חייבתלהגיב
New member
אני בטוחה שאותה בחורה ממדינה נידחת
עשתה את זה מתוך תחושה של שליחות ולא מכורח המציאות. בטוחה ב-100%.
עשתה את זה מתוך תחושה של שליחות ולא מכורח המציאות. בטוחה ב-100%.
משהו כבד עליי
- פותח הנושא בחייאת8
- פורסם בתאריך
זה כל העניין
את לא יודעת.
מתוך התחושות שלך את משליכה על מישהי אחרת.
את מניחה שאת לא היית יכולה לעמוד בזה ולכן חושבת שכל אחת אחרת תרגיש בדיוק כמוך.
 
תקראי קצת כתבות על פונדקאיות ותראי שיש הרבה מאד שעוברות את התהליך מתוך תחושה של שליחות.
 
את לא יודעת.
מתוך התחושות שלך את משליכה על מישהי אחרת.
את מניחה שאת לא היית יכולה לעמוד בזה ולכן חושבת שכל אחת אחרת תרגיש בדיוק כמוך.
 
תקראי קצת כתבות על פונדקאיות ותראי שיש הרבה מאד שעוברות את התהליך מתוך תחושה של שליחות.
 
חייבתלהגיב
New member
את מתכוונת לכתבות האלה
שמתפרסמות והן תמיד "בשיתוף" איזה מרכז לפונדקאות? כן, קראתי רבות מהן...
באופן כללי, אנשים מסוגלים לשכנע את עצמם לגבי הרבה דברים. אבל מי שבאמת תורמת מתוך תחושה של שליחות עושה את זה בלי תשלום, וכמעט כל מי שעושות את זה תמורת תשלום, עושות את זה בשביל התשלום, וה"שליחות" היא דרך להצדיק בפני עצמן את מה שהן צריכות לעבור בגלל מצבן הכלכלי.
גם לתרום כלייה/אונת כבד עושים "מתוך תחושת שליחות" - ופה את אשכרה מצילה חיים של מישהו - אבל בפועל, מי שעושה את זה פוגע בעצמו פיזית כי הוא זקוק לכסף (ושוב, אני לא מדברת על מי שבאמת תורם ממניעים אלטרואיסטיים, אז לרוב מדובר בתרומה לבן משפחה או לחבר, אגב... אין הרבה אנשים שב-א-מ-ת היו מוכנים לתת איבר מגופם או לשאת הריון ולידה עבור מישהו שהם לא מכירים - ובוודאי שלא מישהו עשיר ממדינה אחרת - כי הם רואים בכך שליחות או רוצים לעזור לו בחיים - להבדיל מכי הם זקוקים לכסף. מי שחושב שכן, זה לרוב כי הוא נמצא בדיסוננס קוגניטיבי כי הוא או מישהו שהוא מכיר השתמשו בפונדקאית...).
שמתפרסמות והן תמיד "בשיתוף" איזה מרכז לפונדקאות? כן, קראתי רבות מהן...
באופן כללי, אנשים מסוגלים לשכנע את עצמם לגבי הרבה דברים. אבל מי שבאמת תורמת מתוך תחושה של שליחות עושה את זה בלי תשלום, וכמעט כל מי שעושות את זה תמורת תשלום, עושות את זה בשביל התשלום, וה"שליחות" היא דרך להצדיק בפני עצמן את מה שהן צריכות לעבור בגלל מצבן הכלכלי.
גם לתרום כלייה/אונת כבד עושים "מתוך תחושת שליחות" - ופה את אשכרה מצילה חיים של מישהו - אבל בפועל, מי שעושה את זה פוגע בעצמו פיזית כי הוא זקוק לכסף (ושוב, אני לא מדברת על מי שבאמת תורם ממניעים אלטרואיסטיים, אז לרוב מדובר בתרומה לבן משפחה או לחבר, אגב... אין הרבה אנשים שב-א-מ-ת היו מוכנים לתת איבר מגופם או לשאת הריון ולידה עבור מישהו שהם לא מכירים - ובוודאי שלא מישהו עשיר ממדינה אחרת - כי הם רואים בכך שליחות או רוצים לעזור לו בחיים - להבדיל מכי הם זקוקים לכסף. מי שחושב שכן, זה לרוב כי הוא נמצא בדיסוננס קוגניטיבי כי הוא או מישהו שהוא מכיר השתמשו בפונדקאית...).
בפסח ראיינתי לכתבה מישהי ש-4 חודשים לפני כן ילדה כפונדקאית
והיא נשמעה ונראתה הכי שלווה ושלמה עם עצמה.
כן, היא קיבלה תשלום על זה, כפי שנהוג בחוק בישראל. ולמה שלא תקבל? כאישה הרה ויולדת, היא משלמת מחיר מסוים. ולא, היא לא הייתה *חייבת* את הכסף הזה, והיא לא עשתה זאת מתוך מצוקה. היא חיה חיים מסודרים, היא בזוגיות, אם ל-2, במצב כלכלי סביר, בעלת מקצוע. אני לא רואה סתירה בין הכסף שקיבלה (האם לדעתך היה עליה לסרב לקבל את הכסף כי הוא לא המניע המשמעותי שלה?) לבין העובדה שלדבריה, המטרה האמיתית שלה הייתה אלטרואיסטית.
היא סיפרה שעושים מבדקים והערכות רבות כדי להעריך את מצבן הנפשי של הפונדקאיות הפוטנציאליות, והיא עברה אותם בהצלחה, מן הסתם (היא מכירה גם כאלה שלא עברו). ולא, לא הגעתי אליה דרך שום מרכז פונדקאות, והכתבה לא נעשתה בשיתוף עם מרכז כזה.
אותה אישה עשתה אבחנה בין מצבה הנפשי של פונדקאות כמוה, שלא תרמה ביצית ואיננה אמו הביולוגית של התינוק, לבין פונדקאית שהיא כן אמו הביולוגית של התינוק והביצית כן שלה. בעיניה זה משהו אחר לגמרי, הן בהתהליך עצמו (פונדקאית שאינה האם הביולוגית לא מקבלת כמעט שום הורמונים בכלל בתהליך, למשל), והן מבחינת הקשר להריון והמצב הנפשי. בעיניי אישית כל ההבדל נראה ערטילאי, קשה לי לדמיין ולהמחיש לעצמי אותו, אך אם היא ואחרים - ואחרות - מרגישים את ההבדל הזה בעוצמה כזאת ברורה וחדה, אני לא יכולה להתעלם מהאפשרות שאכן יש שם משהו. החיים לימדו אותי בין השאר שאם יש משהו שאני אישית לא מתחברת אליו רגשית לכאן או לכאן, זה לא אומר שאין בו ממש. אולי פשוט לא חוויתי את הנושא מספיק מקרוב (ובמקרה הזה של הפונדקאות, אכן לא חוויתי, משום צד) ויש דברים שאני עדיין לא יכולה לומר.
