סופן של החנויות הלא-וירטואליות הולך ומתקרב...

[danakama10]

יכול, אבל הוא לא.

 

[KallaGLP]

זו קביעה שלא ברור על מה היא מבוססת.

 

[danakama10]

על הדברים שכתבת

ציינת על השירה, השפות, הציונים, ההוראה, אבל לא ציינת שהיה פורץ דרך בתחום הפיזיקה.

 

[KallaGLP]

למה דווקא בפיזיקה?

פיזיקה הייתה סתם דוגמה לתחום אחד מיני רבים. כמו שמישהו יכול להיות מוכשר בטירוף בשפות, אך גם להיות פורץ דרך בפיזיקה, מישהו גם יכול להיות מוכשר מאוד במתמטיקה (או פיזיקה או כימיה - לא משנה) וליצור יצירות ספרות או מוזיקה או אמנות אחרת גאוניות ופורצות דרך. מה הכל מסתכם בפיזיקה? או במדעים המדויקים? לדעתי אין תחום שבו אי אפשר להביא לפריצת דרך, כולל, אגב, תחום ההוראה.

 

[danakama10]

אבל את כתבת על הידיד שהוא:

"אדם שמבריק בפיזיקה ויכול להיות פיזיקאי דגול אבל מסוגל גם לכתוב חיבור טוב זה לא דבר עד כדי כך לא מציאותי לדעתי ומניסיוני."
ועל כך עניתי שהידיד יכול היה להיות פיזיקאי דגול, אבל הוא לא.
האם הידיד שלך פרץ דרך בתחום אחר? או שהוא "רק" אדם סופר חכם ומרתק?

 

[KallaGLP]

אז לא לזה התכוונתי. פיזיקה סתם הייתה דוגמה כללית.

בעיני השאלה אם זה דווקא פיזיקה או מתמטיקה או כל תחום אחר זה לא מה שמשנה, משנה העקרון שאין סתירה בין להיות מבריק בתחום אחד וגם להיות מספיק טוב, גם אם אולי יחסית פחות, בתחום אחר. לא צריך להיות גאון ספרותי כדי לכתוב חיבור ברמה הזאת, צריך פשוט להיות מוכשר. לדעתי הידיד שלי בהחלט פורץ דרך בתחום מדעי הרוח והלשון (כולל המצאת שפות חדשות), מה שלא הפריע לו להיות מספיק טוב במתמטיקה כדי לקבל ציונים מבריקים במתמטיקה עיונית בטכניון. לדעתי הוא גם פורץ דרך בתחום ההוראה, וזה בהחלט משהו שרבים מתלמידיו חושבים עליו.

 

[danakama10]

כדי להחשב לפורץ דרך

צריך יותר מאמונה של ידידה טובה.
ועכשיו ברשותך, אני מרגישה שאני טוחנת מים, אז בכך אסיים.

 

[KallaGLP]

ואכן יש יותר.

והרשות תמיד אצלך לא להשתתף או לפרוש מכל דיון איתי מתי שבא לך.

 

[תמי יונועה]

ג'ון הופקינס זאת אוניברסיטה של ליברל ארט

לומדים שם מוסיקה, אנגלית ואומנות לצד מדעים. בשנה שעברה התקבלו לג'ון הופקינס שני סטודנטים מבית הספר שלנו, אחת התקבלה למיקצוע הומני (פוליטיקל סיינס) והשני (שהוא במקרה הבן של החברה הכי טובה שלי) התקבל להנדסה ביוכימית עם פרי-מד. אני מכירה את הילד הזה מאז שהיה בן שנתיים, ואת צודקת, הוא עילוי במדעים, אבל הוא קיבל תעודה עם A בכל המקצועות, וקיבל 800 ב-SAT גם במתמטיקה וגם באנגלית (1600). אז נכון, המתמטיקה באה לו יותר בקלות, אבל הוא עבד קשה כדי לקבל 800 גם באנגלית (אחרת הוא לא היה מתקבל). קראתי את החיבור שלו, והנושא היה בעיה מתמטית מאוד מסובכת והפיתרון היצירתי שהוא מצא לה. אז כן, החיבור היה בנושא מדעי, אבל הוא נכתב באנגלית ברמה מאוד גבוהה, ולא, הוא לא השתמש בכותב מיקצועי... הוא קיבל ביקורות ועזרה בעריכה מאנשים מקצועיים אבל החיבור היה על סיפור אישי שלו ובראיון הקבלה שאלו אותו שאלות על החיבור, ואם זה לא היה באמת חוויה אישית שלו הם היו עולים על זה מיד... לא עשו אותם באצבע.
בנוסף להשגים לימודיים (GPA ו-SAT) ובנוסף לחיבור, היה לבחור רזומה מפואר שכלל הצטיינות בנבחרת החתירה של בית הספר, שני אינטרנשיפס, התנדבויות בכמה תחומים - חלקם קשורים למדע וחלקם מראים על יכולת מנהיגות שהיא לא פחות חשובה למוסדות כאלה (למשל הוא התנדב בשמורה אינדיאנית ועזר לילדים שעברו התעללות מינית). בקיצור, סטודנט שמתקבל לכזאת אוניברסיטה הוא מעולה בכל התחומים ולא רק בתחום שאליו הוא מכוון מה שהם מחפשים זה אנשים רחבי אופקים.

