מעצבנים אותי :

[אשר אטדגי]

וזה בדיוק נוסח המשפט הראשון, ומשום מה בחרת בשני..

 

[אשר אטדגי]

זה בדיוק מה שאמרתי

בינינו, ולא בפעם הראשונה, יש חוסר הבנת איש את רעהו באופן אבסולוטי. אני פשוט לא יודע איך אתה מצליח להבין מדבריי היפך משמעותם, ומחזיר לי בטענת חילול הקודש (מה זה?) בטענה שאותה טענתי בעצמי. ואמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני

 

[חיים פרידמן1]

אז למה אתה מנסה להראות שחכמי התורה היו פילוסופים גדולים?

 

[אשר אטדגי]

פילוסופיה - אהבת החוכמה

חז"ל אהבו חוכמה..

 

[חיים פרידמן1]

התורה אינה חכמה. שנאמר "אל יתהלל חכם בחכמתו"

כ"א בזאת יתהלל המתהלל השכל וידוע אותי כי אני ה' עושה חסד משפט וצדקה בארץ כי באלה חפצתי.

 

[אשר אטדגי]

השיב בקש, אענה בגבבה

"ושמרתם ועשיתם כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים אשר ישמעון את כל החוקים האלה, ואמרו רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה"
אגב, בלא קשר, יש מאמר נפלא (ולטעמי מכונן) של הראי"ה על פסוק זה.. ועוד חזון למועד..

 

[חיים פרידמן1]

אז לא הבנתי את דעתך

אני טענתי שלא ירדה שכינה על הר סיני ללמדנו פילוסופיה ואתה עונה לי שהתורה היא כן פילוסופיה.
מדוע קש? הנביא אומר שכל הישג אנושי אינו בעל ערך ובכלל זה החכמה.

 

[אשר אטדגי]

אני טענתי שחז"ל הם חכמינו, קודם כול, ואז ז"ל

 

[חיים פרידמן1]

כלומר שחכמה היא בעלת ערך?

 

[אשר אטדגי]

חוכמה היא אמצעי להשגת ערך..

שכן כדי להגיע למסקנה: "כי אין זכרון לחכם עם-הכסיל לעולם", צריך קודם ברישא: "לָדַעַת חָכְמָה וּמוּסָר לְהָבִין אִמְרֵי בִינָה "

 

[חיים פרידמן1]

אני מסכים, ל' יחלוק

לדעתו הכול עומד על הכרעה שאין קודם לה דבר.

 

[אשר אטדגי]

מה זה קשור ריבויינו של עויילם?

 

[אשר אטדגי]

שוב, הבחנה שגויה בין מידע לידע כהודעה קמא

 

[חיים פרידמן1]

אני מכיר את הרעיון מר' גדליה

אבל העניין הוא לא פילוסופיית המציאות אלא פילוסופיית הדת. ונ"מ גדולה לעניין תולעים שלעין האדם אינם נראים יצורים חיים. (הייתה מחלוקת בין החזו"א ורש"ז לגבי כנימות).

 

[אשר אטדגי]

הלכה עוסקת גם במציאות

 

[חיים פרידמן1]

ההלכה לא עוסקת במציאות לכשעצמה אלא עד כמה שהיא רלוונטית

להלכה. ולכן טוענים שמה שרלוונטי להלכה היא הנמציאות כמות שהיא מוכרת לאדם באופן אינטואיטיבי.
ואגב, נפשי נוקעת משבח גדולי התורה על גאונותם. שבח גדולי התורה הוא אך ורק בכך שעסקו בתורה הקדושה שאים בה דבר מלבד קדושה.

 

[אשר אטדגי]

ביום שתגדיר לי קדושה - קדוש תקרא

 

[חיים פרידמן1]

איני רוצה להיקרא קדוש

לקדושה יש כמובן הגדרה נגטיבית בלבד.

 

[בר אiריין]

מזקנים אתבונן

חוששני שנפשך סולדת מזה מפני שהלכת אחרי ליבוביץ, שלא הייתה לו הערכה לבני תורה. הוא אף זלזל לא פעם בגדולי תורה ואבוי לו על כך. אולם על כרחך, התורה שלך עמוסה לעייפה בשבח גדולים. אין מסכת אחת בש"ס שאין בה שבחים לגדולים; ללימודם, אישיותם, דרכיהם והנהגותיהם. 'מעשה רב' הוא דבר בעל נפקות הלכתית. די לקרוא את הרמב"ם כדי לראות את השבחים שנתן לחכמים תלמודיים גדולים [למשל: "לב האיש ההוא בתלמוד מבעית למי שיסתכל בדבריו ועומק שכלו בעיון עד אשר כמעט נאמר בו 'וכמוהו לא היה לפניו מלך' במנהגו ובדרכו"]. גם בדבר זה, אתה קורא במקורות מה שבעינייך התורה אמורה להיות, ולא מה שמופיע במקורות בפועל.

 

[חיים פרידמן1]

אני מודה באשמה שאמונתי קודמת למקורות

בימינו הערצת הגדוילים הפכה להתבטלות ולקבלת כל אשר יאמרו גם אם יאמרו לעבוד ע"ז. ולכן אני נלחם באלילות זו.