האם אותה אישה היא כל כך נדירה, כמו שאת מאמינה? קשה לענות על זה, בעיקר כשאת מראש פוסלת כל הנחה אחרת מזו שאת מאמינה בה בטענה שמי שחושב אחרת ממך בעניין הוא "בדיסוננס קוגניטיבי", (כלומר בעברית מדוברת, לא ממש מבין את אשר הוא שח וחושב / אי אפשר להשוות את האובייקטיביות שלו לשלך ולכן אין צורך לקחת את דעתו ברצינות). אני כן יכולה לומר שאני מאמינה שזה לא רק עניין של אישיות של אדם, אלא גם עניין חברתי וסביבתי. ובחברה שבה הרוב המוחלט של האנשים מטילים אוטומטית ספק באמיתותם של אנשים כאלה ומניחים שהם מאוד חריגים, מן הסתם האפשרות לעשות זאת גם פחות תגיע לנשים שכן מסוגלות ונוטות לכך, והן יפחדו לעשות זאת, ידחו את הרעיון מראש ולא יאמינו ביכולתן הנפשית לעמוד בכך.
והיא נשמעה ונראתה הכי שלווה ושלמה עם עצמה.
כן, היא קיבלה תשלום על זה, כפי שנהוג בחוק בישראל. ולמה שלא תקבל? כאישה הרה ויולדת, היא משלמת מחיר מסוים. ולא, היא לא הייתה *חייבת* את הכסף הזה, והיא לא עשתה זאת מתוך מצוקה. היא חיה חיים מסודרים, היא בזוגיות, אם ל-2, במצב כלכלי סביר, בעלת מקצוע. אני לא רואה סתירה בין הכסף שקיבלה (האם לדעתך היה עליה לסרב לקבל את הכסף כי הוא לא המניע המשמעותי שלה?) לבין העובדה שלדבריה, המטרה האמיתית שלה הייתה אלטרואיסטית.
היא סיפרה שעושים מבדקים והערכות רבות כדי להעריך את מצבן הנפשי של הפונדקאיות הפוטנציאליות, והיא עברה אותם בהצלחה, מן הסתם (היא מכירה גם כאלה שלא עברו). ולא, לא הגעתי אליה דרך שום מרכז פונדקאות, והכתבה לא נעשתה בשיתוף עם מרכז כזה.
אותה אישה עשתה אבחנה בין מצבה הנפשי של פונדקאות כמוה, שלא תרמה ביצית ואיננה אמו הביולוגית של התינוק, לבין פונדקאית שהיא כן אמו הביולוגית של התינוק והביצית כן שלה. בעיניה זה משהו אחר לגמרי, הן בהתהליך עצמו (פונדקאית שאינה האם הביולוגית לא מקבלת כמעט שום הורמונים בכלל בתהליך, למשל), והן מבחינת הקשר להריון והמצב הנפשי. בעיניי אישית כל ההבדל נראה ערטילאי, קשה לי לדמיין ולהמחיש לעצמי אותו, אך אם היא ואחרים - ואחרות - מרגישים את ההבדל הזה בעוצמה כזאת ברורה וחדה, אני לא יכולה להתעלם מהאפשרות שאכן יש שם משהו. החיים לימדו אותי בין השאר שאם יש משהו שאני אישית לא מתחברת אליו רגשית לכאן או לכאן, זה לא אומר שאין בו ממש. אולי פשוט לא חוויתי את הנושא מספיק מקרוב (ובמקרה הזה של הפונדקאות, אכן לא חוויתי, משום צד) ויש דברים שאני עדיין לא יכולה לומר.
האם אותה אישה היא כל כך נדירה, כמו שאת מאמינה? קשה לענות על זה, בעיקר כשאת מראש פוסלת כל הנחה אחרת מזו שאת מאמינה בה בטענה שמי שחושב אחרת ממך בעניין הוא "בדיסוננס קוגניטיבי", (כלומר בעברית מדוברת, לא ממש מבין את אשר הוא שח וחושב / אי אפשר להשוות את האובייקטיביות שלו לשלך ולכן אין צורך לקחת את דעתו ברצינות). אני כן יכולה לומר שאני מאמינה שזה לא רק עניין של אישיות של אדם, אלא גם עניין חברתי וסביבתי. ובחברה שבה הרוב המוחלט של האנשים מטילים אוטומטית ספק באמיתותם של אנשים כאלה ומניחים שהם מאוד חריגים, מן הסתם האפשרות לעשות זאת גם פחות תגיע לנשים שכן מסוגלות ונוטות לכך, והן יפחדו לעשות זאת, ידחו את הרעיון מראש ולא יאמינו ביכולתן הנפשית לעמוד בכך.
חייבתלהגיב
New member
וטוב שכך.
אכן, יש פה בעייה מבחינת הקושי לזהות מי שב-א-מ-ת עושה את זה מטעמים אלטרואיסטים (בניגוד למי שמצהירה שכך עשתה ואולי אפילו משכנעת את עצמה שכך עשתה, אבל בעצם עשתה את זה בשביל הכסף ומנסה להצדיק זאת לעצמה) ומי שלא. לדעתי הדבר הנכון הוא לאסור על פונדקאות בתשלום, כמו גם על סחר איברים בתשלום - ושמי שמעוניין לתרום מטעמים אלטרואיסטים יעשה זאת, ואם אני הייתי המחוקקת, זה מה שהייתי מחוקקת. אבל אני לא מחוקקת... מאחר שגם היום הפונדקאיות מקבלות מתחת לשולחן כסף מעבר למה שהן אמורות (כי הרי הסיבה האמיתית שהן עושות זאת היא כלכלית - ואת מוזמנת לגלוש בפורום פונדקאות ולהתרשם בעצמך מהכסף מתחת לשולחן, וכו'), הייתי כנראה מטילה סייגים נוספים אפילו על פונדקאות לא בתשלום - למשל היכרות מוקדמת ארוכת שנים בין הפונדקאית למי שהיא תורמת לו. והכי הייתי אוסרת על אנשים כמו סמדר שיר לעשות ילד שישי-שביעי באמצעות פונדקאית... (סתם, זה לא ממש קשור - זה פשוט משהו שמרתיח אותי כל פעם מחדש...).
