האנלוגיה לא רלוונטית; השאלה היא מי זכאי לבחור מה, איך ומתי
כשאתה בוחר בבחירות, אתה לא יכול לתת לילד שלך לבחור (בבחירות) כי גיל הבחירה אינו בשליטתך.
כשאתה בוחר בבחירות, אתה קובע לעצמך איזה פתק לשים בקלפי, לא עבור אדם אחר.
כשאתה בוחר בבחירות, אתה לא מונע מילדך להצביע בעתיד כפי שהוא ימצא לנכון.
כשילדך יגיע לגיל ההצבעה, הוא יוכל להחליט בעצמו איזה פתק לשים, ללא תלות בך.
 
כשמבצעים מילה בתינוק, מקבלים עבורו החלטה בלתי הפיכה לכל חייו. חיים שבהם הוא יהיה קצת תינוק, מעט ילד ונער ושנים רבות גבר בוגר שיש לו זכות ראשונים על גופו, אך היא נגזלה ממנו מראש בשלב שבו היה חסר ישע ולא היה יכול להביע אותה. באיזו זכות אפשר להחליט להסיר לו חלקים מהגוף שלו אם אין לכך הצדקה רפואית?
 
כן, הגבול עובר בכך שזכות הראשונים על הגוף היא של האדם עצמו וזה נכון מגיל אפס, לא רק לגבי אדם בוגר. אף על פי שהורים הביאו את הילד לעולם, המדינה לא מאפשרת להם לעשות בגופו ככל העולה על רוחם, ובצדק. אסור להם להתעלל בו, להפעיל כלפיו אלימות, לנצל אותו מינית או גופנית, למכור אותו לעבדות או לזנות... הם צריכים לדאוג לו, לצרכיו ולזכויותיו (וזו חובתה של החברה להגן על זכויות החוליות החלשות, בין אם הן נשים, קשישים, מיעוטים או קטינים).
 
אני משוכנעת שכולם יסכימו שאסור להורים לחתוך חלקים מגופם של ילדיהם. זה לא יעלה על הדעת. לו הורים היו מחליטים לחתוך את תנוך האוזן של הילד בשם אמונתם, הרשויות היו מתערבות, אבל אם הם רוצים לתת לאדם שאינו רופא לחתוך לו חתיכה מאיבר המין במקום שאינו חדר ניתוח ומסיבות שאינן רפואיות, זה בסדר... כי זו פרקטיקה דתית מקובלת. בתור אנשים שגדלו לחברה שבה זה מקובל, זה נראה לנו נורמלי... כי זו הנורמה, אף שהיא עומדת בסתירה לזכויות האדם ולערכים שמקובלים בחברה בימינו.
 
לסיכום: יש כאן קשר לפמיניזם, מאחר שמדובר במאבק על זכויות אדם (מן הסתם מאבק על זכויות מתרחש כשמדובר בחוליות חלשות ולא בבעלי שליטה).
יש כאן קשר לסטנדרטים כפולים, מאחר שהזכות על הגוף לא מתחילה רק באדם בוגר. היא קיימת מלידה. מי שטוען (או טוענת) שלאדם יש זכות ראשונים על גופו, לא יכול לטעון שבעצם בינקות היא לא קיימת (או רק לגבי מילה...) ולהורים מותר כרגע לעשות בגוף הזה כראות עיניהם, כולל להסיר ממנו חתיכות בשל האמונה הדתית שלהם. מי שרוצה לחתוך בבשר בשם אמונתו הדתית יתכבד ויחתוך בבשרו שלו, לא בבשרם של אחרים, גם לא אם הם חסרי ישע תחת חסותו.