בוודאי שמימוש החזון בצורה שמתאימה למציאות - זה מסובך.
הפואנטה שלי היא שזה שווה את המאמץ. ומאיפה המצאת את השטות הזאת, שבחברה מהסוג שאני מתאר לא יתייחסו לכל פסיק? בוודאי שיתייחסו. אבל הדברים יפתרו על-ידי דיאלוג מכובד והדדי שדואג לצרכים של כל המוערבים, ולא על-ידי חילופי צעקות וקללות שבהן כל צד מנסה לבטל את הצד השני כדי לזכות בכמה שיותר נקודות.
תראה... אפשר להיצמד לאיזושהי גישה פשטנית של הרעיון ולהצביע על הגיחוך שבה. או שאפשר להתמקד בפוטנציאל האדיר שלו ולחשוב איך הופכים אותו למשהו שניתן לבצע בפועל. הבחירה היא שלנו.
אגב, אפילו בסדרות הטלוויזיה המדוברות (שהן - כאמור - רק סדרות טלוויזיה, למקרה ששכחת), התמונה שמוצגת היא הרבה יותר מורכבת מהתיאור הפשטני שהבאת כאן. לא אמרת פעם שהיית חובב של הסדרות האלה? לא מבין איך אפשר לראות את מגוון הסיטואציות שעלו ביותר מ-700 פרקים, ואחר-כך לכתוב טקסט רדוד ופשטני כמו זה שכתבת הרגע.
ואפילו ככה, כמובן שזה טיפשי ונאיבי לצפות מהעולם האמיתי לעבוד כמו סדרת טלוויזיה. אני מדבר פה על אימוץ רעיון כללי שהוא בעל עוצמה, ולמצוא דרך ליישם אותו במציאות.
הפואנטה שלי היא שזה שווה את המאמץ. ומאיפה המצאת את השטות הזאת, שבחברה מהסוג שאני מתאר לא יתייחסו לכל פסיק? בוודאי שיתייחסו. אבל הדברים יפתרו על-ידי דיאלוג מכובד והדדי שדואג לצרכים של כל המוערבים, ולא על-ידי חילופי צעקות וקללות שבהן כל צד מנסה לבטל את הצד השני כדי לזכות בכמה שיותר נקודות.
תראה... אפשר להיצמד לאיזושהי גישה פשטנית של הרעיון ולהצביע על הגיחוך שבה. או שאפשר להתמקד בפוטנציאל האדיר שלו ולחשוב איך הופכים אותו למשהו שניתן לבצע בפועל. הבחירה היא שלנו.
אגב, אפילו בסדרות הטלוויזיה המדוברות (שהן - כאמור - רק סדרות טלוויזיה, למקרה ששכחת), התמונה שמוצגת היא הרבה יותר מורכבת מהתיאור הפשטני שהבאת כאן. לא אמרת פעם שהיית חובב של הסדרות האלה? לא מבין איך אפשר לראות את מגוון הסיטואציות שעלו ביותר מ-700 פרקים, ואחר-כך לכתוב טקסט רדוד ופשטני כמו זה שכתבת הרגע.
ואפילו ככה, כמובן שזה טיפשי ונאיבי לצפות מהעולם האמיתי לעבוד כמו סדרת טלוויזיה. אני מדבר פה על אימוץ רעיון כללי שהוא בעל עוצמה, ולמצוא דרך ליישם אותו במציאות.