נשלח אלי מם אמריקאי הנאבק במילה (או בפמיניזם?
)
- פותח הנושא ציפור לבנת כנף
- פורסם בתאריך
ושוב, הנקודה אינה מילה. הנקודה היא שמירה על זכויות אדם
אתה נצמד לנקודה הטכנית של יכולת קבלת ההחלטות בפועל, כשהנקודה היא בכלל הזכות לקבל החלטה. ברגע שהערך המנחה כאן הוא זכות הראשונים של אדם לגופו, זו זכות אדם בסיסית שלא מתחילה רק מגיל מסוים ולא ניתן לגזול אותה בגיל קטן רק כי אפשר. זו זכות שהאפוטרופסים מחויבים לשמור עליה, לא לפגוע בה. לכן מי שמטיף לה אך לא מיישם אותה הוא צבוע, וכל השאר הוא ניסיונות התחמקות שלך מהנקודה המהותית וקפיצה לאנלוגיות לא קשורות בניסיון להגחיך ערך מהותי.
אתה נצמד לנקודה הטכנית של יכולת קבלת ההחלטות בפועל, כשהנקודה היא בכלל הזכות לקבל החלטה. ברגע שהערך המנחה כאן הוא זכות הראשונים של אדם לגופו, זו זכות אדם בסיסית שלא מתחילה רק מגיל מסוים ולא ניתן לגזול אותה בגיל קטן רק כי אפשר. זו זכות שהאפוטרופסים מחויבים לשמור עליה, לא לפגוע בה. לכן מי שמטיף לה אך לא מיישם אותה הוא צבוע, וכל השאר הוא ניסיונות התחמקות שלך מהנקודה המהותית וקפיצה לאנלוגיות לא קשורות בניסיון להגחיך ערך מהותי.
מ ו פ ת ע ת
New member
A Feminist Nursing Critique of Circumcision
כאילו בהזמנה, התגלגלתי להרצאה בנושא דרך קישור שפורסם כאן היום להרצאה מקיפה של רופא קנדי המתנגד למילה. ההרצאה הבאה אחריו (קצרה בהרבה) הייתה של אחות, וזו הייתה הכותרת שלה. למי שרוצה לצפות אך חושש מהאורך, הסרטון המלא אמנם באורך 50 דקות, אבל הוא כולל חלק ארוך של שאלות ותשובות בסופו, ההרצאה עצמה פחות מחצי שעה.
הדוברת, Kira Antinuk, עזבה קריירה כגרפיקאית והחליטה להיות אחות. היא מאמינה שלאחיות תפקיד חשוב בהשכלת ההורים בנוגע למילת בנם ובעלאת המודעות בציבור. בחלק השני של ההרצאה היא מסבירה על תפקיד ואחריות האחיות בסוגיה הערכית מוסרית כפי שהיא רואה אותו, אבל החלק הראשון מוקדש לסוגיה הפמיניסטית.
הנקודות העיקריות שהיא העלתה (בתרגום חופשי שלי):
הנקודה העיקרית היא שפמיניזם גורם לה לחשוב על "עיצוב" איברי מין של בני אדם בכללותם, כי עבורה פמיניזם הוא יותר מתחום צר של זכויות נשים והוא מזמין שיח על הנושאים שמשפיעים על כלל החברה.
היא הביאה כדוגמה התנגדות של פמיניסטיות להשוואה בין מילת נשים למילת גברים כי לתחושתן השוואה כזאת מחלישה את הזוועות שבמילת הנשים. בקורס על מגדר המרצה נתקלה בתגובות זעזוע ודחייה, באיזו חוצפה היא חושבת שמילת גברים בחברה שלנו היא בת השוואה להשחתת איברי מין נשיים בחברות אחרות?
בלוגרית פמיניסטית ציינה שהיא "נצלבה" בכל פעם שהעזה להעלות את הרעיון שפמיניסטיות צריכות להתנגד להשחתת איברי מין של ילדים. באיזו חוצפה היא משווה בין פעולה רפואית בעלת יתרונות למוסלמים האלה שמלים ילדות?
חוסר הסימטריה בא לידי ביטוי גם בהפרדת מונחים: המונח "מילת נשים" נמחק בפועל מהשיח הציבורי, האקדמי והחוקי והוחלף ב"השחתת איברי מין נשיים" (FGM) שאומץ רשמית (גם) ע"י ארגון הבריאות העולמי (WHO). בכך הושארה המילה, הניתוח הרפואי, הנקי, לגברים בלבד, בעוד המינוח למילת נשים הוחלף בניסוח שיפוטי, ביקורתי, מוסרי. היא תוהה האם זה מפני שמילה מבוצעת בבנים, ורק נשים נתפסות כקורבן בלקסיקון התרבותי בחברה שלנו...?
