יש לך הרבה שגיאות בהבנה הפיזיקלית של היקום.
הזמן והמרחב-חד הם.
לא "בערך" ולא "יתכן", אלא מדוד, בדוק ואמפירי.
למעשה, הזמן הוא מימד עצמאי לחלוטין, שמתנהג בדומה ליתר המימדים.
הדוגמא הפשוטה ביותר לצורך הוכחה, היא לדמיין דף עם ציר X ו-Y.
כעת דמיין אדם שטוח שחי במישור הדף, ונניח כי מהירות הליכתו קבועה.
אותו אדם יכול ללכת רק לאורך ציר X, בעוד על ציר Y הערך הוא 0.
כמובן הוא גם יכול ללכת רק על ציר Y, מבלי לנוע לאורך ציר X.
יותר מכך, הוא יכול ללכת בקו בין הצירים, כאשר התקדמותו לאורך כל ציר, תהיה בהכרח יותר נמוכה, מאילו רק היה נע על אותו הציר עצמו.
כלומר, אתה רואה כיצד תנועה לאורך צירים, היא תלויה ביחס בינהם, קרי ככל שתלך יותר על ציר X, ככה תצטרך לוותר על יותר מציר ה- Y, ולהפך.
כך גם הזמן מתנהג, קח את 3 הצירים התלת מימדיים המוכרים, וכעת תחיל את התנאים הכללים שהוזכרו גם על הזמן עצמו.
כלומר, ככל שתתקדם יותר ב-3 צירי המרחב, כך תצטרך לוותר על תנועה לאורך ציר הזמן.
אם תעמוד במקום, התנועה לאורך ציר הזמן תהיה מקסימלית.
ככל שתנוע מהר יותר, התנועה שלך על ציר הזמן תואט.
כאשר תגיע למהירות האור, התנועה על ציר הזמן תעצר ותהיה 0.
זה הבסיס לתורת היחסות הפרטית.
ואז מגיעה תורת היחסות הכללית, ושמה חותמת על כך שהזמן הוא מרחב.
ביחסות כללית, כוח המשיכה מתואר בתור עיוות של המרחב עצמו, כלומר הסבר גיאומטרי של המרחב, יוצר את מה שאנו מתארים בתור כוח משיכה.
והפלא ופלא, באזורים בהם כוח המשיכה מופיע, גם הזמן עצמו מתעוות כמו המרחב התלת מימדי.
כלומר, ככל שתהיה בשדה כבידה גדול יותר, כך הזמן ינוע לאט יותר ביחס לאדם שאינו בשדה דומה.
עכשיו בוא ונסבך קצת את הענינים...
לאור העובדה שבמהירות האור אין תנועה על ציר הזמן, ולאור הגילוי החדש של ההיגס, נובע שטרם היווצרות שדה ההיגס (כמה מילארדיות "שניה" אחרי המפץ), הכל נע במהירות האור, שכן לא הייתה קיימת תכונת המסה.
ומכאן שהזמן עצמו, ככל הנראה, נוצר רק מעט אחרי המפץ, ולא ביחד איתו.
ולכן השאלה של "מה היה לפני זה", מאבדת רלוונטיות, שכן המונח "לפני", מושתת על ההנחה שהזמן קיים.
עכשיו לגבי דבר אחר שאמרת,
ציינת כי איפה שאין מרחב, יש "ריק", וזה שגוי לחלוטין לומר זאת.
"ריק" אינו באמת ריק, נהפוכו, הריק שופע באנרגיה שמקורה בחלקיקים וירטואליים, ולכן כדי לייצר "ריק" צריך להשקיע אנרגיה.
ומכאן ש"בגבולות" היקום, לא תמצא ריק, שכן ריק היא תכונה של היקום עצמו.
כלומר "מחוץ" ליקום, אין כלום. לא "ריק", לא זמן, לא אנרגיה או מסה. פשוט לא קיים. אני יודע שזה לא אינטואטיבי, אבל אם היקום היה מתנהג אינטואטיבית, אז לא היה לנו את תורת היחסות והקוונטים היום...
אם חלקיקים וירטואליים נשמעים לך "מונפצים", קח כפית מיונז, ודמיין כי ללא חלקיקים וירטואליים אלו, הוא היה נוזלי, ולא צמיגי כפי שהוא.
ראה אפקט קזימיר (שימוש באנרגיית הריק).
כמובן שניתן לייצר חלקיקים וירטאליים במעבדה, ואנטי חומר מושתת על כך שזה "חוסר" או "חור" בחלקיק וירטואלי שהיה אלמלא יושב בריק.
כמובן שגם את כל שנאמר על תורת היחסות, הכל אושש בניסוי, לדוגמא ראייה כיצד זמן מחצית חיים של יסודות רדיאוקטיבים גדל, ככל שהם מואצים מהר יותר במאיץ חלקיקים.