נא לקרוא

[t32]

נא לקרוא

הלינק הבא הוא מפורום מוכר.לא הבאתי אותו משמחה לאיד אלא כחומר למחשבה. ממש קשה לי עם כל מה שמועלה שם. חוסר שיויון ועוד כמה דברים. אני לא מבינה את הגישה של - הוא עובד, הוא מפרנס, אני מטפלת בילדים.

 

[shirlip77]

עכשיו

אני שוב שמחה יותר להיות בפורום הזה...

 

[t32]

לא שמחה

רק תוהה על הטענות והסיפורים שהן מעלות שם. זה באמת ככה? הבעל מפרנס - מביא את המשכורת ה"אמיתית" הביתה והאשה בבית מביאה משכורת קטנה ונחנקת עם כל מטלות הבית בלי הזכות להתלונן. וגם ההגדרות לפינוק. לא יודעת. האם ככה אנחנו, מעוניינות במפרנס החסון שיעבוד ב"היי טק" ואנחנו נגדל את הצאצאים בבית? אני לא מדברת כרגע על חברותי לפורום.

 

[XUXA141]

מי שאשם שם זו האישה.

כי היא היתה מראש צריכה לדרוש חלוקה שווה. לא חוכמה אחרי שמביאים ילד, פתאום לקלוט כמה עבודה זה ושהוא לא מגדל את עצמו אלא מישהו צריך להיות איתו. החוכמה היא לדעת את זה מראש ולתאם עמדות מראש כדי לא להגיע למצב כזה. עכשיו יש לה עבודה קשה פי שתיים כי בעלה כבר התרגל למצב שמאד נוח לו. אם היא ממש רוצה לצאת מזה, שתכריז על מרד או שתמצא שמונה מטפלות שישמרו על הילד, ואז כשבעלה יתלונן שזה עולה יותר ממה שהיא מרוויחה, שתגיד לו שבגלל שהוא לא מתחלק, זה מה שיש.

 

[t32]

אבל שושה

כולן שם מתארות מצב דומה. מה זה אמור להביע?

 

[XUXA141]

קודם כל לא כולן.

לפי מה שקראתי שם רוב התגובות היו "אצלי זה שוויוני" או "אצלי לא יעלה על הדעת מצב כזה". היתה שם רק עוד אחד שסיפרה שהמצב גרוע והיא באמת שוקלת גרושין. זה שעוד קיימות נשים כאלה זה בגלל שזה שאריות של חינוך שוביניסטי של שני המינים - של הבנות - להיות המשרתות של הבנים עד שמגיעים מים עד נפש, ושל הבנים להיות פרזיטים שברור להם שמי שאחראי על הילדים הן הנשים. בשני המקרים - כל אחד ישן במיטה שהציע. ואם רצים לעשות ילדים כי ככה מקובל או כי ככה צריך וכו' בלי לחשוב מה "תופעות הלוואי" , זה מה שקורה.

 

[בחוץ שלכת]

ועל זה נאמר

הפשרות של היום - הן הנורמות של מחר לא לוותר מתחילת מערכת היחסים, ללא קשר אם יש ילדים או אין ילדים. אני גרתי עם חבר שלי (לשעבר) שנה וחצי, ומי עשה קניות? סידר את הבית? כיבס? ואת מי יש לי להאשים? רק את עצמי - לו הייתי מרגילה אותו לקחת חלק מהאחריות מלכתחילה, לא הייתי נשארת עם המטלות או צריכה להגיד לו מה לעשות, וליצור סיטואציה שבה הוא עוזר לי. והלקח שלי - לא לוותר על חלוקת נטל הוגנת מלכתחילה, בשם האהבה או הרצון לתת.

 

[שושלסר]

לא הכל בידיים שלנו...

העולם השובנסטי הזה מחליט בשבלנו שהעבודה של בעלי שווה יותר כסף, הוא מרוויח כפול ממני לשעת עבודה. ובנוסף לגברים הרבה פעמים יש אפשרות לבצע שעות נוספות,(נשים פעמים רבות עובדות במשרות שאינן "מאפשרות" שעות נוספות, כמו חינוך, מכירות או טיפול בילדים) ולכן בשביל להתקיים בדוחק יחסי, זה רק נראה סביר שהגבר יעבוד שעות נוספות מה שמשאיר את עבודות הבית לאישה. במצב כזה אין תמיד אפשרות לחלק את האחריות והמטלות באופן שווה, ואין אפשרות לשלם למשהו חיצוני (עוזרת?) לבצע אותן... כסף קונה גם שיוויון?!