 

[gidishemer]

ועכשיו כולם ביחד- ג׳ונס הופקינס

 

[nogala1]

תודה

 

[Ani15]

די נו

רק לי נדמה שהמוסדות האלה לא מחפשים את אנשי האשכולות אלא את האחד מתוך 12 שההורים שלו מוכנים להוציא עשרות אלפי דולרים רק כדי שיתקבל, כך שבטוח שיוכל להשליש את חלקו לכיס האוניברסיטה בהמשך?

 

[KallaGLP]

כן, אבל הבחירה כנראה נעשית מתוך אנשים מבריקים מלכתחילה.

 

[Boston Guy]

זה נשמע כמו "הענבים חמוצים"...

אחד השיקולים שמשפחה עושה לפני שהיא מגישה אפליקציה לבית ספר מסויים זה "האם אנחנו מסוגלים לשלם על זה". החסם הכלכלי מסנן את רוב אלו ש"לא יכולים לשלם" עוד בשלב של לפני הגשת האפליקצייה - ולכן הם לא יהיו בפול של אותם 12.
במילים אחרות - לא כל אותם 28,000 מועמדים שלא התקבלו לבית הספר שעליו אנחנו מדברים נדחו על "לא יכולים לשלם".

 

[בוקובזה שטראסה]

השרשור הזה מזכיר את משל העוורים והפיל.

המון אנקדוטות ותמונות חלקיות... המציאות הרבה יותר מורכבת, ולכן תפקיד הדין אוף אדמישנזס בכל האוניברסיטאות הטובות, כולל אוניברסיטאות העלית, הוא מאוד חשוב ומסובך, כי מנסים לבנות פאזל מחלקים שונים ולא תבנית אחת שאלגוריתם היה יכול לעשות כמו שמצטייר מהשרשור הזה...
בכל אוניברסיטת עלית השיקולים קצת שונים, ומשקל החלקים משתנה, אבל הנה כמה מהמרכיבים החשובים שיהיו בבחירת סטודנטים ב-כ-ו-ל-ן.
1. כסף ישן או קיים (ילדים של משפחות שתרמו, תורמים, או מינימום ישלמו את מלוא שכר הלימוד). יכול להיות בין 40% ל-60% מכל כיתה נכנסת, אבל זה סוד שמור, אז קשה לדעת כמה בדיוק. הרוב המכריע של הילדים האלה יהיו גם בעלי הישגים אקדמיים ואקסטרה-קוריקולר.
2. כסף והשפעה עתידית (ילדים שמוערך שהם מוכשרים ברמה כזו ששווה לתת להם הנחה כזו או אחרת בהווה, מתוך הערכה שהם יעשו הון בעתיד וייתרמו או יטפסו לתפקידי השפעה פוליטיים ומנהליים שיסייעו לאוניברסיטה בצורה כזו או אחרת בעתיד). כמובן שמדובר בכאלו בעלי הישגים אקדמיים ואקסטרה-קוריקולריים מרשימים.
3. ילדים מקבוצות אנדר-רפרזנטד אתנית, דתית, ולפעמים מינית. דרך לאוניברסיטה חלקית להשתתף ב"הנדסה אנושית" של אליטות העתיד, וחלקית להוריד מהם את הסיכון שהם יהפכו למוקדים של מחאה מביכה (יואשמו בגזענות וכו').
4. ילדים מהסביבה הגאוגרפית. הרווארד רוצים להבטיח השפעה במאס', פרינסטון בניו ג'רסי, וכו', לכן הם מקבלים באחוזים גבוהים יותר מסביבתם המיידית.
5. ייצוג של כל מדינות ארה"ב וגם מרכיב בינלאומי. עניין פוליטי, כלכלי, ו-PR.
6. מתן זכות קדימה לספורטאים (לעתים קרובות סטודנטים לא רעים, אבל שכנראה לא היו מתקבלים רק על בסיס הישגים אקדמיים). כביכול אין מלגות ספורט באייוויז, אבל הם מוצאים דרכים לעקוף את זה ולתת תמיכה מיוחדת לספורטאים.
&nbsp
ויש עוד שיקולים... וכל זה על מספר מאוד מאוד מוגבל של מקומות פנויים. זה פאזל מאוד מורכב ומסובך, שגם משתנה באחוז כזה או אחר בין הקבוצות משנה לשנה.
&nbsp
וכן, אם אתה לא עומד בראש אחת הקבוצות שהוזכרו למעלה, צריך גם המון מזל כדי להפוך לחלק מהפאזל הזה.

