מעצבנים אותי :

[u r i el]

מעצבנים אותי :

1. חלק ( נכבד ? ) של מגישי החדשות בטלוויזיה.

2. בני משפ' גולדין.

 

[אמי ר]

איך הצליחה משפחת אבלים (אוננים אפילו) להכעיס את כבודו?

 

[u r i el]

פומפוזיות וראוותנות.

 

[אשר אטדגי]

חלק אינטגרלי מהנרטיב המרכיב את המיליה שלהם - אדוני הארץ

אליטה, אשר אין בלתה, ובה כל מי שלא חושב כמותם, אינו אלא הדוניסט מוצהר, או חרדי מנוון.

כמובן, שאיןו אדם נשפט בשעת צערו, אך אני מכיר את המשפחה הזו מקרוב, לפחות את חלקה, ויודע שכך הם אוחזים ביום יום, להוציא את ההורים, שפשוט נמשכו אחרי ילדיהם, וברבות השנים, הפכו ליציר כפיהם.

 

[kaner91]

אתה מגזים

למדתי עם הדר וצור, הייתי בהלוויה, ופרט לרב שלו מעלי שאולי טיפה הגזים לא ראיתי שם ראוותנות סטייל "אין בילתנו"

 

[u r i el]

הראיון העתונאי במוצ"ש,

כשכל אחד מהנוגעים בדבר כמעט "דחף עצמו" להשמיע את דברו ואח"כ הקריאה להלוויה המונית ( מה שהיה ספונטני ובלתי מוזמן במקרה של החייל הבודד ) ... כל אלה - לטעמי - היו ראוותנים מדי.

והשווה את התנהלותה של בני משפ' שליט העדינים והאציליים.

 

[אשר אטדגי]

את הדר אני לא מכיר

את צור כן, הוא מגיע לשיעורים שלי כשהוא בחופשות.

אני לא דיברתי על מאורעות הלווויה, אלא על הבקשה של האחות שכולם יגיעו! משמע אין דין הדר נוחו עדן כדין 63 הנערים נערינו.

אני חייב לציין, מייד, וללא שתהיה שום הבחנה שגויה, מדובר במשפחה מלומדת מאוד, וערכית מאוד מאוד מאוד (את בתי לו הייתה לי הייתי משיא לבנם). רק שהיא רואה את ערכיה מעל לערכי האחר, וכאן אני באמת מגזים באשר אני מכליל, אבל לפחות חלקם כן רואים כך.

 

[אשר אטדגי]

ואגב, היה מעניין מאוד לו נפגשנו.. שכן גם אני בין המלווים

 

[kaner91]

אולי בשבעה..

 

[אשר אטדגי]

קנר, בעניין אחר

שכן הסוגיה הזו על מה חושבים האחרים, וכיצד אני מבין אותם, לא יודע כיצד זה אחזתני (מלבד בולמוס אידיוטי) והגבתי עליה.

אני מצוי בימים אלו בעבודה מסויימת אודות הגרש"ז אויערבך ז"ל - שהיא ספיח לעבודה הגדולה יותר - "הפסיקה הליטאית - 1948 - 2000"

בכל אופן, לנידון דידן, במסגרת עבודתי נחשפתי לפסק מאוד מיוחד של הגרש"ז ובייחוד לסברה מאוד "יוניקית" אני חייב לציין, שאומנם מצאתי לה מקום אצל חלק מהראשונים והאחרונים, אבל לא בכזו בהירות.

