אורנית צדקה../images/Emo13.gif
"חיי בארבעה משפטים",זה נשמע כמו ספר מדע בדיוני שכתבתי אצלי זה אולי בשמונים(אלף...) כדי שיהיו מגילות
... זה מזכיר לי שיש ילד בכיתה אחרת(הוא אומנם מתנחל יחד עם עוד מישהי בכיתה שאני נמצאת בה כי הם קשורים אליי אבל רשמית הם עוד לא עברו כיתה,למרות שצוחקים עליי שפתחתי מזמן כיתה משל עצמי עם ילדים מכול הכיתות...)שבקושי מדבר,יותר מדוייק להגיד שהוא מדבר פחות ממה שהוא יכול וכבר יצא לו להתעצבן עליי ולהגיד לי משהו והוא כול כך התרגש ונבהל מעצמו שהוא פשוט לקח את ההליכון וברח ממני איזה יומיים,הילד הזה החליט שהוא יודע להגיד רק "ארבע" מבין כול המספרים,למדו אצלהם בכיתה על פסח(הוא בכלל נוצרי אבל גם המוסלמים וגם הנוצרים אצלנו בביה"ס כבר שולטים בכול החגים והמנהגים של היהודים בגלל שהם מגיל צעיר בבית ספר)וכול מה ששאלו אותו הוא ענה "ארבע"...'כמה כוסות יין שותים?','כמה קושיות?',כשהגיעו לשאלה 'כמה שנים הלכו במדבר?' והוא ענה ארבע אז הסייעת שלו עושה "כמעט,כפול 10",זה בטח נשמע פחות מצחיק כשזה כתוב אבל זה כנראה היה קטע מטורף אצלהם בכיתה בגלל שתוך כמה דקות כול ביה"ס שמע על זה וכשמכירים את הילד זה באמת מצחיק... עכשיו לפירוט המשפטים... לחברה טובה שלי כבר איזה 8 שנים באמת הייתה יום הולדת אתמול(1.4) ובאמת שלחתי לה אס.אמ.אס מוקדם בבוקר ונכון לדקה זאת היא עדיין לא ענתה לי בכלל(אמרתי לה שאני אצלצל יותר מאוחר ולא הספקתי),יש לה מזל שאני מכירה אותה שנים והיא בטח עופפה לה כול היום ובכלל שכחה מי העיר אותה,היא תמיד ככה,אני מאמינה שעד סוף השבוע היא תירגע מהחגיגות של עצמה ותענה לי ואם לא כנראה שצריך לבדוק מה קורה איתה,בטח טוחנת מצות כמו שאני מכירה אותה... כבר קרה לי שבגלל ששלחתי הודעה או התקשרתי מוקדם לאחל מזל טוב במקום להודות לי כמעט הרגו אותי,אבל מה אני אשמה שאנשים מבזבזים את הזמן שלהם על שינה כשאני כבר ערה?...
גם 3 נכון,יש איזה בת שירות מטעם "קו לחיים" שנמצאת אצלנו פעמיים בשבוע בימים שני ורביעי בבית ספר,צירפו אותה לאחרונה כעזרה בשבילי בסוסים אחרי שנוצר מצב שאני לבד מאכילה ומטפלת בשישה ילדים מכמה כיתות כולל הורדה והעלאה לסוסים וקשירה בכיסאות הגלגלים חזרה ולהתפצל לשתי הסעות מה שבלתי אפשרי לחלוטין וזה מטורף ועוד שולחים לי כול פעם אנשים שלא עוזרים בכלום(פעם את השרת,פעם אחרת סייעת שלא מוכנה לגעת בילדים בכלל וכו'...וכול זה בגלל שילדה עם פיליפנית צמודה שהייתה תמיד עוזרת לי חולה כבר חודשיים ונשארתי בלי עזרה,היה לכמה זמן סטודנט אמירקאי חמוד אבל לא מזמן הקבוצה שלו עברו לאיזור אחר בארץ במסגרת ההתנדבות שלהם ונאלצתי להיפרד שוב מאיש צוות יחד עם הילדים למרות שהוא באמת עזר לי וגם היה נחמד בתור בנאדם לדבר איתו),בגדול אני לא מתה עליה כי יש בה משהו קצת מתנשא(גם חברה טובה שלי שעובדת בכיתת סי.