעולם. ובכל זאת, החוויה שלי מהלידה (ואני מתכוונת גם מיד בסופה, לא רק ממרחק הזמן) היתה של אושר גדול - גם מהתינוק, כמובן, אבל גם, מאד מאד, מהלידה עצמה. אולי זה בגלל שהיה לי קיסרי בעברי, שבו לא הרגשתי "לידה" (לא הגעתי לשלב הצירים אפילו), וזה נתן לי פרופורציות - זה הרי כל כך אחרת. בטח גם לאוקסיטוצין יש חלק בזה - אבל זה בהחלט חלק מהעניין.

 

[Manty]

או, עוד אחת קיצונית ואנוכית

שכל מה שמעניין אותה זה חווית הלידה. את מבינה שסיכנת את תינוקך בלידה ביתית, (ועוד אחרי קיסרי?!!!) רק בשביל "לידה מעצימה" (מושג הזוי).. לגמרי לא מובנת לי הפאנאטיות הזו.. יש לך מזל עצום שהכל הסתיים בטוב. רק שתדעי לך שיכול היה גם להיגמר אחרת.

 

[הקטנה באלפי ישראל]

ובטח

היא בכלל נכנסה להריון נוסף רק כדי לתקן חוויות, ולא כי רצתה עוד ילד

 

[debby12]

../images/Emo6.gif אוהיו גוזאימסו

מנטי'לה

. את נשמעת חדורת אמונה ומוטיבציה כמו עוכרי-הלידה האמיתיים

 

[mise]

זהו, אני בדיוק חושבת על זה בימים

האחרונים. מה ז"א שהם תמיד אומרים "סיכון מול חוויה מעצימה"? אני לא מבינה את זה. הם יודעים שלידה כזו היא דבר מעצים?

 

[אם פי 3]

../images/Emo6.gif

הלנלק"יות האלו... ועונה בכל זאת ברצינות, בשבילי, ובשביל מי שלא מבין מה מצחיק כאן... אני אתעלם מהחצי הראשון של "סיכנת את תינוקך בלידה ביתית אחרי קיסרי" - כי על זה נדמה לי שיש כאן כבר הסכמה שרמת הסיכון בבי"ח היתה גדולה יותר. ואתייחס ל"רק בשביל "לידה מעצימה"". לידה מעצימה, זו לא סתם חווית לידה טובה. כמו טיול כיפי לחו"ל. זו לידה, שהשאירה אותי באופוריה כמה חודשים טובים - את כל משברי תינוק-חדש, עברתי בכזו אופוריה, שהכל היה קטן עלי. זו לידה, שכשאני נתקלת בקשיים בחיים, אני מזכירה לעצמי, שהצלחתי להתמודד עם הלידה, שאני חזקה. זו לידה, שבאה לאחר "לידה" קיסרית, עם חוסר הצלחה בהנקה, ועוד כמה משברים בדרך - והלידה הזו, יחד עם ההנקה וכל מה שמסביב חיזקה, חידשה בי את תחושת הנשיות, זרקה לפח את תחושת הפגימות שהיתה לי. הבריאה אותי מצלקות ה"אין לידה" שהיו לי קודם, מתחושת החסר. זו לידה, שיצאתי ממנה חזקה בגופי ובנפשי, בשלה יותר לאמהות, לאתגרים של הורות לתינוק קטן, להנקה, לגידול מתחשב בילד. זו לידה שגרמה לאבא-של-התינוק שלי, להיות רגיש אליו יותר, אוהב יותר. זו לידה שממנה יצא תינוק שלו ומוכן לחיים יותר (בניגוד לאחיו, זה שנולד בקיסרי, לא בשל לחלוטין, וסבל המון בראשית חייו). זו לידה מעצימה, בלי מרכאות. בלי פלצנות.

 

[זהר כרמי]

אםפי 3 יקירתי ../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif

א----מן.

 

[שָׂרָה]

לא נראה לי שכואב לתינוק

יש תינוקות שנולדים בשקט ולא בוכים, בעיקר בלידות טבעיות רכות. אולי מדובר שזה כואב לתינוק בלידות התערבותיות?

 

[mise]

הרבה מעבר לכאב הפיזי

יש את הכאב הרוחני.