עוד היא טוענת שהתקשורת מציגה את מילת הנשים באופן הקיצוני ביותר שלה ואילו את מילת הגברים כהליך רפואי מינורי, בעוד שבשניהם (גם במילת גברים) מדובר בקשת של התערבויות כירוריות שנעות בין קלות לקשות.
היא מציינת שבתרבויות רבות מילת גברים היא טקס קבלה לחברה, לשבט, ולכן מייצגת פטריארכיה והיררכיה. היא מאמינה שחלק מהותי בפמיניזם הוא שוויון בין המינים, אבל קשה להחזיק בעמדה זאת ובאותה נשימה לטעון שנשים זכאיות לשמור על שלמות גופן וגברים לא. ערכי זכויות אדם אמורים לחול על כל הילדים, בין אם הם בנים, בנות או אינטרסקס, ולכולם זכות שווה לשמור על שלמות איברי מינם.
איך ייתכן שמחנכים את הילדים לגבי האוטונומיות על גופם, הסכמה, אלימות גופנית ובה בעת חותכים את איברי המין של תינוקות זכרים ואינטר-סקס מיד לאחר היוולדם?
בעיניה גינוי מוחלט של התערבות באיברי מין נשיים תוך אי-גינוי או אפילו תמיכה בחיתוך איברי מין זכריים / אינטרסקס הוא אנטי-פמיניסטי במובהק.
בהמשך היא ציטטה נשים שמרגישות שמילת התינוק שהן ילדו היא סוגיה נשית כיוון שמטרתה להחליש את מעמד האם, ניסיון לדחוק אותה לצד, בעיקר ביהדות – שבה המילה היא פעולה של האב כלפי בנו, על האיבר הזכרי שלו, במטרה לקבל אותו לחברה הגברית – ולאם אין בה שום חלק, וזאת בניגוד לאינסטינקט האמהי שלה, בשעה שהאם הכי מחוברת לתינוק שזה עתה הביאה לעולם אחרי שנשאה אותו בגופה תשעה חודשים.
פמיניסטית אחרת (מתנצלת שאני לא מביאה שמות, זה גם ככה קשה) אמרה שהיא מבינה פמיניסטיות שחוששות שההשוואה למילת גברים תחליש את ההתנגדות למילת נשים, אבל התנגדות לא סימטרית, למילת נשים בלבד, כופה גישה סקסיסטית כלפי הגוף. לכאורה, הגוף הגברי חזק, חסין מפני נזק, לא זקוק להגנה מפני מסורת מכאיבה, ואילו הגוף הנשי מושלם, פגיע וזקוק להגנה, כלומר פגיעות היא עניין מגדרי בלבד.
זאת ועוד, ההסכמה (או אפילו התמיכה) שלנו במילת גברים במדינה שלנו תוך גינוי מילת נשים במדינות אחרות מנציחה עליונות תרבותית.
הוספת ההתנגדות למילת זכרים ואינטרסקס לא מחלישה את ההתנגדות למילת הנשים אלא רק מדגישה שגם אחרים יכולים להיפגע מחיתוך איברי מינם, וזו לא תחרות מי נפגע/סובל יותר. אין שום סיבה לא להחזיק בדעה שלבנות, לבנים ולילדים אינטרסקס יש זכות שווה להגנה מפני חיתוך איברי מינם שלא בהסכמתם וללא צורך רפואי.
בשלב השאלות הסוף ציינה אישה מבוגרת בקהל (בין היתר) שהפמיניזם שלה כולל הכרה בכך שלא ייתכן שהם (כצפון אמריקנים / קנדים) מרשים לעצמם לספר לנשים שחורות ביבשת אחרת שהן קורבן אבל לא יעלה על הדעת לומר זאת לכיתה מלאה בגברים לבנים שאולי בעצם גם הם קורבנות.
המרצה ענתה לה (בין היתר) שהיא נתקלה אפילו בפמיניסטיות שכינו גברים "תינוקות" כיוון שהם מדברים על רגשותיהם. יש עוד עבודה רבה בנושא... וצורך בשינוי גישה מהותי.