אכן, יש פה בעייה מבחינת הקושי לזהות מי שב-א-מ-ת עושה את זה מטעמים אלטרואיסטים (בניגוד למי שמצהירה שכך עשתה ואולי אפילו משכנעת את עצמה שכך עשתה, אבל בעצם עשתה את זה בשביל הכסף ומנסה להצדיק זאת לעצמה) ומי שלא. לדעתי הדבר הנכון הוא לאסור על פונדקאות בתשלום, כמו גם על סחר איברים בתשלום - ושמי שמעוניין לתרום מטעמים אלטרואיסטים יעשה זאת, ואם אני הייתי המחוקקת, זה מה שהייתי מחוקקת. אבל אני לא מחוקקת... מאחר שגם היום הפונדקאיות מקבלות מתחת לשולחן כסף מעבר למה שהן אמורות (כי הרי הסיבה האמיתית שהן עושות זאת היא כלכלית - ואת מוזמנת לגלוש בפורום פונדקאות ולהתרשם בעצמך מהכסף מתחת לשולחן, וכו'), הייתי כנראה מטילה סייגים נוספים אפילו על פונדקאות לא בתשלום - למשל היכרות מוקדמת ארוכת שנים בין הפונדקאית למי שהיא תורמת לו. והכי הייתי אוסרת על אנשים כמו סמדר שיר לעשות ילד שישי-שביעי באמצעות פונדקאית... (סתם, זה לא ממש קשור - זה פשוט משהו שמרתיח אותי כל פעם מחדש...).
אבל למה חשוב לך כל כך להוסיף עוד ועוד סייגים על החוק?
אז לא, אני לא חושבת שאפשר לומר בנחרצות כזאת "וטוב שכך". נאמר שלמישהי יש את הנכונות והרצון האלטרואיסטיים לעזור לזוג חשוך ילדים כפונדקאית (בלי לתרום ביצית). אז המטרה - האידיאל - שלך הוא שהיא תפסול את זה על הסף כי "מה פתאום, הרי ידוע שזה אי אפשר! תמיד מתחרטים אח"כ והחיים נהרסים! נפש האדם לא עומדת בזה מיסודה!" וכו', וזאת כשממילא יש סיייגים סטטוסיים פסיכולוגיים ופיזיולוגיים לדבר, וממילא ההליך הוא לא הכי פשוט ולא סתם "מי שמוכנה באה". (אני מדברת על פונדקאות בתוך הארץ, שהפיקוח עליה ברור ומעשי יותר).
היכרות מוקדמת ארוכת שנים בין הפונדקאית למי שהיא תורמת לו, למשל, נשמע לי כמו סייג לא הוגן שיוצר אפליה. מי שאין לו קשרים נכונים לא יכול ליהנות מזה, הזכות לא ניתנת לפי מידת העדיפות והנחיצות (מי שאין לו ילדים כלל / שעקרותו מוכחת לגמרי, למשל, לעומת מי שיש לו ילד אחד או שלא ניסה הרבה, וכו'), אלא למי שנפל בגורלו לזכות בקשרים עאישיים ממושכים עם פונדקאית פוטנציאלית, ומהצד השני, פונדקאית פוטנציאלית שלא מכירה אישית שנים רבות זוג חשוךילדים נפסלת מראש. שלא לדבר על כך שההיכרות רבת השנים עם הפונדקאית יכולה גם דווקא ליצור בעיות לא פשוטות בהמשך, במקביל למה שנראה לך כיתרונות.
לא כל כך מזעזעת אותי האפשרות שזוגות משלמים לפונדקאיות כסף נוסף ("מתחת לשולחן"). אז מה אם יש שמשלמים להן יותר? שמוצאיםלנכון לצ'פר אותן עוד? זה אמור להיות מחריד? נראה לי שאת תופסת את כל עניין הכסף כמשהו שמזהם אוטומטית ללא תקנה את התהליך ועצם המחשבה שפונדקאיות מקבלות טובת הנאה כלשהי בדמות כסף (קצת יותר או קצת פחות) מזהמת ללא תקנה את האלטרואיזם שלהן, שאמור להיות טהור וזך וללא רבב של מחשבת רווח אישי כלשהי, ונוכחותו של כסף כלשהו במשוואה מערערת בעינייך מיד את יכולת הבחירה שלהן כאדם תבוני חופשי, שהכסף נוטל אותה מיד. לדעתי זה לא עובד ככה, בשום תחום בחיים, ולצפות מראש שזה יעבוד כך כתנאי מוקדם ומוחלט חוסם כל אפשרות בכלל למעשים כאלה. ואולי זה באמתמה שנוח מבחינה מסוימת: להציב תנאים כאלה שכל העניין פחות או יותר ייפסל מראש.
אז לא, אני לא חושבת שאפשר לומר בנחרצות כזאת "וטוב שכך". נאמר שלמישהי יש את הנכונות והרצון האלטרואיסטיים לעזור לזוג חשוך ילדים כפונדקאית (בלי לתרום ביצית). אז המטרה - האידיאל - שלך הוא שהיא תפסול את זה על הסף כי "מה פתאום, הרי ידוע שזה אי אפשר! תמיד מתחרטים אח"כ והחיים נהרסים! נפש האדם לא עומדת בזה מיסודה!" וכו', וזאת כשממילא יש סיייגים סטטוסיים פסיכולוגיים ופיזיולוגיים לדבר, וממילא ההליך הוא לא הכי פשוט ולא סתם "מי שמוכנה באה". (אני מדברת על פונדקאות בתוך הארץ, שהפיקוח עליה ברור ומעשי יותר).
היכרות מוקדמת ארוכת שנים בין הפונדקאית למי שהיא תורמת לו, למשל, נשמע לי כמו סייג לא הוגן שיוצר אפליה. מי שאין לו קשרים נכונים לא יכול ליהנות מזה, הזכות לא ניתנת לפי מידת העדיפות והנחיצות (מי שאין לו ילדים כלל / שעקרותו מוכחת לגמרי, למשל, לעומת מי שיש לו ילד אחד או שלא ניסה הרבה, וכו'), אלא למי שנפל בגורלו לזכות בקשרים עאישיים ממושכים עם פונדקאית פוטנציאלית, ומהצד השני, פונדקאית פוטנציאלית שלא מכירה אישית שנים רבות זוג חשוךילדים נפסלת מראש. שלא לדבר על כך שההיכרות רבת השנים עם הפונדקאית יכולה גם דווקא ליצור בעיות לא פשוטות בהמשך, במקביל למה שנראה לך כיתרונות.
