המלכודת היא בהחלפת המלה כמות ,במלים אחרות,וזאת ללא כל תועלת
מדוע המלה כמות לא מוסרת את התוכן הפנימי שלה ישירות ?
אתה משתמש במלים מספר, יחידות מדידה, ו כמה, כדי לתאר את התוכן הפנימי של המלה כמות.
אם אשאל מה זה מספר ? תצטרך להשתמש במלה כמות להסביר אותו, ומצב
זה הוא מצב של מלכודת מלים.
ואם אשאל מה זה כמה ? שוב תשתמש במלה כמות.
מעגל הקסמים הזה , הוא מלכודת המלים, ומלכודת זאת נוצרת, כאשר מנסים לתאר תוכן פנימי של מלה, עם תוכן פנימי של מלים אחרות.
אבל צריך לזכור, כי לאף מלה אין תוכן פנימי, אלא רק תוכן חיצוני של צורה גיאומטרית.
ואיך נשבר מעגל הקסמים הזה ? איך יוצאים ממלכודת המלים ? פשוט מאוד.
עוברים למעשים פשוטים המזהים מה שיש במציאות, פרחים, עצים , מכוניות, כוכבים, מטבעות , ואז פתאום מגיעה ידיעה טבעית ששמה המוסכם הוא כמות.
יש כמות של פרחים בערוגה, וכמות של מטבעות בכיס, וכמות של מכוניות במגרש החניה, וכמות של ס"מ בגובהו של ראובן, וכמות של ק"ג במשקלו של לוי,
וכמות של ק"מ עד הירח , וכן הלאה ללא סוף.
עתה נשבר סופית מעגל הקסמים, והמלה כמות נהפכת לשם של ידיעה טבעית המושגת בעקבות מעשים.
אין יותר הגדרות חסרות טעם, יש עתה ידיעות טבעיות שיש להם שמות.
גם השפה האנושית הופכת להיות פשוטה מאוד.
זוהי שפת שמות וזה הכל.
יש שמות של דברים, כמו עצים , מכוניות , חולצות
יש שמות של פעולות כמו ללכת, לקפוץ,
ויש שמות של ידיעות טבעיות כמו כמות, צורה , תנועה, חושך , אור, חם , קר וכ
אתה משתמש במלה הגדרה ללא היסוס , כי כך מקובל
אבל מה זה הגדרה ? לשם מה יש צורך בהגדרה ?
אם תנסה לענות על שאלות אלו, התשובה אכן תבוא.
היות ולמלה אין תוכן פנימי, חייבים לנסות להסביר אותה בעזרת מלים אחרות.
אבל ניסיון זה נועד לכישלון, כי גם למלים האחרות אין תוכן פנימי.
ומדוע בכל זאת שיטת ההגדרה קיימת ?
כי תהליך טבעי עצמאי מתרחש באדם, והוא מתרגם את המלל למעשים, וכך
אנשים מבינים זה את זה.....פחות או יותר.
בלי תרגום למעשים, אנשים לא יבינו זה את זה.
א.עצבר
מדוע המלה כמות לא מוסרת את התוכן הפנימי שלה ישירות ?
אתה משתמש במלים מספר, יחידות מדידה, ו כמה, כדי לתאר את התוכן הפנימי של המלה כמות.
אם אשאל מה זה מספר ? תצטרך להשתמש במלה כמות להסביר אותו, ומצב
זה הוא מצב של מלכודת מלים.
ואם אשאל מה זה כמה ? שוב תשתמש במלה כמות.
מעגל הקסמים הזה , הוא מלכודת המלים, ומלכודת זאת נוצרת, כאשר מנסים לתאר תוכן פנימי של מלה, עם תוכן פנימי של מלים אחרות.
אבל צריך לזכור, כי לאף מלה אין תוכן פנימי, אלא רק תוכן חיצוני של צורה גיאומטרית.
ואיך נשבר מעגל הקסמים הזה ? איך יוצאים ממלכודת המלים ? פשוט מאוד.
עוברים למעשים פשוטים המזהים מה שיש במציאות, פרחים, עצים , מכוניות, כוכבים, מטבעות , ואז פתאום מגיעה ידיעה טבעית ששמה המוסכם הוא כמות.
יש כמות של פרחים בערוגה, וכמות של מטבעות בכיס, וכמות של מכוניות במגרש החניה, וכמות של ס"מ בגובהו של ראובן, וכמות של ק"ג במשקלו של לוי,
וכמות של ק"מ עד הירח , וכן הלאה ללא סוף.
עתה נשבר סופית מעגל הקסמים, והמלה כמות נהפכת לשם של ידיעה טבעית המושגת בעקבות מעשים.
אין יותר הגדרות חסרות טעם, יש עתה ידיעות טבעיות שיש להם שמות.
גם השפה האנושית הופכת להיות פשוטה מאוד.
זוהי שפת שמות וזה הכל.
יש שמות של דברים, כמו עצים , מכוניות , חולצות
יש שמות של פעולות כמו ללכת, לקפוץ,
ויש שמות של ידיעות טבעיות כמו כמות, צורה , תנועה, חושך , אור, חם , קר וכ
אתה משתמש במלה הגדרה ללא היסוס , כי כך מקובל
אבל מה זה הגדרה ? לשם מה יש צורך בהגדרה ?
אם תנסה לענות על שאלות אלו, התשובה אכן תבוא.
היות ולמלה אין תוכן פנימי, חייבים לנסות להסביר אותה בעזרת מלים אחרות.
אבל ניסיון זה נועד לכישלון, כי גם למלים האחרות אין תוכן פנימי.
ומדוע בכל זאת שיטת ההגדרה קיימת ?
כי תהליך טבעי עצמאי מתרחש באדם, והוא מתרגם את המלל למעשים, וכך
אנשים מבינים זה את זה.....פחות או יותר.
בלי תרגום למעשים, אנשים לא יבינו זה את זה.
א.עצבר