 

[t32]

העולם השובניסטי?

תסתכלו קצת בפקולטות היוקרתיות- הן מלאות בנשים. מה שאומר שכושר ההשתכרות של האשה שווה לגבר. לדעתי יש כאן בחירה ולא כפיה.

 

[Anathema Device]

בתור בוגרת פקולטה יוקרתית - הסתכלתי

אכן ראיתי שהפקולטה מלאה בנשים. אבל - כשקיבלתי את התעודה, הסתכלתי שוב, וראיתי שהאחוז של הנשים הוא קטן יותר. בתיכון, במגמה שלי, היינו כיתה של 20 תלמידים. מתוכם 5 בנות. ואני גם יכולה להבין למה. אמנם, אותי אישית ניסו "להקטין" רק פעם אחת (או שאולי הייתי מעופפת מדי מכדי לשים לב לשאר הפעמים), וגם בפעם הזאת, הציפיות מבית גברו, אבל מהפעם הזאת יכולתי לראות מה קורה למי שגם שאר הסביבה לא מאמינה ביכלתה, ולכן גם מנסה פחות. ואני רואה שהסביבה מאמינה מראש פחות בנשים. ואני רואה שיש ציפיות שמגשימות את עצמן. ואני רואה שיש לחץ גלוי וסמוי על נשים להתאים לדימוי מסויים. ואני יודעת שגם אני, שבהרבה דברים לא מתאימה את עצמי לזרם, יש מקומות שבהם אני נכנעת (להבדיל מהמקומות שבהם אני פשוט מסכימה עם הזרם). אז אני יכולה להבין נשים שהציפיה של הסביבה מהם (הגלויה ו/או הסמויה) הוטמעה בהן, והן הולכות בתלם. >אין בדברי מכדי לשלול נשים שהנטיה הטבעית שלהן היא עם הזרם. אבל יש גם הרבה שלא, והזרם מדכא אותן<

 

[XUXA141]

אז זהו, להכנע?

ופעם גם לא יכלו לטוס. אז האחים רייט לפי שיטתך היו צריכים להגיד "העולם לא מאפשר טיסה". כך גם לואי פסטר, כך גם כל הממציאים והמדענים ולוחמי החופש בכל העולם. אין "לא יכול" יש "לא רוצה מספיק". זה שנשים הולכות לעבודות שאינן "מאפשרות" שעות נוספות זה בגלל שהן חושבות שהילדים זו בעיה שלהן בלבד ולכן רק הן צריכות להתאים את העבודה לילדים ולא בן הזוג שלהן, אבי ילדיהן. זה יוצר מעגל קסמים - האישה חושבת שהילדים הם רק שלה, היא עובדת פחות בגלל הילדים, ולכן עובדת פחות שעות וצריכה להצדיק את "הבטלנות" הזו על ידי עבודות בית. יואיל בטובו בן זוגה לקצר את שעות העבודה שלו בצורה שווה ( ואם היא יכולה ,אין סיבה שהוא לא יוכל), יהיה בבית אותו מספר שעות וכך גם מטלות הטיפול בילדים ועבודות הבית יתחלקו...

 

[t32]

התגובה אלי?

כי אם כן- אז את בכלל לא בכיוון.

 

[Arfilit]

דרך אחרת להסתכל על הדברים

קודם כל - הילדים הם לא "בעיה" שלי או של בנזוגי. כמו שהעבודה שלי היא לא בעיה שלי והזוגיות שלי היא לא בעיה שלי והקשרים החברתיים שלי הם לא בעיה שלי - גם הילדים הם מסבחינתי לא בעיה, אלא משהו שבחרתי שיהווה חלק בחיים שלי. אפשר שזוגות מחלקים ביניהם את הנטלים באופן שאת תיארת. ואפשר שזוגות מחלקים ביניהם את הנטלים בדיוק חצי חצי (על כל כוס שאני שוטפת אתה תשטוף כוס ועל כל שעה נוספת שאתה נותן בעבודה אתן אני שעה למקום העבודה שלי) או חצי חצי בקירוב (עובדים במשרות בהיקפים דומים, ונוטלים חלק דומה בגידול הילדים וחלק דומה בניהול הבית (שזה אגב - שני דברים שונים לחלוטין)). ואפשר - אפשרות שלישית - שאף אחד לא לא העלה כאן למיטב זכרוני - ההורים מתלבטים ומחליטים מי מהם ישא בעיקר נטל הפרנסה ומי מהם ישא בעיקר נטל החינוך ומי מהם ישא בעיקר נטל ניהול הבית (אם אפשר - עדיף שהעוזרת...

