משהו שריגש אותי מאד אתמול.

[mummy]

../images/Emo6.gif היכן הם באמת ?

תודה על הצבעת האמון. מה שבטוח זה שכשהתיזה תהיה גמורה וכתובה, זה יהיה מאד מאד מאד רחוק מנעוריי... (אני מקווה שזה לפחות לא יחרוג מטווח נעורי ילדיי, למרות שיש ימים שבהם זה בהחלט נראה ככה).

 

[מעיןבר]

בעניין הטבעת יש לי משהו לומר

הטבעת שלי לא ירדה מהאצבע מאז יום החתונה ועד שלב מסויים בהריון שבו הידיים התנפחו (עליתי כ"כ הרבה במשקל

+ בצקות). הדבר הראשון שביקשתי אחרי הלידה היה את הטבעת וממש נאבקתי בה כדי שתעלה עלי

. כל זה משום שהטבעת שלי מסמלת עבורי את נצחיות הקשר שלנו ולא דווקא את העובדה שנישאנו (ובמקרה שאינכן יודעות יש לי טבעת הכי פשוטה ולא מעוצבת בעולם - פשוט מעגל נצחי). היא משהו שקודם לילדה שלנו ומשהו שלמעשה במובנים מסויימים לא קשור אליה - מסמל את הקשר שלנו מעבר להיותינו הורים. כרגע זו גם הטבעת היחידה שאני עונדת ובגאווה רבה יש לציין. וכל זה אין בו מלגרוע ממה שכתבתן, אין ספק שההורות מעלה את הקשר לרמות אחרות, אבל אני לא יכולה להתעלם מהנסיבות שהובילו לילדה שלי - קודם היתה שם האהבה הגדולה שלנו.

 

[רות י]

איזה יופי, שיהיה בשעה טובה.

אצלי דווקא בהתחלה הייתי ממוקפת עם שם נעוריי ורק אחרי המקף שם המשפחה של דליק. ברבות הימים, בחרתי להשמיט את שמי הקודם ולהישאר רק עם שם המשפחה של בעלי. אני מתה על השם הזה. מאיזושהי סיבה אידיוטית ואווילית, שטרם תהיתי על קנקנה, הוא ממלא אותי גאווה מסויימת. בדיוק שלשום לימדתי את הנאגט את שם משפחתנו ובחנתי אותה עליו כבר למעלה ממאה פעמים. היא עמדה בבחינה בכבוד. מחר תוכלי להווכח בעצמך.

 

[lulyK]

אגב, אני בלי מקף. סתם שני שמות.

 

[עינבלית]

מזל טוב!

אני במשך כמעט עשור התהלכתי עם 2 שמות- שלי ושל בן הזוג. בהריון עם ליה, קמתי יום אחד והחלטתי שאני אשמח להפרד משם המשפחה שלי לטובת שמו של האיש. המצחיק הוא שלא נשאר איש במשפחתנו עם ם המשפחה המקורי שלי. אחרי שאני שיניתי אחותי שינתה לשם אחר אך קדום יותר ואז הוריי בעקבותיה שינו גם. כך שכבר ממילא לא נשאר מה לשנות

.

 

[בימבילי]

גם אני הייתי בלי מקף.

מתוך החלטה אידיאולוגית. המקף הוא מפריד. מבחינתי שני השמות שלי היו שם המשפחה שלי ולא ראיתי סיבה להפריד.

 

[רות י]

עכשיו נזכרתי שגם אצלי זה היה נטול

מקף. שני שמות בצוותא חדא, כך שפעם אפילו רופאת שיניים מטומטמת בקופ"ח מכבי חשבה שזה שם אחד: משהו בסגנון שוורצנגר

 

[בימבילי]

אני מרגישה כמוך.

ואפילו יותר מזה. אני מרגישה שההחלטה שלי להוריד את שם נעורי משמי הכפול ולהשאר עם שמו של בן זוגי היא החלטה שמביעה שלמות. קודם כשהיו לי שני שמות משפחה הרגשתי שאני נלחמת להוכיח וצריכה להוכיח שאני בזכות עצמי ואני ואני ואני. אבל יום אחד הגיעה תחושת ההקלה והשלמות האישית והבנתי שאני זו אני ואין לי חובת הוכחה יותר. שבוע אחר כך כבר הייתי עם שם משפחה אחד ומאז אני מרגישה הרבה הרבה יותר טוב.

 

[mummy]

וכמי שהייתה המרואיינת הראשונה שלי

עוד במה שהיה הפיילוט - את כבר צריכה לדעת שהסיפור שלך הוא סיפור מאד מרגש בעיני, והתהליך שעברת הוא תהליך מקסים - אם אפשר בכלל להסתכל מהצד על תהליכים שאחרים עוברים ולתת להם ציונים כאלה או אחרים. בכל מקרה, הסיפור שלך לא רק שהוא לא מעיד לרגע על בחירות קורבניות כאלה או אחרות, אלא בדיוק להפך, שופך אור על התהליך המורכב שקשור לכל הנושא הזה של שינוי שם, ומצביע מאד ברגישות ובדיוק על הנקודות הכואבות והקשות שכרוכות בו. תחשבי שפעם, המדינה לא היתה מאפשרת לך לעבור תהליך כזה, בקצב שלך, בתנאים שלך, אלא זבנג וגמרנו. שינינו לך. עכשיו תתמודדי. ולעניין הנלחמת וצריכה להוכיח - אז הנה לך עוד פרק שלם בדוקטורט, שקשורה לדילמה הגדולה של מה זה להיות אישה היום בישראל. אבל זה באמת כבר משהו אחר... (או שלא).