לא כל כך מזעזעת אותי האפשרות שזוגות משלמים לפונדקאיות כסף נוסף ("מתחת לשולחן"). אז מה אם יש שמשלמים להן יותר? שמוצאיםלנכון לצ'פר אותן עוד? זה אמור להיות מחריד? נראה לי שאת תופסת את כל עניין הכסף כמשהו שמזהם אוטומטית ללא תקנה את התהליך ועצם המחשבה שפונדקאיות מקבלות טובת הנאה כלשהי בדמות כסף (קצת יותר או קצת פחות) מזהמת ללא תקנה את האלטרואיזם שלהן, שאמור להיות טהור וזך וללא רבב של מחשבת רווח אישי כלשהי, ונוכחותו של כסף כלשהו במשוואה מערערת בעינייך מיד את יכולת הבחירה שלהן כאדם תבוני חופשי, שהכסף נוטל אותה מיד. לדעתי זה לא עובד ככה, בשום תחום בחיים, ולצפות מראש שזה יעבוד כך כתנאי מוקדם ומוחלט חוסם כל אפשרות בכלל למעשים כאלה. ואולי זה באמתמה שנוח מבחינה מסוימת: להציב תנאים כאלה שכל העניין פחות או יותר ייפסל מראש.
חייבתלהגיב
New member
הסיבה שאני מעוניינת להגביל את העניין בכלל לא קשורה לפן הנפשי
אלא לפן הגופני. גם מי שתורם כלייה או אונת כבד לא בהכרח מתחרט על זה בהמשך, וגם עליו אני רוצה להגן - ושם אין שום עניין של קשר רגשי לכלייה או לכבד שלך. במקרה של פונדקאות מתווסף גם העניין הרגשי (ועבור חלק מהנשים הוא כנראה חזק יותר אם כן מדובר בביצית שלהן) - אבל גם אם הוא לא היה קיים בכלל, הייתי מעוניינת לאסור פונדקאות בתשלום, בגלל אותו פן גופני.
לגבי היכרות מוקדמת - מצדי אפשר להגביל לקשר משפחתי, ותכלס - מצדי גם אפשר לאסור פונדקאות לגמרי, אם הסייגים נראים לך מוגזמים מדי.
זה פשוט מאוד - אני חושבת שהצורך של המדינה להגן על האוכלוסיות החלשות מפני פגיעה עולה פה על הזכות של אנשים לחבוק ילד - כמו שאני חושבת שהוא עולה על הזכות של אנשים לחיות! (ולכן חושבת שאסור למכור איברים, גם אם זה יציל חיים של מישהו). מבחינתי זה טריוויאלי למדי. ולכן צריך לעשות את מקסימום המאמצים שאף אחד לא יתרום איברים או תהיה פונדקאית תמורת כסף - גם אם זה אומר שאף אחד לא יתרום איברים (בעודו חי) או תהיה פונדקאית בכלל.
אלא לפן הגופני. גם מי שתורם כלייה או אונת כבד לא בהכרח מתחרט על זה בהמשך, וגם עליו אני רוצה להגן - ושם אין שום עניין של קשר רגשי לכלייה או לכבד שלך. במקרה של פונדקאות מתווסף גם העניין הרגשי (ועבור חלק מהנשים הוא כנראה חזק יותר אם כן מדובר בביצית שלהן) - אבל גם אם הוא לא היה קיים בכלל, הייתי מעוניינת לאסור פונדקאות בתשלום, בגלל אותו פן גופני.
לגבי היכרות מוקדמת - מצדי אפשר להגביל לקשר משפחתי, ותכלס - מצדי גם אפשר לאסור פונדקאות לגמרי, אם הסייגים נראים לך מוגזמים מדי.
זה פשוט מאוד - אני חושבת שהצורך של המדינה להגן על האוכלוסיות החלשות מפני פגיעה עולה פה על הזכות של אנשים לחבוק ילד - כמו שאני חושבת שהוא עולה על הזכות של אנשים לחיות! (ולכן חושבת שאסור למכור איברים, גם אם זה יציל חיים של מישהו). מבחינתי זה טריוויאלי למדי. ולכן צריך לעשות את מקסימום המאמצים שאף אחד לא יתרום איברים או תהיה פונדקאית תמורת כסף - גם אם זה אומר שאף אחד לא יתרום איברים (בעודו חי) או תהיה פונדקאית בכלל.
את רואה הריון כנזק פיזי חמור כל כך?
פונדקאית שלא תורמת ביצית מקבלת רק כמות מזערית של הורמונים קלים מאוד לצורך השרשה (לדברי הפונדקאית שראיינתי, הם לא השפיעו עליה בכלל ולא היו תופעות לוואי. בכל מקרה, אםהעניין הוא ההורמון הזה, מבחינתיאםשר לבטל אותו). אישה בריאה בגופה (וכמובן שצריך לבדוק בתהליך הפונדקאות שהיא אכן בריאה), מסוגלת בהחלט לעבור הריון בלי סיכונים גבוהים ונזקים משמעותיים, ובוודאי שלא ניתן להשוות את זה לתרומת איבר. הסיכון לחייה זעום מאוד מאוד מאוד, הסיכון שתישאר עם נכות כלשהי גםזעום מאוד מאוד, ולכן המשפט על הצורך להגן על אוכלוסיות חלשות מפני פגיעה פיזית לא ברור לי. הריון הוא כזאת פגיעה גופנית? אני לא רואה את זה כך ולא מרגישה כך (ונשים רבות מאוד כנראה גם לא רואות את זה כך, כשהן מביאות לעולם בנכונות מספר ילדים).
פונדקאית שלא תורמת ביצית מקבלת רק כמות מזערית של הורמונים קלים מאוד לצורך השרשה (לדברי הפונדקאית שראיינתי, הם לא השפיעו עליה בכלל ולא היו תופעות לוואי. בכל מקרה, אםהעניין הוא ההורמון הזה, מבחינתיאםשר לבטל אותו). אישה בריאה בגופה (וכמובן שצריך לבדוק בתהליך הפונדקאות שהיא אכן בריאה), מסוגלת בהחלט לעבור הריון בלי סיכונים גבוהים ונזקים משמעותיים, ובוודאי שלא ניתן להשוות את זה לתרומת איבר. הסיכון לחייה זעום מאוד מאוד מאוד, הסיכון שתישאר עם נכות כלשהי גםזעום מאוד מאוד, ולכן המשפט על הצורך להגן על אוכלוסיות חלשות מפני פגיעה פיזית לא ברור לי. הריון הוא כזאת פגיעה גופנית? אני לא רואה את זה כך ולא מרגישה כך (ונשים רבות מאוד כנראה גם לא רואות את זה כך, כשהן מביאות לעולם בנכונות מספר ילדים).