). אני יכולה להעיד על עצמי, שאני בחרתי במודע ובלב שלם להקטין את היקף המשרה שלי (שעדיין נשארה לא קטנה) כי אני רוצה להיות זו שמגדלת את הילדים שלי. אני רוצה לחנך אותם. אני רוצה להיות שם בשבילם. אני רוצה לקחת על עצמי את האתגר המאוד לא פשוט והמאוד חשוב הזה לעזור להם להפוך לאנשים הכי מוצלחים והכי שמחים שהם יכולים להיות. בבחירה הזו, החלטנו בנזוגי ואני, שהוא יהיה המפרנס העיקרי ואני אקח חלק יותר גדול בגידול של הילדים. והגיע הזמן להגיד בקול רם - מי שמגדל את הילדים לא עושה משהו שהוא פחות חשוב, פחות גדול או פחות מאתגר. אני חייבת לאמר, שבעוד שאני עוסקת במקצוע חפשי "נחשב", ומתעסקת בעבודה בנושאים רציניים ומטפלת בפרוייקטים לא מבוטלים - עדיין אני חושבת שמה שאני עושה בבית - בגידול הבת שלי - הוא חשוב יותר (לא רק לה ולי - אלא גם לחברה שבה אני חיה), מסובך יותר, מאתגר יותר, מעייף יותר, מעניין יותר, קשה יותר - ובעיקר משהו שאני מאוד שמחה שבחרתי לעשות אותו. ובנזוגי - אני חייבת לאמר שלבי לבי עליו - על האחריות הגדולה שבלהיות המפרנס הראשי - שהיא אחריות גדולה מאוד כאשר יש גם ילדים בתמונה. ואחרי כל זה - שנינו שותפים - גם בזה וגם בזה - והשוני הוא במשקל שכל אחד לוקח על עצמו בתפקידים השונים (הוא יותר מפרנס ממחנך ואני יותר מחנכת ממפרנסת - וגם בזה שהחלוקה היא מבחירה ונעשתה ברצון שנינו - יש בעיני סוג של חינוך). אני מנסה להגיד משהו שניסיתי להגיד גם בפעמים אחרות ואני מרגישה שלא תמי בהצלחה: בתמונה המשפחתית הגברים אינם רק פרזיטים שמתענגים מכך שהאישה כל היום משרתת אותם והם אינם צריכים לשאת בעול גידול הילדים הקשה מנשוא והכביכול בלתי נסבל. מבחינתי, מי שבא להורות מהמקום הנכון - לא רואה את זה כעול קשה מנשוא ובלתי נסבל, ומי שמפרנס - נושא גם הוא בעול לא פשוט ורב אחריות.

 

[Arfilit]

אוף - ההדגשה לא היתה אמורה

להיות ארוכה כל כך - אלא רק עד סוף המשפט שבו היא החלה... גררר...

 

[בחוץ שלכת]

כל עוד

הבחירה היא שלך ושלך בלבד, אני לא רואה בזה בעיה. אם אני מבינה נכון, כל המהות של הפורום הזה הוא על חופש הבחירה. הדיון היה יותר בכיוון של נשים שמתלוננות שהן "קיבלו" תפקיד שאולי לא הכי התאים להן.

 

[Arfilit]

לא. המהות של הפורום

היא נשים שלא רוצות ילדים - וכל אחד מניח את הפרשנות שלו בתוך הכותרת הזו. וכן - מבחינתי המהות של הפורום היא בחופש הבחירה...