פי בבית ספר רגיל באיזור כבר שנה שנייה ועובדת איתה בימי חמישי טוענת שהיא מרגיזה עם הגישה של ההסתכלות מלמעלה שלה),הנקודה היא שמעבר לעובדה שהתפקיד שלה הרבה יותר חופשי והרבה יותר כיפי מבחינת טיולים ופעילויות היא גם טסה עכשיו אחרי פסח כמלווה למשלחת לפולין של כמה חבר'ה(אחד מהביה"ס,השאר ממקומות אחרים בארץ)מטעם "קו לחיים",בכנות אני מקללת עוד יותר את העמותה שלי שאפילו לא נותנת אפשרות כזאת והכי רחוק שאני מגיעה זה עם הילדים שאני מלווה בהסעה הלוך ושוב שזה לא נחשב כי אחד גר איפה שאני גרה(לא אותה שכונה,אותו ישוב,זה לא עקרוני...) וגם הכיתה הספציפית שאני נמצאת בה לא יוצאת לטיולים כי אצלנו הילדים לא עם הליכונים או קביים ואפילו לא כיסאות חשמליים ואי אפשר להחזיק את כולם ולטייל איתם וגם מבחינת רמה זאת כיתה יותר סיעודית(חיתולים,האכלה,לא מדברים מלבד סמלים,רמת הבנה נמוכה יותר...),בקיצור זה דיי מבאס אותי כי אני כן רוצה ללוות ילדים לטיולים רחוקים ואני כן יודעת שהייתי יכולה להינות ולגרום לילדים להינות איתי בטיול לחו"ל,אמרו בביה"ס שיכתבו לי המלצות כדי שאני אצטרף מתישהו אבל עד שזה יקרה אני(וגם החברה מהכיתה של הסי.פי) טוענות שהחיים לא הוגנים-אנחנו עובדות יותר כולל אחרי הצהריים מעבר לשעות השירות ובחופשים והבת שירות הזאת עובדת הרבה פחות ועושה בעיקר כיף... גם סעיף ארבע נכון,דיברתי עם "בית הגלגלים" באיזור הצפון(יש ארבעה סניפים בארץ וזה יותר לחילוניים,למרות שלא רק חילונים שם)כי שמעתי המלצות ודיבורים והחלטתי שאולי זה חלק מהאתגר שאני מחפשת בתחום,יש גם חבר'ה מהבית ספר שהולכים ואני אוכל להיות איתם כי אותם אני מכירה,בקיצור דיברתי ואחרי פסח יהיו מפגשים ואני אנסה שתי קבוצות שונות ואם יתאים לי אני אוכל להיות שם מדריכה(בהתנדבות)וזה כולל גם מחנות בקיץ,טיולים וחינוך לעצמאות באופן כללי כי אצלהם המטרה היא קודם העצמאות ולא הכיף(הוא אמצעי...) וזה ההבדל בין מהות "קו לחיים" ל"בית הגלגלים"-כלומר משהו עם מטרה והמשכיות ולי נשמע שזה יכול לעניין אותי ושיש לי מה לתרום לשם,נראה איך ילך... עכשיו עוד משפטים והפעם חמישה לשדרוג... 1.נכשלתי לא מזמן בטסט ראשון אחרי קרוב לשנה של לימודי נהיגה וביטול כמה טסטים ברגע האחרון(לא התחשק לי אז לא עשיתי). 2.אני עובדת על כתיבת סדרת ספרים לילדים שנקראית "ילדים מיוחדים" ומבוססים על המפגשים והעבודה שלי עם אוכלוסיות מגוונות של ילדים בחינוך המיוחד,אני לא רואה אותה כמוצאת לאור אבל אני כן נהנית סתם לכתוב ולחקור לעצמי. 3.שנה הבאה אני הולכת ללמוד אומנות וגרפיקה באוניברסיטה יוקרתית. 4.שנה הבאה אני רוצה ללמוד כמה דברים בין השאר באוניברסיטה הפתוחה אבל לא רק,אני שוקלת ברצינות לקחת גם קורס דיבוב וקריינות שזה משהו ששנים אני מדברת עליו ומשהו שקשור לדרמה בשביל שיהיו לי יותר כלים לעבוד עם ילדים. 5.רק היום גיליתי שאחד מחמשת השעונים של הידיים שלי נשאר מכוון לחורף...