 

[T noki]

יופי - שמחה בשבילך! וגם ../images/Emo45.gif לדיון

אחלה דיון, מרתק ומענין. אני השארתי את שם המשפחה שלי והוספתי (עם מקף, אם זה באמת משנה...) את שם המשפחה של בעלי, אבל בחיי היום יום אני בהחלט נשארתי עם שמי הישן, דהיינו שם משפחתי לפני הנישואין, כך כולם מכירים אותי במרפאה ובכלל. השם שהוספתי של בעלי הוא לצרכים טכניים בלבד. אני מרגישה ששם המשפחה שלי הוא חלק ממני וממה שאני הייתי במשך 30 שנה, ואין סיבה שהעובדה שהתחתנתי תשנה את שמי, מה עוד שאני מאד אוהבת את שם המשפחה שלי והוא מאד מיוחד. עודדי קיבל את שם המשפחה של בעלי כי אני לא אוהבת מיליון שמות גם אצלו, וזה בעיני בסדר, אין לי בעיה עם זה. אנחנו עדיין מתלבטים מה לכתוב על השלט בכניסה לבית...

 

[lulyK]

בעניין השלט על הדלת,

ולא בדיוק באותו עניין: כל פעם שמתקשרים אלינו ושואלים אם הגיעו למשפחת X, אנחנו עונים: גם. על הדלת, אגב, אין שלט. על תיבת הדואר יש את שני השמות (שהם בעצם שם המשפחה שלי).

 

[T noki]

אז זהו, שעל השלט זה נהיה מסובך מדי

וארוך מדי - גם השם שלי ושם המשפחה, גם של בעלי וגם של עודדי... בלאגן קצת. ותיבת הדואר זה לא בעיה, כי יש תיבה פרטית עם מספר, בלי שם.

 

[sharonmx]

מכירהאת הסיבוכים האלה...

כשהתחתנתי לפני כ-12 שנה, בעלי התעקש שאני אקח את שמו, ואז התסובבתי עם שני שמות שביחד היו בלתי ניתנים להיגוי בלי טעות. לא אהבתי את זה אבל מה לא עושים בשביל הזוגיות. אחרי חמש שנים הוא נהרג, ואז נשארתי עם שניהשמות המעפנים, והואיל וממש לא סבלתי א תהמשפחה שלו, לא חיכיתי הרבה וביום הולדת 30 שלי, באופן חגיגי, הלכתי למשרד הפנים והחלפתי בחזרה לשם שלי לבד. עכשיו, החצי החדש העלה את הסוגיה, ואני לא הסכמתי להחליף את השם שלי בכלל. ניסינו למצוא שם אחד חדש לשנינו אבל לא הצלחנו. מה שיצא זה שהפיצקית רשומה בשמו - ביקשנו ממשרד הפנים כשהיא נולדה, ואני באופן רשמי לא נראית כמו אמא שלה.... די מגוחך, אבל לא ממש מפריע לי. מנסיוני- להיות עם שני שמות המכילים ביחד יותר מ-6 אותיות זה מאוד מסרבל, אבל בהחלט ברורה לי ההתעקשות. מזל טוב!

 

[lulyK]

ואוו, איזה סיפור.

(השם הכפול שלי מונה 7 אותיות, אבל אני לא רואה אף אחד מסתרבל עם "ליפקין שחק")

 

[T noki]

אני מלכת השמות הכפולים - באורך השם

שלי 11 אותיות (לא כולל המקף באמצע...) ויש לי גם שני שמות פרטיים כך שתעודת הזהות שלי עמוסה לעייפה בשמות, וזה תמיד מבלבל את הפקיד בנק/משרד הרישוי/הפנים וכו'. זה גם לא נכנס בשלמות בחלק מהמכתבים הרשמיים ויוצאים שמות חצויים מאד מצחיקים. חוץ מזה שני שמות המשפחה שלי הם כמו שני שמות של בתי חולים בארץ (אפרופו המקצוע שלי...) ואל תנסו לנחש... (לא, לא סורוקה)

 

[galiaS]

אני מקווה בשבילך שלא תל השומר

ומאחלת לך שכן רוטשילד

 

[lulyK]

אני כבר סגרתי על רוטשילד-וולפסון

 

[עמית@]

אני חושבת שזה רושטילד שיבא

 

[mummy]

מה עם אסף-ברזילי? לא הולך?

אני אומרת, בואו נפתח לוטו הימורים. בימקום ההוא, איך קוראים לו (אחאב?) משהו שישאיר את הפורום חי ובועט...

 

[galiaS]

לדעתי אם כבר כרמל בענין

אבל תינוקי ביקשה לא לנחש, לא?