 

[Ani15]

YY

אף אחד מחלקי הפאזל שכתבת לא כולל "ילד מוכשר שכיף ללמד ומאתגר להיות חלק מהעתיד שלו". אז כן, ברור שכל מי שמועמד הוא ממילא תותח על אקדמי, ובכל זאת, רשימת שיקולים כזו קצת מבזה את האידיאולוגיה האקדמית, אם היא בכלל קיימת.

 

[בוקובזה שטראסה]

אני דווקא לא טוען ש"כל מי שמועמד הוא ממילא תותח על אקדמי."

אפילו לא כתבתי שכל מי שהתקבל למוסדות העלית "הוא ממילא תותח על אקדמי," מהסיבה הפשוטה שזו אינה דעתי.
95% מאילו שהתקבלו הם ילדים חכמים מאוד ש-90% מתוכם יעבדו הכי קשה שהם יכולים בלימודים ומעבר (חלקם רק כשהם לא שיכורים או מסטולים...). אבל "תותח על אקדמי" הייתי נותן אולי ל-5%-10%, אם כי יכול להיות שזה גם עניין יחסי של סטנדרטים והגדקות שונות, וקצת יותר שנים שביליתי במגע עם סטודנטים לתואר ראשון ובוגרי תואר ראשון של האוניברסיטאות האלו.
&nbsp
לא בטוח שאני מבין למה הכוונה שלך ב"אידיאולגיה האקדמית", אבל בכל המקרה, האקדמיה האמריקאית היא תעשייה ענקית שמונעת ע"י כל מיני כוחות, שלפחות בנוגע לתארים ראשונים, אחד המרכזיים שבהם הוא רווח (מיידי ועתידי, כספי ופוליטי).

 

[KallaGLP]

הכל שאלה של פרופורציות, של כמה זמן מתוך כלל הלימודים

אתה מקדיש לכל תחום. צריך להיות איזשהו איזון ורצוי שיהיה עוד משהו חוץ מההתמחות הספציפית, שברור שצריכה להיות העיסוק המרכזי, כי איש מקצוע טכנוקרט וצר אופקים שלא מתעניין ולא מבין בכלום חוץ מהתחום הצר הספציפי שבו הוא עוסק זה לדעתי דבר מסוכן ביותר.

 

[KallaGLP]

סליחה, התגובה לא במקום. היא כוונה לפלושיפ

על כך שצריך רק להתמחות בתחום צר ולא להתפזר.

 

[Fellowship]

לא צריך להקצין

לא אמרתי שצריך להיות צר אופקים ולא להתעניין בכלום,
אלא באופן כללי שהמגמה בחלק מהתחומים היא תת-תת התמקצעות,
ובאופן אישית שאני מעדיף שהפיזיקאי יתרכז בפיזיקה במקום בעוד 10 תחומים כפי שעלה כאן מאחת הדוגמאות.
כמובן שהוא יכול גם לצייר בזמנו החופשי