נא לקרוא

[XUXA141]

כן אבל..

יש חינוך חופשי ויש חינוך "מאלף". חינוך חופשי אומר שקיימות כל האפשרויות וזכותך לבחור מה שבא לך בלי קשר לשום דבר ולשום השפעה. חינוך "מאלף" מראש "מתכנת" אנשים לתפקידים מסוימים, אם זה תפקידים סטראוטיפים של "אמא במטבח ואבא בסלון קורא עיתון" או תפקידים הכרוכים בדת למשל "אסור לאכול חזיר". אז נכון שכל אחד עושה מה שחונך לו, אבל מי שחונך לחינוך חופשי, אין לו כבלים של סטראוטיפים או שטיפת מוח ויותר קל לו. עכשיו, אם תשימי לב, הרבה הרבה הרבה יותר נשים נמצאות בתפקידים "מסורתיים" מאשר גברים, וזה נראה הרבה יותר מאשר "סתם" בחירה חופשית ( ההתפלגות לא הגיונית). זה כמו שיהיה שולחן עמוס מלא אוכל, וכל הנשים ילכו דווקא למנה אחת, האם זה לא יהיה תמוה? האם לא נחשוד שיש כאן גורם מסוים ש"כיוון" את הנשים למנה המיוחדת הזו?

 

[אלפית]

ואם המנה הזו היא עוגת שוקולד חמה עם

גלידה? אז זה פחות מפתיע - לא? זה עדיין לא אומר שכולם חייבים לאהוב שוקולד. לגיטימי לא לבחור במנה הזו באותה המידה. בכלל ... התופעה הזו שמדי פעם משהי מ"הורים ל" או מ"לא רוצות" כותבת בפורום הבית שלה "תראו, תראו, מה הולך שם (= בפורום ה'נגדי) מה תגידו? פשוט זוועה, לא?" מעיד, לדעתי על סוג של חוסר ביטחון. מי ששלם עם עצמו ועם החלטותיו לחלוטין לא מעסיק עצמו בבחירות הפוכות - הן קוריוז, או מתקבלות בכבוד כלפי מי שבחר אחרת. רק מי שלא שלם עם עצמו ב-100% מרגיש צורך לתקוף ו"להוכיח" כמה השונה טועה, ובכך לנסות לחזק את אמונתו-הוא. מאחלת לכל אחד ואחת הרבה אושר, סיפוק, ושלוות נפש בדרך החיים הנבחרת. כולנו התברכנו בכך שנולדנו בזמן שהבחירות האישיות הולכות ונהיות יותר אפשריות ויותר מקובלות (למרות שיש עוד הרבה מה לעשות בנושא, ולאן לשאוף ...) א.

 

[עינבלית]

../images/Emo45.gif

 

[XUXA141]

וגברים לא אוהבים מנת שוקולד?

אם היה שולחן מלא מלא מלא דברים, ובאופן מובהק קבוצת הנשים, ורק נשים היו פונים לאכול דווקא מנה אחת, ולא משנה מה היא, האם זה היה הגיוני שזו בחירה חופשית? אם היינו בודקים אולי היינו מגלים שבכניסה הן שמעו הרצאה על השמנת יתר וכמה שנשים צריכות להיות רזות כמו דוגמניות ולכן כשנכנסו עטו כולן על הסלט והשאירו את העוגות לגברים?

 

[XUXA141]

ואגב, נראה לי שהציטוט שהובא

מהפורום הנגדי הובא כדי להראות את הקונפליקט - מצד אחד יש נשים שמטיפות להבאת ילדים וכמה שזה נפלא, ומצד שני מתלוננות כמה שקשה להן וכמה שבן הזוג אגואיסט שלא מתחלק. לכן כנראה הובא הציטוט לכאן. בבחינת "מי שלא מגשים את מה שהוא מטיף לו, שלא יבוא להטיף לאחרים".

 

[Arfilit]

אין סתירה

בין זה שקשה לי לבין זה שנפלא לי. אין סתירה בין הביקורת שיש לי לעתים על בן הזוג לבין זה שאני חושבת שאני עושה משהו שהוא מדהים, נהדר והכי מאתגר שעשיתי מימי. אין סתירה. ואחרי כל זאת - אני מאמינה בלב שלם - שמי שלא חושב שזה מתאים לו - שלא יעשה.

 

[womandl]

../images/Emo45.gif

 

[עמית@]

כן, וככה זה אצלנו, יש לי ילדה בת

שנתיים ואני בהריון בחודש שמיני, אני המפרנסת העיקרית בבית ואני עובדת עד מאוחר, בעלי לעומת זאת לוקח את הילדה מהגן ונמצא איתה כל אחרי הצהריים, אחרי שתסתיים חופשת הלידה שלי הוא יקח חופשה של שלושה חודשים וישאר עם הילדה, זו הבחירה שלנו כזוג, שלי כאשה וכאדם עובד, ושלו כאב וכאדם עם שאיפות וכיוונים משלו (הוא אקדמאי, כותב). וכן, אני מרוויחה יותר, ולאף אחד מאיתנו אין בעיה עם זה. שום דבר מכל אלו לא קשור להורות (כי היו ימים שהיינו בלי ילדים ואני לא עבדתי, והוא כן..) חלוקת העבודה בינינו נבנית על ההתאמה המיטבית לשנינו,ף וכן, גם לילדים שלנו שחשובים לא פחות מכל השאר..