הנה כתבה בבלוג האישי של אישה שהייתה פונדקאית:
http://www.thmrsite.com/?p=2504
היא הייתה פונדקאית כי היא רצתה, היא מרצה וכותבת על כך. היא בעצמה מפרסמת אותה מטעמה, אישה אינטליגנטית, אקדמאית, בלשנית מוכשרת (שמעתי עליה לראשונה כשנכחתי בהרצאה שלה לגבי פרסית) והיא לא ענייה ממדינת עולם שלישי.
 
הנחרצות, ההתנשאות והפטרוניות כאן בשרשור אנטי-פמיניסטית בעיני. בלעת את כל השכל ואת יודעת יותר טוב מנשים אחרות איך הן מרגישות, כי הן משקרות לעצמן אבל את ורק את יודעת את האמת יותר טוב מהן. אפשר לעצום עיניים ולדעת יותר טוב מכולם ולהחליט עבור כולם, להמשיך להתווכח עם כל אישה שלא חושבת כמוך, אבל לא כולנו כמוך, זו המציאות, בין אם תתווכחי עליה ובין אם לאו. יש בעולם נשים שונות ממך, איש לא שם אותך להחליט עבור כולנו. צאי לי מהרחם, זכותי להשתמש בו (או לא) כרצוני (וזה לא כמו לתרום איברים, בפונדקאות לא כורתים את הרחם מהגוף).
http://www.thmrsite.com/?p=2504
היא הייתה פונדקאית כי היא רצתה, היא מרצה וכותבת על כך. היא בעצמה מפרסמת אותה מטעמה, אישה אינטליגנטית, אקדמאית, בלשנית מוכשרת (שמעתי עליה לראשונה כשנכחתי בהרצאה שלה לגבי פרסית) והיא לא ענייה ממדינת עולם שלישי.
 
הנחרצות, ההתנשאות והפטרוניות כאן בשרשור אנטי-פמיניסטית בעיני. בלעת את כל השכל ואת יודעת יותר טוב מנשים אחרות איך הן מרגישות, כי הן משקרות לעצמן אבל את ורק את יודעת את האמת יותר טוב מהן. אפשר לעצום עיניים ולדעת יותר טוב מכולם ולהחליט עבור כולם, להמשיך להתווכח עם כל אישה שלא חושבת כמוך, אבל לא כולנו כמוך, זו המציאות, בין אם תתווכחי עליה ובין אם לאו. יש בעולם נשים שונות ממך, איש לא שם אותך להחליט עבור כולנו. צאי לי מהרחם, זכותי להשתמש בו (או לא) כרצוני (וזה לא כמו לתרום איברים, בפונדקאות לא כורתים את הרחם מהגוף).
לא הבנתי. את חושבת שפונדקאות זה בסדר אבל תרומת ביצית לא?
או שאת פוסלת את שניהם?
את יוצאת באמירות מאוד נחרצות על הנשים המשמשות כפונדקאיות ועל אלו שתורמות ביציות (אגב, מסכימה שלקרוא לזה ״תרומה״, כשזה נעשה עבור כסף, זה קצת מכבסת מילים, אבל זה המונח המקובל, אז נשאר איתו לצורך הדיון).
ואני שואלת: יצא לך פעם לדבר עם מישהי שתרמה ביצית? עם מישהי ששימשה כפונדקאית? על סמך מה את קובעת שהן סובלות?
לי דווקא יצא לדבר עם כמה פונדקאיות. אחת ישראלית, שהיתה פונדקאית עבור אחי. היא היתה מאושפזת בשמירת הריון כשאני הייתי בפגייה עם התאומים שלי, אז הייתי מבקרת אותה כמה פעמים בשבוע. היא אישה מקסימה ונהדרת. אלמנת טרור, שמרגישה שלהיות פונדקאית זו התשובה הניצחת שלה לטרור, כי בכך היא מאפשרת למשפחה להקים דור המשך. כמובן שהיא גם קיבלה כסף רב עבור הפונדקאות. ומן הסתם זה היה שיקול נכבד בהחלטה שלה ללכת על העניין. אבל תחושות של סבל? של ניצול? אני מבטיחה לך שהיא לא חוותה אף אחת מהן.
אני מכירה (וירטואלית) גם שתי פונדקאיות אמריקאיות, שנשאו את הבנות של גיסי ובן זוגו. שתיהן היו מאוד מסורות ונרגשות מהעניין. שתיהן בקשר עם האבות ומאושרות על תרומתן להקמת משפחה. שתיהן, כמובן, נשים ממעמד סוציו אקונומי נמוך, שבוודאי עשו את זה קודם כל בשביל הכסף, אבל לצד הכסף, זכו בסיפוק אדיר.
עם נשים שתרמו ביציות לא יצא לי לדבר. אבל מבחינת העומס על הגוף, אין ספק שהריון שלם מעמיס על הגוף הרבה יותר מאשר מחזור אחד של הורמונים + שאיבת ביציות. וקשה לי להאמין שהנשים שעושות זאת מרגישות תחושה של קריעה ופרידה קשה מהחומר הגנטי שאותו הן מוסרות בעבור כסף.
אז נכון. יש כאן נשים ממעמד סוציו אקונומי נמוך, שעושות משהו שמעמיס מאוד על הגוף, ואולי אפילו יש בו סכנה מסויימת, תמורת סכום כסף גבוה. האם את מתנגדת באופן מוחלט לכך שנשים עניות יעשו עבודה קשה תמורת כסף? גם נשים שעובדות בנקיון כל חייהן מכבידות מאוד על הגוף שלהן, ולעתים אף מסכנות אותו. ויש עוד המון עבודות פיזיות שכזה הוא המצב בהן.
אילו אני במצבן, נדמה לי שהייתי מעדיפה לתרום ביצית, או לשאת הריון, על פני עבודה בנקיון. אבל לא הייתי במצבן אף פעם, אז אני לא יכולה לומר בוודאות.
