תפסיקו לצייר בועות ולחיות בתוכן
להלן נתונים כלליים על חלקם של האזרחים הערבים בשוק העבודה בישראל: * האזרחים הערבים בישראל הם 1,340,200 נפש, שהם 19.5% מכלל האוכלוסייה. * בישראל 777,600 אזרחים ערבים מעל גיל 15. *
474,700 אזרחים ערבים, שהם 61% מכלל האזרחים הערבים מעל גיל 15 בישראל, אינם חלק מכוח העבודה האזרחי. יודגש, רק 302,900 איש, שהם 39% מכלל האזרחים הערבים מעל גיל 15, הם חלק מכוח העבודה האזרחי בישראל. *
שיעור הבלתי-מועסקים באוכלוסייה הערבית הוא 10.8%. *
70% מכלל האזרחים הערבים בעלי תואר אקדמי ומשלח יד אקדמי מועסקים בשירותים הציבוריים, כלומר לאזרחים ערבים בעלי תואר אקדמי המגזר הציבורי הוא כמעט מקור התעסוקה הבלעדי. *
שיעור ההשתתפות של אזרחים ערבים בעלי תואר אקדמי בכוח העבודה הוא 76%, לעומת 88% בקרב האקדמאים היהודים. הסיבה העיקרית לפער היא השיעור הנמוך יחסית של אקדמאיות ערביות המשתתפות בכוח העבודה, 65%, בהשוואה ל-86% בקרב היהודיות. בקרב הגברים האקדמאים לא נמצאו הבדלים משמעותיים בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה. *
שיעור האבטלה בקרב האזרחים הערבים בעלי תואר אקדמי הוא פחות מ-2%, לעומת 6% בקרב האקדמאים היהודים. *
משך האבטלה הממוצע של אזרחים ערבים בעלי תואר אקדמי הוא 45 שבועות, לעומת 31 שבועות בקרב היהודים. עומק האבטלה הניכר בקרב האזרחים הערבים האקדמאים מלמד על חסמי קליטה בעבודה לאחר הפסקת עבודה ושהייה מחוץ לכוח העבודה עקב אבטלה. *
שיעור המתייאשים מכלל כוח העבודה האקדמאי במגזר הערבי הוא כ-24%, לעומת פחות מ-3% במגזר היהודי.(מעניין למה
) *
שיעור האזרחים הערבים המועסקים בענף ההיי-טק הוא 4% בלבד! מנתוני עמותת "סיכוי" עולה כי מדי שנה מסיימים יותר מ-650 אקדמאים ערבים את לימודיהם בתחום המדעים המדויקים, ורק כ-300 מהם נקלטים בשוק העבודה במקצועם. * ואחרון חביב לשם הקינוח,
השכר הממוצע של אזרחים ערבים אקדמאים הוא 6,400 ש"ח, לעומת 9,500 ש"ח אצל יהודים אקדמאים. נתונים אלה מצביעים בבירור על מצבם הקשה של האזרחים הערבים בשוק העבודה בישראל. הפליית אזרחים ערבים בקבלה לעבודה ובמקומות עבודה במגזר הפרטי זכתה להתייחסות בדוח ועדת החקירה הממלכתית לבירור נסיבות ההתנגשויות בין כוחות הביטחון ובין אזרחי ישראל באוקטובר 2000. בדוח נכתב כי "
גם במגזר הפרטי קיימות תופעות של אי-שוויון בתעסוקת ערבים. מעסיקים יהודים רבים מעדיפים לא פעם עובד יהודי על פני ערבי, אם בשל שיקולי ביטחון ואם כביטוי לעמדות מושרשות. החקיקה האוסרת הפליה בתעסוקה לא שינתה באופן משמעותי את המצב בשטח, שכן החקיקה לא נאכפה במידה מספקת, וממילא קיים ספק אם האכיפה היתה מסוגלת להתמודד בהצלחה מלאה בבעיה שהיא חברתית מיסודה...". * הפליית אזרחים ערבים בשוק העבודה היא
בעיה חברתית שיש לה השלכות על מערכת היחסים המורכבת והטעונה בין הרוב היהודי ובין המיעוט הערבי בישראל. * הפליית אזרחים ערבים רווחת לא רק במגזר הפרטי; היא מאפיינת גם את המגזר הציבורי בישראל. המיעוט הערבי אינו מיוצג במוסדות השלטון ייצוג הולם. בסוף דצמבר 2003 הועסקו בשירות המדינה 50,382 עובדים, רק 2,793 מהם ערבים – ובכללם דרוזים וצ'רקסים, קרי,
רק 5.5% מכלל העובדים בשירות המדינה הם ערבים. כל זמן שמוסדות השלטון אינם משמשים דוגמה לשילוב המיעוט הערבי בחברה יהיה קשה להילחם בהפליה במגזר הפרטי. * סמכויות האגף לאכיפת חוקי העבודה של משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה הן מוגבלות ביותר ואינן מאפשרות אכיפה הולמת של חוקי העבודה בכלל ושל חוק שוויון הזדמנויות בעבודה בפרט.
19 מפקחים אינם יכולים להיות אחראים לאכיפת חוקי העבודה בכל רחבי הארץ, ויכולתו של צוות מצומצם כל כך לקיים מערך רציף של בדיקות יזומות בבתי-עסק בכל רחבי הארץ גם היא מוטלת בספק. לא פלא שאחוז הערבים שמגישים תלונות על הפליה הוא קטן יחסית לגודל ההפליה.. חשוב לציין שבאגף האכיפה מועסקים 19 מפקחים רב-תכליתיים וארבעה מפקחים האמונים על אכיפת איסור העסקה ביום המנוחה השבועי. ארבעת המפקחים לעניין איסור העסקה ביום המנוחה השבועי הם אזרחים ערבים.
בין 19 המפקחים הרב-תכליתיים האמונים גם על אכיפת חוק שוויון הזדמנויות בעבודה אין אזרחים ערבים באב אנג'אר מכלוע
* אחת הדרכים להגביר את האכיפה היא שיתוף פעולה בין מוסדות המדינה ובין ארגונים לא ממשלתיים (כמו: האגודה לזכויות האזרח, עמותת "ידיד", עמותת "סיכוי" וארגון "עדאלה"..).
בידי ארגונים לא ממשלתיים מידע רב שאין למוסדות המדינה, שכן, כאמור, אזרחים רבים אינם מתלוננים לפני מוסדות המדינה, בין השאר בשל אי-אמון בנכונותם לסייע. שיתוף פעולה רציף והדוק בין הגורמים עשוי לסייע בהתגברות על מכשולים אלה, וכן על מכשול השפה, שאינו מקבל מענה מספק כיום במסגרת שירותי משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה. אבל למי איכפת במדינה הציונית מהמגזר הערבי?
הדברים נלקחו מתוך מאגר מסמכי מחלקת המידע והמחקר בכנסת
