אין להסיק ממקרה פרטי אחד
מחקרים מראים שלידות עם אפידורל ארוכות יותר ובעלות סיכויים גדולים יותר להסתיים בהתערבות, שכידוע מסכנת את האם והעובר. אני ילדתי פעמים עם אפידורל, לבקשתי. אבל חשוב להיות מודעים לחסרונות ולסכנות ולא להתכחש. בפעם הראשונה הרגל נשארה רדומה במשך שעות ארוכות לאחר הלידה ולא הייתי מסוגלת לעמוד על הרגלים, נאלצתי להעזר באחות ובסיר ולא יכולתי ללכת לשרותים. אם היה שווה? בטח היה שווה כדי לחסוך את הכאבים. בנוסף לא הרגשתי כלל את צירי הלחץ ולחצתי באופן מלאכותי לפי המוניטור. לחיצות כאלה הן כמובן הרבה פחות יעילות, ויכולות אף הן להביא להתערבויות וסיבוכים נוספים. כדי לקבל אפידורל צריך לשכב במיטה מחוברים למחט של האפידורל, לאינפוזיה ולמוניטור. חוסר התנועה עלול לגרום לכך שהעובר לא יגיע בתנוחה הנכונה לתעלת הלידה. יש מה לעשות, צריך לזכור להסתובב כל הזמן עד כמה שאפשר גם עם האפידורל, אבל צריך להיות מודעים לבעיה הזו כדי לא להגיע, שוב, למצב שבו צריך התערבויות נוספות. במשגב לדך נהגו לשחרר נשים שילדו ללא אפידורל, והיו מעוניינות בכך כמובן, מספר שעות אחרי הלידה מבית החולים לביתן. עוד ייתרון עצום לאם ולתינוק להגיע לסביבה הביתית והמוכרת זמן קצר כל כך לאחר הלידה. כאמור, אני החלטתי לקבל אפידורל למרות הכל, ובטח אינני יכולה לשפוט אחרות שבחרו כמוני או להגיד להן מה לעשות (זכות הבחירה היא העניין כאן, כפי שנירית חוזרת ואומרת). אבל אני יכולה להבין טוב מאד את המניעים לא לקחת אפידורל למי שמסוגלת לכך.