אתה בטח יודע את פסיקתו של החזון אי"ש בנוגע לחשמל בשבת. הוא טוען שמעבר להבערה, יש כאן גם משום מלכאכת "בונה וסותר" (ויש לזה נפק"מ מרובות ואכמ"ל) הגרש"ז בתשובה לדעה זו ב"מנחת שלמה" חולק על כך בסברה שמכיוון שאנשים לא "קוראים" לפעולת החשמל בנייה ולכיבוי סתירה, הולכים אחרי מה שאנשים קוראים. הוא נותן דוגמאות לגבי מלאכת בורר וכותב: "..הרי שחזינן שאף במלאכות דאורייתא אזלינן נמי בתר שמא. וכיוון שנלענ"ד דה"ה נמי שפתיחת מעגל וסגירה נקראת רק בשם שימוש ואינם קרויים כלל בלשון בני אדם בשם בונה וסותר". לדעתו, על אף שהדבר כשלעצמו הוא אכן מלאכת בונה וסותר, מכל מקום אנחנו הולכים אחרי מה שהאנשים קוראים לזה, וזה כשלעצמו "יוצר את המלאכה".

שזה בעצם לומר: המציאות היא רק מה שניתן לומר עליה (בפומבי), ולא היא כשלעצמה, שכן היא כשלעצמה למעשה אינה אלא לא כלום. נשמע מוכר?

 

[kaner91]

הפסקה הזו

היא קומנסנסית בעליל, אינני יודע מדוע תרצה להעמיס עליה מטען מטאפיזי מיותר.

 

[אשר אטדגי]

אם זה היה חד פעמי מילא.. אבל נראה שיש כאן משנה סדורה

מעין בליל סברתי פילוסופי ריאליסטי על גבול הויטגנ'.. שבו אין המציאות אלא המציאות הריאלית, ולא מה היא כשלעצמה..אתן לך עוד שתי דוגמאות (שהם ודאי לא ויטגנשטניות אבל אולי מוריסטיות) המצביעות על ריאליזם ביי דפנישן (אגב, שים לב שהן סברות מדיליה בלבד ללא שום אסמכתאות קמאיות)

1. אי ניצוץ הווי הבערה בשבת. מנחת שלמה: "...כמו"כ יש לומר להיפך שניצוץ יחידי קטן מאוד שיד אדם אינה מרגשת בו שום חום, אינו נחשב עדיין בגדר "אש". ואע"פ שגם ניצוץ זה יכול שפיר להבעיר דברים שהם רגישים לגבי אש מ"מ כיוון שיד אדם לא רק שאינה נכווית אלא גם אינה מרגשת כלל שום חום אפשר שלא נחשב כלל אש".

2. בדין נורת ליבון ביו"ט. שו"ת מאורי אש: "...אם היה הזרם פתוח מאתמול וכבר היה אור בתוך הזכוכית מערב יו"ט ואין בו שינוי מראה כלל לא חשיב נולד, ואף אם המשכת האור הוא על ידי חילוף הזרם דאית ביה כל רגע ורגע כיבוי והבערה מ"מ כיוון דלפי ראות עיני בני אדם אין העין מרגשת כלל בשום כיבוי והבערה והמאור נמשך כל הזמן כמו בשמן לא חשיב נולד".

וכן בתשובותיו בעניין ניתוח פלסטי אי הווה חובל או מתקן, וכן בזריקת חיסון בשבת אי הווה ספק פיקו"נ ובעוד דוכתין . האש הוא ריאליסט, שלא מסתכל על המציאות כפי שהינה אלא כפי שהיא "נתפסת". זה לא קומנסנס הלכתי, זה כמעט היפוכו.

 

[kaner91]

ניראה לי

שאתה מייחס לו דרכי חשיבה שהיו זרות לו.
נסה לקרוא את הדברים בלי המטען הפילוסופי שמוכר לך.
אין כאן שום דיבור על 'מציאות לעומת תופעה' או 'ריאליזם לעומת אדיאליזם'.
יש כאן בסך הכל נאמנות (אולי שיטתית) לקריטריון קומנסנסי, כלומר לאופן בו אנשים רגילים מתייחסים לדברים אלו.
אין כאן דיבור על הקשר שבין השפה והעולם.

אגב, ניראה שאתה תופס את המושג ריאליזם באופן לא נכון.