לקראת הסוף דיבר גבר בקהל ונתן עוד סיבה שבגינה זו סוגיה פמיניסטית בעיניו: הוא מכיר אישה שנולדה עם דגדגן גדול במיוחד, והדבר הראשון שהרופא אמר לאמה היה "את רוצה שאסיר את האיבר הדוחה הזה?" (offensive organ). למזלה אמה אמרה "לא, כך יצר אותה האל, והיא כבר תחליט בעצמה". אותה תינוקת גדלה להיות אישה נורמלית לחלוטין (עם דגדגן גדול אך מתפקד מצוין) ולימים ילדה בת עם דגדגן גדול במיוחד, ואף שעברו 25 שנה, עדיין הרופא בחדר הלידה אמר את אותו משפט "את רוצה שאחתוך את האיבר הדוחה הזה?"... וזו סוגיה פמיניסטית כי אם לא נולדת כפי שהרופאים חושבים שתינוקת צריכה להיראות הם מיד יציעו לנתח, ואם האם לא חזקה דיה כדי לסרב זה ייגמר בהתערבות מיותרת. לכן זו סוגיה שנוגעת לכל המגדרים במידה שווה, הזכות לבחירה אישית.
כאילו בהזמנה, התגלגלתי להרצאה בנושא דרך קישור שפורסם כאן היום להרצאה מקיפה של רופא קנדי המתנגד למילה. ההרצאה הבאה אחריו (קצרה בהרבה) הייתה של אחות, וזו הייתה הכותרת שלה. למי שרוצה לצפות אך חושש מהאורך, הסרטון המלא אמנם באורך 50 דקות, אבל הוא כולל חלק ארוך של שאלות ותשובות בסופו, ההרצאה עצמה פחות מחצי שעה.
הדוברת, Kira Antinuk, עזבה קריירה כגרפיקאית והחליטה להיות אחות. היא מאמינה שלאחיות תפקיד חשוב בהשכלת ההורים בנוגע למילת בנם ובעלאת המודעות בציבור. בחלק השני של ההרצאה היא מסבירה על תפקיד ואחריות האחיות בסוגיה הערכית מוסרית כפי שהיא רואה אותו, אבל החלק הראשון מוקדש לסוגיה הפמיניסטית.
הנקודות העיקריות שהיא העלתה (בתרגום חופשי שלי):
הנקודה העיקרית היא שפמיניזם גורם לה לחשוב על "עיצוב" איברי מין של בני אדם בכללותם, כי עבורה פמיניזם הוא יותר מתחום צר של זכויות נשים והוא מזמין שיח על הנושאים שמשפיעים על כלל החברה.
היא הביאה כדוגמה התנגדות של פמיניסטיות להשוואה בין מילת נשים למילת גברים כי לתחושתן השוואה כזאת מחלישה את הזוועות שבמילת הנשים. בקורס על מגדר המרצה נתקלה בתגובות זעזוע ודחייה, באיזו חוצפה היא חושבת שמילת גברים בחברה שלנו היא בת השוואה להשחתת איברי מין נשיים בחברות אחרות?
בלוגרית פמיניסטית ציינה שהיא "נצלבה" בכל פעם שהעזה להעלות את הרעיון שפמיניסטיות צריכות להתנגד להשחתת איברי מין של ילדים. באיזו חוצפה היא משווה בין פעולה רפואית בעלת יתרונות למוסלמים האלה שמלים ילדות?
חוסר הסימטריה בא לידי ביטוי גם בהפרדת מונחים: המונח "מילת נשים" נמחק בפועל מהשיח הציבורי, האקדמי והחוקי והוחלף ב"השחתת איברי מין נשיים" (FGM) שאומץ רשמית (גם) ע"י ארגון הבריאות העולמי (WHO). בכך הושארה המילה, הניתוח הרפואי, הנקי, לגברים בלבד, בעוד המינוח למילת נשים הוחלף בניסוח שיפוטי, ביקורתי, מוסרי. היא תוהה האם זה מפני שמילה מבוצעת בבנים, ורק נשים נתפסות כקורבן בלקסיקון התרבותי בחברה שלנו...?
עוד היא טוענת שהתקשורת מציגה את מילת הנשים באופן הקיצוני ביותר שלה ואילו את מילת הגברים כהליך רפואי מינורי, בעוד שבשניהם (גם במילת גברים) מדובר בקשת של התערבויות כירוריות שנעות בין קלות לקשות.
היא מציינת שבתרבויות רבות מילת גברים היא טקס קבלה לחברה, לשבט, ולכן מייצגת פטריארכיה והיררכיה. היא מאמינה שחלק מהותי בפמיניזם הוא שוויון בין המינים, אבל קשה להחזיק בעמדה זאת ובאותה נשימה לטעון שנשים זכאיות לשמור על שלמות גופן וגברים לא. ערכי זכויות אדם אמורים לחול על כל הילדים, בין אם הם בנים, בנות או אינטרסקס, ולכולם זכות שווה לשמור על שלמות איברי מינם.
