נזיר בודהיסטי אמיתי מתארח בפורום מדיטציה

לבריאות, לבראיות שיהיה לך


 
עזוב,

אני לא מבין למה אנחנו לא מייבשים אותו כבר. צריך פשוט להפסיק ולהזין אותו.
 

ינוקא1

New member
למרות הטירוף שלו

אני חושב שהוא ראוי ליחס.
כי הוא באמת מאמין במה שהוא כותב.

יאמר לזכותו.

מקווה שהוא ירגע יום אחד - אני חושב שרק בחורה תוכל להרגיע אותו.
מה שכן , כדי למצוא אותה הוא יצטרך נס קטן.
 
הבנתי.

מה שאתה אומר הוא שלא משנה כמה נבזי ומרושע שיאמר מישהו, הוא ראוי ליחס? לחמלה בוודאי ובוודאי כן, אבל לא רק לטובתם של אלה שעשויים להיפגע ממנו אלא גם לטובתו שלו, עדיף להפסיק להזין אותו.
 

ינוקא1

New member
מבחינתי , כל אחד בפורום מייצג חלק בתוכי.

כפי שגם אני מייצג חלק של כל אחד כאן.

וגם "רועי החושב" משקף לי חלק מסוים בתוכי שנמצא איתי בחוסר הרמוניה , ומהבחינה הזו הוא עושה לי טובה ענקית.

לפעמים יש להשלים עם זה שאי אפשר להגיע עם חלק זה להרמוניה , בדיוק כפי שיש אנשים שנגזר עלינו "לא להסתדר" איתם.

והמבחן כמובן זוהי ה"הרגשה".
ואני מרגיש שכל זמן שהוא מאמין במה שהוא אומר , הוא ראוי ליחס - מצידי לפחות.
 

אסף ב6

New member
ברמה עקרונית כן הרבה מהתגובות שלו הן נבזיות

כשהוא מפריע לי אני מגיב לו, כשלא לא...

בדיון הזה נראה שהוא עוין במיוחד, או אולי פשוט עוין בצורה אופיינית. אבל התחושה שלי זה עוין במיוחד. אולי אתה הוצאת ממנו משהו עוין במיחד לא יודע.
 
הסקת מסקנות שגויה

גם אם הבודהא אינו נזיר, אין זה אומר שנזירות אינה הדרך להארה.
כשאתה יושב בפסגת ההר, אין לך כל צורך בחבל וציוד טיפוס.
לעומת זאת, בדרכך לפסגה, השתמשת בהם.
כך גם הבודהא עבר דרך מסוימת, שכללה אולי גם נזירות, לפני הגיעו להארה.
דימוי הבודהא השמן מייצג אותו לאחר שהגיע להארה, לא בדרכו לשם, כך שאין שום קשר בין הדרך, שאולי כוללת נזירות, לבין הבודהא השמן.
שבת שלום
 

lightflake

New member
ופה המקום גם להזכיר שבודהה "שמן"

רק בתרבויות מסויימות, וזה באמת ייצוג של משהו (גם ללא שיער וללא זקן), ויש גם פסלים בהם הוא רזה מאוד, כחוש לגמרי... אבל ברוב הפסלים שאני ראיתי בודהה מוצג כבעל גוף רגיל לגמרי, לא רזה ולא שמן.
 
אין לי מושג


אני לא יודע כמעט שום דבר על הבודהא, רק ציינתי כי גם אם לא היה נזיר לאחר שהגיע להארה, אין זה אומר כי הנזירות אינה הדרך לשם.
אני אישית לא יודע מה זו הארה בכלל, כך שבטח אין לי מושג כיצד משיגים אותה.
 
האם היותך נזיר גרמה לריחוק ממשפחתך?

האם אסור לך להקים משפחה? איך אתה מרגיש עם הריחוק והאיסור?
 
תשובות

על פי כללי הנזירות נזירים בודהיסטים אינם מקימים משפחה ואינם חיים יחד עם נשים.