 

[קרן בינשטיין]

מנגנון התגובה לכאב אצל יילודים

מעט שונה ממה שאנחנו מכירים. תארי לעצמך שכל מה שאת מכירה זה רחם חמים ונעים, את שרויה במי השפיר , צפה לך להנאתך, צלילי העולם שסביב מסוננים, הטמפרטורה מאוזנת, את כולך עטופה וכל צרכייך מסופקים לך עוד לפני שחשת בצורך בהם. ופתאום את נדחפת, נסחטת, ממוסג'ת בחוזקה, לפעמים זה לוקח זמן ואת מחוצה לך בין קירות - צפוף. ואז בפתאומיות , את יוצאת לאויר העולם, סביבך צלילים, אורות, חישה אחרת במגע האויר בעור, מגע הידיים של אמא / מיילדת / רופא שאת עדיין לא רגילה אליו. מעולם לא החזיקו בך קודם. איזה עומס חושי אדיר הם חווים, זה בנוסף על תחילת התפקוד של מערכות הגוף השונות - דם, נשימה..... ומה זה בעצם כאב???

 

[אם פי 3]

ומצד שני

אם האם לא נעזרת במשככי כאבים כימיים, אז האנדרופינים או איך שקוראים למשככי הכאב הטבעיים, עוברים דרך השיליה לעובר, ומכניסים גם אותו למעין מיסטול-בריא שכזה. עדיין - אין ספק שבלידה, אפילו רכה, יש עומס רגשי ופיסי. (שימו לב, שכשמדברים על חבלי לידה של פרויקט, למשל, לא מדברים על כאבי-היוצרים, אלא על צרות-של-התחלה של הפרויקט עצמו).

 

[g a n i]

אם פי, התיאוריה הזו הטרידה אותי

אז עשיתי מיני-מחקר (מה זה מיני, מיקרו

) הסברה היא שהתינוק מייצר כמות אנדורפינים עצומה לפני ובמהלך הלידה - האמת? הגיוני, ותומך בתיאוריה של צפריר - ואנדו' אימהיים אכן עוברים שליה אבל כמותם בטלה בשישים יחסית לייצור העצמי. אז אני מקווה שתינוקות אפי' לא סובלים יותר בלידתם

 

[קרן בינשטיין]

גם אצל האם רמות האנדורפינים גבוהות

ועדיין, לי - זה כאב. אבל ללא קשר - רק רציתי לדגיש שכאב אצל יילודים לא חייב להיות מובע ע"י בכי.

 

[debby12]

בהרצאה של יאפ ון דר ואל

בדיאדה בשנה שעברה (אמבריולוג הולנדי) הוא השמיע את התיזה שלו שתינוקות קיסריים סובלים יותר בלידתם בדיוק מהסיבה שאין להם אנדורפינים. ההסבר שלו גם היה דרך האמא (כלומר האמא לא מייצרת אנדורפינים כין אין לידה פעילה). אבל האמת - גם אם נלך על התיאוריה שהתינוק מייצר אותם בעצמו, קשה לי להניח שזה קורה בחלקיק השניה שבה חותכים את דופן הרחם. נראה לי הגיוני הניתוח שלו.

 

[צימעס]

אין-לחשוד-בצפריר-שהוא-אוחז-

בעמדה-רפואית-ולא-רוחנית. הוא-מתיחס-לטלטלה-הגדולה-שעובר-התינוק-במעבר-משם-לפה.

 

[g a n i]

גמני! גמני!

נורא קשה לסכם (לא שכחתי שהבטחתי לך, ניסיתי לנסח והתייאשתי). מבחינת טיפים פרקטיים לא עלה משהו חדשני: עיסוי בסקרום (עצם העצה), להיות בתנועה, להיות זקופה, להשתמש בקול. לא זוכרת אם עלה אבל מה שאצלי עשה סוויצ' גדול בחשיבה ועזר לי ברמה המנטלית זה להתרכז בכל ציר בנפרד ובהפוגות בין הצירים - לנוח! לא לחשוב על כמה כאב ולא לדאוג מכמה יכאב אלא להנות מהמנוחה. אם פי הצחיקה אותי כשאמרה שתפקיד הכאב הוא לגייס מאיתנו 100% תשומת לב, שלא ייפול לנו התינוק בשירותים או משהו... הגיוני, אבל למה זה חייב להיות כל-כך *הרבה* כאב? ועדיין, קשה להעביר 3~ שעות שיחה בנקודות. היו הרבה סיפורים, יצא שוויפסנה הייתה אישו גדול ועלתה כמה פעמים (באופן עקיף, נדמה לי שבעיקר כהמחשה לנוכחות אמיתית), ומה עוד? החלק השני היה אמור להיות מוקדש לשאלה בנושא אחר, אבל קצת התפזרנו (מעשית ורעיונית).