איך ייתכן שמחנכים את הילדים לגבי האוטונומיות על גופם, הסכמה, אלימות גופנית ובה בעת חותכים את איברי המין של תינוקות זכרים ואינטר-סקס מיד לאחר היוולדם?
בעיניה גינוי מוחלט של התערבות באיברי מין נשיים תוך אי-גינוי או אפילו תמיכה בחיתוך איברי מין זכריים / אינטרסקס הוא אנטי-פמיניסטי במובהק.
בהמשך היא ציטטה נשים שמרגישות שמילת התינוק שהן ילדו היא סוגיה נשית כיוון שמטרתה להחליש את מעמד האם, ניסיון לדחוק אותה לצד, בעיקר ביהדות – שבה המילה היא פעולה של האב כלפי בנו, על האיבר הזכרי שלו, במטרה לקבל אותו לחברה הגברית – ולאם אין בה שום חלק, וזאת בניגוד לאינסטינקט האמהי שלה, בשעה שהאם הכי מחוברת לתינוק שזה עתה הביאה לעולם אחרי שנשאה אותו בגופה תשעה חודשים.
פמיניסטית אחרת (מתנצלת שאני לא מביאה שמות, זה גם ככה קשה) אמרה שהיא מבינה פמיניסטיות שחוששות שההשוואה למילת גברים תחליש את ההתנגדות למילת נשים, אבל התנגדות לא סימטרית, למילת נשים בלבד, כופה גישה סקסיסטית כלפי הגוף. לכאורה, הגוף הגברי חזק, חסין מפני נזק, לא זקוק להגנה מפני מסורת מכאיבה, ואילו הגוף הנשי מושלם, פגיע וזקוק להגנה, כלומר פגיעות היא עניין מגדרי בלבד.
זאת ועוד, ההסכמה (או אפילו התמיכה) שלנו במילת גברים במדינה שלנו תוך גינוי מילת נשים במדינות אחרות מנציחה עליונות תרבותית.
הוספת ההתנגדות למילת זכרים ואינטרסקס לא מחלישה את ההתנגדות למילת הנשים אלא רק מדגישה שגם אחרים יכולים להיפגע מחיתוך איברי מינם, וזו לא תחרות מי נפגע/סובל יותר. אין שום סיבה לא להחזיק בדעה שלבנות, לבנים ולילדים אינטרסקס יש זכות שווה להגנה מפני חיתוך איברי מינם שלא בהסכמתם וללא צורך רפואי.
בשלב השאלות הסוף ציינה אישה מבוגרת בקהל (בין היתר) שהפמיניזם שלה כולל הכרה בכך שלא ייתכן שהם (כצפון אמריקנים / קנדים) מרשים לעצמם לספר לנשים שחורות ביבשת אחרת שהן קורבן אבל לא יעלה על הדעת לומר זאת לכיתה מלאה בגברים לבנים שאולי בעצם גם הם קורבנות.
המרצה ענתה לה (בין היתר) שהיא נתקלה אפילו בפמיניסטיות שכינו גברים "תינוקות" כיוון שהם מדברים על רגשותיהם. יש עוד עבודה רבה בנושא... וצורך בשינוי גישה מהותי.
לקראת הסוף דיבר גבר בקהל ונתן עוד סיבה שבגינה זו סוגיה פמיניסטית בעיניו: הוא מכיר אישה שנולדה עם דגדגן גדול במיוחד, והדבר הראשון שהרופא אמר לאמה היה "את רוצה שאסיר את האיבר הדוחה הזה?" (offensive organ). למזלה אמה אמרה "לא, כך יצר אותה האל, והיא כבר תחליט בעצמה". אותה תינוקת גדלה להיות אישה נורמלית לחלוטין (עם דגדגן גדול אך מתפקד מצוין) ולימים ילדה בת עם דגדגן גדול במיוחד, ואף שעברו 25 שנה, עדיין הרופא בחדר הלידה אמר את אותו משפט "את רוצה שאחתוך את האיבר הדוחה הזה?"... וזו סוגיה פמיניסטית כי אם לא נולדת כפי שהרופאים חושבים שתינוקת צריכה להיראות הם מיד יציעו לנתח, ואם האם לא חזקה דיה כדי לסרב זה ייגמר בהתערבות מיותרת. לכן זו סוגיה שנוגעת לכל המגדרים במידה שווה, הזכות לבחירה אישית.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.