אני משערת שגם את לא היית במצבן אף פעם, ולכן גם את לא יכולה לומר בוודאות מה את היית מעדיפה. ובכל מקרה, בוודאי ובוודאי שאת לא יכולה להחליט עבורן מה הן מעדיפות.
אין ספק שאם יש מקרים (אין לי מושג האם זה קורה או לא, ואם כן - באיזה מספרים) שבהם נשים נאנסות להיות פונדקאיות או תורמות ביצית שלא מבחירתן, זה איום ונורא, ויש לאסור ולמנוע זאת בכל דרך אפשרית. כפי שיש לאסור ולמנוע מצבים שבהן נשים (או גברים) נאנסים לעשות כל עבודה שהיא שלא מבחירה. אבל אני לא רואה סיבה מדוע יש לפסול פונדקאות ו/או תרומת ביצית באופן גורף.
או שאת פוסלת את שניהם?
את יוצאת באמירות מאוד נחרצות על הנשים המשמשות כפונדקאיות ועל אלו שתורמות ביציות (אגב, מסכימה שלקרוא לזה ״תרומה״, כשזה נעשה עבור כסף, זה קצת מכבסת מילים, אבל זה המונח המקובל, אז נשאר איתו לצורך הדיון).
ואני שואלת: יצא לך פעם לדבר עם מישהי שתרמה ביצית? עם מישהי ששימשה כפונדקאית? על סמך מה את קובעת שהן סובלות?
לי דווקא יצא לדבר עם כמה פונדקאיות. אחת ישראלית, שהיתה פונדקאית עבור אחי. היא היתה מאושפזת בשמירת הריון כשאני הייתי בפגייה עם התאומים שלי, אז הייתי מבקרת אותה כמה פעמים בשבוע. היא אישה מקסימה ונהדרת. אלמנת טרור, שמרגישה שלהיות פונדקאית זו התשובה הניצחת שלה לטרור, כי בכך היא מאפשרת למשפחה להקים דור המשך. כמובן שהיא גם קיבלה כסף רב עבור הפונדקאות. ומן הסתם זה היה שיקול נכבד בהחלטה שלה ללכת על העניין. אבל תחושות של סבל? של ניצול? אני מבטיחה לך שהיא לא חוותה אף אחת מהן.
אני מכירה (וירטואלית) גם שתי פונדקאיות אמריקאיות, שנשאו את הבנות של גיסי ובן זוגו. שתיהן היו מאוד מסורות ונרגשות מהעניין. שתיהן בקשר עם האבות ומאושרות על תרומתן להקמת משפחה. שתיהן, כמובן, נשים ממעמד סוציו אקונומי נמוך, שבוודאי עשו את זה קודם כל בשביל הכסף, אבל לצד הכסף, זכו בסיפוק אדיר.
עם נשים שתרמו ביציות לא יצא לי לדבר. אבל מבחינת העומס על הגוף, אין ספק שהריון שלם מעמיס על הגוף הרבה יותר מאשר מחזור אחד של הורמונים + שאיבת ביציות. וקשה לי להאמין שהנשים שעושות זאת מרגישות תחושה של קריעה ופרידה קשה מהחומר הגנטי שאותו הן מוסרות בעבור כסף.
אז נכון. יש כאן נשים ממעמד סוציו אקונומי נמוך, שעושות משהו שמעמיס מאוד על הגוף, ואולי אפילו יש בו סכנה מסויימת, תמורת סכום כסף גבוה. האם את מתנגדת באופן מוחלט לכך שנשים עניות יעשו עבודה קשה תמורת כסף? גם נשים שעובדות בנקיון כל חייהן מכבידות מאוד על הגוף שלהן, ולעתים אף מסכנות אותו. ויש עוד המון עבודות פיזיות שכזה הוא המצב בהן.
אילו אני במצבן, נדמה לי שהייתי מעדיפה לתרום ביצית, או לשאת הריון, על פני עבודה בנקיון. אבל לא הייתי במצבן אף פעם, אז אני לא יכולה לומר בוודאות.
אני משערת שגם את לא היית במצבן אף פעם, ולכן גם את לא יכולה לומר בוודאות מה את היית מעדיפה. ובכל מקרה, בוודאי ובוודאי שאת לא יכולה להחליט עבורן מה הן מעדיפות.
אין ספק שאם יש מקרים (אין לי מושג האם זה קורה או לא, ואם כן - באיזה מספרים) שבהם נשים נאנסות להיות פונדקאיות או תורמות ביצית שלא מבחירתן, זה איום ונורא, ויש לאסור ולמנוע זאת בכל דרך אפשרית. כפי שיש לאסור ולמנוע מצבים שבהן נשים (או גברים) נאנסים לעשות כל עבודה שהיא שלא מבחירה. אבל אני לא רואה סיבה מדוע יש לפסול פונדקאות ו/או תרומת ביצית באופן גורף.
חייבתלהגיב
New member
אז את בוודאי לא נגד מכירת כליות או אונות כבד, נכון?
יש איזה משהו שנראה לך שכדאי למדינה לאסור על מישהו למכור, או שאין גבול, ואם הוא רוצה הוא יכול גם למכור יד או עין או וכו'? כי בסך הכל התרומות האלה עוזרות מאוד לאנשים אחרים, ומי שעושה אותן זו שליחות מאוד גדולה. ותכלס, הוא היה יכול לאבד יד גם בתאונת עבודה, כך שזה לא מאוד שונה - במקום לקבל ביטוח מסוים ממקום העבודה, הוא גם תורם את היד ועוזר למישהו אחר מתוך שליחות, וגם מקבל עוד יותר כסף מאשר היה מקבל מהביטוח. רק טוב יוצא מזה. ואולי בכלל יתנו לו לבחור איזו יד לכרות, והוא יוכל להשאיר את היד החזקה - ושוב זה יותר טוב מסתם לאבד יד בעבודה רגילה.
ואם הפונדקאית לא חשה תחושות של סבל, אז ההריונות והלידות שלה כנראה באמת מאוד מיוחדים... אני אישית לא מתה על הקאות וצרבות וצירים ודברים שכאלה, אבל כל אחד ומה שהוא נהנה ממנו...