 

[womandl]

../images/Emo45.gif

 

[XUXA141]

השאלה היא כזו -

האם באמת היתה כאן בחירה חופשית מוחלטת. כי יש זוגות ש"מחליטים באופן דמוקרטי" שהאישה תישאר בבית, אבל זה בגלל שהבעל מרוויח יותר, בגלל שזה עולם שוביניסטי. אז אין כאן בעצם בחירה חופשית.. השאלה , האם אם את היית רוצה לצאת ולעבוד שעות ארוכות ,והיתה לך אפשרות לזה, האם בן זוגך היה מוכן להשאר בבית? זה המבחן האמיתי.

 

[בחוץ שלכת]

והצד השני

אם לאישה יש פוטנציאל להרוויח יותר, האם היא מוכנה לעבוד את השעות הארוכות. מאידך קריירה היא גם תוצר של בחירה בשלב מוקדם של החיים. יש נשים שבוחרות מקצועות שבהם נוח יותר לגדל ילדים, כמו הוראה. ומי אמר שחייבים הרבה כסף? אולי אפשר לחיות חיים פשוטים יותר? היה לי חבר שטען שאם אני ארוויח כמוהו, אז הוא מוכן להישאר בבית. הבעיה שהאקסיומה אצלו הייתה שצריך להרוויח הרבה כסף. למותר לציין שהוא נשאר עם רווחיו העצומים לבד, או לפחות בלעדי, שזה הרבה יותר גרוע

 

[Arfilit]

אני לא מסכימה שזו השאלה האמתית

השאלה האם במקרה בו מישהו מאיתנו היה מחליט חד צדדית על שינוי התפקידים והחלוקה - האם השני היה מסכים לכך מיד מיד מיד - אינה שאלה נכונה - משום שבזוגיות אסור שיהיה דבר כזה "החלטה חד צדדית". אופן ניסוח השאלה שלך, יוצר אצלי את התחושה שאת עדיין סבורה שהבחירה שלי היא הפחות מוצלחת וש"סידרו" אותי בחלוקת התפקידים. הענין הוא שאני לא מסכימה איתך. אני חושבת שבחרתי את מה שמתאים לי ואת מה שאני רוצה. אם אני הייתי רוצה להמשיך לעבוד כאילו אין מחר (מה שעשיתי קודם - ושהמערכת היתה מאושרת אם הייתי ממשיכה כך) - אולי הייתי צריכה למצוא בנזוג אחר. ובגלל שאנחנו חיים בעולם שבו חלוקת התפקידים הנורמטיבית היא כמו שהיא - אולי זה היה לי קשה. ואם בנזוגי היה רוצה להיות זה שלוקח על עצמו לגדל את הילדים - אולי הוא היה צריך למצוא בת זוג אחרת. את השאלה שאת שואלת - אפשר היה גם לשאול הפוך - האם אני הייתי מוכנה לקחת עליי את האחריות לפרנס את המשפחה ולהמשיך לעבוד אם צריך עד הלילה מדי יום - במקרה בו בנזוגי היה מחליט שהוא רוצה להיות הדומיננטי יותר בגידול הילדים. התשובה לזה היא חד משמעית מבחינתי - שלילית. בניגוד אלייך, אני חושבת, שהשאלה הנכונה היא האם שני הצדדים הקדישו לענין מחשבה והאם הבחירה היא אמתית. האם היה מקום לדעות של שני הצדדים והאם לאורך הדרך שני הצדדים ממשיכים להקשיב כל אחד לצרכים של רעהו (המשתנים, אגב, עם חלוף הזמן). מלכתחילה - אני ידעתי שאני רוצה לעבוד פחות ולהיות עם הילדים. ידעתי את זה אחרי התחבטות ארוכה ועוד לפני שהחלטנו להביא ביחד ילדים לעולם. היום - אני מסכימה אתי...

ולפני סיום - מילה המופנית לאו דווקא אלייך אלא לדברים שאני שומעת פה מעת לעת ב"מוסיקה" של חלק מן ההודעות. יתכן שאופן החינוך שלי קשור להחלטות שלי. מה יתכן - כנראה שאופן החינוך שלי קשור להחלטות שלי. כמו שגם אופן החינוך של כל אחד מאיתנו - לרבות חברי הפורום - משפיע על החלטות שונות בחייו. אני חושבת שיש הרבה יומרה בלטעון שכל מי שמחליט לנהוג אחרת מן המקובל - הוא חלוץ מחשבתי אמיץ ונכון, ושכל מי שעושה את מה שנורמטיבי ממילא עושה זאת בגלל אפקט העדר.