באשר אלי אישית הרי שכאשר הלכתי למנזר כבר הייתי גרוש מספר שנים ובתי הצעירה היתה בת 21, כך שלא היה בעצם ההליכה משום פרוק משפחה. פיזית הייתי בתאילנד במשך כחמש שנים ועל כן באופן טבעי רחוק ממשפחתי שהיתה בארץ, אבל זה אינו המצב לגבי נזירים תאילנדים בתאילנד שיכולים להיות נזירים במנזר סמוך מאוד לבתי קרוביהם ולפגוש אותם כל יום.

כשהלכתי למנזר קיבלתי על עצמי את כל כללי הנזירות גם אם לא הבנתי למה הם כאלה ומה התועלת בהם, וזאת מתוך הערכה שבהמשך אבין. בתוך זה גם קיבלתי על עצמי את הפרישות המינית המוחלטת, ורק אחרי חצי שנה בערך (ועדיין לא הייתי אפילו מתלמד) הבנתי מהתבוננות עצמית מה זה עושה בעצם ומדוע זה הכרחי לשלב מתקדם בדרך. אינני מרגיש שום "איסור" – אני יכול להחליט כל רגע שאינני רוצה להיות נזיר ואיש לא יבוא אלי בטענות או דרישות – אבל אני מבין מה שאני עושה ובוחר בזה בכל רגע.
 
שאלות

האם הנזירים התאילנדים קיבלו אותך בתור מערבי כאחד משלהם? האם הם אוהבים כאשר מגיעים זרים להתארח?
איך הסתדרת עם התנאים הפיזיים המאתגרים של היער?
האם קיבלת את הרושם שהמנזרים משקפים נאמנה את תורת הבודהה?

אני שואל בעקבות חוויה אישית קצרה במנזר יער (סואן מוק) ובמנזר נוסף בתאילנד. היה מעניין אך קצת מאכזב במדדים האלה.
 
תשובות

"הנזירים התאילנדים" – זו הכללה. הכללה הנה שימושית מרחוק ובלתי שימושית מקרוב, ולכן כאשר אדם נמצא בתאילנד זה יהיה מאוד לא מעשי להתייחס לכל התאילנדים כאיש אחד. יחד עם זאת, כאשר אנו בישראל אני יכול לומר שהתאילנדים ככלל אוהבים מאוד את הרעיון שאנשים מערביים-למראה הנקראים בתאילנדית פָרָנְג, באים אליהם ללמוד מהם על הבודהה שלהם. "פְּרַא פָרָנְג" כלומר נזיר "אירופאי" הוא קוריוז שמתנהגים אליו בכבוד אבל לא כל כך ברצינות (אלא אם הוא מאוד-מאוד וותיק ודובר תאילנדית). עד כאן ההכללה.

בכל תרבות אנשים עושים הבחנה בין "משלנו" ובין "זר". לכן לא היתה לי כל צפיה שאדם שאינו נראה כמו תאילנדי ואינו דובר תאילנדית ואינו קורא שלטי הכוונה בתאילנדית ואין לו מושג על קודי ההתנהגות התאילנדיים יתקבל "כאחד משלהם".

***
התנאים הפיזיים והמנטליים היו אכן מאתגרים, אם כי הבעיה לא היתה דווקא היער. הסתדרתי איתם כשהבנתי שבדיוק בשביל האתגרים האלו הגעתי למקום.

***
וודאי שהמנזרים אינם משקפים את תורת הבודהה, הם משקפים את התרבות המקומית שהיא גם ווריאציה כל-שהיא על הבודהיזם. ושוב – זוהי הכללה. כאשר מתבוננים במנזרים מקרוב, בכל התבוננות שכזו רואים משהו אחר, לא בהכרח מה שראית אתה.

הסנגהה (הקהילה) שמשקפת בנאמנות את הדהרמה שלימד הבודהה היא אותם אנשים המתרגלים היטב: אלו המתרגלים ישירות למטרת ההארה, המתרגלים מתוך תובנה, המתרגלים מתוך יושרה פנימית.
 
למעלה