קצת חומר למחשבה
תתביישו שבימים קשים כאלה, בהם אם נהרגת מירי בעודה מגוננת בגופה על התינוק שלה, בהם הורים ושלושה ילדים נהרגים כי אכלו במסעדה, אתם מ ת ג י י ס י ם להגן על אויבינו. כאשר כל העולם מפנה אצבע מאשימה כלפי ישראל, אנשים מתוכנו מעכירים את האווירה. בימים בהם שירות צבאי חשוב מאין כמוהו, הרבה יותר מבימי שקט, והחשיבות לשירות ביחידת שדה גבוהה מתמיד, אתם מעודדים בני נוער להשתמט מצה"ל, כדי לשמור על זכויותיהם של אויבינו צמאי הדם. אני מתאר לעצמי שרבים ממכם הם "יפי נפש" שמתרעמים על כך שחרדים לא משרתים בצבא, לדעתי אתם גרועים לא פחות, אתם עושים זאת כדי להגן על פושעים, על אלו שרצחו אם בקפה אפרופו ליד בתה התינוקת, אלו שבגללם שלושת ילדי משפחת כהן ישארו קטועי גפיים. צה"ל לא צריך חיילים כמוכם, למרות שרבים בודאי קופצים על העגלה על מנת להשתמט משירות צבאי. גם מדינת ישראל לא צריכה אזרחים כמוכם שנלחמים בנו מבפנים. אם ההזדהות שלכם עם בני דודינו הפלסטינאים היא כה עמוקה, תעשו צעד ולכו לחיות איתם בשטחי הרשות. אני ואתם בני נוער, לא יותר מזה, למרות שאנו בטוחים שהנוער יכול לחולל מהפכה אנחנו לא יודעים הרבה, עדיין לא עשינו דבר בעצמנו ולמרות זאת אתם בטוחים שבידיכם ההחלטה. איפה הימים בהם בני נוער הקריבו את עצמם בצורה עיוורת למען שלומם של בני עמם. אתם מבזים את מותם של אלפי חללי מערכות ישראל ונפגעי הטרור, אשר קיפחו את חייהם בהגנה על חייכם העלובים מפני אותם אלה עליהם אתם מגינים כעת.