 

[אשר אטדגי]

ממש לא.

הגרש"ז ודאי שלא הכיר את מור, וודאי שלא הכיר ויטגנשט' אפילו בשמותיהם, לא כל שכן את ספריהם. אלא סברתו נתנה. דווקא נקיות המחשבה הזו, "דעת התורה המזוקקת" שאין צורך לומר שהייתה מנוגדת מאוד לקונסנזוס ההלכתי - רואים את זה בחוש ממש. החוז"א, שאף הוא תנא ופליג, היה רציונליסט. "יד סולדת בו" - זה יד סולדת בו אפילו במאה כלים ואל תבלבלו לי במוח, לא פסק כך בגלל מה שאתה מנסה לייחס לי בהבנת "הריאליה", שזה "חם" אלא הוא באמת בחן זאת על פי תכונות תרמיות כימיקליות ופיזקליות. ואילו הגרש"ז לא בחן תופעות על פי תכונות אלו אלא על פי המציאות "המשתמעת והמצטיירת". זוהי מחלוקת מהי "מציאות" בכלל.

ונראה לי שיש לך איזה לב סולד בו לחלק מפוסקי ההלכה שהיו לדעתי גאונים הרבה יותר (הרבה יותר) מאשר פילוסופים רבים שאתה מעריך ומעריץ. אם יצא לך פעם לדבר עם פרופ' אומן, תשאל אותו על הניסוי שהוא עשה במתמטיקה עם כל גאוני עולם שחיים היום בבריטניה ובארה"ב, לפתור את סוגיית מתניתין דכתובות "מי שהיה נשוי שלוש נשים" (שהרי"ף פתר בשלוש שורות וויטגנשטיין לא היה פותר זאת גם אם היה חי 150 שנים) או את פרופ' אמריטוס אמנון כרמי שערך את אותו ניסוי "בינלאומי" בדין
"דינו של יצור אנושי ברוא אדם" שהיעב"ץ פתר בתשובה אחת בשו"ת. (אגב, כרמי טוען שהיום בהרווארד ובאוקספורד, תשובתו של היעב"ץ מחוייבת בחומר הלימוד בלימודי אתיקה רפוואית).

 

[kaner91]

לא חולק על גאוניותם

כפי שלא חלקתי על גאונותם של הפיזיקאים שרשור קודם.
אלה גם אלה הם קבוצות עילית בתחומם. כל אותם פוסקים לא עסקו בפילוסופיה, וזה ניראה מאולץ לנסות ולייחס להם תובנות כאלו.
במקרה הטוב ביותר אפשר, אולי, לנסות ולחקור את ההנחות הפילוסופיות הלא מפורשות שהם החזיקו בהם (שלא במודע כמובן) וגם זה צדדי להגותם.
&nbsp
אני חייב להודות שדיונים הלכתיים פרופר (בניגוד, נניח, להיסטוריה של ההלכה או של עולמם של חז"ל) אינם בעלי ערך אסתטי בעיני.

 

[אשר אטדגי]