יש איזה משהו שנראה לך שכדאי למדינה לאסור על מישהו למכור, או שאין גבול, ואם הוא רוצה הוא יכול גם למכור יד או עין או וכו'? כי בסך הכל התרומות האלה עוזרות מאוד לאנשים אחרים, ומי שעושה אותן זו שליחות מאוד גדולה. ותכלס, הוא היה יכול לאבד יד גם בתאונת עבודה, כך שזה לא מאוד שונה - במקום לקבל ביטוח מסוים ממקום העבודה, הוא גם תורם את היד ועוזר למישהו אחר מתוך שליחות, וגם מקבל עוד יותר כסף מאשר היה מקבל מהביטוח. רק טוב יוצא מזה. ואולי בכלל יתנו לו לבחור איזו יד לכרות, והוא יוכל להשאיר את היד החזקה - ושוב זה יותר טוב מסתם לאבד יד בעבודה רגילה.
ואם הפונדקאית לא חשה תחושות של סבל, אז ההריונות והלידות שלה כנראה באמת מאוד מיוחדים... אני אישית לא מתה על הקאות וצרבות וצירים ודברים שכאלה, אבל כל אחד ומה שהוא נהנה ממנו...
חייבתלהגיב
New member
הביטוי הוא "בעצב תלדי בנים", לא "בסבבה תלדי בנים,
ואם את רוצה - תלדי אותם גם עבור אחרים, זה כלום - הגוף שלך בנוי לזה".
הריון ולידה זה משהו שאולי הגוף "אמור" לעבור, אבל הוא גם פוגע בגוף (לרוב גורם גם נזקים בלתי הפיכים), גורם לכאב וסבל, ולפעמים גם גורם לנכות ואף למוות. וכשמדובר בהריון של תאומים (שנפוץ יותר אצל פונדקאיות) - הוא עוד יותר מסוכן וגורם לעוד יותר נזקים.
גם הריון ולידה הרבה נשים (במיוחד כאלה שכבר עברו אותם ויודעות במה מדובר) היו שמחות לא לעבור, אם הייתה להן אפשרות - אבל זו הדרך היחידה להשיג תינוק, ולכן הן עושות את זה - כדי שיהיה להן ילד משלהן (בהנחה שההריון היה מכוון). לכן הן מוכנות לעבור את כל זה. לעבור כזה דבר עבור מישהו שהן לא מכירות, כי הן רוצות לעזור לו (להבדיל מכי הן זקוקות לכסף, וזו הרציונליזציה שלהן לכך שהן עוברות את הסבל הזה בלי לצאת בסוף עם תינוק) - יש יחידות סגולה בודדות בעולם כאלה, ורוב הסיכויים שיש להן מחלת נפש / עברו שטיפת מוח כלשהי (למשל דתית)... הפונדקאיות שאת מכירה הן לא כאלה - הן עשו זאת עבור הכסף, ואני מרחמת עליהן כמו שאני מרחמת על כל הפונדקאיות שעושות את זה עבור כסף. העולם הפך פשוט לדיסטופיה מהבחינה הזאת - מין חזון מדע בדיוני עגום שהתממש - העניים יולדים את הילדים של העשירים. נורא.
ואם את רוצה - תלדי אותם גם עבור אחרים, זה כלום - הגוף שלך בנוי לזה".
הריון ולידה זה משהו שאולי הגוף "אמור" לעבור, אבל הוא גם פוגע בגוף (לרוב גורם גם נזקים בלתי הפיכים), גורם לכאב וסבל, ולפעמים גם גורם לנכות ואף למוות. וכשמדובר בהריון של תאומים (שנפוץ יותר אצל פונדקאיות) - הוא עוד יותר מסוכן וגורם לעוד יותר נזקים.
גם הריון ולידה הרבה נשים (במיוחד כאלה שכבר עברו אותם ויודעות במה מדובר) היו שמחות לא לעבור, אם הייתה להן אפשרות - אבל זו הדרך היחידה להשיג תינוק, ולכן הן עושות את זה - כדי שיהיה להן ילד משלהן (בהנחה שההריון היה מכוון). לכן הן מוכנות לעבור את כל זה. לעבור כזה דבר עבור מישהו שהן לא מכירות, כי הן רוצות לעזור לו (להבדיל מכי הן זקוקות לכסף, וזו הרציונליזציה שלהן לכך שהן עוברות את הסבל הזה בלי לצאת בסוף עם תינוק) - יש יחידות סגולה בודדות בעולם כאלה, ורוב הסיכויים שיש להן מחלת נפש / עברו שטיפת מוח כלשהי (למשל דתית)... הפונדקאיות שאת מכירה הן לא כאלה - הן עשו זאת עבור הכסף, ואני מרחמת עליהן כמו שאני מרחמת על כל הפונדקאיות שעושות את זה עבור כסף. העולם הפך פשוט לדיסטופיה מהבחינה הזאת - מין חזון מדע בדיוני עגום שהתממש - העניים יולדים את הילדים של העשירים. נורא.
לא טענתי שזה כלום, ולא טענתי שזה סבבה.
אין ספק שהריון זה תהליך שמאוד מעמיס על הגוף, ויש לו פוטנציאל לנזק. אני לא שמעתי מעולם על מישהי שעשתה את זה בחינם עבור מישהו אחר (זה שאני לא שמעתי כמובן לא אומר שזה לא קיים, אבל זה כן אומר שזה מאוד נדיר).
אבל ברוב המכריע של המקרים, הנזקים של ההריון אינם בלתי הפיכים. ואם תשווי גוף של אשה אמידה, שעברה, נניח, ארבעה הריונות בחייה, לגוף של אשה ממעמד סוציו אקונומי נמוך, שעבדה בנקיונות או במפעל כל חייה, תגלי שהגוף של זו האחרונה סבל הרבה יותר.
אז כן, זה מבאס שיש נשים אמידות, שלא צריכות בכלל לעבוד, ויש נשים עניות, שצריכות לעבוד קשה, ולפעמים לפגוע בגוף שלהן בשל כך, כי אין להן ברירה - זו הדרך היחידה שלהן להרוויח כסף. אבל אם בעינייך זה בסדר להחזיק עוזרת בית, אני לא מבינה איך זה לא בסדר להשתמש בשירותי פונדקאית או תורמת ביצית.
אין ספק שהריון זה תהליך שמאוד מעמיס על הגוף, ויש לו פוטנציאל לנזק. אני לא שמעתי מעולם על מישהי שעשתה את זה בחינם עבור מישהו אחר (זה שאני לא שמעתי כמובן לא אומר שזה לא קיים, אבל זה כן אומר שזה מאוד נדיר).
אבל ברוב המכריע של המקרים, הנזקים של ההריון אינם בלתי הפיכים. ואם תשווי גוף של אשה אמידה, שעברה, נניח, ארבעה הריונות בחייה, לגוף של אשה ממעמד סוציו אקונומי נמוך, שעבדה בנקיונות או במפעל כל חייה, תגלי שהגוף של זו האחרונה סבל הרבה יותר.
