בוודאי! שורש העניין בגישה הרפואית
רופא חייב להתערב התערבות רפואית. הוא רואה כל מצב כמשבר -- וכך צריך להיות! בכל משך לימודי הרפואה עוסקים הסטודנטים בזיהוי מצבי קצה. התערבותם דרושה כאשר תהליך טבעי (למשל לידה, או שלשול קל) אינו מתנהל כשורה. השאלה היא תמיד, מתי יש להיוועץ עם הרופא. במקרה של שלשול קל, לדוגמה, רוב האנשים לא הולכים לרופא אלא שוכבים בבית, משלשלים, שותים -- ומחלימים. אילו היה אדם הולך לבית חולים ומתלונן על שלשול, הדבר הראשון שהיו עושים היה לחבר אליו אינפוזיה ולהוסיף לו נוזלים. למה? כי במקרה קיצוני, אפשר להתייבש ולמות מאיבוד נוזלים. הגישה הרפואית ללידה דומה לרעיון של אישפוז ואינפוז של אדם בגלל שלשול קל. הם מתכוננים ללידה הקשה ביותר ומכינים את השטח ל*כל* מקרה שלא יבוא. הבעיה היא שבמקרה של לידות, ההתערבויות הרפואיות נוטות לסבך את התהליך. שתי דוגמאות: תנוחת השכיבה על הגב מקשה על היולדת לדחוף החוצה את התינוק. כריעה או עמידה אמורות לפעול טוב יותר ולמנוע קרעים. עוד דוגמה: מי שמטיילת במהלך הלידה, מסייעת בכך לתהליך. מי שנמצאת בבית חולים, מחוברת למוניטור ולאינפוזיה, לא מטיילת. (יש עוד דוגמאות, כמובן -- זה רק על קצה המזלג. בגדול, מתוך שמנסים לעזור, מסכנים את האם והעובר.) אז יוצא שבלידות בבתי חולים יש יותר סיבוכים ויותר קשיים -- ומכיוון שזה מה שהרופאים מכירים ורואים, תפישתם הכנה של לידות היא כמשבר רפואי שמאוד מאוד כדאי שהם יהיו בסביבה כדי להציל את המצב בהן. גישת המיילדות שונה -- מוקד לימודיהן של המיילדות הוא שיש להתבונן בתהליך, אבל לא להתערב בו *אלא* במקרה שהתערבות כזו מחויבת המציאות. ברוב המקרים של לידה ללא סיכון מראש, גישת המיילדות פועלת על הצד הטוב ביותר ומביאה לחווית לידה חיובית. הבעיה האמיתית מתעוררת באותם 15% (לפי מאמרו של ואגנר) לידות ביתיות ללא סיכונים, שמסתבכות. מה שקורה בהולנד הוא שרוב המאמץ של המערכת מושקע בטיפול מעולה באותם 15% מהמקרים, בהם מתעורר סיבוך בלידת הבית. מנגנון ניהולי מציב את המיילדות בקשרי עבודה חיוביים עם בתי החולים, ומכין את בתי החולים לקראת קיומה של לידת בית (כוננות). במצב כזה, כשיש אמבולנס חונה ליד הבית ומוכנות מיידית להקפצה של חדר הניתוח הקרוב -- המרחק ממיטת היולדת לחדר הניתוח קצר באותה מידה כמו המרחק ממחלקת יולדות למחלקת ניתוח. מה שקורה בישראל (ובארה"ב) הוא שאותן 15% לידות בית שמסתבכות הן לידות הבית היחידות שרואים רופאים. הם לא מוזמנים ל-85% הלידות המוצלחות... ...בדיוק משום שהן מוצלחות. משום כך הרופאים משוכנעים שכל לידות הבית הן מסובכות. עובדה זו צובעת את מידת נכונותם לשתף פעולה עם מיילדות ביתיות (מי רוצה *מראש* להסתבך בפרוצדורה שהוא רואה כמתכון לאסון?). לגבי האופן שבו הגיעו לסטטיסטיקה -- קראי את המאמר המדובר (או עוד מהספרות העניפה של תנועת המיילדות).