הם עסקו בתורה ואך ורק בתורה

ודווקא נקיות זו, מכל דעה מוקדמת "פורמליסטית" פילוסופית: קאנט אמר כך, ויטג' אמר כך, וכו', שבאופן מסויים מייתרות את החשיבה העצמית, שאין צורך לומר שבתלמוד ניתנת לחשיבה זו מרחב אינסופי, היא מה שעוסקים, או לפחות עסקו עד לפני עשור, גם באנליזה ההלכתית, שאותה אתה מוצא חסרת ערך אסתטי, ואני מוצא בה תמצית החשיבה הטהורה על קטיגוריית החשיבה ככלל. שכן צא ולמד: יושב לו החזו"א לבדו, קורא מקרא, שונה משנה, גמרא גמירי, ובא לפסוק לא לעצמו, אלא לכלל, ואין צורך לומר איזה עול נושא האיש. אין לו בגמרא, אלא מה שעיניו רואות. והנה מציאות חדשה, אשר אין רע לה. מה יעשה האיש. אין לו קאנט לעסוק בו, אין לו חשיבה מוקדמת נלמדת על מה היה קודם, המוח עובד, כאילו חייו , ליטרלי תלויים בזה, לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא, להוציא דבר דבור על אופניו, הוא עוסק בספיחי שמיטה (רלוונטי מאוד לשנה הבאה) בדין אם אילת חוצה לארץ לעניין ספיחים , מדרבנן קאי, ולא עוד מדרבנן אלא תקנה על תקנתם. הוא צריך לקבוע מסברתו, הוא נדרש לכל התחומים האלו בז'רגון ההלכתי, שאנחנו אח"כ נותנים להם שמות: גיאוגרפיה, פוליטיקה, סוציולוגיה, אפסיטימולוגיה, גיאומטריה! פונולגיה כל הלוגיה שתרצה - ועבורו אין הלוגיה - אלא תורה.

 

[kaner91]

אני סבור ההיפך

למידה מגרה את החשיבה העצמאית, מי שלא לומד הוא בור.
אין סיכוי שהטבולה ראסה יוציא משהו ראוי מאמתחתו, מקסימום ידמה לעצמו שהמציא את הגלגל, שעה שחלליות נשלחות לחלל.
החזון איש למד את כל התורה ורק מתוכה היה יכול לפסוק הלכה.
בשביל לפסוק הלכה לא צריך לדעת קאנט.
&nbsp
&nbsp
&nbsp
&nbsp

 

[אשר אטדגי]

אינני יודע איפה למדת גמרא..

(בעצם אני יכול נלחש מהיקש מסויים שזה או בכפר בתיה או בעלי) אבל אדם ששנה גמרא כמו ששונים באור ישראל, חברון, פוניביז', קול תורה, גם מרכז הרב שאומר את המשפט הבא: "החזון איש למד את כל התורה ורק מתוכה היה יכול לפסוק הלכה", פשוט לא יודע גמרא.

דרדקי ששונה במסכת עירובין, חייב לדעת גיאומטריה ברמה שתלמיד בכיתה י"ב לא חולם להגיע אליה. גרמא וגרמי, מהיכי תיתי? מהוויות לבן ואחות לוטן תמנע או מהלוגיקה האריסטוטלית, הפרגאית והמתטמטית? הוא צריך את פראגה בשביל זה? הוא צריך את המוח בשביל זה!

ועל כן בפראפרזה על דבריך: "בשביל לפסוק הלכה לא צריך לדעת קאנט",אין לי אלא לומר: "בשביל לחשוב לא צריך את קאנט", כמדומני שיש כאלו שבלי קאנט, לא יודעים לחשוב.

 

[kaner91]

לא הבנתי איפה אתה חולק עליי

האם אתה מכחיש שכדי לדעת לפסוק הלכה צריך להכיר את דרכי הפסיקה ואת ההגות ההלכתית לפני ולפנים?
כל אחד הרוצה להצטיין בתחומו *חייב* ללמוד.
האם טענתי שמלאכת הפסיקה נטולת חשיבה? ממש לא!
אלא שאני לא מקבל את הקביעה שחוסר בלמידה משאיר אותך 'מזוקק', חוסר בלמידה משאיר אותך בור. ולא משנה באיזה מקצוע.
&nbsp

 

[אשר אטדגי]

אתה מבלבל בין מידע לידע..

וכדברי אינשטיין, אני מכיר הרבה אנשים עם הרבה מידע וכל כך מעט ידע. לדעת משהו (כמובן בפירושו היום, ולא בפירוש המקראי), אתה יכול לדעת הרבה, גם אם אין לך מידע מוקדם אודותיו, שכן ידיעתך היא זו שמייצרת את המידע.