 

[Arfilit]

הינה -

למדתי עלייך משהו חדש...

שמחה לראות אותך כאן.

 

[עמית@]

אני כל הזמן פה ../images/Emo13.gif אבל ברקע...

 

[womandl]

אני מקווה שזה בסדר שאני עונה

למרות ששמי לא ערפילית, כן בעלי רוצה מאוד להשאר בבית ולגדל את ביתנו. הנסיבות לא מאפשרות לו. לצערו ולצערי.

 

[אני מי שאני]

בפירוש כן !

 

[אני מי שאני]

ושוב: כסף קונה שוויון

אז במחשבה לעתיד - כשבוניכן תגדלנה, תדאגו לכווון אותן למקצועות שמפרנסים את בעלותיהן בכבוד, ואז יהיה להן "קלף מיקוח" טוב יותר בחיים.

 

[אני מי שאני]

כשבוניכן=>כשבנותיכן

 

[אורלנדה]

כן. גם לי, מהמקום בו אני נמצאת היום

קשה להבין את הגישה. למרות שהבנתי שהרוב שם דווקא כן עובדות, רק שהגבר הוא המפרנס הראשי. במצב שבו גברים משתכרים יותר, אני מניחה שהזוגות הללו עושים את השיקול שלהם ומחליטים שכדאי יותר שהגבר יעבוד והאשה תטפל יותר בילדים. כמובן, התפקידים המסורתיים של גבר עובד מחוץ לבית, אשה מטפלת בילדים, משחקים תפקיד בהחלטה הזאת. לי אין בן זוג כרגע ואני לא מחפשת בן זוג באופן פעיל, אבל כיום נראה לי שאם וכאשר, יתאים לי קשר זוגי של מגורים בנפרד. כיום אני עושה עבודות בית די והותר (אין לי עזרה, מתוך בחירה) ואני לא מוכנה לעשות עבודות בית נוספות ולריב על חלוקת המטלות. דווקא בשנים שגרתי עם בן זוג היה לי מזל כנראה, כי הוא היה עושה בבית אותם דברים שאני הייתי עושה, מעולם לא חשב שאני צריכה לעשות יותר כיוון שאני אשה. יש שם עדות, בשרשור הזה, לקלות שבה מביאים ילדים לעולם: אשה פונה לבן זוגה ואומרת לו, איך נתת לי להכנס להריון אם רצית להמשיך בחייך כפי שהם. ואומרת שבכל פעם שחשבה על גירושין גילתה שהיא בהריון. הגבר, שאינו תורם מאומה בבית, מביע פליאה על עצם הצורך בשינוי אורחות החיים כשכבר יש ילדים. מה, פתאום אשה "מגלה" שהיא בהריון? אין דיבור על הנושא? אין הבנה של שני בני הזוג במה זה כרוך? קשה לי להשתחרר מהמחשבה שאם מראש היתה הכנה יותר טובה לעניין, גם הבעיות היו קטנות יותר.

 

[XUXA141]

זה בגלל שטיפת המוח התרבותית.

מרוב ששוטפים לאנשים את המוח על כמה זה נפלא ומקסים וילדים זה שמחה וכל זה, איכשהו "מעלימים" את הצדדים המעצבנים והמפריעים ואז זה נופל על אנשים בהפתעה.

 

[עינבלית]

לא בהכרח

הבעיות צצות לא משטיפת מוח לשום כיוון אלא בגלל שרבים האנשים שאינם חושבים. אילו היו חושבים, והיו פועלים מתוך שיקול דעת, היה העולם נראה אחרת, ולטובה.

 

[womandl]

אני מאוד מסכימה איתך.

נשים שאת מתארת בהודעתך, אלה לרוב נשים שלא לוקחות אחריות על מעשהן.

 

[minimousegi]

אני גם מהפורופ השכן וחייבת להגיב

...אז קודם סליחה על ההתפרצות. אנחנו זוג שלא נשואים ושותפים לעסק לחיים ובחיים הפרטיים. שנכנסתי להריון היה ברור לשנינו שאני אטפל ואגדל את הילד וכן יצאה חלוקה לא שוויונית שאנחנו מרוצים איתה, זה לא חלילה כמו לפני 200 שנה שהאיש בא הביתה ומבקש אוכל (ואם היה מבקש לא היה עוזר לו...) אז זה נכון מה שאתן אומרות שצריך לסכם דברים כאלה מראש, השאלה היא - האם לדעתכן יש אפשרות כמו בהסכם אצל עו"ד לסכם חיים זוגים? לדעתי לא! בכל מקרה, לי טוב עם הילד בבית וכרגע לא הייתי רוצה לוותר על גידול הילד שלי, או לתת לאישה זרה לראות את השלביים הראשונים אצל בני! בהצלחה לכן בנות ואני מקווה שלא יצא ארוך מידיי (דווקא כן)

 

[minimousegi]

ודרך אגב לא לבקר אף אחת אבל האושר

האמיתי בחיים שלי התחיל כאשר ילדתי את עופר!