הוקיי הוקיי (קצר זה קצר)
וזה אפילו לא קופץ, אז מה ´כפת?
בכולופן- ביום רביעי בלילה ארגנו לנו קומזיץ לכללל הלילה, להורים אמרנו שאנחנו ישנים אצל ידידה ובלילה של ירח מלא יצאנו לנו. נדלג על כל הקטע של היה נחמד ונהננו, היה חלק שכוווולם נשרו כי באו לקחת אותם, נשארנו שבעה או משהו כזה. כולנו עזבנו את החפצים והאוכל שלנו- כי נמאס לנו לחכות לבנות שהלכו להתרענן והלכנו אחריהן, החפצים נשארו מיותמים. כשחזרנו ידיה שלי נזעקה שגנבו לה את הארנק. אני ראיתי שהארנק שלי גם לא היה איפה שהיה, אבל שתקתי- כי זה לא יפה לקחת את תשומת הלב אלי וגם כי לא הייתי בטוח, אח"כ הבנתי שגם לי נגנב הארנק- יחד איתו כל המפתחות שלי (הם מחוברים אליו) ושלעולם לא אוכל לחזור הביתה. אז הלכנו לשולחן של אלה שישבו לידינו ושאלנו אותם- הם לא ראו הלכנו לשולחן היותק רחוק, הפעם אני הייתי צריך לשאול והייתי ממש לחוץ ואלה שישבו היו "עארסים", בהתחלה לא הסכמתי לשאול אותם- לא חשבתי שהם יעזרו ממש, התברר שהם עזרו מאוד, עודדו אותנו, התקשרו למשטרה מכמה מכשירים שונים, היו ממש נחמדים. הם אמרו לנו לנסות לחפש באיזור אחד שם, שהתקרבנו שמענו ילד משחק עם מפתחות, ידעתי שאלה לא שלי- כי לשלי יש רעש מיוחד ובכל זאת שאלתי אותם אם הם ראו הם ראו, ואחד אפילו בא איתנו- לאט לאט אספנו את הדברים שלנו שהיו מפוזרים בכל המגרש ובחולות, אני למזלי מצאתי את הארנק שאליו היו מחוברים המפתחות, הידידה לא מצאה את כל השטויות והכרטיסים אספתי מהר מהר פתאום הייתי כל כך קל ופחות לחוץ- כל השנה שעברה הייתה לי בארנק, לצערי תמונות הספורט שהיו שם לא נמצאו- תמיד אפשר לאסוף חדשות
את הכרטיסיה לא מצאתי, נתנו לי חמישייה לחזור הביתה. בכל אופן- כשחזרנו לשולחן שלנו אלה שעזרו לנו שאלו אם מצאנו, ספרנו להם, הם נראו ממש שמחים בשבילנו ודיברו. אנחנו הבאנו להם בשר שנשאר לנו (אנחנו צפלונים שלא אוכלים) פינינו את עצמנו והלכנו לראות כוכבים עד הבוקר בקור אימים לקראת הבוקר גם נפתחו הממטרות
ואנחנו הלכנו לחנויות בסביבה כדי לקיים את המנהג החביב על כולנו- שוקו ולחמניה
נסעתי הביתה, נרדמתי בשבע (בבוקר) סופו של הסיפור מגיע היום- הלכנו לקנות ארנק לידידה או! אתמול גם מצאתי את מה שחשבתי שאיבדתי שם- כרטיסיה וזיכוי בסטימצקי (הוא היה יקר לי
) זה לא נגמר כל כך רע בסופו של דבר -פורג´, קצר וקולע (אין לכן מושג כמה קיצרתי
)