אז כן, זה מבאס שיש נשים אמידות, שלא צריכות בכלל לעבוד, ויש נשים עניות, שצריכות לעבוד קשה, ולפעמים לפגוע בגוף שלהן בשל כך, כי אין להן ברירה - זו הדרך היחידה שלהן להרוויח כסף. אבל אם בעינייך זה בסדר להחזיק עוזרת בית, אני לא מבינה איך זה לא בסדר להשתמש בשירותי פונדקאית או תורמת ביצית.
חייבתלהגיב
New member
עבודה של עוזרת בית לא בהכרח פוגעת בגוף,
ולא בהכרח גורמת לסבל (לפחות זה מה ששמעתי. אני, אישית, סובלת מאוד גם מזה - וזו באמת אחת הסיבות שאני לא מעסיקה עוזרת בית), בניגוד להריון ולידה. יכול להיות שיש עוזרות בית שמועסקות בתנאים גרועים במיוחד, רודים בהן, פוגעים בהן, וכו' - ואז באמת זה מתקרב לעניין של פונדקאות ושל התייחסות לאחר כאל כלי ולא כאל אדם.
ולא בהכרח גורמת לסבל (לפחות זה מה ששמעתי. אני, אישית, סובלת מאוד גם מזה - וזו באמת אחת הסיבות שאני לא מעסיקה עוזרת בית), בניגוד להריון ולידה. יכול להיות שיש עוזרות בית שמועסקות בתנאים גרועים במיוחד, רודים בהן, פוגעים בהן, וכו' - ואז באמת זה מתקרב לעניין של פונדקאות ושל התייחסות לאחר כאל כלי ולא כאל אדם.
דווקא הלידה האחרונה שלי הייתה סבבה לגמרי
ואם הייתי זקוקה לכסף, הייתי לגמרי שוקלת בחיוב להיות פונדקאית.
 
 
ואם הייתי זקוקה לכסף, הייתי לגמרי שוקלת בחיוב להיות פונדקאית.
 
 
חייבתלהגיב
New member
סבבה, בהצלחה.
רק קחי בחשבון שברוב המקרים בפונדקאות מדובר בהריון של תאומים.
רק קחי בחשבון שברוב המקרים בפונדקאות מדובר בהריון של תאומים.
האמירות שלי נחרצות, כשדעותיי נחרצות
וכאן דעתי נחרצת. מותר לי?
אני מדגישה שוב שאינני מדברת על מצב שבו האישה מהווה רק רחם ובו משתילים ביצית וזרע של אנשים אחרים. לזה יש מצב שהייתי מוכנה בעצמי.
זה שדברת עם אישה אחת, שתיים או שלוש לא אומר שכך הרב חשות. זה רחוק מלהיות מגדם מייצג.
כן, אני מתנגדת לכך שאנשים מנצלים נשים עניות לכל צורך שהוא. אין מה להשוות מכירת גוף/ביצית/תינוק לניקיון. רוצים לסייע לעניות, אפשר אחרת, אבל ברור שאף אחד כאן לא עושה זאת מאלטרואיסטיות, אם כבר להיפך.
מה שאני אומרת זה שתרומת ביצית, גם כשהיא נעשית שלא באיומי סכין, צריך להבין שהנשים הללו (העניות, כן הן עניות) עושות זאת בלית ברירה. אני לא מכירה הרבה נשים אמידות שעושות את זה בשביל הכיף. את היית נותנת ביצית או תינוק? למה כשמישהי ענייה זה בסדר מבחינה מוסרית?
כולן כאן כותבות תיאורטית למה זה כן בסדר ולמה הן לא כ"כ מתנגדות, האם יש כאן מישהי שעשתה זאת או מוכנה לעשות זאת? שובבב אני לא מדברת על מצב שאני מגדלת בתוכי ביצית וזרע של אנשים אחרים.
וכאן דעתי נחרצת. מותר לי?
אני מדגישה שוב שאינני מדברת על מצב שבו האישה מהווה רק רחם ובו משתילים ביצית וזרע של אנשים אחרים. לזה יש מצב שהייתי מוכנה בעצמי.
זה שדברת עם אישה אחת, שתיים או שלוש לא אומר שכך הרב חשות. זה רחוק מלהיות מגדם מייצג.
כן, אני מתנגדת לכך שאנשים מנצלים נשים עניות לכל צורך שהוא. אין מה להשוות מכירת גוף/ביצית/תינוק לניקיון. רוצים לסייע לעניות, אפשר אחרת, אבל ברור שאף אחד כאן לא עושה זאת מאלטרואיסטיות, אם כבר להיפך.
מה שאני אומרת זה שתרומת ביצית, גם כשהיא נעשית שלא באיומי סכין, צריך להבין שהנשים הללו (העניות, כן הן עניות) עושות זאת בלית ברירה. אני לא מכירה הרבה נשים אמידות שעושות את זה בשביל הכיף. את היית נותנת ביצית או תינוק? למה כשמישהי ענייה זה בסדר מבחינה מוסרית?
כולן כאן כותבות תיאורטית למה זה כן בסדר ולמה הן לא כ"כ מתנגדות, האם יש כאן מישהי שעשתה זאת או מוכנה לעשות זאת? שובבב אני לא מדברת על מצב שאני מגדלת בתוכי ביצית וזרע של אנשים אחרים.
חייבתלהגיב
New member
אני הייתי נותנת ביצית בכיף, אם הייתי בטיפולי פוריות
והיו נשארות לי ביציות עודפות. הבעייה עם תרומת ביצית (כשהתינוק לא גדל ברחם של התורמת) מבחינתי היא רק העניין של ההשפעה הפיזית של תהליכי הוצאת הביצית מהאישה - משאר הבחינות זה כמו תרומת זרע, שגם לה אני לא מתנגדת. אם כבר יש ביציות ספייר - למה שלא אתרום אותן? הייתי עושה את זה גם בחינם.
והיו נשארות לי ביציות עודפות. הבעייה עם תרומת ביצית (כשהתינוק לא גדל ברחם של התורמת) מבחינתי היא רק העניין של ההשפעה הפיזית של תהליכי הוצאת הביצית מהאישה - משאר הבחינות זה כמו תרומת זרע, שגם לה אני לא מתנגדת. אם כבר יש ביציות ספייר - למה שלא אתרום אותן? הייתי עושה את זה גם בחינם.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.